ילקוט שמעוני על התורה תר״חYalkut Shimoni on Torah 608

א׳תְּנָן הָתָם: "אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", וּמִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר". אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ. אֲבָל לֹא תְּבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. שָׂכִיר, בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. עָבַר זְמַנּוֹ, אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. גֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" דְּתַנְיָא: "מֵאַחֶיךָ" פְּרָט לַאֲחֵרִים. "מִגֵּרְךָ" זֶה גֵּר צֶדֶק. "בִּשְׁעָרֶיךָ" זֶה גֵּר אוֹכֵל נְבֵלוֹת. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְאַרְצְךָ" כֹּל שֶׁבְּאַרְצְךָ, וְכֻלָּן עוֹבְרִין בַּחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת הַלָּלוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְכַר כֵּלִים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר". רַבִּי יוֹסִי בְּר' יְהוּדָה אוֹמֵר: גֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם "בַּל תָּלִין". בְּהֵמָה וְכֵלִים אֵין בָּהֵן אֶלָּא מִשּׁוּם "בַּל תַעֲשֹׁק" בִּלְבַד. אָמַר רָבָא: תַּנָּא דְּמַתְנִיתִין תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, מַאי טַעֲמָא דְּתַנָּא קַמָּא דְּ"מֵאַחֶיךָ", יָלִיף "שָׂכִיר, שָׂכִיר". וְרַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה נְהִי דְּלָא יָלִיף "שָׂכִיר, שָׂכִיר", בְּהֵמָה וְכֵלִים מִשּׁוּם בְּיוֹמוֹ נַמֵּי נֵיחַיֵּב, אָמַר לָךְ: "כִּי עָנִי הוּא" מִי שֶׁבָּא לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, יָצְאוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. וְתַנָּא קַמָּא, מִבָּעֵי לֵהּ לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר. וְר' יוֹסִי בְּר' יְהוּדָה, נָפְקָא לֵהּ מִ"לֹּא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן". וְאִידָךְ, תְּרֵי עָנִי כְּתִיבֵי, חַד לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר וְחַד לְהַקְדִּים עָנִי לְאֶבְיוֹן. וּצְרִיכֵי. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא עָשִׁיר מִשּׁוּם דְּלָא צָרִיךְ לֵהּ, אֲבָל אֶבְיוֹן דְּצָרִיךְ לֵהּ אֵימָא לָא. וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא אֶבְיוֹן דְּלָא זִילָא לֵהּ מִלְּתָא לְמִתְבָּעֵהּ, אֲבָל עָשִׁיר דְּזִילָא לֵהּ מִלְּתָא אֵימָא לָא. צְרִיכָא. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַה נַּפְשָׁךְ, אִי יָלִיף "שָׂכִיר, שָׂכִיר" אֲפִלּוּ גֵּר וְתוֹשָׁב נַמֵּי, אִי לֹא יָלִיף "שָׂכִיר, שָׂכִיר" בְּהֵמָה וְכֵלִים מְנָא לֵהּ, לְעוֹלָם לָא יָלִיף, וְשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ" כָּל שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אִתְּךָ. אִי הָכִי גֵּר תּוֹשָׁב נַמֵּי, אֲמַר קְרָא: "רֵעֲךָ" וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב. אִי הָכִי בְּהֵמָה וְכֵלִים נַמֵּי, הָא כְּתִיב "אִתְּךָ". וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּלְהוֹצִיא גֵּר תּוֹשָׁב, מִסְתַּבְּרָא מַרְבֶּה אֲנִי בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁיֶּשְׁנָן בִּכְלָל מָמוֹן רֵעֲךָ, וּמוֹצִיא אֲנִי גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁאֵינוֹ בִּכְלָל מָמוֹן רֵעֲךָ. וְתַנָּא דְּ"מֵאַחֶיךָ" וְרַבִּי יוֹסִי בַּר רַבִּי יְהוּדָה הַאי "רֵעֲךָ" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "רֵעֲךָ" וְלֹא גּוֹי, גּוֹי מֵ"אַחֶיךָ" נָפְקָא, חַד לְמִשְׁרֵי עָשְׁקוֹ וְחַד לְמִשְׁרֵי גְּזֵלוֹ וְקָא סָבַר גֶּזֶל גּוֹי מֻתָּר. וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינָן גְּזֵלוֹ מִשּׁוּם דְּלָא טָרַח בֵּהּ, אֲבָל עָשְׁקוֹ דְּטָרַח בֵּהּ אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי אַשְׁמְעִינָן עָשְׁקוֹ מִשּׁוּם דְּלָא אָתָא לְיָדֵהּ, אֲבָל גְּזֵלוֹ דְּאָתָא לְיָדֵהּ אֵימָא לָא צְרִיכָא. וְר' יוֹסִי בַּר רַבִּי יְהוּדָה הַאי "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסִי: אֲפִלּוּ לֹא שְׂכָרוֹ אֶלָּא לִבְצֹר אֶשְׁכּוֹל אֶחָד עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין. וְאִידָךְ, מִ"וְּאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" נָפְקָא, דָּבָר שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלָיו. וְאִידָךְ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בַּכֶּבֶשׂ וְנִתְלָה בָּאִילָן וּמָסַר נַפְשׁוֹ לְמִיתָה, לֹא עַל שְׂכָרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מִי, רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל גַּזְלָן, וְחַד אָמַר: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל נִגְזָל. מַאן דְּאָמַר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל גַּזְלָן, דִּכְתִיב: "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַּשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וּמַאן דְּאָמַר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל נִגְזָל, דִּכְתִיב: "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח". וְאִידָךְ אָמַר לָךְ: בְּעָלָיו דְּהַשְׁתָּא. וְאִידָךְ נַמֵּי, הָכְתִיב: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ", מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ", מִשּׁוּם דְּנָטְלוּ נֶפֶשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תְּבָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִתְּךָ". יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִתְּךָ" וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי וְאֵצֶל שֻׁלְחָנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִתְּךָ" וְלֹא אֵצֶל שֻׁלְחָנִי.
1