ילקוט שמעוני על התורה תקצ״הYalkut Shimoni on Torah 595
א׳רַבִּי אוֹמֵר: "וְלָקַח וְלָקְחָה", "וְיִבֵּם, וְיִבְּמָהּ" – לֶאֱסֹר צָרוֹת וַעֲרָיוֹת. מִידִי צָרָה כְּתִיבָא הָכָא, וְעוֹד צָרָה מִ"לִּצְרֹר" נָפְקָא, "לִצְרֹר" מַפִּיק לֵהּ לִדְר' שִׁמְעוֹן. צָרָה הֵיכָא כְּתִיבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם כֵּן לִכְתֹּב "וְלָקַח", מַאי "וְלָקְחָה", כָּל הֵיכָא דְּאִכָּא תְּרֵי לִקּוּחִין דְּאִי בָּעֵי הַאי נְסִיב וְאִי בָּעֵי הַאי נְסִיב – שַׁרְיָא, וְאִי לָא – תַּרְוַיְהוּ אֲסוּרִין. "וְיִבֵּם וְיִבְּמָהּ" – בִּמְקוֹם יִבּוּם הוּא דַּאֲסִירָא צָרָה, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם יִבּוּם שַׁרְיָא צָרָה. וְרַבָּנָן, הַאי "וְלָקְחָה" מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרְשָׁהּ בְּגֵט וּמַחֲזִירָהּ, "וְיִבְּמָהּ" – בְּעַל כָּרְחָהּ. וְרַבִּי, הַאי "עָלֶיהָ" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָּתוֹ חַטָּאת, דִּכְתִיב: "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "עָלֶיהָ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עָלֶיהָ" – מַה לְּהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָּתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן. וְרַבָּנָן, הַאי סְבָרָא מְנָא לְהוּ, נָפְקָא לְהוּ כִּדְמַקְרִי לֵהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְרֵהּ: "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה" – הֻקְשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, מָה עֲבוֹדָה זָרָה דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת אַף כָּל שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָּתוֹ חַטָּאת. שְׁלשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אוֹ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת. וְר' שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁתֵּיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר" – בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוֹת צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, לֹא יְהֵא לְךָ לִקּוּחִין אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵהֶן.
1