ילקוט שמעוני על התורה תרפ״טYalkut Shimoni on Torah 689
א׳תָּנוּ רַבָּנָן "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד וְזֶה לֹא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לֹא נִמְצָא שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם", הָא הָיוּ לָהֶם בָּנִים לֹא מֵתוּ. (במדבר ג יב-יג) כִּי לִי כָּל בְּכוֹר (כָּתוּב בְּרֶמֶז שס"ד). הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל תְּנָן הָתָם הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְכֵן הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ, וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיִשְׂרָאֵל" וְלֹא בַּאֲחֵרִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֻׁתָּפוּת נָכְרִי חַיֶּבֶת בִּבְכוֹרָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁיַּד הַנָּכְרִי בְּאֶמְצַע פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ (שמות יג, ב) "כָּל בְּכוֹר", רַבָּנָן סָבְרֵי "בְּכוֹר" מִקְצָת בְּכוֹר מַשְׁמָע, כָּתַב רַחֲמָנָא "כָּל" עַד דְּאִכָּא כֻּלֵּיהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר "בְּכוֹר" מַשְׁמָע כֻּלֵּיהּ בְּכוֹר, כָּתַב רַחֲמָנָא "כָּל" דַּאֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ, וְאִי תֵּימָא דְּכֻלֵיהּ עַלְמָא בְּכוֹר רוּבָּא מַשְׁמָע, מַר סָבַר "כָּל" לְמִלּוּיֵי אָתָא, וּמַר סָבַר כָּל לְגִרוּעֵי אָתָא. וְכַמָּה תְּהֵא שֻׁתָּפוּת עִם הַנָּכְרִי וּתְהֵא פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, רַב הוּנָא אָמַר אֲפִלּוּ אָזְנוֹ, רַב חִסְדָּא אָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה, וְרָבָא אָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵפָה, מָאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵפָה סָבַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה, וּמָאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה קְסָבַר טְרֵפָה חַיָּה. מַתְקִיף לָהּ מַר בַּר רַב אַשִּׁי, מַאי שְׁנָא מִנְּפָלִים דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי חַיּוּתָא נִינְהוּ קַדְשֵׁי, דְּאָמַר מַר (שם יג, יב) "פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה" שֶׁגָּר בִּבְהֵמָה, הָתָם כֵּיוָן דְּלָא עַרִיבוּ בְּהוּ חֻלִּין קַרִינָא בְּהוּ [בִּבְהֵמָה] כָּל בְּכוֹר, הָכָא כֵּיוָן דַּעֲרִיבוּ בְּהוּ חֻלִּין לֹא קַרִינָא בְּהוּ כָּל בְּכוֹר. כֹּהֲנִים וּלְוִיּם פְּטוּרִין הֵן עַצְמָן, מִקַּל וָחֹמֶר, אִם הִפְקִיעַ קְדֻשָּׁתָן שֶׁל לְוִיִּם אֶת קְדֻשָּׁתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל", דִּין הוּא שֶׁתַּפְקִיעַ אֶת שֶׁל עַצְמָן. אֲשְׁכְּחָן אָדָם, בְּהֵמָה [טְמֵאָה] מְנָלָן, אֲמַר קְרָא (במדבר יח, טו) "אַף פָּדֹה תִפְדֶּה אֶת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה", כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְכוֹר אָדָם יֶשְׁנוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכָל שֶׁאֵינוֹ בִּבְכוֹר אָדָם אֵינוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. אֲמַר לֵיהּ רַב סִפְרָא לְאַבַּיֵּי, בֶּן חֹדֶשׁ דַּאֲפְקַע לִיפְקַע, פָּחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ דְּלֹא אֲפְקַע לֹא לִיפְקַע, לְוִיָּה לֹא תִפְקַע, אֲלָמָה אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְוִיָּה שֶׁיָּלְדָה בְּנָהּ פָּטוּר מֵחֲמֵשׁ סְלָעִים, הָא לֹא קַשְׁיָא [כִּדְמַר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּאָמַר] בְּפֶטֶר רֶחֶם תָּלָה רַחֲמָנָא. וְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מִנַּיִן לֹא לִיפְקַע, דְּתַנְיָא לָמָּה נָקוּד עַל אַהֲרֹן שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, שֶׁלֹּא הָיָה בְּאוֹתוֹ מִנְיָן, אֲמַר קְרָא הַלְוִיִּם הֻקְּשׁוּ כָּל הַלְוִיִּם כֻּלָּן זֶה לָזֶה. כֹּהֲנִים מְנָלָן, כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק". וּלְדוֹרוֹת מְנָלָן, אֲמַר קְרָא וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. וּמִמַּאי דִּבְשֶׂה, אֲמַר קְרָא (במדבר יח, טו) "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה" וְגוֹ', מַה בְּכוֹר אָדָם לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין לְדוֹרוֹת בֵּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה [בְּכֶסֶף], אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא תַּחֲלֹק בָּהּ בֵּין לְדוֹרוֹת בֵּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּשֶׂה. אָמַר רַבִּי (יוֹחָנָן) [חֲנִינָא] שֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דַּאֲמַר קְרָא וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם, בְּהֵמָה אַחַת תַּחַת בְּהֵמוֹת הַרְבֵּה, וְאֵימָא (יונה ד, יא) "בְּהֵמָה רַבָּה", אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא וְאֶת בֶּהֱמַת בֶּהֱמַת, אוֹ בְּהֶמְתָּם בְּהֶמְתָּם, מַאי בֶּהֱמַת בְּהֶמְתָּם שְׁמַע מִינָהּ חָד פָּטַר טוּבָא, וְרַבִּי חֲנִינָא טַעְמָא דְּמַתְנִיתִין קָמְפַרֵשׁ וְהָכִי קָאָמַר מַאי טַעְמָא פּוֹדֶה בּוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה, מִשּׁוּם דְּשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פּוֹטֵר כַּמָּה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
1