ילקוט שמעוני על התורה תקפ״אYalkut Shimoni on Torah 581
א׳(ויקרא יז ד) אָמַר מַר: "אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא אוֹצִיא פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהוּא רָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד", תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַה'" – מִי שֶׁמְּיֻחָד לַשֵּׁם, יָצָא זֶה שֶׁאֵין מְיֻחָד לַשֵּׁם. וְ"לַה'" לְהוֹצִיא הוּא, וּרְמִינְהוּ: "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה" – אֵלּוּ אִשִּׁים. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יַקְדִּישׁ [אוֹתוֹ מְחֻסַּר זְמַן], תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַה'" – לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אָמַר רָבָא: הָתָם מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא, הָתָם "וְאֶל פֶּתַח" – לְרַבּוֹת, לְהוֹצִיא. הָכָא "קָרְבָּן" – לְהוֹצִיא, "לַה'" – לְרַבּוֹת. הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הַעֲלָאָה. בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאָה כְּתִיב עֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה: עֹנֶשׁ – דִּכְתִיב: "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ", אַזְהָרָה – דִּכְתִיב: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ", וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי אִילָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֵר פֶּן וְאַל" אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַּעֲשֶׂה. אֶלָּא שְׁחִיטָה, בִּשְׁלָמָא עֹנֶשׁ כְּתִיב: "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ", אֶלָּא אַזְהָרָה מְנָלָן, אָמַר קְרָא: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם". הָא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לְזוֹבֵחַ בְּהֵמָה לְמַרְקוֹלִיס שֶׁהוּא חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד", אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִכְדַרְכָּהּ דְּנָפְקָא לָהּ מֵ"אֵיכָה יַעַבְדוּ", תְּנֵהוּ לְעִנְיַן שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אָמַר רָבָא: קְרִי בֵּהּ "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד" וּקְרִי בֵּהּ: "וְלֹא עוֹד". וְאַכַּתִּי מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: עַד כָּאן הוּא מְדַבֵּר בִּזְבָחִים שֶׁהִקְדִּשָׁן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, שֶׁהֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ", אַזְהָרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ". מִכָּאן וְאֵילֵךְ הוּא מְדַבֵּר בִּזְבָחִים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַעְלָה "לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים" – שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ כְּבָר. "עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" – כָּל הַזּוֹבֵחַ בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. "וֶהֱבִיאוּם לַה'" – זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה, מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד". יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹאת לָהֶם" – זֹאת לָהֶם, וְאֵין אַחֶרֶת לָהֶם. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אָבִין: קַל וָחֹמֶר: וּמַה מָּקוֹם שֶׁלֹּא עָנַשׁ הִזְהִיר, מָקוֹם שֶׁעָנַשׁ אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר. וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין, אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן: אָתְיָא "הֲבָאָה, הֲבָאָה" – מַה לְּהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. חֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה מִבַּהַעֲלָאָה, שֶׁהַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט חַיָּב, וְהַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט – פָּטוּר. חֹמֶר בַּהַעֲלָאָה מִבַּשְּׁחִיטָה, שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ – פְּטוּרִין, אָחֲזוּ בְּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ – חַיָּבִין. הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה – חַיָּב עַל כָּל הַעֲלָאָה וְהַעֲלָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. מַאי שְׁנָא הַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט דְּפָטוּר, דִּכְתִיב: "לַה'", בִּשְׁחִיטָה נַמֵּי הָכְתִיב "לַה'", שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: "אִישׁ אִישׁ". גַּבֵּי הַעֲלָאָה נַמֵּי הָכְתִיב: "אִישׁ אִישׁ", הַהוּא מִבַּעְיָא לֵהּ לִשְׁנַיִם (שֶׁשָּׁחֲטוּ פָּטוּר) [שֶׁהֶעֱלוּ בְּאֵבֶר שֶׁחַיָּבִין. אִי הָכִי הָכָא נַמֵּי מִבָּעֵי לֵהּ לִשְׁנֵים שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ שֶׁחַיָּבִין], שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא: "הַהוּא" – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אִי הָכִי גַּבֵּי הַעֲלָאָה נַמֵּי הָכְתִיב "הַהוּא", מִבָּעֵי לֵהּ לְמִעוּטֵי שׁוֹגֵג אָנוּס וּמֻטְעֶה. [אִי הָכִי הָכִי נַמֵּי מִבָּעֵי לְמִעוּטֵי אָנוּס שׁוֹגֵג וּמֻטְעֶה], תְּרֵי "הַהוּא" כְּתִיבֵי. וְאֶלָּא "לַה'" לָמָּה לִי, לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. פָּרַת חַטָּאת שֶׁשָּׂרְפהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ, פָּטוּר. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ" – כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּבִין עָלָיו. וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לֹא רָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד הוּא, וְהָתַנְיָא: "קָרְבָּן" – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁקְּרוּיִין קָרְבָּן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'", תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַה' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַה'". לָא קַשְׁיָא, כָּאן קֹדֶם וִדּוּי כָּאן לְאַחַר וִדּוּי. "לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" – כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמִשְׁכַּן ה' אֵין חַיָּבִין עָלָיו. וְהָא נַמֵּי תִּפּוּק לֵהּ מִ"וְּאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", בִּשְׁלָמָא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע מַשְׁכַּחַת לָהּ דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ וַהֲדַר נִרְבְּעוּ, אֶלָּא מֻקְצֶה וְנֶעֱבָד אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּר' יוֹסִי הַגְּלִילִי דְּאָמַר מָמוֹן בְּעָלִים הֵן. רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – דְּבַר עֶרְוָה, אֶתְנָן וּמְחִיר כִּלְאַיִם יוֹצֵא דֹּפֶן – בְּוַלְדוֹת קָדָשִׁים, וְקָסָבַר וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָתָן הֵן קְדוֹשִׁים.
1