ילקוט שמעוני על התורה תר״וYalkut Shimoni on Torah 606

א׳אָמַר רָבָא: לָמָּה לִי לְמִכְתָּב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, לָאו בְּגָזֵל, לָאו בְּאוֹנָאָה, צְרִיכֵי. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, מִשּׁוּם דְּחִדּוּשׁ הוּא דַּאֲפִלּוּ לַלֹּוֶה אָסְרֵהּ רַחֲמָנָא. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא בְּגָזֵל, מִשּׁוּם דִּבְעַל כָּרְחֵהּ. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא בְּאוֹנָאָה, מִשּׁוּם דְּלָא יָדַע דְּמָחִיל. חֲדָא מֵחֲדָא לֹא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי. מֵהֵי תֵּיתֵי, לֹא לִכְתּוֹב רַחְמָנָא בָּרִבִּית, וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ. מַה לְהָנַךְ דְּלָא מִדַּעְתּוֹ, תֹּאמַר בְּרִבִּית דְּמִדַּעְתּוֹ. לֹא לִכְתּוֹב בָּאוֹנָאָה, וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ, מַה לְהָנַךְ שֶׁכֵּן אֵין דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר בְּכָךְ. לֹא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּגָּזֵל וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ, דְּמַאי פָּרְכַת מַה לְרִבִּית שֶׁכֵּן חִדּוּשׁ הוּא, אוֹנָאָה תּוֹכִיחַ. מַה לְּאוֹנָאָה שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, דְּלָא יָדַע דְּמָחִיל, רִבִּית תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן: שֶׁכֵּן גּוֹזְלוֹ מָמוֹן, אַף אֲנִי אָבִיא גָּזֵל שֶׁגּוֹזְלוֹ מָמוֹן. אִי הָכִי לָאו דְּגָזֵל לָמָּה לִי, לְכוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, וְלַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין, דִּכְתִיב: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר". וְלוּקְמֵהּ בְּרִבִּית וְאוֹנָאָה וְגָזֵל, וְלַעֲבֹר בִּשְׁנֵי לָאוִין, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: "וְלֹא תִגְזֹל" בְּעִנְיָנָא דְּשָׂכִיר כְּתִיב. "לֹא תִּגְנֹבוּ" לָמָּה לִי, לְכִדְתַנְיָא: לֹא תִגְנֹב עַל מְנָת לְמֵיקַט וְכוּ'. לָאו דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּמִשְׁקָלוֹת לָמָּה לִי, לְטוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח. הַיְנוּ גָּזֵל, לַעֲבֹר עָלָיו מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּה.