ילקוט שמעוני על התורה תר״צYalkut Shimoni on Torah 690

א׳(במדבר ג טו-טז) פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים צב, יג) "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" מַה תְּמָרָה זוֹ צִלָּה רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק. מַה תְּמָרָה זוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה נוֹבְלוֹת, [כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶן בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶן עַמֵּי הָאָרֶץ. מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָהֶן נוֹבְלוֹת] שֶׁאֵינָן נִכְנָסִין לְאוֹצָר [וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵן נִכְנָסִין לְאוֹצָר], כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מֵהֶן נִכְנְסוּ [לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל] וּמֵהֶן לֹא נִכְנְסוּ. מַה תְּמָרָה זוֹ אִם נִקְצְצָה אוֹ נֶעֶקְרָה אֵין עוֹלָה תַחְתֶּיהָ אַחֶרֶת, וְכֵן הָאֶרֶז כְּשֶׁהוּא נֶעֱקַר אוֹ נִקְצָץ אֵינוֹ מַחֲלִיף, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ הַצַּדִּיקִים כִּתְמָרָה וָאֶרֶז. מַה תְּמָרָה זוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים, וְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִגְנֹב הַתְּמָרִים הַקּוֹצִים שׁוֹלְטִין בּוֹ, כָּךְ הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹ מֵהֶן נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם וְלוֹקֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָמָּה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהִפְרִישָׁן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו "שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ", לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ זָזִין מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קא, ו) "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי", לְכָךְ נֶאֱמַר "שְׁתוּלִים בְּבֵית ה'", שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה חֲסֵרָה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ". [מַהוּ "בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ"] זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם סה, ה) "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהֵן לִגְיוֹנוֹתַי לֵךְ וּסְפֹר אוֹתָם, לְכָךְ נֶאֱמַר "פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם סח, ז) "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה", שָׁאֲלָה מַטְרוּנָה אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא וְכוּ' (כָּתוּב בִּתְהִלִּים תשצ"ד).

ב׳דָּבָר אַחֵר "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ, שֶׁבִּזְכוּתָם הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּטִיט וּבִלְבֵנִים, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִוֵּג יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם כְּדֵי לְהַעֲמִיד מֵהֶן גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִיד מֵהֶם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְכוּ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהַשֵּׁבֶט הַזֶּה לָמוּד הוּא לְהַעֲמִיד גּוֹאֲלִים, לֵךְ וּסְפֹר אוֹתָם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שָׁלוֹם אָמַר לָמוּד הוּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה לִהְיוֹת מוֹנֶה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵן קְטַנִּים, [מִנַּיִן], שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת (יִשְׂרָאֵל) [יַעֲקֹב] וּבָנָיו וְנִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, וְיוֹסֵף וּבָנָיו הֲרֵי שִׁבְעִים חָסֵר אֶחָד, וְהוּא אוֹמֵר "כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים", [אָמַר רַבִּי לֵוִי] אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי לָמוּד הוּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן עַד שֶׁהֵן בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן הַשָׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמַּסְפִּיגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת מִמֶּנָּה וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנָה עָלֶיהָ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ עִם שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת בְּפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב) "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ", וְאַף בְּנֵי בָּנֶיהָ כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, אָמַר מֹשֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִכַּמָּה שָׁנִים אֲנִי מוֹנֶה אוֹתָם, אָמַר לוֹ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה יָכוֹל אֲנִי לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמְסַבֵּב בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם וְלִסְפֹּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה עֲשֵׂה אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי.