ילקוט שמעוני על התורה תרס״טYalkut Shimoni on Torah 669

א׳נִרְצַע אֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת (הָאָח) [הַבַּת], דִּכְתִיב: "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ" לוֹ וְלֹא לַבֵּן, לוֹ וְלֹא (לָאָח) [לַבַּת]. נִמְכַּר לְנָכְרִי אֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן, דְּאָמַר קְרָא: "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ" וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ. מִכְּלָל דְּאִית לֵהּ כו'. גֵּר יוֹרֵשׁ אֶת הַנָּכְרִי אֵינוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹרְשִׁים כו', אֲקִילוּ רַבָּנָן גַּבִּי גֵּר שֶׁמָּא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ. וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו, דִּכְתִיב: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".

ב׳(ויקרא כה נ) "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ" עִמּוֹ הוּא מְחַשֵּׁב, וְאֵין מְחַשֵּׁב עִם הַיּוֹרְשִׁין. "מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל" וְאֵין יוֹצֵא בְּשֵׁשׁ. "וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ" בְּכֶסֶף הוּא נִמְכָּר, וְאֵין נִמְכָּר לֹא בִּתְבוּאָה וְלֹא בְּכֵלִים. מִנַּיִן שֶׁיּוֹצֵא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז תרס"ד). הַהוּא גַּבְרָא דְּקָדִישׁ בְּשִׁירָאֵי, רַבָּה אֲמַר: לָא צְרִיכָא שׁוּמָא. וְרַב יוֹסֵף אֲמַר: צְרִיכָא שׁוּמָא. אִי דַּאֲמַר לַהּ: בְּכָל דְּהוּ דְּכֻלֵּי עָלְמָא לָא צְרִיכָא שׁוּמָא. אִי דַּאֲמַר לֵהּ: חַמְשִׁין וְלֹא שָׁווּ חַמְשִׁין, הָא לָא שָׁוִי. כִּי פְּלִיגִי דַּאֲמַר חַמְשִׁין וְשָׁוִי חַמְשִׁין. רַבָּה אֲמַר: לָא צְרִיכָא שׁוּמָא, דְּהָא שָׁוֵי חַמְשִׁין. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: צְרִיכָא שׁוּמָא, כֵּיוָן דְּאִתְּתָא לָא בְּקִיאָה בְּשׁוּמָא לָא סָמְכָא דַעְתָּה. וְאִכָּא דְאָמְרִי: בְּכָל דְּהוּ נַמֵּי פְּלִיגִי. רַב יוֹסֵף אָמַר: שְׁוֵה כֶּסֶף כְּכֶסֶף, מַה כֶּסֶף דְּקַיִץ אַף שְׁוֵה כֶּסֶף דְּקַיִץ. אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לָהּ, דְּתַנְיָא: "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ" בְּכֶסֶף הוּא נִקְנָה, וְאֵינוֹ נִקְנָה בִּתְבוּאָה וְכֵלִים. הֵיכִי דָּמֵי, אִילֵימָא דְּלָא מִקְּנֵי בְּהוּ כְּלָל, "יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ" אָמַר רַחֲמָנָא, לְרַבּוֹת שְׁוֵה כֶּסֶף כְּכֶסֶף. אֶלָּא דְּלֵית בְּהוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים, אֲפִלּוּ כֶּסֶף נַמֵּי, אֶלָּא לָאו דְּאִית בְּהוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה וְכֵיוָן דְּלָא קַיְצִי לָא. וְאִידָךְ, אֲמַר לָךְ: לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְלָא מִבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא כֶּסֶף דְּאִי אִית בֵּהּ שְׁוֵה פְּרוּטָה אִין, אִי לָא לָא, אֲבָל תְּבוּאָה וְכֵלִים כֵּיוָן דִּמְקָרְבָא הֲנָיָתָן גָּמְרָה וּמִקַּנְיָא נַפְשָׁהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. עֶבֶד עִבְרִי נִקְנָה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. יִתֵרָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה, שֶׁהִיא קוֹנָה עַצְמָהּ בַּסִּמָנִים. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בִרִצִיעָה. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן. בְּכֶסֶף מְנָלָן, אָמַר קְרָא: "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ" מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנָה בְּכֶסֶף. אַשְׁכְּחָן עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכַּר לְנָכְרִי הוֹאִיל וְכָל קִנְיָנוֹ דְנָכְרִי בְּכֶסֶף, נִמְכַּר לְיִשְׂרָאֵל מְנָלָן, אֲמַר קְרָא "וְהֶפְדָּהּ" מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרֵעַ פִּדיוֹנָהּ וְיוֹצְאָה. אַשְׁכְּחָן אָמָה הָעִבְרִיָּה הוֹאִיל וּמִקַדְּשָׁה בְּכֶסֶף מִקַּנְיָא נַמֵּי בְּכֶסֶף, עֶבֶד עִבְרִי מְנָלָן, אָמַר קְרָא: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה" מֵקִישׁ עֶבֶד עִבְרִי לְאָמָה הָעִבְרִיָּה, מָה אָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף אַף עֶבֶד עִבְרִי נִקְנָה בְּכֶסֶף. מוֹכֵר עַצְמוֹ מְנָלָן, אָמַר קְרָא: "וְכִי תַשִּׂיג" וָי"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. נִמְכַּר מָנֶה מָנֶה [וְהִשְׁבִּיח] וַהֲרֵי הוּא [יָפֶה] מִמָּאתַיִם מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא מִמָּנָה מָנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ". מִמָּאתַיִם וְאֵינוֹ [יָפֶה] אֶלָּא מִמָּנֶה מָנֶה מִנַּיִן וְכוּ', תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ". לָמַדְנוּ, לַנִּמְכַּר לְנָכְרִי שֶׁנִּגְאַל יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. מִנַּיִן אַף נִמְכַּר לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְאַל יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שָׂכִיר שָׂכִיר" לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה שָּׂכִיר הָאָמוּר בְּנָכְרִי נִגְאָל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה אַף שָׂכִיר הָאָמוּר בְּיִשְׂרָאֵל נִגְאָל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. "כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ" מַה שֶּׁאוֹכֵל יֹאכַל, וּמַה שֶּׁשּׁוֹתֶה יִשְׁתֶּה. "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" יָכוֹל נִכְנָס לְבֵיתוֹ לֵידַע מָה עוֹשִׂין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְעֵינֶיךָ" אִי אַתָּה מְצֻוֶּה אֶלָּא לְעֵינֶיךָ. מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר, וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד, הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵר בְּפָחוֹת, וְאָמַר לוֹ: אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הוּא לְךָ בַּעֲשָׂרָה סְלָעִים לַשָּׁנָה, וְאִם שֶׁל חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ, סֶלַע לַחֹדֶשׁ, מֻתָּר. מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה וְאָמַר לוֹ: אִם עַכְשָׁו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז, וְאִם לַגֹּרֶן, בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנָה, אָסוּר. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא מַאי שְׁנָא סֵיפָא, רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְהוּ: שְׂכִירוּת אֵין מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְבַסּוֹף, וְהַאי כֵּיוָן דְּלָא מְטָא זִמְנֵהּ לְמִגְבֵּי לָאו אֲגַר נְטַר לֵהּ מַשְׁוֵי הוּא דְּהָכִי שָׁוֵי, וְהַאי דְקָאָמַר לֵהּ: אִם מֵעַכְשָׁו אַתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי שֶׁלְּךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים, אוֹזוֹלֵי הוּא דְּקָא מוֹזִיל גַּבֵּיהּ. סֵיפָא, כֵּיוָן דִּזְבִינֵי נִינְהוּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל דְּמֵי מֵהַשְׁתָּא, הִלְכָּךְ אֲגַר נָטַר הוּא וְאָסוּר. אֲמַר רָבָא: דַּקּוּ בָּהּ רַבָּנָן בְּהָא מִלְּתָא וְאוֹקְמוּהָ אַקְּרָא: "כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ" שְׂכִירוּת שֶׁל שָׁנָה זוֹ אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בְּשָׁנָה אַחֶרֶת. תַּנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: "אִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה" בְּאֵלֶּה נִגְאָל וְאֵין נִגְאָל בְּשֵׁשׁ. שֶׁיָּכוֹל, וּמַה מִּי שֶׁאֵינוֹ נִגְאָל בְּאֵלֶּה נִגְאָל בְּשֵׁשׁ זֶה שֶׁנִּגְאָל בְּאֵלֶּה אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּגְאָל בְּשֵׁשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּאֵלֶּה" בְּאֵלֶּה הוּא נִגְאָל וְאֵינוֹ נִגְאָל בְּשֵׁשׁ וְכוּ', אָמַר קְרָא: "יִגְאָלֶנּוּ" לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "בְּאֵלֶּה" לְשִׁחְרוּר, בִּשְׁאָר כָּל אָדָם לְשִׁעְבּוּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "בְּאֵלֶּה" לְשִׁעְבּוּד, בִּשְׁאָר כָּל אָדָם לְשִׁחְרוּר. וּבִסְבָרָא קָמִפַּלְגִּי. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי סְבַר, מִסְתַּבְּרָא גְּאֻלַת אֲחֵרִים לְשִׁעְבּוּד, דְּאִי אֲמַרְתְּ לְשִׁחְרוּר מִמַּנְעִי וְלָא פָּרְקִי לֵהּ. רַבִּי עֲקִיבָא סְבַר, מִסְתַּבְּרָא גְּאֻלַת קְרוֹבִים לְשִׁעְבּוּד, דְּאִי אֲמַרְתְּ לְשִׁחְרוּר כָּל יוֹמָא אָזֵיל וּמְזַבֵּן נַפְשֵׁהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל לְשִׁחְרוּר. מַאן חֲכָמִים, רַבִּי הִיא, דְּמַפִּיק לֵהּ הַאי "בְּאֵלֶּה" לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתָא, וּמִקְרָא נִדְרָשׁ בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו. וְרַבִּי הַאי "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל" מַאי עָבֵיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל" בְּנָכְרִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ תַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּנָכְרִי שֶׁאֵינוֹ תַּחַת יָדְךָ, אָמַרְתָּ: וְכִי מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לוֹ, הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנָכְרִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ תַּחַת יָדְךָ. "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" אָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" עַל תְּנַאי כָּךְ הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ.

ג׳(ויקרא כו א) "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, מְלַמֵּד, שֶׁכָּל הַמְשַׁעְבֵּד בָּהֶם לְמַטָּה, כְּאִלּוּ מְשַׁעְבֵּד בָּהֶם לְמַעְלָה. "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם" זֶה אֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנִּקְרֵאת עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ. "וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה" מַה הַפֶּסֶל עֲשִׂיָּתוֹ פְּסַלְתּוֹ, אַף מַצֵּבָה עֲשִׂיָּתוֹ פְּסַלְתָּהּ. מַה מַּצֵּבָה בַּל תָקִימוּ, אַף פֶּסֶל בַּל תָקִימוּ. "לֹא תָקִימוּ לָכֶם" אֵלּוּ מַרְקוֹלִיס שֶׁעַל הַדְּרָכִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵלּוּ חֲמָנִים שֶׁבְּרָאשֵׁי גַּגּוֹת. "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית" רַב אִקְּלַע לְבָבֶל בְּתַעֲנִית צִבּוּר, קָם קְרָא בְּסִפְרָא, פְּתַח בָּרִיךְ, חָתִים לָא בָּרִיךְ, וְנַפוּל כֻּלֵּי עָלְמָא עַל אַנְפַּיְהוּ וְרַב לָא נָפִיל עַל אַפֵּהּ. מַאי טַעֲמָא לָא נְפַל עַל אַפֵּהּ, רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים הֲוָה, וְתַנְיָא: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" בְּאַרְצְכֶם אִי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה, אֲבָל אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה בַּמִּקְדָּשׁ. וְכִדְעוּלָא: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים בִּלְבַד. אִי הָכִי מַאי אִירְיָא רַב, אֲפִלּוּ כֻּלְּהוּ נַמֵּי, קַמֵּהּ דְּרַב הוּא דַּהֲוַאי. וְלֵיזִיל גַּבִּי צִבּוּרָא וְלִנְפּוֹל עַל אַפֵּיהּ, לָא מַטְרַח צִבּוּרָא. אֲמַר רַב חִיָּא בְּרֵהּ דְּרַב הוּנָא: חֲזִינָא לְהוּ לְאַבָּיֵי וְרָבָא דְּמַצְלִי אַצְלוֹיֵי. "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (כָּתוּב לְמַעְלָה בְּרֶמֶז תר"ד). כְּנֶגֶד זֶה הַנִּמְכַּר לְנָכְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא יֹאמַר: [הוֹאִיל] רַבִּי עוֹבֵד אֱלִילִים אַף אֲנִי עוֹבֵד אֱלִילִים, רַבִּי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת אַף אֲנִי אֲגַלֶּה עֲרָיוֹת, רַבִּי מְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת אַף אֲנִי אֲחַלֵּל שַׁבָּתוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" הִזְהִיר בּוֹ הַכָּתוּב אֶת כָּל הַמִּצְוֹת. "אֲנִי ה'" אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.