ילקוט שמעוני על התורה תקצ״דYalkut Shimoni on Torah 594
א׳עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת – בֵּין שֶׁאוֹמֵר לְאָבִיךָ קַיֵּם בֵּין שֶׁאוֹמֵר לְאָבִיךָ הוֹצֵא וְכוּ'. וְרַבָּנָן, לְמִעוּט שִׁפְחָה וְנָכְרִית מְנָא לְהוּ, נָפְקָא לְהוּ מֵ"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ". וְר' יוֹסִי בְּר' יְהוּדָה, חַד בְּשִׁפְחָה וְחַד בְּנָכְרִית. וּצְרִיכֵי. דְּאִי אַשְׁמְעִינָן שִׁפְחָה מִשּׁוּם דְּאֵין לָהּ יַחַס, אֲבָל נָכְרִית דְּאִית לָהּ יַחַס אֵימָא לֹא. וְאִי אַשְׁמְעִינָן נָכְרִית מִשּׁוּם דְּלָא שַׁיְכָה בְּמִצְוֹת, אֲבָל שִׁפְחָה אֵימָא לֹא. צְרִיכָא. וְרַבָּנָן, אַשְׁכְּחָן שִׁפְחָה, נָכְרִית מְנָא לָן, וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִשִּׁפְחָה, מַה לְּשִׁפְחָה שֶׁכֵּן אֵין לָהּ יַחַס. אָמַר קְרָא: "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי" – בִּנְךָ [הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית] קָרוּי בִּנְךָ וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. הָא בְּשִׁבְעַת גּוֹיִם כְּתִיב, "יָסִיר" – לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַמְסִירוֹת. וּמַאן תַּנָּא דְּפָלִיג עֲלֵהּ דְּר' יוֹסִי בְּר' יְהוּדָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּדָרִישׁ טַעְמָא דִּקְרָאֵי. (ויקרא יח י) "עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ" – רָבָא רָמֵי: כְּתִיב: "עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן" – הָא בַּת בְּנָהּ דִּידָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ דִּידָהּ גַּלֵּי, וּכְתִיב: "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ", הָא כֵּיצַד, כָּאן בְּנִשּׂוּאִין כָּאן בְּאֹנֶס. וְאֵימָא פְּרָט לְחַיָּבֵי לָאוִין, חַיָּבֵי לָאוִין תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין, דִּכְתִיב: "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים" וְגוֹ', "אֲהוּבָה" – אֲהוּבָה בְּנִשּׂוּאֶיהָ, "שְׂנוּאָה" – שְׂנוּאָה בְּנִשּׂוּאֶיהָ, וְאָמַר רַחֲמָנָא "כִּי תִהְיֶין". תָּנוּ רַבָּנָן: אָנַס אִשָּׁה – מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ, נָשָׂא אִשָּׁה – אָסוּר לִשָּׂא בִּתָּהּ. מְנָּא הָנֵי מִלֵּי, דְּתָנוּ רַבָּנָן: בְּכֻלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן שְׁכִיבָה, וְכָאן נֶאֱמַר בּוֹ קִיחָה, לוֹמַר לְךָ דֶּרֶךְ לִקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה. אָמַר לֵהּ רַב פַּפָּא לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי אֲחוֹתוֹ דִּכְתִיב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ", דֶּרֶךְ קִיחָה הוּא דְּאָסוּר, דֶּרֶךְ שְׁכִיבָה שָׁרִי, אֲמַר לֵהּ לְקוּחִין יֵשׁ בַּתּוֹרָה סְתָם, הָרְאוּיִין לִשְׁכִיבָה – לִשְׁכִיבָה, הָרְאוּיִין לְקִיחָה – לְקִיחָה. רָבָא אָמַר: אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ, מֵהָכָא, דִּכְתִיב: "עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן" – הָא בַּת בְּנָהּ דִּידָהּ גַּלֵּי, וּכְתִיב: "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה" וְגוֹ', הָא כֵּיצַד, כָּאן בְּאוֹנְסִין כָּאן בְּנִשּׂוּאִין. וְאִפּוּךְ אֲנָא, עֲרָיוֹת "שְׁאֵר" כְּתִיב בְּהוּ, בְּנִשּׂוּאִין אִכָּא שְׁאֵר, בְּאוֹנְסִין לֵכָּא. (ויקרא יח טו) "עֶרְוַת כַּלָּתְךָ" וְגוֹ' – הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ – חַיָּב מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי בְּנוֹ בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. וְלִחַיֵּב נַמֵּי מִשּׁוּם אֵשֶׁת בְּנוֹ, אָמַר אַבָּיֵי: פָּתַח הַכָּתוּב בְּכַלָּתוֹ וְסִיֵּם בְּאֵשֶׁת בְּנוֹ, לוֹמַר לְךָ: זוֹ הִיא כַּלָּתוֹ וְזוֹ הִיא אֵשֶׁת בְּנוֹ. "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ" וְגוֹ' – תַּנְיָא: "אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה" – בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, וְדִין הוּא: חִיֵּב כָּאן וְחִיֵּב בַּאֲחוֹתוֹ, מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: חִיֵּב כָּאן וְחִיֵּב בְּדוֹדָתוֹ, מַה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ, וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי הָאָב. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מִדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין, וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ שֶׁאִסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֶרְוַת (אָחִיו גִּלָּה) [אָחִיךָ הִוא"] – בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב, חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ וַחֲדָא דְּאֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ, אֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ מִדְּרַב הוּנָא נַפְקָא. וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב, חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ וַחֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ, יֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ לָא צְרִיכָא קְרָא, מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים שָׁרְיָא הָא יֵשׁ לָהּ בָּנִים אֲסִירָא. [וְדִלְמָא אֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם, יֵשׁ לָהּ בָּנִים שַׁרְיָא לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם], אִי נַמֵּי אֵין לָהּ בָּנִים מִצְוָה, יֵשׁ לָהּ בָּנִים רְשׁוּת, אִי נַמֵּי אֵין לָהּ בָּנִים אִין, יֵשׁ לָהּ בָּנִים לָא, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: "עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה". וְאֵימָא אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם כְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב וּלְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ שַׁרְיָא, אָמַר קְרָא: "הִיא" – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא.
1
ב׳(ויקרא יח יח) תָּנוּ רַבָּנָן: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" – "עָלֶיהָ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ בְּאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, נֶאֱמַר כָּאן "עָלֶיהָ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עָלֶיהָ", מַה לְּהַלָּן מְקוֹם מִצְוָה אַף כָּאן מְקוֹם מִצְוָה, וְאָמַר רַחֲמָנָא: "לֹא תִקָּח". אֵין לִי אֶלָּא הִיא, צָרָתָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִצְרֹר". אֵין לִי אֶלָּא צָרָתָהּ, צָרַת צָרָתָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִצְרֹר" – הַתּוֹרָה רִבְּתָה צָרוֹת הַרְבֵּה. רַב אַשִּׁי אָמַר: צָרַת צָרָתָהּ לָא צְרִיכָא קְרָא, סְבָרָא הִיא, צָרָה מַאי טַעְמָא אֲסִירָא, בִּמְקוֹם עֶרְוָה קַיְמָא, צָרַת צָרָתָהּ נַמֵּי בִּמְקוֹם עֶרְוָה קַיְמָא. וְאֵין לִי אֶלָּא אֲחוֹת אִשָּׁה, שְׁאָר עֲרָיוֹת מִנַּיִן, אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָּתָהּ חַטָּאת וַאֲסוּרָה לְיָבָם, אַף כָּל שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת (וַ)אֲסוּרָה לְיָבָם. וְאֵין לִי אֶלָּא הֵן, צָרוֹתֵיהֶן מִנַּיִן, אָמַרְתָּ: אֲחוֹת אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וַאֲסוּרָה לְיָבָם צָרוֹתֶיהָ אֲסוּרוֹת, אַף כָּל שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וַאֲסוּרָה לְיָבָם צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִכָּאן אָמְרוּ: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ צָרוֹתֵיהֶן אֲסוּרוֹת. אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וְאֶפְשָׁר לִנָּשֵׂא לְאַחִין וַאֲסוּרָה לְיָבָם צָרָתָהּ אֲסוּרָה, אַף כָּל שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וְאֶפְשָׁר לִנָּשֵׂא לְאַחִין וַאֲסוּרָה לְיָבָם צָרָתָהּ אֲסוּרָה. יָצְאוּ שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִנָּשֵׂא לְאַחִין צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, שֶׁאֵין צָרָה אֶלָּא מֵאָח. אַזְהָרָה שָׁמַעְנוּ, עֹנֶשׁ מִנַּיִן, אָמַר קְרָא: "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם". טַעֲמָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא "עָלֶיהָ", הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא אֲחוֹת אִשָּׁה מִיַּבֶּמֶת, מַאי טַעֲמָא, אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחִי לֹא תַּעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". וְאֵימָא הָנֵי מִלֵּי לֹא תַּעֲשֶׂה גְּרֵידָא, לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת מִי דְּחִי, אַטּוּ עֲשֵׂה דָּחִי אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה לָאו לֹא תַּעֲשֶׂה חָמוּר מִנֵּהּ, מַה לִּי חֻמְרָא זוּטָא מַה לִּי חֻמְרָא רַבָּה. רָבָא אָמַר: עֶרְוָה לָא צְרִיכָא קְרָא, דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּרֵת. וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא, לְמֵיסַר צָרָה. וּמַאי שְׁנָא עֶרְוָה דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, צָרָה נַמֵּי לֹא תִּבָּעֵי קְרָא, דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, אֶלָּא צָרָה נַמֵּי לָא בָּעֵי קְרָא, וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי צָרָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. מַאי טַעֲמָא, אָמַר קְרָא: "עָלֶיהָ" – בִּמְקוֹם "עָלֶיהָ" הוּא דַּאֲסִירָא צָרָה, שֶׁלֹא בִּמְקוֹם "עָלֶיהָ" שָׁרְיָא. וְאֵימָא הִיא גּוּפָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה תִּשְׁתְּרֵי. אָמַר לֵהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: "בְּחַיֶּיהָ" – כָּל שֶׁבְּחַיֶּיהָ. וְהַאי "בְּחַיֶּיהָ" מִבָּעֵי לֵהּ לְמִעוּטֵי לְאַחַר מִיתָה, דְּאִי מֵ"אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ" הֲוָה אֲמֵינָא נִתְגָּרְשָׁה שַׁרְיָא, כְּתַב רַחֲמָנָא "בְּחַיֶּיהָ" – כָּל שֶׁבְּחַיֶּיהָ, אַף עַל גַּב דְּנִתְגָּרְשָׁה, לֹא. אֶלָּא תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר", וּכְתִיב: "לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" – (דְּחֻמְרָא) [דַּחֲדָא] מַשְׁמַע, הָא כֵּיצַד, בִּמְקוֹם מִצְוָה שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה הִיא אֲסוּרָה צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת. אִפּוּךְ כו'. אֲמַר לֵהּ רַב כַּהֲנָא לְרַב אַשִּׁי: מִמַּאי דְּהַאי "עָלֶיהָ" לְאִסּוּרָא דִּילְמָא לְהֶתֵּרָא, וְהָכֵי קָאָמַר: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" – שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם "עָלֶיהָ", אֲבָל בִּמְקוֹם "עָלֶיהָ" שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת, אִם כֵּן "לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" דַּחֲדָא, מִי מַשְׁכַּחַת לָהּ, אִי בִּמְקוֹם מִצְוָה – שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת, אִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה – שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְאִיבָעֵית אֵימָא: אָתְיָא מֵהֶקֵּשָׁא דְּרַבִּי יוֹנָה, דְּאָמַר קְרָא: "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת וְנִכְרְתוּ" – הֻקְשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן לְאֵשֶׁת אָח, מָה אֵשֶׁת אָח שָׁרְיָא אַף כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן שָׁרְיָן, אָמַר רַחֲמָנָא "עָלֶיהָ".
2