ילקוט שמעוני על התורה תקפ״בYalkut Shimoni on Torah 582
א׳(ויקרא יז ה) דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא – וְלֹא לְשׁוֹלְחָיו. "דָּם שָׁפָךְ" – אֶחָד שֶׁשָּׁחַט חַיָּב, שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ – פְּטוּרִין. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט פָּטוּר, חִיֵּב שְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ, מָקוֹם שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט חַיָּב אֵינָן דִּין שֶׁנְּחַיֵּב שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "דָּם שָׁפָךְ" – אֶחָד שֶׁשָּׁחַט – חַיָּב, שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ – פְּטוּרִין. "וְנִכְרַת הָאִישׁ" – וְלֹא הַצִּבּוּר. "הַהוּא" – וְלֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. "מִקֶּרֶב עַמּוֹ" – וְעַמּוֹ בְּשָׁלוֹם. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֵן קָדָשִׁים הַקְּרֵבִין בַּבָּמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שְׁלָמִים". אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זִבְחֵי". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה חַטָּאת וְאָשָׁם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹתָם". וּמָה רָאִיתָ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מַה שְּׁלָמִים מְיֻחָדִין שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה אַף עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד. בָּעָא מִנֵּהּ אַבָּיֵי מֵרַב יוֹסֵף: הִיא חֻלִּין וּוְלָדָהּ שְׁלָמִים וּשְׁחָטָהּ בַּחוּץ מַהוּ, מִי חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ אוֹ לֹא, אֲמַר לֵהּ: מִי קָרְיָא בֵּהּ "וֶהֱבִיאוּם לַה'". הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חֻלִּין וּשְׁחָטָהּ בִּפְנִים מַהוּ, לְמַאן דְּאָמַר וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָתָן הֵן קְדוֹשִׁים מִי הֲווּ חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ לֹא, אֲמַר לֵהּ: מִי קָרְיָא בֵּהּ "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ, וְזָבַחְתָּ". אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בַּבָּמָה יֵשׁ עוֹפוֹת בַּבָּמָה, מַאי טַעֲמָא, "וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים" – זְבָחִים וְלֹא עוֹפוֹת, זְבָחִים וְלֹא מְנָחוֹת.
1
ב׳(ויקרא יז ו) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה' – [זְרִיקַת כֹּהֵן בַּמִּזְבֵּחַ] וְאֵין זְרִיקַת כֹּהֵן בַּבָּמָה, אֶלָּא אַף הַגֵּרִים אַף הַנָּשִׁים אַף הָעֲבָדִים כְּשֵׁרִים בַּבָּמָה. "מִזְבַּח ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" – וְאֵין מִזְבֵּחַ בַּבָּמָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמִין מִזְבֵּחַ וְיַעֲלֶה עָלָיו. "וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" – וְאֵין רֵיחַ נִיחֹחַ בַּבָּמָה.
2
ג׳וְהִקְטִיר הַחֵלֶב – חֵלֶב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר. אַשְׁכְּחָן חֵלֶב, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת מְנָא לָן, דְּקָתָנֵי: וּבַמִּנְחָה אֲפִלּוּ כֻּלָּהּ קַיֶּמֶת לֹא יִזְרֹק, הָא יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת יִזְרֹק, מִנַּיִן, רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵּהּ אָמַר: "לְרֵיחַ נִיחֹחַ" – כָּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְאִצְטְרִיךְ לְמִכְתָּב "לְרֵיחַ נִיחֹחַ" וְאִצְטְרִיךְ לְמִכְתָּב "חֵלֶב". דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "חֵלֶב" הֲוָה אֲמֵינָא חֵלֶב אִין יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת לָא, קָא מַשְׁמָע לָן "לְרֵיחַ נִיחֹחַ". וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא "לְרֵיחַ נִיחֹחַ" הֲוָה אֲמֵינָא אֲפִלּוּ מִנְחָה, כָּתַב רַחֲמָנָא "חֵלֶב". (ויקרא יז ז) וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם – אֵין שְׂעִירִים אֶלָּא שֵׁדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם". "אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" – לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה. "חֻקַּת עוֹלָם" – לְבֵית עוֹלָמִים, "תִּהְיֶה" – בַּזְּמַן הַזֶּה, "זֹאת לָהֶם" – וְאֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶן כָּרֵת, "לְדֹרֹתָם" – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. "וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר" – כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן. "יִשְׂרָאֵל" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, "הַגָּר" – אֵלּוּ הַגֵּרִים, "אֲשֶׁר יָגוּר" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים, "בְּתוֹכָם" – לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים (הַמְשֻׁחְרָרִין). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ אִישׁ", לְהָבִיא שְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְדִין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט חַיָּב שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ פְּטוּרִים, מָקוֹם שֶׁהַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט פָּטוּר אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְטֹר שְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ" – לְהָבִיא שְׁנַיִם. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: "הַהוּא" – אֶחָד שֶׁהֶעֱלָה חַיָּב, שְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ פְּטוּרִין. אַשְׁכְּחָן מֻקְטְרֵי פְּנִים שֶׁהֶעֱלָן בַּחוּץ, מֻקְטְרֵי חוּץ שֶׁהֶעֱלָן בַּחוּץ מְנָא לָן, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר" – לְעָרֵב פָּרָשִׁיּוֹת, מַה לְּהַלָּן בִּשְׁחוּטֵי חוּץ אַף כָּאן בִּשְׁחוּטֵי חוּץ. מַתְקִיף לָהּ רַב בִּיבֵי בַּר אַבָּיֵי: הָא דִּתְנָן: "ל"ו כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה", הָנֵי ל"ז הַוְיָן, דְּאִכָּא הַמַּעֲלֶה [וְהַמַּעֲלֶה], קַשְׁיָא. וְהָא דִּתְנָן: "הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ – חַיָּב, "מְנָא לָן, מִדְּתַנְיָא "דָּם יֵחָשֵׁב" – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "אוֹ זֶבַח" – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק. וְר' יִשְׁמָעֵאל הַאי "אוֹ זֶבַח" – מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְחַלֵּק. וְר' עֲקִיבָא לְחַלֵּק מִנָּא לֵיהּ, נָפְקָא לֵיהּ מָלֵא יְבִיאֶנּוּ. וְר' יִשְׁמָעֵאל הַהוּא מִבָּעֵי לֵהּ עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶחָסֵר. וְר' עֲקִיבָא נָפְקָא לֵהּ מִ"לַּעֲשׂוֹת אֹתוֹ". וְר' יִשְׁמָעֵאל אָמַר לְךָ: חַד לְמֻקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ שֶׁהֶעֱלָן בַּחוּץ, וְחַד לְמֻקְטְרֵי חוּץ שֶׁחָסְרוּ שֶׁהֶעֱלָן בַּחוּץ. וְהָתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל מֻקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ וְהֶעֱלָן בַּחוּץ יָכוֹל יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" – עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶחָסֵר. וְרַבִּי עֲקִיבָא קָסָבַר מֻקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ וְהֶעֱלָן בַּחוּץ חַיָּב. וְר' עֲקִיבָא הַאי "דָּם יֵחָשֵׁב" מַאי עָבִיד לֵהּ, לְרַבּוֹת שְׁחִיטַת עוֹף. וְר' יִשְׁמָעֵאל נָפְקָא לֵהּ מֵ"אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט". וְר' עֲקִיבָא אָמַר לְךָ: הַהוּא מִבָּעֵי לֵהּ עַל הַשּׁוֹחֵט הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַמּוֹלֵק. וְר' יִשְׁמָעֵאל נָפְקָא לֵהּ מִ"זֶּה הַדָּבָר", דְּתַנְיָא: "אֲשֶׁר יִשְׁחַט" אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹחֵט בְּהֵמָה, שׁוֹחֵט עוֹף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יִשְׁחָט". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף הַמּוֹלֵק, וְדִין הוּא: וּמַה שְּׁחִיטָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַכְשָׁרָה בִּפְנִים חַיָּב, מְלִיקָה שֶׁדֶּרֶךְ הַכְשָׁרָה בִּפְנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁחַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֶה הַדָּבָר". וְר' עֲקִיבָא, הַהוּא מִבָּעֵי לֵהּ לִגְזֵרָה שָׁוָה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: שָׁחַט וְזָרַק, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – חַיָּב אַחַת, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – חַיָּב שְׁתַּיִם. וְאַבָּיֵי אָמַר: אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא נַמֵּי אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, דְּאָמַר קְרָא: "שָׁם תַּעֲשֶׂה" – הַכָּתוּב עֲשָׂאָן כֻּלָּן עֲשִׂיָּה אַחַת. זָרַק וְהֶעֱלָה, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – חַיָּב שְׁתַּיִם, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִלּוּ לְר' עֲקִיבָא נַמֵּי חַיָּב שְׁתַּיִם, לְהָכֵי פַּלְגִינְהוּ קְרָא: "שָׁם תַּעֲלֶה, וְשָׁם תַּעֲשֶׂה". שָׁחַט וְזָרַק וְהֶעֱלָה, דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּב שְׁתַּיִם.
3
ד׳(ויקרא יז ח) אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֵמוּרֵי חַטָּאת וְאֵמוּרֵי אָשָׁם וְאֵמוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "זָבַח". מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַדָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ זָבַח". מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת נְסָכִים וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלשֶׁת לוֹגִין מַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ" – כָּל הַבָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ. אֵין לִי אֶלָּא קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין, מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָדָשִׁים פְּסוּלִין, כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִים וְזָרְקוּ אֶת דָּמָן, וְהַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים וְהַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת" – כָּל הַמִּתְקַבֵּל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ. מִנַּיִן לַמַּעֲלֶה בְּשַׂר חַטָּאת בְּשַׂר אָשָׁם בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים וּמוֹתַר הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁפָּטוּר, תַּלְמִיד לוֹמַר: "עֹלָה" – מָה עוֹלָה שֶׁרְאוּיָה לְהַעֲלָאָה אַף כָּל שֶׁרָאוּי לְהַעֲלָאָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַיּוֹצֵק הַבּוֹלֵל הַפּוֹתֵת הַמּוֹלֵחַ הַמֵּנִיף הַמַּגִּישׁ, וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, הַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל מִקְצָת דָּם שֶׁבַּחוּץ, שֶׁפָּטוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה" – מַה הַעֲלָאָה שֶׁהִיא גְּמַר עֲבוֹדָה, אַף כָּל שֶׁהִיא גְּמַר עֲבוֹדָה. חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הַעֲלָאָה, רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב, שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: מַה לַּשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב שֶׁכֵּן הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּשֶׁר, תֹּאמַר בַּשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּשֶׁר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה לַּשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב שֶׁכֵּן מִזְבֵּחַ מְקַבְּלוֹ, תֹּאמַר בַּשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ שֶׁאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַבְּלוֹ. הַטָּמֵא שֶׁאָכַל בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא בֵּין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר חַיָּב, טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָּבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ טִמְּאָהוּ. טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף. יָכוֹל אַף הַמַּעֲלֶה פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הָעוֹלָה, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הָאֵמוּרִין, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַקֹּמֶץ, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַלְּבוֹנָה, פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה לוֹגִין יַיִן, פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה לוֹגִין מַיִם, יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתוֹ" – עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַמִּקְצָת.
4
ה׳(ויקרא יז ט) וְנִכְרַת הָאִישׁ – וְלֹא הַצִּבּוּר. "הַהוּא" – אֶחָד שֶׁהֶעֱלָה – חַיָּב, וּשְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ – פְּטוּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ" – לְהָבִיא אֶת שְׁנַיִם. הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה, חַיָּב עַל כָּל הַעֲלָאָה וְהַעֲלָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן חַיָּב. תַּנְיָא אִידָךְ: "אִישׁ אִישׁ" – לְרַבּוֹת שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בָּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ חַיָּבִין, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה הַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט שֶׁחַיָּב, שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בַּסַּכִּין וְשָׁחֲטוּ פְּטוּרִין. הַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט שֶׁפָּטוּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בָּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ שֶׁפְּטוּרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ" – דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: "הַהוּא" – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ", דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְר' שִׁמְעוֹן הַאי "הַהוּא" מַה עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִעוּטֵי שׁוֹגֵג אָנוּס וּמֻטְעֶה. וְר' יוֹסִי מֵ"הוּא, הַהוּא". וְר' שִׁמְעוֹן, "הוּא, הַהוּא" לֹא דָּרִישׁ. וְר' יוֹסִי מִדְּהַאי "אִישׁ, אִישׁ" דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הַהוּא "אִישׁ, אִישׁ" נַמֵּי דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְאֶלָּא הַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט דְּחַיָּב מְנָא לֵהּ, [נָפְקָא לֵהּ מִ"דָּם] יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ" – וַאֲפִלּוּ שָׁחַט לָאִישׁ.
5
ו׳(ויקרא יז י) יִשְׂרָאֵל – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. "גֵּר" – אֵלּוּ גֵּרִים. "הַגָּר" – לְרַבּוֹת אֶת נְשֵׁי גֵּרִים. "בְּתוֹכָם" – לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים (הַמְשֻׁחְרָרִין). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ, אִישׁ", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן: לְהָבִיא [וְלַד] בַּת יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹי וּמִן הָעֶבֶד. "אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ" וְגוֹ' – יָכוֹל לֹא יְהוּ חַיָּבִין אֶלָּא עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ בַּמֻּקְדָּשִׁין. דַּם הַנֶּפֶשׁ בַּחֻלִּין, דַּם הַתַּמְצִית בַּמֻּקְדָּשִׁים, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם" – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל כֻּלָּם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד. "וְנָתַתִּי פָנַי – פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ. "בַּנֶּפֶשׁ" – וְלֹא בַּצִּבּוּר. "הָאֹכֶלֶת" – וְלֹא הַמַּאֲכֶלֶת. "הָאוֹכֶלֶת" – כְּדֵי אֲכִילַת כַּזַּיִת. "הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם" – אֵין הַדָּם וְהַחֵלֶב מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. "וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ" – וְעַמָּהּ בְּשָׁלוֹם. "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִיא" – לְהַגִּיד מַה גָּרַם. "וַאֲנִי נְתַתִּיו" – שֶׁאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר. "לָכֶם" – וְלֹא (לַאֲבָרִים) [לַאֲחֵרִים]. "עַל הַמִּזְבֵּחַ" – בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּתֵּן עַל הַמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר. ("לְכַפֵּר) עַל (נְפָשׁוֹת) [הַמִּזְבֵּחַ"] – וְלֹא עַל קַרְקַע שֶׁל מִזְבֵּחַ. "כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" – הָא אִם נָתַן מִדַּם הַתַּמְצִית לֹא עָשָׂה כְּלוּם. "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם – "לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים. יָכוֹל יְהוּ נִכְרָתִין עַל יְדֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֹכֶלֶת" – הָאוֹכֵל בְּכָרֵת. יָכוֹל לֹא יְהוּ נִכְרָתִין עַל יְדֵי קְטַנִּים שֶׁאֵין הַקְּטַנִּים נִכְרָתִין עַל יְדֵי עַצְמָן, (יָכוֹל) [אֲבָל] יְהוּ נִכְרָתִין עַל יְדֵי גְּדוֹלִים שֶׁהֲרֵי גְּדוֹלִים נִכְרָתִין עַל יְדֵי עַצְמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת" – הָא אֵין נִכְרָתִין לֹא עַל יְדֵי גְּדוֹלִים וְלֹא עַל יְדֵי קְטַנִּים. אָמַר רָבָא: שָׁלשׁ כְּרֵתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּדָּם לָמָּה, אַחַת לְדַם חֻלִּין, וְאַחַת לְדַם קָדָשִׁים, וְאַחַת לְדַם כִּסּוּי. תָּנוּ רַבָּנָן: מוֹעֲלִין בַּדָּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְר' שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מוֹעֲלִין. עַד כָּאן לֹא פְּלִיגִי אֶלָּא בִּדְרַבָּנָן, אֲבָל בִּדְאוֹרָיְתָא אֵין מוֹעֲלִין. מְנָא הָנֵי מִלֵּי, אָמַר קְרָא: "לָכֶם" – שֶׁלָּכֶם [יְהֵא]. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: "לְכַפֵּר" – לְכַפָּרָה נְתַתִּיו, וְלֹא לִמְעִילָה. וְר' יוֹחָנָן אָמַר: אָמַר קְרָא: "הוּא" – הוּא לִפְנֵי כַּפָּרָה כִּלְאַחַר כַּפָּרָה, מַה לְּאַחַר כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה דְּאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ, [אַף לִפְנֵי כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה]. תְּלָתָא קְרָאֵי דִּכְתִיבָן בַּדָּם לָמָּה לִי, חַד לְמִעוּטֵי נוֹתָר, וְחַד לְמִעוּטֵי מְעִילָה, וְחַד לְמִעוּטֵי טֻמְאָה. אֲבָל פִּגּוּל לֹא צָרִיךְ קְרָא, דִּתְנָן: "כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל", וְדָם עַצְמוֹ מַתִּיר הוּא. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׂ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, נָתַן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה וְאֶת הַנִּתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה, וְאֶת הַנִּתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ [וְאֶת הַנִּתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים], פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. אָמַר שְׁמוּאֵל: בָּשָׂר פָּסוּל, אֲבָל בְּעָלִים נִתְכַּפְּרוּ, מַאי טַעֲמָא, אָמַר קְרָא: "וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר" – כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ דָּם לַמִּזְבֵּחַ נִתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים. אִי הָכִי בָּשָׂר נַמֵּי, אָמַר קְרָא: "לְכַפֵּר" – לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לְדָבָר אֶחָד.
6