ילקוט שמעוני על התורה תרל״גYalkut Shimoni on Torah 633
א׳בְּעָא מִנֵּהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אָבִין מֵרַב יוֹסֵף: מִנַּיִן לְטָמֵא שֶׁשִּׁמֵּשׁ שֶׁהוּא בְּמִיתָה, דִּכְתִיב: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ" וְגוֹ', וְיָלֵיף "חִלּוּל, חִלּוּל" מִתְּרוּמָה, מַה תְּרוּמָה בְּמִיתָה אַף כָּאן בְּמִיתָה. וְנֵילַף "חִלּוּל, חִלּוּל" מִנּוֹתָר, מַה לְּהַלָּן בְּכָרֵת אַף כָּאן בְּכָרֵת, מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן גּוּף טָמֵא (מקדש) [מִקְוֶה] בְּרַבִּים. אַדְּרַבָּה מִנּוֹתָר הֲוָה לֵהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קֹדֶשׁ פְּנִים פִּגּוּל וְנוֹתָר, חִלּוּל דְּרַבִּים מֵחִלּוּל דְּרַבִּים עָדִיף. ["וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" עַל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עַל פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, וְאֵין חַיָּבִים עַל קָדְשֵׁי נָכְרִים מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא]. כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל דָּמָן זָר פָּסַל. מְנָלָן, דְּתָנֵי לֵוִי: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ" "בְנֵי יִשְׂרָאֵל" לְמַעוֹטֵי מַאי, אִילֵימָא לְמַעוֹטֵי קָרְבַּן נָשִׁים, קָרְבַּן נָשִׁים בְּטֻמְאָה קָרֵב, אֶלָּא לְמַעוֹטֵי נָכְרִים. הַשְׁתָּא צִיץ לָא מְרַצֵּי, דַּאֲמַר מַר: בְּגוֹי בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג לֹא הֻרְצָה, בְּטֻמְאָה קָרֵב, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי, בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יְחַלְּלוּ". דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר מִבַּעַל מוּם: וּמַה בַּעַל מוּם שֶׁאוֹכֵל אִם עָבַד חִלֵּל, זָר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִלֵּל. מַה לְּבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קְרֵבִין כְּמַקְרִיבִין, אוֹנֵן יוֹכִיחַ. מַה לְּאוֹנֵן שֶׁכֵּן אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר, בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמֻּזְהָרִין וְאִם עָבְדוּ חִלְּלוּ, אַף אֲנִי אָבִיא זָר שֶׁמֻּזְהָר אִם עָבַד חִלֵּל. רַב מְשַׁרְשִׁיָּא אָמַר: אָתְיָא בְּקַל וָחֹמֶר מִיוֹשֵׁב: וּמַה יּוֹשֵׁב שֶׁאוֹכֵל אִם עָבַד חִלֵּל, זָר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִלֵּל. מַה לְּיוֹשֵׁב שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת, חַד מֵהָנַךְ יוֹכִיחַ וְכוּ'. "קָדְשֵׁי [בְנֵי] יִשְׂרָאֵל אֵין לִי אֶלָּא קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, קָדְשֵׁי עַצְמָן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי" לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן. מִנַּיִן שֶׁאֵין מְדַבֵּר אֶלָּא בִּזְמַן, נֶאֱמַר כָּאן "חִלּוּל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "חִלּוּל", מַה חִלּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן זְמַן, אַף חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן זְמַן. מַה חִלּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן הַרְצָאָה, אַף חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן הַרְצָאָה. מַה חִלּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן כָּרֵת, אַף חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן כָּרֵת. נֶאֱמַר כָּאן: "אֲנִי ה'" וְנֶאֱמַר לְמַטָּה: "אֲנִי ה'", מָה אֲנִי ה' הָאָמוּר לְמַטָּה אֲנִי ה' מַכְרִית, אַף אֲנִי ה' הָאָמוּר כָּאן אֲנִי ה' מַכְרִית. יָכוֹל לֹא יְהוּ חַיָּבִין מִשּׁוּם טֻמְאָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ. וְדִין הוּא: וּמַה פִּגּוּל שֶׁהוּא בְּקָבוּעַ וּבִידִיעָה אַחַת וְלֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לְאָדָם בֵּין לַמִזְבֵּחַ, טָמֵא שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד וּבִשְׁתֵּי יְדִיעוֹת וְהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לְאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי". יָכוֹל מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִקְרַב". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יִקְרַב", בְּהֻכְשַׁר לִקְרַב. הָא כֵּיצַד, יֵשׁ לוֹ מַתִּירִין מִשֶּׁיִּקְרְבוּ מַתִּירִים, אֵין לוֹ מַתִּירִין מִשֶּׁיִּקְדַּשׁ בִּכְלִי. אַשְׁכְּחָן טָמֵא, נוֹתָר מְנָלָן, מִדְּתָנֵי לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאַף בִּפְסוּל זְמַן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" בִּשְׁנֵי חִלּוּלִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אֶחָד פְּסוּל זְמַן, וְאֶחָד פְּסוּל טֻמְאָה.
1
ב׳(ויקרא כב ג) "אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְגוֹ'" אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: שָׁלשׁ כְּרֵתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה (כָּתוּב לְמַעְלָה בְּרֶמֶז ת"ק). "אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים". "אֱמֹר אֲלֵהֶם" לְאוֹתָן הָעוֹמְדִין עַל הַר סִינַי, "לְדֹרֹתֵיכֶם" אֵלּוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִין. אִם נֶאֱמַר אָבוֹת לָמָּה נֶאֱמַר "בָּנִים", וְאִם נֶאֱמַר "בָּנִים" לָמָּה נֶאֱמַר "אָבוֹת", מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּאָבוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים, וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בָּאָבוֹת. בָּאָבוֹת הוּא אוֹמֵר: "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה" [וְגוֹ'], וְהַרְבֵּה מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בָּנִים שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ אָבוֹת. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּאָבוֹת שֶׁאֵין בַּבָּנִים וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בָּאָבוֹת, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר אָבוֹת וְהֻצְרַךְ לוֹמַר בָּנִים. אָמַר מַר: "בָּאָבוֹת הוּא אוֹמֵר וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה" בָּאָבוֹת אִין, בַּבָּנִים לֹא. מַאי מַשְׁמַע, אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא: "זֶה הַדָּבָר" דָּבָר זֶה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה. אֶלָּא מֵעַתָּה "זֶה הַדָּבָר" דִּשְׁחוּטֵי חוּץ הָכִי נַמֵּי דְּלֹא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה, שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב: "לְדֹרֹתָם". "זֶה הַדָּבָר" דְּרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת הָכִי נַמֵּי לֹא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה, אֲמַר לֵהּ: הַהוּא יָלֵיף "זֶה, זֶה" מֵהָתָם. הַאי נַמֵּי לֵילַף "זֶה, זֶה" מֵהָתָם, הַאי מַאי, בִּשְׁלָמָא הָתָם אִצְטְרִיךְ לִגְזֵרָה שָׁוָה, הָכָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ, לִשְׁתּוֹק קְרָא מִנֵּהּ וַאֲנָא יָדַעְנָא. מַאי גְּזֵרָה שָׁוָה, דְּתַנְיָא: נֶאֱמַר כָּאן "זֶה הַדָּבָר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "זֶה הַדָּבָר", מַה לְּהַלָּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל אַף כָּאן אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל, וּמַה לְּהַלָּן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אַף כָּאן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשפ"ג).
2