ילקוט שמעוני על התורה תק״פYalkut Shimoni on Torah 580
א׳אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה – יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ("אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". אִי (אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה יָכוֹל חוּץ לְשָׁלשׁ מַחֲנוֹת, מִנַּיִן אַף בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּמַּחֲנֶה". וְאִי "בַּמַּחֲנֶה" יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם [יְהֵא חַיָּב], תַּלְמוּד לוֹמַר: ("אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" – מַה חוּץ לַמַּחֲנֶה מְיֻחָד שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כָּל זֶבַח, יָצָא דָּרוֹם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים. אָמַר עוּלָא: הַשּׁוֹחֵט עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל חַיָּב הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כָּל זֶבַח. מַתְקִיף לָהּ רָבָא: אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ("אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" וְלֹא בָּעֵי "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" לָמָּה לִי, לִמָעוּטֵי גַּגּוֹ. וּלְרָבָא, אִם כֵּן [נִכְתּוֹב] "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" לָמָּה לִי, לָאו לַאֲתוּיֵי גַּגּוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: לַאֲתוּיֵי כֻּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים. אֵין לִי אֶלָּא הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא חַיָּב, מִנַּיִן הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף שֶׁיְּהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט". יָכוֹל הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף יְהֵא חַיָּב, וְדִין הוּא: וּמָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַכְשָׁרָה בִּפְנִים חַיָּבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ, מְלִיקָה שֶׁדֶּרֶךְ הַכְשָׁרָה בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט" – עַל הַשְּׁחִיטָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַמְלִיקָה. יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים יְהֵא חַיָּב, וְדִין הוּא: וּמָה אִם קָדָשִׁים שֶׁהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הֶתֵּר בַּחוּץ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ, חֻלִּין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הֶתֵּר בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "קָרְבָּן" – עַל קָרְבָּן הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַחֻלִּין. אִי "קָרְבָּן", יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין עַל הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ" – יָצָא הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. אוֹצִיא אֶת הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע וְאֶת הַמֻּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנָן הַמְחִיר הַכִּלְאַיִם וְהַטְּרֵפָה וְהַיּוֹצֵא דֹּפֶן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן וּבַעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְהַקְרִיב, – הַכְּשֵׁרִין לִקָּרֵב. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵין כְּשֵׁרִין לִקָּרֵב, וְלֹא אוֹצִיא אֶת פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַה'" – הַכְּשֵׁרִין לַשֵּׁם, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין כְּשֵׁרִין לַשֵּׁם. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵין כְּשֵׁרִין לַשֵּׁם, וְלֹא אוֹצִיא עוֹלָה מֵחֻסַּר זְמַן בְּגוּפָהּ, וְחַטָּאת בֵּין בְּגוּפָהּ וּבֵין בַּבְּעָלִים, (בַּעֲלֵי מוּמִין) [וְתוֹרִים] שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבַעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" – הַכְּשֵׁרִין לִקָּרֵב עַכְשָׁו, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין כְּשֵׁרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וּכְשֵׁרִין לְאַחַר זְמַן חַיָּב עֲלֵיהֶן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת עוֹלָה מְחֻסַּר זְמַן בַּבְּעָלִים, וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שׁוֹר" – מִכָּל מָקוֹם, "כֶּבֶשׂ" – מִכָּל מָקוֹם, "עֵז" – מִכָּל מָקוֹם.
1