ילקוט שמעוני על התורה תש״בYalkut Shimoni on Torah 702

א׳(במדבר ה ט) וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרָמֵתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח שֶׁהוּא פָּטוּר [מִן הַתְּרוּמָה] וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרְחָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת כָּל גָרְנוֹ תְּרוּמָה רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִסִּי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם מַעֲשֵׂר הַקַּל הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. דָּבָר אַחֵר אִם מַעֲשֵׂר [הַקַּל] שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִסִּי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל, תְּרוּמָה חֲמוּרָה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִין לַכֹּהֵן, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן", לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כג, יט) "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁיְּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי וְגוֹ'. רִבָּה דְּבָרִים סְתוּמִים שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה, אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה, הַחַלָּה וְהַחֲרָמִים (וְהָעוֹלוֹת) [וְהָעוֹרוֹת] וְהַבְּכוֹרוֹת וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּפִדְיוֹן הַבֵּן. (במדבר ה י) וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. [כָּל הַקָּדָשִׁים הָיוּ] בַּכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ". מָשַׁךְ הַכָּתוּב בְּכָל הַקָּדָשִׁים וְנָתַן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וּפֶסַח וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר, כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי [עוֹרוֹ] שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.