ילקוט שמעוני על התורה תקצ״אYalkut Shimoni on Torah 591

א׳אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ – אֵלּוּ דְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ בְּדִין הָיָה לְכָתְבָם, [כְּגוֹן הַגְּזֵלוֹת]. "לָלֶכֶת בָּהֶם" – עֲשֵׂם עִקָּר, וְאַל תַּעֲשֵׂם טְפֵלָה. שֶׁלֹּא יְהֵא מַשָּׂאֲךָ וּמַתָּנְךָ אֶלָּא בָּהֶם, שֶׁלֹּא תְּעָרֵב בָּהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים. שֶׁמָּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל, אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָלֶכֶת בָּהֶם" – שֶׁלֹּא תִּפָּטֵר מִתּוֹכָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ". "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" – בָּעוֹלָם הַזֶּה, "בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" – בִּשְׁעַת מִיתָה, "וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" – לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: אָבַד סִבְרִי וּבָטֵל סִכּוּיִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲנִי ה'" – אֲנִי סִבְרְךָ, אֲנִי סִכּוּיֶיךָ, וְעָלַי בִּטְחוֹנְךָ. וְאוֹמֵר: "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲמַלֵּט. וְאוֹמֵר: "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבִּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים", וְאוֹמֵר: "אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרוֹנִים אֲנִי הוּא". "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי" – אֵין לִי אֶלָּא מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב, שְׁאָר דִּקְדּוּקֵי פָּרָשָׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי". "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "הָאָדָם" וְכוּ' (כְּדִלְקַמָּן). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי אֱלֹהִים" – "תּוֹרַת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם". וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גּוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים". וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "זֶה הַשַּׁעַר לַה' כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים יָבוֹאוּ בּוֹ" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ". וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "רַנְּנוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הֵיטִיבָה ה' לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּים וְלַיִּשְׂרְאֵלִים" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם". הָא אֲפִלּוּ גּוֹי (וְעָשָׂה אֶת הַתּוֹרָה) [הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה] הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל. "וָחַי בָּהֶם" – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמְרוּ לוֹ לָאָדָם בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ: עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל תֵּהָרֵג, שֶׁיַּעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָחַי בָּהֶם" – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. אוֹ אֲפִלּוּ אָמְרוּ לוֹ בְּרַבִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי" – אִם מַקְדִּישִׁים אַתֶּם אֶת שְׁמִי, אַף אֲנִי אֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יֶדְכֶם, כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁהָיוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁטוּחִים לִפְנֵי הַצֶּלֶם וְהֵן עוֹמְדִין וְדוֹמִין לִתְמָרִים, וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו" – הַיּוֹם אֲנִי מִתְעַלֶּה בָּהֶם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַיּוֹם אֲנִי נִפְרָע לָהֶם מִשּׂוֹנְאֵיהֶם, הַיּוֹם אֲנִי מְחַיֶּה לָהֶם אֶת הַמֵּתִים. "אֲנִי ה'" – דַּיָּן לִפָּרַע, וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.