ילקוט שמעוני על התורה תר״גYalkut Shimoni on Torah 603

א׳אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חִלּוֹנִי אֶחָד, אָמַר: אֵלֵךְ עִמְּךָ. אָמַר לֵהּ: כֹּהֵן אֲנִי וְאֵין דַּרְכִּי לַהֲלֹךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, אִם אַתְּ מְהַלֵּךְ עִמִּי – מוּטָב, וְאִם לָאו – סוֹף אֲנִי מַנִּיחֲךָ וְהוֹלֵךְ לִי. כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְגוֹ' וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ". מַהוּ "לְהַצִּילְךָ", תְּרֵין אָמוֹרָאִין. חַד אָמַר: לְהָגֵן עָלֶיךָ, דִּכְתִיב: "לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ". וְחַד אָמַר: "לְרוֹקֵן הָאֻמּוֹת וְלִתֵּן לְךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם". עַל מְנָת: "וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ". "וְלֹא יֵרָאֶה בְּךָ עֶרְוַת דָּבָר" – עֶרְוַת דִּבּוּר, זֶה נִבּוּל פֶּה. רַבִּי אָבִין אָמַר בָּהּ תַּרְתֵּי. רַבִּי אָבִין אָמַר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶן נְזִירִים וּמֵהֶן שִׁכּוֹרִים. לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם. נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלַנְּזִירִין – חֵלֶק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, לֹא שָׁמַרְנוּ כְּאַחַת, מִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹתֵן לְאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלָנוּ – חֵלֶק אֶחָד. אָמַר לָהֶם: אֵלּוּ שִׁכּוֹרִין הֵן וְדַרְכָּן לִשְׁתּוֹת יַיִן, אֲבָל אַתֶּם נְזִירִין וְאֵין דַּרְכְּכֶם לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לְאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים, וּלְאֵלּוּ – חֵלֶק אֶחָד. כָּךְ, הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע מָצוּי בֵּינֵיהֶם, קְדֻשָּׁה אַחַת לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא", אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים, לְפִי שֶׁיֵּצֶר הָרַע מָצוּי בָּהֶן הַלְוַאי יוֹעִיל שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים". רַבִּי אָבִין אָמַר חֹרִי: מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁעָשׂוּ שָׁלשׁ עֲטָרוֹת לַמֶּלֶךְ. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ, הִנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ אַחַת, וּשְׁתַּיִם – בְּרֹאשׁ בָּנָיו. כָּךְ בְּכָל יוֹם הָעֶלְיוֹנִים מַכְתִּירִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת וְאוֹמְרִים: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ", מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ אַחַת, וּשְׁתַּיִם – בְּרֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי", "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים".

ב׳שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת כָּתַב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה, וְאָנוּ לְמֵדִין אוֹתָן מִפָּרָשָׁה שֶׁל פַּרְעֹה הָרָשָׁע (כָּתוּב בְּרֶמֶז קמ"ח).