ילקוט שמעוני על התורה תרכ״בYalkut Shimoni on Torah 622
א׳(ויקרא כ יב) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ", תֶּבֶל עָשׂוּ שֶׁתְּבַלּוּ אֶת הַחֵטְא, שֶׁחִתּוּ אֶת הַחֵטְא. "מוֹת יוּמְתוּ" בִּסְקִילָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "דְּמֵיהֶם בָּם", וּלְהַלָּן נֶאֱמַר: "דְּמֵיהֶם בָּם" מַה דְּמֵיהֶם בָּם הָאָמוּר לְהַלָּן סְקִילָה, אַף דְּמֵיהֶם בָּם הָאָמוּר כָּאן סְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה". אִי "כַּלָּתְךָ", יָכוֹל אֲפִלּוּ שִׁפְחָה אֲפִלּוּ נָכְרִית, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵשֶׁת בִּנְךָ הִיא" לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אִשּׁוּת עִם בִּנְךָ. "תּוֹעֵבָה" תּוֹעֶה אַתָּה בָּהּ, "תֶּבֶל עָשׂוּ" (כְּלוּם) תַּבְלִין יֵשׁ בָּהּ. מַאי שְׁנָא הָדָא בִּיאָה מִכֻּלְּהוּ בִּיאוֹת. "זִמָּה" זוֹ מַה הִיא. "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תקצ"ח). רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אָמַר: מִשְׁכַּב זָכוּר וְהַבְּהֵמָה [הָיוּ בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת, וְהָכָא הַכָּתוּב מוֹצִיאָן] מִכְּלָלָן וְקוֹרְאָן תּוֹעֵבָה, לוֹמַר: מָה אֵלּוּ עֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וַעֲלֵיהֶן גָּלוּ כְּנַעֲנִים, אַף כָּל עֶרְוָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת וְגָלוּ עָלֶיהָ כְּנַעֲנִים.
1
ב׳"אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן. "אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ" בְּכֻלָּן הוּא אוֹמֵר שְׁכִיבָה וְכָאן הוּא אוֹמֵר לְקִיחָה, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַנִּשֹּׂוּאִין, מִכָּאן אָמְרוּ: נוֹשְׂאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפֻתָּה, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה חַיָּב, נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו. "אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ" אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה וְאִמָּהּ, בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ מִנַּיִן, נֶאֱמַר כָּאן "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִמָּה", מַה לְּהַלָּן בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ וּבַת בְּנָהּ אַף כָּאן בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת, [נֶאֱמַר כָּאן "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִמָּה"], מַה לְּהַלָּן עָשָׂה זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת אַף כָּאן עָשָׂה זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה, נֶאֱמַר כָּאן "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִמָּה", מַה לְהַלָּן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה אַף כָּאן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה. וּמַה כָּאן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה אַף לְהַלָּן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה. אָמַר מַר: "מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת". מַאי זְכָרִים, אִילֵימָא בַּת בְּנָהּ כְּבַת בִּתָּהּ, בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָן, אֶלָּא אֵם חָמִיו כְּאֵם אֲחוֹתוֹ, הַשְׁתָּא אֵם חֲמוֹתוֹ לֹא קָמָה לָן, אֵם חָמִיו מִהַדֵּר עֲלָהּ, אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאֵר הַבָּא מִמֶּנּוּ כִּשְׁאֵר הַבָּא מִמֶּנָּה, נֶאֱמַר כָּאן "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִמָּה" וְכו'. וְהָא בִּשְׁאֵר דִּידַהּ לֹא כָּתַב "זִמָּה", אָמַר רָבָא: אָמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא "הֵנָּה הֵנָּה", אָתְיָא "זִמָּה זִמָּה". אָמַר מַר: "מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה". מַאי "לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה", אִילֵימָא בַּת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ כְּבִתָּהּ, בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָן, אֶלָּא אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ כַּחֲמוֹתוֹ. הַאי לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה, לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה הוּא, תַּנֵּי לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה. אִי הָכִי נֶאֱמַר כָּאן "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זִמָּה", הַשְׁתָּא אִינְהוּ לֹא כְּתִיבָן, זִמָּה דִּידְהוּ כְּתִיבָן, אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת לְמַעְלָה כִּשְׁלשָׁה דּוֹרוֹת לְמַטָּה, נֶאֱמַר לְמַטָּה "זִמָּה" וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה "זִמָּה", מַה לְּמַטָּה שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת אַף לְמַעְלָה שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת, וּמַה בָּעֹנֶשׁ עָשָׂה לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה אַף בָּאַזְהָרָה נַמֵּי עָשָׂה לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה. רַב אַשִּׁי אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, וּמַאי "לְמַטָּה", לְמַטָּה בְּאִסּוּר. אִי מַה הִיא אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה אַף הוּא אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה, אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא: "אִמְּךָ הִיא" מִשּׁוּם אִמּוֹ אַתָּה מְחַיְּבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם אֵם אִמּוֹ. רָבָא אָמַר: בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִנַּהּ וּמִנַּהּ בֵּין לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ, לָא אָתְיָא. לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ מַה הִיא אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה אַף הוּא נַמֵּי אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה, וּמִנַּהּ מַה הִיא בִּשְׂרֵפָה אַף הוּא בִּשְׂרֵפָה. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, אִכָּא לְמִפְרַךְ: מַה לְהִיא שֶׁכֵּן אִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה, תֹּאמַר בְּהוּא שֶׁאִמּוֹ בִּסְקִילָה. וְעוֹד, אִמּוֹ בִּסְקִילָה אֵם אִמּוֹ בִּשְׂרֵפָה. וְעוֹד, מַה הִיא לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין אִמָּהּ לְאֵם אִמָּה, אַף הוּא לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין אִמּוֹ לְאֵם אִמּוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר נַמֵּי סְקִילָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קֻשְׁיָא לֹא נִדּוּנָן. וּלְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ מַה הִיא אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה אַף הוּא אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ הָתָם הוּא דְּבִשְׂרֵפָה אֲבָל הָכָא בִּסְקִילָה כִּדְאַשְׁכְּחָן כְּאִמּוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, אִכָּא לְמִפְרַךְ: מַה לְהִיא שֶׁכֵּן אִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה תֹּאמַר בְּהוּא שֶׁאִמּוֹ בִּסְקִילָה. וְעוֹד הוּא כְּהִיא, מַה הִיא לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין אִמָּהּ לְאֵם אִמָּהּ אַף הוּא לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין אִמּוֹ לְאֵם אִמּוֹ. וּלְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קֻשְׁיָא לֹא נִדּוֹנָן. אִי מַה הוּא כַּלָּתוֹ אֲסוּרָה, אַף הוּא נַמֵּי כַּלָּתָהּ אֲסוּרָה, אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא: "אֵשֶׁת בִּנְךָ הִיא" מִשּׁוּם אֵשֶׁת בְּנוֹ אַתָּה מְחַיְּבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת בְּנָהּ. רָבָא אָמַר: בֵּין לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ בֵּין לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ, לָא אָתְיָא. לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ מַה הוּא כַּלָּתוֹ אֲסוּרָה אַף הִיא כַּלָּתָהּ אֲסוּרָה, וּמִנַּהּ מַה הִיא בִּסְקִילָה אַף הִיא בִּסְקִילָה. וּלְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה אִכָּא לְמִפְרַךְ: מַה לְּהוּא שֶׁכֵּן אִמּוֹ בִּסְקִילָה תֹּאמַר בְּהִיא שֶׁאִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה. וְעוֹד, בִּתָּהּ בִּשְׂרֵפָה כַּלָּתָהּ בִּסְקִילָה. הוּא עַצְמוֹ יוֹכִיחַ, דְּבִתּוֹ בִּשְׂרֵפָה וְכַלָּתוֹ בִּסְקִילָה. אֶלָּא מַה הוּא לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין אִמּוֹ לְכַלָּתוֹ בִּסְקִילָה, אַף הִיא נַמֵּי לֹא תַּחֲלֹק בָּהּ בֵּין אִמָּהּ לְכַלָּתָהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קֻשְׁיָא לֹא נִדּוֹנָן. וּלְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ מַה הוּא כַּלָּתוֹ בִּסְקִילָה אַף הִיא כַּלָּתָהּ בִּסְקִילָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ הָכָא הוּא בִּסְקִילָה אֲבָל הָתָם בִּשְׂרֵפָה, כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּאִמָּהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה, אִכָּא לְמִפְרַךְ: מַה לְּהוּא שֶׁכֵּן אִמּוֹ בִּסְקִילָה, תֹּאמַר בְּהִיא שֶׁאִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה. וְעוֹד, מַה הוּא (לֹא) חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין בִּתּוֹ לְכַלָּתוֹ, אַף הִיא נַמֵּי (לֹא) תַּחֲלֹק בָּהּ בֵּין בִּתָּהּ לְכַלָּתָהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קֻשְׁיָא לֹא נִדּוּנָן. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ (כָּתוּב לְעֵיל). תָּנוּ רַבָּנָן: "בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן" אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן, שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאַחַת "הֵן". וְאֵם חֲמוֹתוֹ מִדְּרָשָׁא נַפְקָא. וְר' עֲקִיבָא סָבַר: "אֹתוֹ וְאֶתְהֶן" אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן, וְאֵם חֲמוֹתוֹ הָכָא כְּתִיבָא. רָבָא אָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִכָּא בֵּינַיְהוּ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה בִּשְׂרֵפָה וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אִסּוּרָא בְּעָלְמָא.
2