ילקוט שמעוני על התורה תר״זYalkut Shimoni on Torah 607

א׳אָמַר אַבָּיֵי: כָּל דְּאָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תַעֲבִיד, אִי עָבִיד מֵהַנֵּי וְכוּ' כְּדִלְעֵיל (רֶמֶז תר"ד). וַהֲרֵי גָּזֵל דְּרַחֲמָנָא אָמַר: "לֹא תִגְזֹל", וּתְנָן: "הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה". אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא "אֲשֶׁר גָּזַל" יֶשְׁנוֹ כְּמוֹ שֶׁגָּזַל יַחֲזִיר. וּלְאַבָּיֵי הַאי "אֲשֶׁר גָּזַל" עַל גָּזֵל שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו. "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר". תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לִשְׂכִיר יוֹם שֶׁגּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר". וּמִנַּיִן לִשְׂכִיר לַיְלָה שֶׁגּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ". וְאֵפוּךְ אֲנָא, שְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְבַסּוֹף. תָּנוּ רַבָּנָן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עַד בֹּקֶר, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר", מְלַמֵּד, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בֹּקֶר רִאשׁוֹן בִּלְבַד. מִכָּאן וְאֵילֵךְ אָמַר רַב: עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁהֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ. כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת: מִשּׁוּם "בַּל תִּגְזֹל", "וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעֲךָ", "לֹא תָלִין", "וְלֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר", "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". וַעֲשֵׂה: "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ" וְכוּ'. הָנֵי דְּאִכָּא בִּימָמָא לֵיכָּא בְּלֵילָא וְהָנֵי דְּאִכָּא בְּלֵילָא לֵיכָּא בִּימָמָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: שֵׁם שְׂכִירוּת בְּעָלְמָא.