ילקוט שמעוני על התורה ס״זYalkut Shimoni on Torah 67

א׳(בראשית יב ו-ט) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם. עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לָהֶם זְכוּת בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. זֶה שֶׁכָּן לִבְשׂוֹרַת הָאָרֶץ. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם. לְשֶׁעָבַר הָיָה נִקְרָא בֵּית אֵל, וְעַכְשָׁו הִיא נִקְרֵאת בֵּית אָוֶן. וַיֵּט אָהֳלֹה. 'אָהֳלָהּ' כְּתִיב. בַּתְּחִלָּה נָטָה אָהֳלָהּ שֶׁל שָׂרָה, וְאַחַר כֵּן נָטָה אָהֳלוֹ. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. שְׁלשָׁה מִזְבְּחוֹת בָּנָה: אֶחָד לִבְשׂוֹרַת הָאָרֶץ, וְאֶחָד לְקִנְיָנָהּ, וְאֶחָד שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בָּנָיו בָּעַי. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם". הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין זְכוּת אָבוֹת, זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". כְּלוּם בָּנָה מִזְבֵּחַ בָּעַי, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בָּנָיו בָּעַי. וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'. צַלֵּי.

ב׳דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא, הִתְחִיל מְגַיֵּר. (בראשית יב ט) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, מְחַקֶּה וְהוֹלֵךְ וּמְכַוֵּון כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

ג׳(בראשית יב י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה. "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו" זֶה אַבְרָהָם (בראשית כב, יב) כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. (תהלים שם) "לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" זֶה אַבְרָהָם, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם", (תהלים לג, יט) "לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם", מִמִּיתָתוֹ שֶׁל נִמְרוֹד, (שם) "וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב", וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. (שם צד, יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ", וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד "וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנוּ" מַה כְתִיב בְּאַבְרָהָם (לעיל פסוק ב) וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן, וְלֹא הִקְפִּיד, וְלֹא קָרָא תַּגָּר, אֶלָּא וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה "טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו", טֵירוּף נָתַן לִירֵאָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא (שם) "יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ". מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם (לעיל פסוק ב) "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" וְכוּ'. עֲשָׂרָה מִינֵי רְעָבוֹן וְכוּ'.

ד׳תָּנוּ רַבָּנָן, רָעָב בָּעִיר פַּזֵּר רַגְלֶיךָ שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְּהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, וְאוֹמֵר "אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר" מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵּימָא הֲנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּלֵיכָּא סָפֵק נְפָשׁוֹת אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָא סָפֵק נְפָשׁוֹת לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר".

ה׳(בראשית יב יא-יג) וַיְּהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וְגוֹ' כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הִיא עִמּוֹ, וְעַכְשָׁיו אוֹמֵר לָהּ, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה דָּבָר אַחֵר, הָלַכְנוּ בְּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבְאֲרַם נָחוֹר וְלֹא מָצָאנוּ אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתֵךְ, וְעַכְשָׁיו אָנוּ נִכְנָסִין לִמְקוֹם כְּעוּרִים וּשְׁחוֹרִים.

ו׳אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אַתְּ. שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הָיוּ עִיקָר וְעָשׂוּ עַצְמָן טְפֵלָה, אַבְרָהָם וּבָרָק. בָּרָק, (שופטים ד, ו) "וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם תֵּלְכִי עִמִּי לְקֶדֶשׁ אֵלֵךְ עִמָּךְ לְחָצוֹר וְכוּ' רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אִם תֵּלְכִי עִמִּי לְשִׁירָה אֵלֵךְ עִמָּךְ לַמִּלְחָמָה וַתֹּאמֶר, "הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ", אָמְרָה לוֹ, מַה אַתָּה סָבוּר שֶׁתִּפְאַרְתָּהּ שֶׁל שִׁירָה נִמְסֶרֶת לְךָ לְבַדְּךָ וְנַעֲשָׂה טְפֵלָה, "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם" אַבְרָהָם הָיָה עִיקָר, (לעיל פסוק ה) "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ" וְעָשָׂה עַצְמוֹ טָפֵל, שֶׁאָמַר אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אַתְּ וְנַעֲשָׂה טָפֵל לָהּ, וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אַתְּ אִמְרִי נָא. בְּאִיּוֹב (לא, א) כְּתִיב, "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה", בְּלֹא דִידֵיהּ לֹא אִיסְתַּכֵּל, בְּדִידֵיה אִיסְתַּכֵּל, אַבְרָהָם אֲפִילּוּ בְּדִידֵיהּ לֹא אִיסְתַּכֵּל, דִּכְתִיב, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, מִכְלַל דְּמֵעִקָרָא לֹא הֲוָה יָדַע כָּל כַּךְ.

ז׳(בראשית יב יד) וַיְּהִי כְּבֹא אַבְרָם מִצְרַיְמָה. וְשָׂרָה הֵיכָן הָיְתָה נְתָנָהּ בְּתֵיבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, כֵּיוָן דְּמָטָא לְמִכְסָא אָמְרִין לֵיה הַב מִכְסָא אָמַר, אֲנָא יָהִיב, אָמְרִין לֵיהּ, מָאנִין אַתְּ טָעִין, אָמַר לְהוּ, אֲנָא יָהִיב דְמָאנִין אָמְרִין לֵיהּ, מְטַכְּסִין אַתְּ טָעִין, אָמַר אֲנָא יָהִיב דִמְטַכְּסִין, אָמְרִין לֵיהּ, מַרְגָלִין אַתּ טָעִין, אָמַר לְהוּ, אֲנָא יָהִיב דְמַרְגָּלִין, אָמְרִין לֵיהּ, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא פַּתְחִינָן וְחֲמִינָן מַה בְּגַוָּהּ כֵּיוָן שֶׁפְּתָחֻהָ הִבְהִיקָה כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאוֹרָהּ רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בַּר חַגִּי מִשּׁוּם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִיקוּנִין שֶׁל חַוָּה נִמְסְרוּ לְרָאשֵׁי דּוֹרוֹת, לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, "וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד" מַגַּעַת עַד אִיקוּנִין שֶׁל חַוָּה, בְּרַם הָכָא כִּי יָפָה הִיא מְאֹד מֵאִיקוּנִין שֶׁל חַוָּה.

ח׳(בראשית יב טו) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְּלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה. מִתְעַלָּה וְהוֹלֶכֶת דֵין אָמַר, אֲנָא יָהִיב מֵאָה דִינָרִין וְאֵיעָלֵל עִמָּהּ וְהֲדֵין אָמַר, אֲנָא יָהִיב מָאתָן דִינָרִין וְאֵעָלֵל עִמָּה, אֵין לִי אֶלָּא בְּעֲלִיָּתָן בִּירִידָתָן מִנַּיִן, (ירמיה לח, ו) "וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמִיָּה וְגוֹ'" מַעֲלִין אוֹתוֹ אֵין לִי אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּלְקָחוּם עַמִּים (רַבִּים) וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם".