ילקוט שמעוני על התורה תרצ״טYalkut Shimoni on Torah 699
א׳אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן פּוֹרְשִׁין מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, עֲלִיָּה הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת מִכֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גַּג הָיָה מְקֻדָּשׁ מִן הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים לְתַקֵּן.
1
ב׳זָב זֶה זָב גָּמוּר. כָּל זָב זֶה שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת. צָרוּעַ זֶה מֻסְגָּר. כָּל צָרוּעַ זֶה מֻחְלָט. כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא. יָכוֹל שֶׁאֵין לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא אָדָם, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ. תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא" לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת, וְכָל טָמֵא לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַמִּטַמְּאִין שֶׁיִּרְאוּ קֹדֶם לָרֶגֶל. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְרַבּוֹת עָרֵי חוֹמָה. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי וִישַׁלְּחוּ, זָב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה זָבִין וְזָבוֹת, יוֹלְדוֹת, לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ, אִם אָכְלוּ הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. מִזָּכָר זֶה טְבוּל יוֹם. עַד נְקֵבָה לְרַבּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם. חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר, אֵין בְּמַשְׁמָע אֶלָּא הַמְּשַׁלְּחִים לֹא הִצְרִיכוּ, וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לֹא הִצְרִיכוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כֵּן עָשׂוּ, מֵעַצְמָן עָשׂוּ, לֹא הִצְרִיכוּ שֶׁיַּעֲשׂוּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ (כָּתוּב בְּרֶמֶז תק"ע). אָמַר רַב קְטִינָא אָמַר שְׁמוּאֵל, הַמַּכְנִיס טְמֵא שֶׁרֶץ לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב חַטָּאת, שֶׁרֶץ עַצְמוֹ פָּטוּר. מַאי טַעְמָא. אֲמַר קְרָא מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, יָצָא זֶה שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. לֵימָא מְסַיֵּיעַ לֵיהּ, מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ פְּרָט לִכְלֵי חֶרֶס דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּלֵית לֵיהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. לֹא, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה, יָצָא כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה.
2