ילקוט שמעוני על התורה תע״רYalkut Shimoni on Torah 670

א׳פרשת בחקתי

ב׳חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיִיתִי מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ, לְבֵית דִּירָה פְּלוֹנִית אֲנִי הוֹלֵךְ, וְהָיוּ רַגְלַי מְבִיאוֹת אוֹתִי לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". רַבִּי (חֲנִינָא) [חוּנָא] בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר: חִשַּׁבְתִּי מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת וְהֶפְסֵדָן שֶׁל עֲבֵרוֹת, "וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵהּ דְּר' (חֲנִינָא) [אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא] אָמַר: חִשַּׁבְתִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לָנוּ בַּתּוֹרָה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", וּמַה כְּתִיב תָּמָן, "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ", "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי", מַה כְּתִיב תָּמָן, "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם". רַבִּי אַבָּא בְּרֵהּ דְּרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי (חִיָּא) [יוֹנָחָן] אָמַר: חִשַּׁבְתִּי בְּרָכוֹת וְחִשַּׁבְתִּי קְלָלוֹת. חִשַּׁבְתִּי בְּרָכוֹת מֵאָלֶ"ף וְעַד תָּי"ו, וְחִשַּׁבְתִּי קְלָלוֹת מִן וָי"ו וְעַד הֵ"א. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן הֲפוּכוֹת. הָא כֵּיצַד, אִם זְכִיתֶם אֲנִי הוֹפֵךְ לָכֶם אֶת הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת. וְאֵימָתַי, כְּשֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתִי, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". [אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר]: בְּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם רוֹצֶה הוּא מְקַיְּמָהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁמְּקַיְּמָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אִם גּוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְקַיְּמָהּ תְּחִלָּה ("אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ") [הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'"] אֲנִי הוּא שֶׁקִיַּמְתִּי מִצְוַת זָקֵן תְּחִלָּה.

ג׳דָּבָר אַחֵר: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה. חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ". חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם. חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם", "חֹק" וְ"חוּג" לִגְזֵרָה שָׁוָה. חֻקִּים שֶׁבָּהֶן חֲקוּקִים עַל יֵצֶר הָרַע, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן". אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְמָקוֹם אֶדְרֵימוֹן שֶׁהוּא מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת. הוֹשִׁיב בָּהּ הַמֶּלֶךְ קֻסְטָרְיָנוֹס אֶחָד לְשָׁמְרוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַתּוֹרָה אֶבֶן וְיֵצֶר הָרַע אֶבֶן, הָאֶבֶן תִּשְׁמֹר אֶת הָאֶבֶן. הַתּוֹרָה אֶבֶן דִּכְתִיב: "וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן" וְגוֹ', וְיֵצֶר הָרַע אֶבֶן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲסִירֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם. חֻקִּים שֶׁהֵן מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹש יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם" הוּא הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֵץ חַיִּים. הַסַּיִף וְהַסֵּפֶר נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶם [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: אִם תִּשְׁמְרוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה תִּנָּצְלוּ מִן הַסַּיִף הַזֶּה, וְאִם לָאו הוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם. וְהֵיכָן מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. "דֶּרֶךְ" זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ: "עֵץ חַיִּים" זוֹ תּוֹרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: הַכִּכָּר וְהַמַּקֵּל נִתְּנוּ מְכֹרָכִין מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶם: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵי הַכִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו הֲרֵי הַמַּקֵל לִלְקוֹת בּוֹ. מֵהֵיכָן מַשְׁמָעוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ, וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ" וַחֲרָבוּן תֹּאכְלוּ. אֲמַר רַבִּי אַחָא: צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְחָרוּבָא עָבְדוּן תְּתוּבָא. אֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא: יָאֵי הוּא מִסְכְּנוּתָא לִבְרָתֵהּ דְּיַעֲקֹב, כְּעָרְקָא סֻמָּקָא בְּרֵישֵׁהּ דְּסוּסְיָא חִוְּרָא.