ילקוט שמעוני על התורה תקע״בYalkut Shimoni on Torah 572

א׳וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּיִם. "אֶת בְּשָׂרוֹ" – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, וְזֶהוּ שְׂעָרוֹ. וְכִי אִצְטְרִיךְ הִלְכְתָא לְרֻבּוֹ וּמִעוּטוֹ וּלְמַקְפִּיד וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד, וְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה רֻבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ, רֻבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְגָזְרוּ עַל רֻבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו מִשּׁוּם רֻבּוֹ הַמַּקְפִּיד, וּמִעוּט הַמַּקְפִּיד מִשּׁוּם רֻבּוֹ הַמַּקְפִּיד. וְלִגְזוֹר נַמֵּי עַל מִעוּטוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד מִשּׁוּם מִעוּט הַמַּקְפִּיד, אִי נַמֵּי מִשּׁוּם רֻבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד, הִיא גּוּפָהּ גְּזֵרָה וַאֲנַן נִקּוּם וְנִגְזֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה. דְּאוֹרַיְתָא לְעִיּוּנֵי דִּילְמָא מִקְטַר, אִי נַמֵּי דִּילְמָא (אִטּוּם) [מָאוּס מִידִי] מִשּׁוּם חֲצִיצָה, וְאָתָא עֶזְרָא תִּקֵּן חֲפִיפָה. מִנַּיִן שֶׁטָּעוּן טְבִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם". מִנַּיִן הַמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב שֶׁטָּעוּן טְבִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם". יָכוֹל אַף הַמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי זָהָב וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי לָבָן טָעוּן טְבִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הֵם". יָכוֹל יִטְעֹן טְבִילָה בֵּין מִכְנָסַיִם לַכֻּתֹּנֶת בֵּין כֻּתֹּנֶת לָאַבְנֵט בֵּין אַבְנֵט לַמִּצְנֶפֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּלְבֵשָׁם" – כֻּלָּן כְּאֶחָד. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִלְבָּשׁ, יַחְגֹּר, וְיִצְנֹף", [לְפִי שֶׁסּוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת לוֹ כֵּלִים אֲחֵרִים בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֵין לוֹ, יָכוֹל לֹא יִלְבַּשׁ שֶׁל שַׁחֲרִית, תַּלְמוּד לוֹמַר "יִלְבָּשׁ, יַחְגֹּר, וְיִצְנֹף"].

ב׳(ויקרא טז ז) וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם. מַאי טַעֲמָא, דִּכְתִיב: "וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם" – מֵקִישׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים. מַה שָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים אֵינוֹ מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּכְתִיב בֵּהּ: "אֲשֶׁר לָעָם", אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת. וְר' יְהוּדָה לְמַאי אִתְּקַשׁ, שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים הוּא דְּאָתָא. מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן זִיל בְּתַר רֻבָּא, רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אָתְיָא מִשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: "וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם" – שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, וְלִחוּשׁ דִּילְמָא חַד מִנַּיְהוּ טְרֵפָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דַּאֲמַר זִיל בְּתַר רֻבָּא. וְכִי תֵּימָא מַאי נָפְקָא מִנַהּ, הָא אֵין גּוֹרָל קוֹבֵעַ אֶלָּא בָּרָאוּי לַשֵּׁם. וְכִי תֵּימָא דְּבָדְקִי לֵהּ, וְהָתְנָן: "לֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצֵי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֲבָרִים אֲבָרִים".

ג׳וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים – מְלַמֵּד שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

ד׳וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – מַעֲמִידָן בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, אֲחוֹרֵיהֶן לַמִּזְרָח וּפְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב.

ה׳(ויקרא טז ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת – גּוֹרָלוֹת שֶׁל כָּל דָּבָר. יָכוֹל יִתֵּן שְׁנֵיִם עַל זֶה וּשְׁנַיִם עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גּוֹרָל אֶחָד לַה'" – אֵין כָּתוּב "לַה'" אֶלָּא אֶחָד, וְאֵין עֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יִתֵּן שֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֲזָאזֵל עַל זֶה וְשֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֲזָאזֵל עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גּוֹרָל אֶחָד לַה'" – אֵין לַה' אֶלָּא אֶחָד, "וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל" אֵין לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "גֹּרָלוֹת", שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. "גּוֹרָלוֹת שֶׁל כָּל דָּבָר" – פְּשִׁיטָא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּצִּיץ שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב עָלָיו וְהוּא שֶׁל זָהָב, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גּוֹרָל, גּוֹרָל" רִבָּה, רִבָּה שֶׁל זַיִת רִבָּה שֶׁל אֱגוֹז רִבָּה שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. תָּנוּ רַבָּנָן: "עֲזָאזֵל" – שֶׁיְּהֵא עַז וְקָשֶׁה. יָכוֹל בְּיִשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּמִּדְבָּר" – מִנַּיִן שֶׁבְּצוּק, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גְּזֵרָה". תַּנְיָא אִידָךְ: "עֲזָאזֵל" – קָשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקַח". תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "עֲזָאזֵל" – שֶׁמְּכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עֲזָא וַעֲזָאֵל (מַלְכֵי חַבָּלָה שֶׁיָּרְדוּ לָאָרֶץ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים", וְשָׁם נִכְתַּב).

ו׳(ויקרא טז ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל – יָכוֹל יִנָּתֵן עַל גַּבָּיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו" – שֶׁעָלָה לִשְׁמוֹ מִתּוֹךְ קַלְפֵּי. "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת" – שֶׁאִם מֵת אֶחָד מֵהֶם מִשֶּׁהִגְרִיל – יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה, וְיֹּאמַר: אִם שֶׁלַּשֵּׁם מֵת – זֶה שֶׁעָלָה "לַשֵּׁם" יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת – זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל "לַעֲזָאזֵל" יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי יָמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת הַצִּבּוּר מֵתָה.

ז׳וְעָשָׂהוּ חַטָּאת – [שֶׁיֹּאמַר: "לַה' חַטָּאת"]. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: חַטָּאת, אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא: לַה'. אִלּוּ נֶאֱמַר: "וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָיו" – הָיִיתִי אוֹמֵר יַנִּיחֶנּוּ עָלָיו עַד שְׁעַת שְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עָלָה" – כֵּיוָן שֶׁעָלָה שָׁעָה אַחַת שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ. "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת" – הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. שֶׁיָּכוֹל: וּמָה אִם מָקוֹם שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ הַגּוֹרָל קִדֵּשׁ הַשֵּׁם, מָקוֹם שֶׁקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת" – הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. תִּיּוּבְתָא לְמַאן דְּאָמַר הַגּוֹרָל לֹא מְעַכֵּב, תִּיּוּבְתָא. תָּנוּ רַבָּנָן: "יָעֳמַד חַי" – עַד מָתַי יִהְיֶה זָקוּק לִהְיוֹת חַי, עַד שְׁעַת מַתַּן דָּמָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שְׁעַת וִדּוּי. בְּמַאי קָא מִפַּלְגִּי, כִּדְתַנְיָא: "לְכַפֵּר" – בְּכַפָּרַת דָּמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְכִלָּה מִכַּפֵר אֶת הַקֹּדֶשׁ" – מַה לְּהַלָּן כַּפָּרַת דָּמִים אַף כָּאן כַּפָּרַת דָּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "לְכַפֵּר" – בַּכַּפָּרָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ח׳(ויקרא טז י) יָעֳמַד חַי – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" – שִׁלּוּחוֹ לְמִיתָה. יָכוֹל שִׁלּוּחוֹ לְחַיִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה'" – הָא כֵּיצַד, יַעֲמִידֶנּוּ חַי לִפְנֵי ה', וִימִיתֶנּוּ בַּצּוּק. "לְשַׁלַּח אֹתוֹ" – שֶׁאִם נִשְׁפַּךְ הַדָּם – יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. "לַעֲזָאזֵל" לַמָּקוֹם הַקָּשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים, יוּכַל אַף לְיִשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַמִּדְבָּרָה". מִנַּיִן שֶׁיְּהֵא בְּצוּק, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה".

ט׳לְשַׁלַּח אוֹתוֹ לַעֲזָאזֵל – אֶחָד הוּא מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ שְׁנֵיִם. רַב פַּפָּא מִשְּׁמֵהּ דְּרָבָא אָמַר: רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּחַ, סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹסִי, דְּאָמַר: מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן. דִּתְנָן: "הַמַּפְרִישׁ פָּסַח וְאָבַד, וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: "מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן". רַב שִׁימִי בַּר אַשִּׁי אָמַר מִשְּׁמֵהּ דְּרָבָא: אַחֲרוֹן מְשַׁלֵּחַ, קָסָבַר הוֹאִיל וְגָמַר כַּפָּרָה בּוֹ.

י׳(ויקרא טז יא) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ: שֶׁאִם הֵבִיא מִשֶּׁל צִבּוּר פָּסוּל. "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" – זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. כֵּיצַד מִתְוַדֶּה, "אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַּשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

י״אוְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ, וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה, וּמֵבִיא אוֹתוֹ שָׁם. נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְמָרֵס אֶת דָּמוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵשׁ.

י״ב(ויקרא טז יב) וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה וְהֵבִיא – בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל אַרְבָּעָה קַבִּין וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שְׁלשָׁה קַבִּין, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל שְׁלשָׁה קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. "גַּחֲלֵי" – יָכוֹל עוֹמְמוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵשׁ". אִי "אֵשׁ", יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גַּחֲלֵי אֵשׁ", הָא כֵּיצַד, מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת הַלָּלוּ. מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא הָאֵשׁ בְּטֵלָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "גַּחֲלֵי אֵשׁ". "מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ" – יָכוֹל מִכָּל הַמִּזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִלִּפְנֵי ה'". הָא כֵּיצַד, מִן הַסָּמוּךְ לַמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹסִי: זֶה סִימָן: כָּל הַנִּטָּל מִבַּחוּץ לְהִנָּתֵן בִּפְנִים, נִטַּל מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. וְכָל הַיּוֹצֵא מִבִּפְנִים לְהִנָּתֵן בַּחוּץ, נִתַּן עַל הַסָּמוּךְ בַּחוּץ. תַּנְיָא אִידָךְ: "וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי" – יָכוֹל עוֹמְמוֹת וְלֹא לוֹחֲשׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵשׁ". אִי "אֵשׁ", יָכוֹל מֶחֱצָה גַּחֶלֶת וּמֶחֱצָה שֶׁלַּהֶבֶת דְּעַד דְּמָטוּ לְהוּ לְגַוָּאי הֲווּ לְהוּ כֻּלְּהוּ גֶּחָלִים, אָמַר קְרָא: "וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ" – מִשְּׁעַת לְקִיחָה דְּלִיהֲווּ גֶּחָלִים. תְּנָן: "הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף רֵיקָם מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים, וּמַחְתָּה גְּדוּשָׁה שֶׁל קְטֹרֶת מִלִּשְׁכַּת בֵּית אַבְטִינָס, וְחוֹפֵן מְלֹא חָפְנָיו: הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ". כַּף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לָמָּה לִי, "מְלֹא חָפְנָיו וְהֵבִיא" אָמַר רַחֲמָנָא, מִשּׁוּם דְּלֹא אֶפְשָׁר. דְּהֵיכִי נַעֲבִיד, נְעַיְּלֵהּ וַהֲדַר נֵיעוּל, הֲבָאָה אַחַת אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שְׁתֵּי הֲבָאוֹת. נִשְׁקְלֵהּ לַקְּטֹרֶת בְּחָפְנָיו וְנַחְתֵּה לַמַּחְתָּה דְּגֶחָלִים עִלַּוָּהּ וְלֵיעוּל, כִּי מַטִּי לְהָתָם הֵיכִי לֵיעָבִיד, נִשְׁקְלֵהּ בְּשִׁנֵּיהּ (וְנָחֲתָהּ) [לַמַּחְתָּה], הַשְׁתָּא לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הִלְכָּךְ כֵּיוָן דְּלֹא אֶפְשָׁר עָבְדִינַן כִּדְאַשְׁכְּחָן בַּנְּשִׂיאִים. בָּעִי רַב פַּפָּא: חָפַן חֲבֵרוֹ וְנָתַן לְתוֹךְ חָפְנָיו מַהוּ, "מְלֹא חָפְנָיו" בָּעֵינָן וְהָא אִכָּא, אוֹ דִּילְמָא "וְלָקַח, וְהֵבִיא" בָּעֵינָן וְלֵיכָּא, תֵּיקוּ. אִיבַּעְיָא לְהוֹ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִדָּה לַחֲפִינָה, הָתָם הוּא דִּכְתִיב "בְּקֻמְצוֹ" – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקֹּמֶץ, אֲבָל הָכָא דְּלֹא כְּתִיב בְּחָפְנָיו לָא, אוֹ דִּילְמָא יָלִיף "מְלֹא, מְלֹא" מִקֹּמֶץ. בָּעֵי רַב פַּפָּא: בֵּין הַבֵּינַיִם שֶׁל מְלֹא חָפְנָיו מַהוּ, "מְלֹא חָפְנָיו וְהֵבִיא" בָּעֵינָן וְהָא אִכָּא. אוֹ דִּילְמָא "וְלָקַח, וְהֵבִיא" בָּעֵינָן [וְהָא לֵיכָּא. תֵּיקוּ]. אָמַר רַב פַּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי מְלֹא חָפְנָיו כִּדְחָפְנֵי אִינְשִׁי, חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַהוּ, (מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה) [מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה מַהוּ], מִן הַצְּדָדִין מַהוּ, חָפַן בְּזוֹ וּבְזוֹ וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ מַהוּ [תֵּיקוּ]. מְלֹא חָפְנָיו שֶׁאָמְרוּ, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְּדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת. נִתְפַּזְּרָה הַקְּטֹרֶת מִמְּלֹא חָפְנָיו מַהוּ, יָדוֹ כְּצַוַּאר בְּהֵמָה וּפוֹסְלִין אוֹ דִּילְמָא כִּכְלִי שָׁרֵת דָּמֵי וְלֹא נִפְסַל. חָשַׁב בַּחֲפִינַת קְטֹרֶת מַהוּ, יָלִיף מָלֵא מָלֵא (מֵהָתָם) [מִמִּנְחָה] מָה הָתָם מְהַנְיָא מַחְשָׁבָה אַף הָכָא מְהַנְיָא מַחְשָׁבָה. חָשַׁב בַּחֲתִיַּת גֶּחָלִים מַהוּ, מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמֵי אוֹ לֹא, תֵּיקוּ. "קְטֹרֶת" – מִשֶּׁל צִבּוּר. "סַמִּים" – שֶׁיְּהוּ סַמְמָנֶיהָ בְּתוֹכָהּ. "דַּקָּה" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דַּקָּה", שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, מַפְרִישׁ שְׁלשֶׁת מָנִין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנָיו, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. (ויקרא טז יג) "וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה'" – שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִּפְנִים וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. (ויקרא טז יד) "וְלָקַח מִדַּם הַפָּר" – נוֹטְלוֹ מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ. "וְהִזָּה" – וְלֹא מַטִּיף. "וְהִזָּה" – וְלֹא זוֹרֵק. "בְּאֶצְבָּעוֹ" – בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַּיָּמִין. "עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה" – זֶה בָּנָה אָב שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "כַּפֹּרֶת" – הַפָּנִים לַמִּזְרָח.

י״גדָּבָר אַחֵר: "עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת" – לֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף. "וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים" – וְלֹא שֶׁבַע טִפִּין. "שֶׁבַע פְּעָמִים" – שֶׁיְּהֵא מוֹנֶה שֶׁבַע פְּעָמִים, אַחַת וָשֶׁבַע. תָּנוּ רַבָּנָן: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, וְכוּ', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ. דְּכֻלֵּי עָלְמָא מִיהַת הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה מִנְּיַן עִם כָּל אַחַת וְאַחַת, מַאי טַעֲמָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִטְעֶה בַּהַזָּאוֹת. וְר' יוֹחָנָן אָמַר: אָמַר קְרָא: "אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "יַזֶּה", אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצְּרִיכָה מִנְיַן עִם כָּל אַחַת וְאַחַת. מַאי בֵּינַיְהוּ, אִכָּא בֵּינַיְהוּ דְּמָנָה וְלֹא טָעָה. וְרַבִּי יְהוּדָה וְר' מֵאִיר לָא פְּלִיגֵי, מַר כִּי אַתְרֵהּ וּמַר כִּי אַתְרֵהּ.

י״ד(ויקרא טז טו) וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם – שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. וּבַמֶּה מִּתְכַּפְּרִין, בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. יָכוֹל לֹא יִתְכַּפְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אֲשֶׁר לוֹ" מֵעַתָּה אֵין לָהֶם כַּפָּרָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְכִפֶּר עַל הַכֹּהֲנִים", מָצִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כַּפָּרָה. בְּמַה הֵן מִתְכַּפְּרִין, מוּטָב שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁהֲרֵי הֻתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל בֵּיתוֹ, וְאַל יִתְכַּפְּרוּ בַּשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל בֵּיתוֹ. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: "בֵּיתוֹ" כְּתִיב, כֻּלָּם קְרוּיִין בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'". וְהַאי "אֲשֶׁר לָעָם" לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, הַאי מִבָּעֵי לֵהּ דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא מִדְּעַם לֵהֱוֵי, הַהוּא מִן "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" נָפְקָא. וְהַאי "אֲשֶׁר לוֹ" לְהָכִי הוּא דְּאָתָא, הַאי מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "אֲשֶׁר לוֹ" – מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא מִשֶּׁל צִבּוּר. יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִשֶּׁל צִבּוּר שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, יָכוֹל יָבִיא מִשֶּׁל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר לוֹ". יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר לוֹ" – שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לְעַכֵּב. תַּנָּא הָכִי קַשְׁיָא לֵהּ: מַאי שְׁנָא בִּדְעַם דְּלֹא מְכַפְּרֵי דְּלֹא מְחַסְּרֵי בֵּהּ מָמוֹנָא בִּדְאַהֲרֹן נַמֵּי לָא מְחַסְּרֵי בֵּהּ מָמוֹנָא, וְקָאָמַר: כֻּלָּן קְרוּיִין בֵּיתוֹ. "וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶת מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" – מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנַס בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים. אֵין לִי אֶלָּא דַּם הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, מִנַּיִן לְדַם הַפָּר שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר" – מַה דַּם שָׂעִיר נִכְנַס בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים, אַף דַּם הַפָּר יִכָּנֵס בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים.

ט״ווְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת – לָמַדְנוּ לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת, לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר, מַה לְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר, מַה לְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אֶחָד אַף לְמַטָּה בְּשָׂעִיר אַחֵר. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין מַטָּה מִמַּטָּה וְאֵין דָּנִין מַטָּה מִמַּעְלָה. אַדְּרַבָּה: דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר" – כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע. לָמַדְנוּ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע, לְמַעְלָה בַּפָּר אֵינִי יוֹדֵע כַּמָּה, הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר, מַה לְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת אַף כָּאן לְמַעְלָה בַּפָּר אַחַת. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר, מַה לְּמַטָּה בַּפָּר שֶׂבַע אַף לְמַעְלָה בַּפָּר שֶׁבַע. נִרְאָה לְמִי דּוֹמֶה: דָנִין לְמַעְלָה מִלְמַעְלָה וְאֵין דָנִין מַעְלָה מִמַּטָּה. אַדְּרַבָּה דָנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ וְאֵין דָנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה", שֶׁיְהוּ כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת: כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע, וּכְשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת כָּךְ לְמַעְלָה בַּפָּר אַחַת. "וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת" – לֹא יֹאמַר לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר דְּלֹא צָרִיךְ דְּגָמַר מִמַּטָּה דְּפַר, לָמָּה נֶאֱמַר, לַאֲקוּשֵׁי "עַל" לִ"פְנֵי": מַה "פְּנֵי" דְּלָאו עַל, אַף "עַל" נַמֵּי דְּלָאו עַל. אַדְּרַבָּה לֹא יֹאמַר לְמַעְלָה בַּפָּר דְּלֹא צָרִיךְ דְּגָמַר מִמַּעְלָה דְּשָׂעִיר, לָמָּה נֶאֱמַר, לַאֲקוּשֵׁי "פְּנֵי" לְ"עַל": מָה "עַל" עַל מַמָּשׁ אַף "פְּנֵי" עַל מַמָּשׁ. הַאי מַאי, אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא לְמַטָּה דְּשָׂעִיר לַאֲקוּשֵׁי לְמַעְלָה דְּפַר, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: "עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה" – זֶה בָּנָה אָב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "פְּנֵי" אֵלּוּ פְּנֵי קָדִים. אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ לְמַעְלָה דְּפַר לַאֲקוּשֵׁי לְמַטָּה דְּשָׂעִיר, לְמַאי אָתָא.

ט״ז(ויקרא טז טז) וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – יֵשׁ לִי לְהָבִיא בָּעִנְיָן הַזֶּה שָׁלשׁ טֻמְאוֹת: טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְטֻמְאַת גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְטֻמְאַת שְׁפִיכוּת דָּמִים. בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר: "לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי", בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת הוּא אוֹמֵר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת וְגוֹ' וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם", בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא אוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ". יָכוֹל עַל שָׁלשׁ טֻמְאוֹת הַלָּלוּ שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – וְלֹא כָּל טֻמְאוֹת. מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב מִכְּלָל כָּל טֻמְאוֹת, טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף כָּאן לֹא נְחַלֵּק אֶלָּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מֻכְרָע, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – מִטֻּמְאָתוֹ שֶׁל קֹדֶשׁ. יָכוֹל עַל כָּל טֻמְאוֹת שֶׁבַּקֹּדֶשׁ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם" – חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מַה פְּשָׁעִים דְּאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן אַף חֲטָאִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן. וּמִנַּיִן לְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף שֶׁשָּׂעִיר זֶה תּוֹלֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל חַטֹּאתָם" – כָּל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת בַּמַּשְׁמַע. אָמַר מַר: "יֵשׁ לִי בָּעִנְיָן הַזֶּה לְהָבִיא שָׁלשׁ (חַטָּאוֹת) [טֻמְאוֹת"]. טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה הֵיכִי דָּמִי, אִי בְּמֵזִיד בַּר קַטְלָא הוּא, אִי בְּשׁוֹגֵג בַּר קָרְבָּן הוּא. בְּמֵזִיד וְלֹא אַתְרוּ בֵּהּ, בְּשׁוֹגֵג וְלֹא אִתְיְדַע לֵיהּ. וְהָכִי נַמֵּי בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אִי נַמֵּי בְּהָנַךְ דְּלָאו בְּנֵי גָּלוּת נִינְהוּ. אָמַר מַר: "מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק". מַאי חִלֵּק, דְּמַיְתֵי בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. "יָכוֹל עַל כָּל טֻמְאוֹת שֶׁבַּקֹּדֶשׁ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר". כָּל טֻמְאוֹת שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַאי נִינְהוּ, יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, הַאי בַּר קָרְבָּן הוּא, לֹא צְרִיכָא דְּאִתְיְדַע סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אַדְּמַיְתֵי נִיתְלֵי, קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר מַר: "מִנַּיִן לְיֵשׁ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף שֶׁשָּׂעִיר זֶה תּוֹלֶה". מַאי קַשְׁיָא לֵהּ, הָכֵי קָשְׁיָא לֵהּ: הַשְׁתָּא דְּאָמַרְתָּ חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים מַה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קָרְבָּן אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קָרְבָּן. אִי מַה (חֲטָאִים) [פְּשָׁעִים] דְּאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן לְעוֹלָם אַף חֲטָאִים דְּאֵינָן בְּנֵי קָרְבָּן לְעוֹלָם, וּמַאי נִיהוּ, אֵין יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, אֲבָל יֵשׁ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף כֵּיוָן דְּכִי מִתְיְדַע לֵהּ בַּר קָרְבָּן הוּא אֵימָא לָא תְּלִי לֵהּ, (קָא מַשְׁמַע לָן). וְכִי תֵּימָא אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: תִּפּוּךְ מִיפַּךְ, אָמַר קְרָא: "לְכָל חַטֹּאתָם" – לְהַךְ דְּאָתוּ לִכְלַל חַטָּאת. וְנִכַּפֵּר כַּפָּרָה גְּמוּרָה, אִי כְּתִיב מֵחַטֹּאתָם כִּדְקָאָמַרְתָּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: "לְכָל חַטֹּאתָם" מִכְּלָל דִּבְנֵי חַטָּאוֹת נִינְהוּ. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר לְמָה תּוֹלֶה, לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין. עַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנָן: וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם" – פְּשָׁעִים – אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי", וְאוֹמֵר: "אָז תִּפְשַׁע לְבָנָה". חַטָּאוֹת – אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחְטָא בִשְׁגָגָה". קַלּוֹת – הַיְנוּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, חֲמוּרוֹת – הַיְנוּ כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. הוֹדַע – הַיְנוּ מֵזִיד, לֹא הוֹדַע – הַיְנוּ שׁוֹגֵג. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד, אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת: עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת: כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. הַאי עֲשֵׂה הֵיכִי דָמִי, אִי דְּלָא עָבַד תְּשׁוּבָה – "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", וְאִי דְּעָבַד תְּשׁוּבָה – הָא תַּנְיָא: עָבַר עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ. אָמַר רַבִּי זֵירָא: בִּדְלָא עָבַד תְּשׁוּבָה וְרַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. חוּץ מֵהַפּוֹרֵק עֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וּמֵפֵר בְּרִית בָּשָׂר, שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְאִם לֹא – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה" – זֶה הַפּוֹרֵק עֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. "וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. "הִכָּרֵת" – לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, "תִּכָּרֵת" – לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֲוֹנָהּ בָהּ" – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָהּ. וְרַבָּנָן, "הִכָּרֵת" – בָּעוֹלָם הַזֶּה, "תִּכָּרֵת" – לָעוֹלָם הַבָּא, "עֲוֹנָהּ בָהּ" – שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה וּמֵת מִיתָה מְמָרֶקֶת.