ילקוט שמעוני על התורה תרכ״אYalkut Shimoni on Torah 621
א׳(ויקרא כ ו) "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים" לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ", עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם". עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה שָׁמַעְנוּ כָּרֵת לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִיא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ. (ויקרא כ ז) "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" זוֹ קְדֻשַּׁת פְּרִישׁוּת עֲבוֹדָה זָרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְוֹת אֲמוּרָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", זוֹ קְדֻשַּׁת פְּרִישׁוּת אֱלִילִים. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" אֲנִי דַּיָּן לִפָּרַע, וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.
1
ב׳(ויקרא כ י) "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן. "אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן. "אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ" פְּרָט לְאֵשֶׁת אֲחֵרִים. "מוֹת יוּמַת" בְּחֶנֶק, אַתָּה אוֹמֵר בְּחֶנֶק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אָמַרְתָּ: לֹא, כָּל מִיתָה שֶׁהִיא סְתוּמָה בַּתּוֹרָה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמָשְׁכָהּ לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם, וְכָל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם (הֲרֵי זֶה) [אֵינָהּ אֶלָּא] בְּחֶנֶק. רַבִּי אוֹמֵר: כַּמִּיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מַה מִּיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי שָׁמַיִם מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רשֶׁם אַף מִיתָה הָאֲמוּרָה כָּאן מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רשֶׁם, מִכָּאן אָמְרוּ: מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצֵאת. (עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר:) "לֹא תִנְאָף" אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אָמַר מַר: אַף מִיתָה בִּידֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהּ רשֶׁם. אֵימָא שְׂרֵפָה, מִדְּאַפְקַהּ רַחֲמָנָא לְבַת כֹּהֵן בִּשְׂרֵפָה, מִכְּלָל דְּהַאי לָאו בַּת שְׂרֵפָה. בִּשְׁלָמָא לְר' יוֹנָתָן כְּדִמְפָרֵשׁ רַבִּי לִטְעָמֵהּ, אֶלָּא לְר' יֹאשִׁיָּה מִמַּאי דְּאִכָּא חֶנֶק בָּעוֹלָם אֵימָא סַיִף, אָמַר רָבָא: אַרְבַּע מִיתוֹת גְּמָרָא גְּמִירֵי לָהּ. מַאי "לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה" קָמִפַּלְגִּי בִּפְלֻגְתָּא דְּר' שִׁמְעוֹן וְרַבָּנָן. "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תקצ"ג).
2