ילקוט שמעוני על התורה תרפ״הYalkut Shimoni on Torah 685

א׳דָּבָר אַחֵר, "כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" אָנוּ חוֹטְאִים וּמוֹחֵל לָנוּ, אַף בִּלְעָם הָרָשָׁע הִבִּיט בָּהֶם וְיָצְאָה עֵינוֹ [כְּנֶגְדָּם] וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִיגַּע בָּהֶם, שֶׁנֶאֱמַר (במדבר כד, ב) "וַיִּשָׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו", הִתְחִיל לוֹמַר מִי יָכוֹל לִיגַּע בְּאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל דִּגְלוֹ. (איוב לו, ג) "אֶשָׂא דֵּעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפָעֳלִי אֶתֵּן צֶדֶק" לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת", אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם אָמַר לְבָנָיו "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי" חָזַר עַל כָּל בָּנָיו וּבֵרְכָן וּפְקָדָם, אָמַר לָהֶם כְּשֶׁתִּטְּלוּ אוֹתִי בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד טְלוּ אוֹתִי, וְלֹא יִגַּע אָדָם אַחֵר בְּמִטָּתִי, וְלֹא אֶחָד מִן הַמִּצְרִיִּים, וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁנָּשְׂאוּ מִבְּנוֹת כְּנַעַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם נ, יב) "וַיַּעֲשׂוּ בָּנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם", "בָּנָיו" וְלֹא בְּנֵי בָּנָיו. "וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָּנָיו אַרְצָה כְּנַעַן" הֵיאַךְ צִוָּם, אָמַר לָהֶם יְהוּדָה יִשָׂשׂכָר וּזְבוּלֻן יִטְעֲנוּ [מִטָּתִי] מִן הַמִּזְרָח, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד מִן הַדָּרוֹם, אֶפְרַיִם מְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין מִן הַמַּעֲרָב, דָּן אָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מִן הַצָּפוֹן, יוֹסֵף אַל יִטְעֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ, וְאַתֶּם צְרִיכִים לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, וְלֵוִי אַל יִטְעֹן, לָמָּה, שֶׁהוּא טוֹעֵן אֶת הָאָרוֹן, וּמִי שֶׁהוּא טוֹעֵן אָרוֹן שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים אֵינוֹ טוֹעֵן אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת. אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן וּטְעַנְתֶּם אֶת מִטָּתִי כְּשֵׁם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁרוֹת אֶתְכֶם דְּגָלִים, כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר טָעֲנוּ אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁצִּוָּה אוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁיֵּעָשׂוּ דְּגָלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁבִּשְׂרָם אֲבִיהֶם, מִיָּד אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עֲשֵׂה אוֹתָם דְגָלִים לִשְׁמִי. הִתְחִיל מֹשֶׁה מֵיצֵר אָמַר עָתִיד לִהְיוֹת מַחְלוֹקֶת בֵּין הַשְּׁבָטִים אִם אוֹמֵר אֲנִי לְשֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁיִּשְׁרוּ בַּמִּזְרָח, הוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי לִשְׁרוֹת אֶלָּא בַּדָּרוֹם, וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֵין צְרִיכִין לְךָ בַּדָּבָר הַזֶּה מֵעַצְמָן מַכִּירִין דִּירָתָן, לָמָּה, שֶׁצַּוָּאַת אֲבִיהֶם בְּיָדָם הֵיאַךְ לִשְׁרוֹת בַּדְּגָלִים, אֵינִי מְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם דָּבָר כְּשֵׁם שֶׁהֵקִיפוּ מִטָּתוֹ כָּךְ יַקִּיפוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם".
1