ילקוט שמעוני על התורה תר״דYalkut Shimoni on Torah 604

א׳זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה" – הוּא מִתְקַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ בַּצְּדָקָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי (ה') מְדַבֵּר בַּצְּדָקָה". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי מִתְקַדֵּשׁ בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". אַתֶּם מִתְקַדְּשִׁים בִּי, וַאֲנִי מִתְקַדֵּשׁ בָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי אֶתְכֶם הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין וּמְקַדְּשִׁין אוֹתִי בָּכֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם", כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמְרוּ: זֶה הוּא שֶׁאָנוּ מְקַלְּסִין אוֹתְךָ בִּשְׁמוֹ. אָמַר לָהֶם: גַּנָּב הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ" וְגוֹ'. בָּא נֹחַ, אָמְרוּ לוֹ: זֶה הוּא. אָמַר לָהֶם: שִׁכּוֹר הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן". בָּא אַבְרָהָם, אָמְרוּ לוֹ זֶה הוּא. אָמַר לָהֶם: זֶה גֵּר הוּא. בָּא יִצְחָק, אָמְרוּ לוֹ: זֶה הוּא. אָמַר לָהֶם: זֶה אוֹהֵב שׂוֹנְאִי. בָּא יַעֲקֹב, אָמַר לָהֶם: זֶה הוּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל". וְנִקְרָא יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמוֹ. עַל זֶה נֶאֱמַר: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הוֹאִיל וְנִתְקַדַּשְׁתֶּם לִשְׁמִי עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי אֶתְכֶם, הֱיוּ קְדוֹשִׁים כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי". מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: הוֹאִיל וְנִתְקַדַּשְׁתְּ לִשְׁמִי אֲנִי מֶלֶךְ וְאַתְּ מַלְכָּה, כְּשֵׁם שֶׁהוּא כְּבוֹדִי כָּךְ הוּא כְּבוֹדֵךְ, לָמָּה, שֶׁאַתְּ אִשְׁתִּי. כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ קַדֵּשׁ לִי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם". קִדְּשָׁם, בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", לָמָּה, "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי". אַף אַתֶּם תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ".

ב׳קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'". וּכְתִיב: "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֵינִי כְּבָשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רְשׁוּת לְהִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ. תֵּדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ לְקַטְרֵג חֲבֵרוֹ קוֹרֵא לוֹ אֲגוּסְטָא פְּלוֹנִי וְאֵין לוֹ חַיִּים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נִקְרָא "אֱלֹהִים" וְקָרָא שֵׁם יִשְׂרָאֵל "אֱלֹהִים", שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם". נִקְרָא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם", וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן". נִקְרָא "דּוֹד" שֶׁנֶּאֱמַר "דּוֹדִי צַח וְאָדֹם", וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל דּוֹדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁתוּ וְשִׂכְרוּ דּוֹדִים". נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה'", וְקָרָא לָהֶם חֲסִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי". נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת", וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא נִקְרֵאתֶם קְדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ". לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת, וְלַמַּלְאָכִים קְדֻשָּׁה אַחַת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל" וְגוֹ' [אָמַר יְחֶזְקֵאל]: אַחַר שֶׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרַי, שָׁמַעְתִּי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁקִּלְּסוּהוּ וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ". וְאוֹמֵר: "בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים, וַהֲדַר: "וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים" אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים". "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת. "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי", שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים הוּא" שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּכַמָּה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת: דִּבּוּרוֹ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ". דַּרְכּוֹ בִּקְדֻשָּׁה "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ". הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה "הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ". קִלּוּסוֹ בִּקְדֻשָּׁה "מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ". חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִּקְדֻשָּׁה "חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ. "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" אִם מַקְדִּישִׁים אַתֶּם אֶת עַצְמְכֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי הֲרֵינִי מְקֻדָּשׁ, וְאִם לָאו אֵינִי מְקֻדָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" בִּקְדֻשָּׁתִי אֲנִי, בֵּין מְקַדְּשִׁים בֵּין שֶׁאֵינָן מְקַדְּשִׁים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: פָּמַלְיָא שֶׁל מֶלֶךְ מֶה עָלֶיהָ לִהְיוֹת (מְחַכָּה) [מְחַקָּה] לַמֶּלֶךְ. (ויקרא יט ג) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (כָּתוּב בְּרֶמֶז ד' וּבְרֶמֶז רצ"ח). "אִישׁ" אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "תִּירָאוּ" הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ", אִישׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִשָּׁה אֵין סִפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. נִתְגָּרְשָׁה שְׁנֵיהֶם שָׁוִין. יָכוֹל יְהֵא כִּבּוּד אָב וָאֵם דּוֹחֶה שַׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי. יָכוֹל אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטַּמֵּא, אוֹ אַל תַּחֲזִיר אֲבֵדָה, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" וְגוֹ' כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי. טַעֲמָא דְּכָתַב הָכִי, הָא לֹא כָּתַב הָכִי הֲוָה אֲמֵינָא נְצַיֵּת לֵהּ, אַמַּאי, הַאי עֲשֵׂה וְהַאי לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, אִיצְטְרִיךְ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְהֻקַּשׁ כְּבוֹדָן לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, דִּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ", וּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ", לִיצַיֵּת לֵהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים" תָּנוּ רַבָּנָן: כְּתַב הַמְהַלֵּךְ תַּחַת דְּיוֹקְנָאוֹת וְתַחַת הַצּוּרָה, אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וּדְיוֹקְנָה עַצְמָהּ אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ אֲפִלּוּ בַּחֹל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים". מַאי תַּלְמוּדָא, אָמַר רַבִּי (יוֹחָנָן) [חַנִּין] אַל תִּפְנוּ אֶל מִדַּעְתְּכֶם.

ג׳(ויקרא יט ד) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים אַל תִּפְנֶה לְעָבְדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַל תִּפְנֶה לִרְאוֹתָן. "אֱלִילִים" זֶה אֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְגֻנִּין שֶׁנִּקְרֵאת בְּהוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ. "אֱלִילִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּלִים. "פֶּסֶל" עַל שֵׁם שֶׁהֵן פְּסוּלִין. "מַסֵּכָה" עַל שֵׁם שֶׁהֵן נְסוּכִין. "מַצֵּבָה" עַל שֵׁם שֶׁהֵן עוֹמְדִין. "תְּרָפִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן מַרְקִיבִין. "שִׁקּוּצִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן מְשֻׁקָּצִין. "גִּלּוּלִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן מְגֻלָּלִין. "עֲצַבִּים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין פְּרָקִים פְּרָקִים. "אֲשֵׁרִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן מִתְאַשְּׁרִים מֵאֲחֵרִים. "חַמָּנִים" עַל שֵׁם שֶׁהֵן עוֹמְדִין בַּחַמָּה. "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה" תְּחִלָּתָן אֱלִילִים הֵן, אִם פּוֹנֶה אַתָּה אַחֲרֵיהֶן סוֹפְךָ עוֹשֶׂה אוֹתָן אֱלֹהוּת. "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ" יָכוֹל יַעֲשׂוּ לָהֶם אֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא לָכֶם". יָכוֹל יַעֲשׂוּ הֵן לַאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תַעֲשׂוּ". מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה אֱלִילִים לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם "לֹא תַעֲשׂוּ", וּמִשּׁוּם "לֹא לָכֶם". רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: שָׁלשׁ: מִשּׁוּם "לֹא תַעֲשׂוּ", וּמִשּׁוּם "לֹא לָכֶם", וּמִשּׁוּם "לֹא יִהְיֶה לְךָ".

ד׳(ויקרא יט ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים וְגוֹ' בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לִזְבִיחָה, שֶׁאַף תְּחִלַּת זְבִיחָתוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא עַל מְנָת לְהֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים. אֵין לִי אֶלָּא שְׁלָמִים, מִנַּיִן לְכָל הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּחִלַּת זְבִיחָתָם אֶלָּא עַל מְנָת לְהֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי תִזְבְּחוּ שְׁלָמִים, וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח" לְרַבּוֹת כָּל הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּחִלַּת זְבִיחָתָן אֶלָּא עַל מְנַת לְהֵאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בֹּא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ לֹא "אֵל" וְלֹא "אֱלֹהִים" אֶלָּא "לַה'", שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק. נֶאֱמַר בְּשׁוֹר הַגַּס "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ" וּבְעוֹף הַדַּק "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", לוֹמַר לְךָ שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ", וּכְתִיב: "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי", הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה". לֹא אָמַרְתִּי לָהֶם זִבְחוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר: אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנִי. וְלֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים אֶלָּא לִרְצוֹנְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ": דָּבָר אַחֵר: "לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ" לְדַעְתְּכֶם זְבֹחוּ. כִּדְבָעֵי מִנֵּהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא: מִנַּיִן לְמִתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר" שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר. אָמַר לוֹ: זוֹ בְּיָדֵינוּ הוּא, לְעַכֵּב מִנַּיִן, אָמַר לוֹ: לִרְצוֹנְכֶם זְבֹחוּ לְדַעְתְּכֶם זְבֹחוּ. "תִּזְבָּחֻהוּ" תָּנֵי רַב יוֹסֵף: "תִּזְבַּח" שֶׁלֹּא יְהֵא שְׁנַיִם שׁוֹחֲטִין זֶבַח אֶחָד. "תִּזְבָּחוּהוּ" שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד שׁוֹחֵט שְׁנֵי זְבָחִים, וְאָמַר רַב כַּהֲנָא: "תִּזְבָּחֻהוּ" כְּתִיב. זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן סְתִמְתָּאָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנַיִם שׁוֹחֲטִין זֶבַח אֶחָד. (ויקרא יט ו) "וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (כְּתִיב בַּפָּסוּק וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי רֶמֶז תק"כ). (ויקרא יט ז) "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תצ"ח). "פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה" אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵרָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי פִּגּוּל אֶחָד מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְלֹא לִמְּדוֹ הַכָּתוּב אֶלָּא בִּגְזֵרָה שָׁוָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תָּנָא זַבְדָּא בֶּן לֵוִי: נֶאֱמַר כָּאן "וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "הַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא", מַה לְּהַלָּן כָּרֵת אַף כָּאן כָּרֵת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ". "וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל וְנִכְרְתָה" זֶה בִּנְיַן אָב כָּל שֶׁהוּא קֹדֶשׁ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.

ה׳(ויקרא יט ט) "וּבְקֻצְרְכֶם" פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהוּ לִסְטִים וְקִרְסְמוּהוּ נְמָלִים שֶׁבָרַתּוּ הָרוּחַ אוֹ בְּהֵמָה. "וּבְקֻצְרְכֶם" פְּרָט לְשֶׁקְּצָרוּהוּ נָכְרִים. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָכְרִי שֶׁקָּצַר שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּשִׁכְחָה. שֶׁאֵין שִׁכְחָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעִמּוּר. אֵין לִי אֶלָּא הַקּוֹצֵר, מִנַּיִן אַף הַתּוֹלֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִקְצֹר". (יָכוֹל אַף הֶפְקֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "קְצִירְךָ") [קוֹטֵף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "קְצִירְךָ"]. אֵין לִי אֶלָּא תְּבוּאָה, קִטְנִיּוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַרְצְכֶם". אִילָנוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שָׂדְךָ". יָכוֹל אַף הַיָּרָק הַקִּשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין אֲבַטִּיחִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר: "קָצִיר" מַה קָּצִיר מְיֻחָד שֶׁהוּא אֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם. יָצְאוּ יְרָקוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלְּקִיטָתָן כְּאֶחָד, אֵין מַכְנִיסָן לְקִיּוּם. יָצְאוּ תְּאֵנִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּכְנִיסָן לְקִיּוּם, אֵין לְקִיטָתָן כְּאֶחָד. מַה קָּצִיר מְיֻחָד שֶׁהוּא אֹכֶל לְמִעוּטֵי סְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה. נִשְׁמָר לְמִעוּטֵי הֶפְקֵר. גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ לְמִעוּטֵי כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. לְקִיטָתָן כְּאֶחָד לְמִעוּטֵי תְּאֵנָה. מַכְנִיסָן לְקִיּוּם לְמִעוּטֵי יָרָק. הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִית בִּכְלָל זֶה. בְּאִילָן: הָאוֹג וְהֶחָרוּבִין, הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים, הַגְּפָנִים וְהָרִמּוֹנִים, הַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים חַיָּבִים בְּפֵאָה. "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ" אֵין פֵּאָה אֶלָּא מֵחֲמַת הַכִּלּוּי. אֵין פֵּאָה אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁם. אֵין פֵּאָה אֶלָּא בַּסּוֹף. מִכָּאן אָמְרוּ: אִם נָתַן בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים לֹא יִתֵּן אָדָם פֵּאָה אֶלָּא בְּסוֹף שָׂדֵהוּ: מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי בִּטּוּל עֲנִיִּים, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וּמִשּׁוּם שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ". מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִיִּים כֵּיצַד, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִין, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, יֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי: הֲרֵי זוֹ פֵּאָה. מִפְּנֵי בִּטּוּל עֲנִיִּים כֵּיצַד, שֶׁלֹּא יְהוּ עֲנִיִּים יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין כָּל הַיּוֹם וְיֹאמְרוּ: עַכְשָׁו הוּא נוֹתֵן פֵּאָה, אֶלָּא יֵלְכוּ וִילַקְּטוּ בְּתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת וִיהוּ בָּאִין בִּשְׁעַת כִּלּוּי. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן כֵּיצַד, שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים: תָּבֹא מְאֵרָה לִפְלוֹנִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ פֵּאָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: "לֹא תְכַלֶּה" אָטוּ כֻּלְּהוּ לָאו מִשּׁוּם לָאו דְּ"לֹא תְכַלֶּה" נִינְהוּ, אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. אָמַר אַבָּיֵי: כָּל מִלְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא: "לָא תַעֲבִיד, אִי עָבִיד מְהַנֵּי. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לֹא מְהַנֵּי אַמַּאי לָקֵי. וְרָבָא אָמַר: לֹא מְהַנֵּי מִידִי, וְהַאי דְּלָקֵי מִשּׁוּם דְּעָבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא. וַהֲרֵי פֵּאָה דְּרַחֲמָנָא אָמַר: "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ", וּתְנָן: "מִצְוַת פֵּאָה לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה. לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה מַפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים. לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים מַפְרִישׁ מִן הַכֶּרִי, עַד שֶׁלֹּא מֵרְחוּ. מֵרְחוּ מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה עַד שֶׁלֹּא הֻרְמָה חַלָּתָהּ. אֲמַר לֵהּ אַבָּיֵי: שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: "עָזֹב תַּעֲזֹב". וְרָבָא אָמַר לָךְ: "עָזֹב תַּעֲזֹב" לְהָכֵי הוּא דְּאָתָא: יֵשׁ לְךָ עֲזִיבָה שֶׁהִיא כָּזוֹ, וְאֵי זוֹ, זוֹ הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבְצָרוֹ, חַיָּב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת בְּשִׁכְחָה וּפֵאָה. וְתָנֵי עֲלָהּ: וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה וְנוֹתֵן. בָּעֵי רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שִׁנּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה, אוֹ דִּילְמָא בְּעָלְמָא קָסָבַר שִׁנּוּי קוֹנֶה וְהָכָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "תַּעֲזֹב" יְתֵירָא הוּא, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר טַעֲמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשּׁוּם "תַּעֲזֹב" יְתֵירָא, לְרַבָּנָן תַּעֲזֹב יְתֵירָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא לָמָּה לִי, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְכוּ'. פֵּאָה אַף עַל גַּב דְּכָתַב "שָׂדְךָ" דִּידָךְ אֵין דְּשֻׁתָּפוּת לֹא, כָּתַב רַחְמָנָא: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם". [אֶלָּא] "שָׂדְךָ" לָמָּה לִי, לְמִעוּטֵי שֻׁתָּפוּת נָכְרִי. "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט" וְלֹא לֶקֶט קִטּוּף, שֶׁאֵין לֶקֶט אֶלָּא הַבָּא מֵחֲמַת קְצִירָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי. וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסִי בְּמִידֵי דְּאוֹרְחֵהּ, דְּתַנְיָא: "קָצִיר" אֵין לִי אֶלָּא קָצִיר, (קוֹטֵף) [עוֹקֵר] מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לִקְצֹר". תּוֹלֵשׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּקֻצְרְךָ". "שָׂדְךָ" וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּר' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: "שָׂדְךָ" וְלֹא שֻׁתָּף עִם הַנָּכְרִי. "שָׂדְךָ" לְחַיֵּב עַל כָּל שָׂדֶה וְשָׂדֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה: הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הָרַבִּים וּשְׁבִיל הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהַבּוּר, וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר. וְהַקּוֹצֵר לַשַּׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ. אַמַּת הַמַּיִם הַקְּבוּעָה הֲרֵי זוֹ מַפְסֶקֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִקְצֹר כְּאַחַת מַפְסֶקֶת. "וְכָל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדְרוּן", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבֹר בְּכֵלָיו, נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל וְכוּ'. הַכֹּל מַפְסִיקִים לִזְרָעִים, וְאֵין מַפְסִיקִים לָאִילָן אֶלָּא גָּדֵר שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. אִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ אֵין מַפְסִיק, אֶלָּא נוֹתֵן פֵּאָה עַל הַכֹּל. לֶחָרוּבִין כָּל שֶׁרוֹאֶה זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל רוּחַ, לֶחָרוּבִין כָּל שֶׁרוֹאֶה זֶה אֶת זֶה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר. "לֶקֶט קְצִירְךָ" וְלֹא לֶקֶט קִטּוּף. אֵין לֶקֶט אֶלָּא מֵחֲמַת הַקָּצִיר. מִכָּאן אָמְרוּ: הָיָה קוֹצֵר, קָצַר מְלֹא יָדוֹ, וְתָלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ, הִכָּהוּ הַקּוֹץ, וַעֲקָצַתּוּ עַקְרָב, וְנִבְעַת, וְנָפַל מִיָּדוֹ לָאָרֶץ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. תּוֹךְ הַיָּד תּוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִּים. אַחַר הַיָּד אַחַר הַמַּגָּל לְבַעַל הַבַּיִת. רֹאשׁ הַיָּד רֹאשׁ הַמַּגָּל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לָעֲנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְבַעַל הַבַּיִת. אַרְבַּע שֶׁבַּכֶּרֶם: הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה, כֻּלָּן אֵין בָּהֶן טוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים, וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ. וּשְׁאָר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, כְּגוֹן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן לֹא מִכֹּהֵן לְכֹהֵן וְלֹא מִלֵּוִי לְלֵוִי.