ילקוט שמעוני על התורה תר״הYalkut Shimoni on Torah 605
א׳(ויקרא יט י) אַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם: הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה. דִּכְתִיב: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט", וּכְתִיב: "כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ". "אַחֲרֶיךָ" זֶה שִׁכְחָה. וּפֵאָה גָּמַר "אַחֲרֶיךָ, אַחֲרֶיךָ" מִזֵּיתִים, דִּכְתִיב: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ" וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שֶׁלֹּא תִּטֹּל תִּפְאַרְתּוֹ מִמֶּנּוּ. "אַחֲרֶיךָ" זוֹ שִׁכְחָה. כֻּלָּן אֵין בָּהֶן טוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים, מַאי טַעֲמָא, עֲזִיבָה כְּתִיב בְּהוּ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדוֹ, מַאי טַעֲמָא, מִדְּלָא כְּתִיב "תַּעֲזֹב אוֹתָם לֶעָנִי וְלַגֵּר", אֶלָּא כְּתִיב: "לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי" לְהַזְהִיר עָנִי עַל שֶׁלּוֹ. מַעֲשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בְּתוֹךְ הַבַּיִת יֵשׁ בּוֹ טוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים, מַאי טַעֲמָא, נְתִינָה כְּתִיבָא בֵּהּ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, גָּמַר "לַגֵּר" מֵהָתָם, מַה לְּהַלָּן עָנִי מֻזְהָר אַף כָּאן עָנִי מֻזְהָר. לֵוִי זָרַע בְּכִישַׁאר לֹא הֲווּ עֲנִיִּים לְמֵיתָבָא לְהוּ. אָתָא לְקַמֵהּ דְּרַב פַּפָּא, אֲמַר לֵה: "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם" וְלֹא לָעוֹרְבִים וְלֹא לָעֲטַלֵּפִים. מֵיתִיבֵי: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגֹּרֶן לָעִיר, וְלֹא מִמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן שׂוֹכֵר פָּרָה וּמְבִיאָהּ מִפְּנֵי הֶפְסֵד. שָׁאנֵי תְּרוּמָה דְּטַבְלָא, וְלֹא סָגֵי דְּלָא מַפְרִישׁ לָהּ. וַהֲרֵי מַתָּנוֹת דְּלָא טָבְלֵי, וּתְנָן: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְלֹג בָּעֲגָלִים לֹא (יַפְשִׁיט) [יִמְלֹג] אֶת הַזְּרוֹעַ, לְהַפְשִׁיט אֶת הָרֹאשׁ לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַלְּחָיַיִם. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים וְאוֹכְלוֹ מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן. שָׁאנֵי כֹּהֵן דִּנְתִינָה כְּתִיבָא בֵּהּ. הַשְׁתָּא דַּאֲתֵית לְהָכֵי, תְּרוּמָה נַמֵּי נְתִינָה כְּתִיבָא בָּהּ. אֶלָּא "תַּעֲזֹב" יְתֵרֵא לָמָּה לִי, לְמַפְקִיר כַּרְמוֹ וְכוּ' כְּדִלְעֵיל. תְּנָן הָתָם: מִי שֶׁלִּקֵּט אֶת הַפֵּאָה, וְאָמַר: הֲרֵי זוֹ לִפְלוֹנִי עָנִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זָכָה לוֹ. מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקָר לֵהּ לִנְכָסֵהּ וַהֲוֵי עָנִי וְזָכֵי, וּמִגּוֹ דְּזָכֵי לְנַפְשֵׁהּ זָכֵי נַמֵּי לַחֲבֵרֵהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִתְּנֶנָּהּ לֶעָנִי הַנִּמְצָא רִאשׁוֹן. דִּכְתִיב: "לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי" לֹא תְלַקֵּט לוֹ לֶעָנִי. וְר' אֱלִיעֶזֶר "לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי" מַאי עָבִיד לֵהּ, לְהַזְהִיר הֶעָנִי עַל שֶׁלּוֹ.
1
ב׳"לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי" לֹא תְּסַיַּע אֶת הֶעָנִי. "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת כֻּלּוֹ לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִבְצֹר [וְגוֹ'] לֹא תְעוֹלֵל" אִם אֵין בָּצִיר, מִנַּיִן עוֹלֵלוֹת, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" וַאֲפִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "כִּי תִבְצֹר [וְגוֹ'] לֹא תְעוֹלֵל", שֶׁיָּכוֹל הוֹאִיל וְהִתִּירוֹ הַכָּתוּב לָעֲנִיִּים יָבֹאוּ עֲנִיִּים וִילַקְּטוּ אוֹתָהּ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי תִבְצֹר [וְגוֹ'] לֹא תְעוֹלֵל" אֵין לָעֲנִיִּים בָּעוֹלֵלוֹת קֹדֶם הַבָּצִיר. אֵי זוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת, כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נָטֵף, נָטֵף וְאֵין לָהּ כָּתֵף הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם סָפֵק לָעֲנִיִּים. עוֹלֵלוֹת שֶׁבְּאַרְכֻּבָּה אִם נִקְצֶרֶת עִם הָאֶשְׁכּוֹל, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אִם לָאו הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִיִּים. גַּרְגֵּר יְחִידִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶשְׁכּוֹל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹלֵלוֹת. "וּפֶרֶט כַּרְמְךָ" אֵין פֶּרֶט אֶלָּא מֵחֲמַת בָּצִיר. מִכָּאן אָמְרוּ: הָיָה בּוֹצֵר, וְעוֹקֵץ אֶת הָאֶשְׁכּוֹל, הֻסְבַּךְ בֶּעָלִין, וְנָפַל לָאָרֶץ וְנִפְרַט הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹצֵר, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים, עַל זֶה נֶאֱמַר: "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם". "לֶעָנִי" יָכוֹל לֶעָנִי מֵאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַגֵּר", אִי לַגֵּר יָכוֹל לְגֵר תּוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַלֵּוִי" מַה לֵּוִי בֶּן בְּרִית אַף כֻּלָּן בְּנֵי בְּרִית. אִי לַלֵּוִי וְלַגֵּר יָכוֹל בֵּין חֲסֵרִין בֵּין שֶׁאֵינָן חֲסֵרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֶעָנִי" מֶה עָנִי חָסֵר וּבֶן בְּרִית אַף כֻּלָּן חֲסֵרִין וּבְנֵי בְּרִית. "לֶעָנִי וְלַגֵּר" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תרמ"ה). "תַּעֲזֹב" הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵן יְבַזְבְּזוּ. וַאֲפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים: לְחַלֵּק, וְאֶחָד אוֹמֵר: לְבַזְבֵּז, אֲפִלּוּ בָּרִיא וַאֲפִלוּ יִהְיוּ יָדָיו יָפוֹת לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה. יָכוֹל אַף בְּדָלִית וּבְדֶקֶל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֹתָם. אֲפִלּוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים: לְבַזְבֵּז, וְאֶחָד אוֹמֵר: לְחַלֵּק, אֲפִלּוּ זָקֵן וַאֲפִלּוּ חוֹלֶה לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר בְּדָלִית וּבְדֶקֶל לְחַלֵּק, וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת לְבַזְבֵּז, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, תַּלְמוּד לוֹמַר: "קָצִיר" מַה קָּצִיר מְיֻחָד שֶׁהַקָּטָן מוֹשֵׁל בּוֹ כְּגָדוֹל, יָצְאוּ הַדֶּקֶל וְהַדָּלִית שֶׁאֵין הַקָּטָן מוֹשֵׁל בּוֹ כְּגָדוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חֲלָקֵי אֱגוֹזִין הֲרֵי הֵן כְּדֶקֶל וּכְדָלִית. "תַּעֲזֹב" הַנַּח לִפְנֵיהֶם תְּבוּאָה בְּקַּשָּׁהּ, תִּלְתָּן בֶּעָמִיר, תְּמָרִים בַּמַּכְבְּדוֹת. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהִשִּׁירָתָן הָרוּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָם". אִם הִפְרִישָׁן וְאַחַר כָּךְ הִשִּׁירָתָן הָרוּחַ כְּשֵׁם שֶׁזָּכוּ בָּהֶם כָּךְ זָכוּ בַּעֲצֵיהֶם. מִנַּיִן שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט, סְפֵק שִׁכְחָה שִׁכְחָה, סְפֵק פֵּאָה פֵּאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם". "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" אֵינִי גּוֹבֶה מֵהֶן אֶלָּא נְפָשׁוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אַל תִּגְזָל דָל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ".
2
ג׳(ויקרא יט יא) "לֹא תִּגְנֹבוּ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר בִּגְנֵבָה: "שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם" לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִּגְנֹבוּ". בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּגְנֹב אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה כְּגַנָּב. אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו, וֶאֱמֹר לוֹ: שֶׁלִּי נָטַלְתִּי. "לֹא תִגְנֹבוּ" עַל מְנָת לְמֵיקַט. "לֹא תִּגְנֹבוּ" עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. "לֹא תִגְנֹבוּ" בְּגוֹנֵב מָמוֹן וְכוּ' (כִּדְכָתוּב בַּפָּסוּק לֹא תִגְנֹב רֶמֶז רצ"ח). "לֹא תִּגְנֹבוּ" בְּגוֹנֵב מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת, אָמַרְתָּ: צֵא וּלְמַד מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּמָמוֹן אַף כָּאן בְּמָמוֹן.
3
ד׳"וְלֹא תְכַחֲשׁוּ" אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן נַעֲשֶׂה עָלָיו גַּזְלָן, וְחַיָּב בְּאוֹנְסִין. וְתָנָא תּוּנָא: "וְכִחֶשׁ בָּהּ" לָמַדְנוּ לְעֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תְכַחֲשׁוּ". מַאי לָאו עֹנֶשׁ מָמוֹן. לֹא, עֹנֶשׁ שְׁבוּעָה. הָא מִדְּסֵיפָא דְּאִשְׁתְּבַע, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּלָא אִשְׁתְּבַע. דְּקָתָנֵי סֵיפָא: "וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר" לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תְשַׁקְּרוּ". אָמְרִי אִידִי וְאִידִי דְּאִשְׁתְּבַע, כָּאן שֶׁהוֹדָה כָּאן שֶׁבָּאוּ עֵדִים. אָתוּ עֵדִים חַיָּב בְּאוֹנְסִין, אוֹדוּיֵי אוֹדִי חַיָּב בְּקֶרֶן וְחֹמֶשׁ. "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי" (כָּתוּב בְּרֶמֶז רצ"ג). "וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ בְּאִישׁ, אִישׁ בְּאִשָּׁה אִשָּׁה בְּאִישׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" מִכָּל מָקוֹם. לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ", יָכוֹל לֹא יְהוּ חַיָּבִין אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְיֻחָד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הַכִּנּוּיִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִשְׁמִי" בְּכָל שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי. (ויקרא יט יב) "וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ" מְלַמֵּד שֶׁשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר חִלּוּל הַשֵּׁם.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר: "וְחִלַּלְתָּ" נַעֲשֶׂה אַתָּה חֻלִּין עַל הַחַיָּה וְעַל הַבְּהֵמָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ("עַל אֵלּוּ אָבְלָה הָאָרֶץ) [עַל כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ] וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל כֵּן (חָלוּ) [חָרוּ] יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר". (ויקרא יט יג) "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר וְאֵינוֹ גִּבּוֹר, אִישׁ פְּלוֹנִי חָכָם וְאֵינוֹ חָכָם, עָשִׁיר וְאֵינוֹ עָשִׁיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִגְזֹל" מַה גָּזֵל מְיֻחָד שֶׁהוּא שֶׁל מָמוֹן. וְאֵי זֶה, זֶה הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר. אֵי זֶהוּ גָּזֵל וְאֵי זֶהוּ עשֶׁק, אָמַר רַב חִסְדָּא: לֵךְ וְשׁוּב זֶה עשֶׁק, יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן זֶהוּ גָּזֵל. מַתְקִיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת: אֵיזֶה עֹשֶׁק, כָּל שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה קָרְבָּן עָלָיו, דּוּמְיָא דְּפִקָּדוֹן בָּעֵינָן דְּכָפַר לֵהּ מָמוֹנָא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שְׂכַרְתִּיךָ מֵעוֹלָם זֶהוּ עשֶׁק, נְתַתִּיו לְךָ זֶהוּ גָּזֵל. וְרַב שֵׁשֶׁת, מַאי שְׁנָא עשֶׁק דְּקָא קָשֵׁי לֵהּ, וּמַאי שְׁנָא גָּזֵל דְּלָא קָשֵׁי לֵהּ, דַּהֲדַר כָּפְרֵהּ. עשֶׁק נַמֵּי לוּקְמָהּ דַּהֲדַר כָּפְרֵהּ, הָכִי הָשְׁתָּא, הָתָם "אוֹ בְּגָזֵל" כְּתִיב, מִכְּלָל דְּאוֹדֵי לָהּ מֵעִקָּרָא. הָכָא מִי כְּתִיב "אוֹ בְעשֶׁק", "אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ" כְּתִיב שֶׁעֲשָׁקוֹ כְּבָר. רָבָא אָמַר: זֶהוּ עשֶׁק זֶהוּ גָּזֵל, וְלָמָּה חִלְּקוֹ הַכָּתוּב, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.
5