ילקוט שמעוני על התורה ת״שYalkut Shimoni on Torah 700

א׳רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ לָמָּה נֶאֱמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ" אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מְנָלַן, קַל וָחֹמֶר הוּא וּמָה אִם נִדְּחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר, אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "מִזָּכָר עַד נְקֵבָה", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "תְּשַׁלֵּחוּ", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם", אֵין לִי אֶלָּא אָדָם, כֵּלִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "תְּשַׁלְּחוּם". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בְּמַשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֲרֵי אַתָּה דָּן הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים וְכֵלִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ אַף כֵּלִים יִטָעֲנוּ שִׁלּוּחַ, לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב [לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ] תֹּאמַר בְּכֵלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְפִיכָךְ לֹא יִטָעֲנוּ שִׁלּוּחַ, הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ, הִיא תּוֹכִיחַ בְּכֵלִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב (לְפִיכָךְ) יִטָעֲנוּ שִׁלּוּחַ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, "מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ" מַה זָכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִין שֶׁהֵן רְאוּיִן לֵעָשׂוֹת אַב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵעָשׂוֹת אַב הַטֻּמְאָה טָעוּן שִׁלּוּחַ, יָצָא פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁאֵין רָאוּי לֵעָשׂוֹת אַב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ" עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים, אָמַרְתָּ מַה מֵּת הֶחָמוּר לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים נְבֵלָה קַלָּה דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים. אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין אֲבָל יִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם". וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. מִכָּאן אָמְרוּ שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם עַד הַר הַבַּיִת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד הָעֲזָרָה מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים מַחֲנֵה שְׁכִינָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם".