ילקוט שמעוני על התורה ס״וYalkut Shimoni on Torah 66

א׳(בראשית יב ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. לוֹט טָפֵל לוֹ. וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. כְּתִיב: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה יָצָאתָ מִבֵּית אָבִיךָ בֶּן חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים שָׁנָה חַיֶּיךָ, גּוֹאֵל שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ תִּהְיֶה בַּת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים שָׁנָה, מִנְיַן 'הֲדַאסָּה'.

ב׳אָבִינוּ אַבְרָהָם הָיָה בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". וְחָזַר לְחָרָן, וְעָשָׂה שָׁם חָמֵשׁ שָׁנִים. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. נִמְצָאת מִן הַפְּלַגָּה עַד שֶׁיָּצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵחָרָן, שֵׁשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁעָבְדוּ אֶת כְּדָר לָעֹמֶר, וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְּדָר לָעֹמֶר. אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁיָּצָא אַבְרָהָם מֵחָרָן, הִיא שְׁנַת הָרָעָב, וְיָרַד לְמִצְרַיִם וְעָשָׂה שָׁם שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וּבָא וְיָשַׁב לוֹ בְּחֶבְרוֹן. הִיא הַשָּׁנָה שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמְּלָכִים.

ג׳(בראשית יב ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְגוֹ'. אִם מִתְכַּנְּסִין כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִבְרֹאת אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ אֶחָד וּלְהָטִיל בּוֹ נְשָׁמָה, אֵינָן יְכוֹלִין, וְאַתְּ אָמְרַת: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיְּרוּ. וְנֵימָא 'שֶׁגִּיְּרוּ', לָמָה אָמַר 'שֶׁעָשׂוּ', אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ: שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת הַגּוֹי, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ. וְלֵימָא 'אֲשֶׁר עָשָׂה', לָמָה אָמַר 'אֲשֶׁר עָשׂוּ', אָמַר רַב הוּנָא: אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים.

ד׳אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: כְּאִלּוּ עֲשָׂאָן לְדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". אַל תִּקְרֵי 'אֹתָם', אֶלָּא 'אַתֶּם'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הַמַּנְהִיג אֶת חֲבֵרוֹ לִדְבַר מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר". וְכִי משֶׁה הִכָּה, וַהֲלוֹא אַהֲרֹן הִכָּה, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל הַמַּנְהִיג אֶת חֲבֵרוֹ לִדְבַר מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ.

ה׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. גְּמִירִי: בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַבְרָהָם בַּר חַמְשִׁין וְתַרְתֵּין שְׁנִין. וְכִי מְעַיְּנַת, מִ'וְאֶת הַנֶּפֶשׁ' עַד מַתַּן תּוֹרָה תמ"ח הֲווֹ.