ילקוט שמעוני על התורה תש״דYalkut Shimoni on Torah 704

א׳וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר יח, יט) "כָּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר (יַקְדִּישׁוּ) [יָרִימוּ] בְנֵי יִשְׂרָאֵל" שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְלוּם בִּזְרוֹעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ" [מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לְבַעֲלֵיהֶם]. הֲרֵי שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ וְנִתְוֹסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". (תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ") אוֹ אֲפִלּוּ מָדַד לוֹ בְּקֻפָּה וְנִתְוֹסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמֵת קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ", לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.

ב׳וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, מַעֲשַׂר בְּהֶמְתּוֹ וּמַעֲשַׂר כְּסָפִים וּשְׁלָמִים. קָדְשֵׁי כֹּהֵן לַכֹּהֵן, חַטָּאת וַאֲשָׁמוֹת מַעַשְׂרוֹת וּבְכוֹרוֹת. אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן. מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה וְאֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה. אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן. אָמַרְתָּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה.

ג׳(במדבר ה יא-יב) אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מִי שֶׁמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ כֵּיצַד מְקַנֵּא לָהּ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ הָיָה מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין [הַגָּדוֹל] שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר הַמִּזְרָח לְשַׁעַר נִקָּנוֹר שֶׁשָּׁם מְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וְאֶת הַמְּצֹרָעִין וּמַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. כֹּהֵן הָיָה מֵבִיא פְּיָלִי, שֶׁל חֶרֶס, וְנָתַן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ. מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְהַטַּבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ שָׁם וְטַבַּעַת קְבוּעָה בָּהּ וּמַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנָתַן עַל הַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יז) "וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן". וְהָיָה כּוֹתֵב אֶת הַמְּגִלָּה (להלן פסוק יט) "וְאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ" וְגוֹ', מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּתְחִלָּה לִזְכוּת. וְעוֹד כְּתִיב "וְאַתְּ כִּי שָׂטִית וְגוֹ' יִתֵּן ה' אֹתָךְ לְאָלָה" וְגוֹ'. וְכֵן שְׁלֹמֹה אָמַר (מלכים א' ח, לא-לב) "אֶת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְגוֹ' וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" וְגוֹ'. וְאִם לֹא נִטְמְאָה וְגוֹ'. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלְאָה גִּידִין וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר הוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִים אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִים אֶת הָאִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כב וכז) "וּבָאוּ" "וּבָאוּ". וּכְשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כט) "וְנִטְמְאָה" "וְנִטְמְאָה". אֲבָל אִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, אִם הָיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת, הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת יוֹלֶדֶת [בְּצַעַר יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח], כְּעוּרִים יוֹלֶדֶת יָפִים, שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים, קְצָרִים יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים, נְקֵבוֹת יוֹלֶדֶת זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתֹב פָּרָשַׁת סוֹטָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת אֵיזֶה שֵׁם הַכֹּהֵן מוֹחֵק בִּשְׁבִילָהּ וְהַאֵיךְ הִיא מִתְפַּרְסֶמֶת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ". אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלִין לָהּ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם [אוֹ שָׁלֹשׁ] רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר, אֵין זְכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאתָ מַדְהֶה [אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי] כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת, וּמוֹצִיא לַעַז עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ לוֹמַר טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לְעוֹלָם הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים, אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה שׁוּב אֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת וּמִתְנַוֶּנֶת וְהוֹלֶכֶת, וְאֵינָהּ מֵתָה אֶלָּא בְּאוֹתָהּ מִיתָה דִּכְתִיב (משלי ו, טז-יט) "שֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ". רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שִׁבְעָה דְּבָרִים הַלָּלוּ בְּסוֹטָה הֵם אֲמוּרוֹת. (שם) "עֵינָיִם רָמוֹת" שֶׁהָאִשָּׁה הַסּוֹטָה תּוֹלָה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ג, טז) "יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם". "לְשׁוֹן שָׁקֶר", שֶׁהִיא נוֹאֶפֶת עִם אִישׁ אַחֵר וּמִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ [וּמְשַׁקֶּרֶת לְבַעֲלָהּ] וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מֵעֻבֶּרֶת. "וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דַּם נָקִי" שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵס יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. (שם) "לֵב חוֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן" שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא אָוֶן, אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִים, וְאוֹמְרִים זֶה לַזֶּה [בְּאֵיזֶה יוֹם] בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה. "רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה", בְּוַדַּאי שֶׁמְּמַהֲרִים לַעֲשׂוֹת הַחֵטְא. (שם) "יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר", שֶׁאִם יִתָּפְשׂוּ הֵם מְכַזְּבִים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים וְאוֹמְרִים מְסִיחִים הָיִינוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. (שם) "וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים", [שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים וְרֵעִים הֵם שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי", וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, הֲוֵי "מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים"]. הֲרֵי שִׁבְעָה דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁהַסּוֹטָה עוֹשָׂה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי (חֲנִינָא) [הוּנָא] אָבִיו שֶׁל רַבִּי אָחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמְרוּ לוֹ עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. (אֶלָּא עַל שַׁבָּת) כֵּיצַד. עַל (שמות כ, ב) "אָנֹכִי" שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, יב) "כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא הוּא". (שמות כ, ג) "לֹא יִהְיֶה", שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא", וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בְּסוֹטָה וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים, לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק טו) "כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא", שֶׁהֵם שְׁתֵּי קְנָאוֹת. "לֹא תִשָּׂא", שֶׁהוּא נוֹאֵף וְנִשְׁבָּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. (שם שם, יב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ", שֶׁהַנּוֹאֵף עִם הַסּוֹטָה מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ מִמְּךָ אֲנִי מֵעֻבֶּרֶת, וְהָעֻבָּר גָּדֵל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לְבַעֲלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו וְאֵינוֹ אָבִיו, וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמְבַזֶּה אֶת הַנּוֹאֵף סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וְהוּא אָבִיו (שם שם, ג) "לֹא תִרְצַח", שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם נִתְפָּס אוֹ יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. "לֹא תִנְאָף", וַדַּאי, שֶׁהוּא נוֹאֵף. "לֹא תִגְנֹב", שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ט, יז) "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ" וְגוֹ'. (שם) "לֹא תַעֲנֶה", שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר [לְבַעֲלָהּ] וְאוֹמֶרֶת מִמְּךָ אֲנִי מֵעֻבֶּרֶת. (שם שם, יד) "לֹא תַחְמֹד" וְגוֹ', הַפָּסוּק כֻּלּוֹ מַגִּיד שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כֵּיצַד, שֶׁכְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם סָבוּר שֶׁאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ דְּיָתֵיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֶּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמְרוּ תִּשְׁעָה, שַׁבָּת כֵּיצַד עוֹבֵר. אָמַר לָהֶם, אַף אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים כֹּהֵן וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה כֹּהֶנֶת וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלֶדֶת מִמֶּנּוּ, סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְנִמְצָא מֵחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עִם הַנּוֹאֵף, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים", צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, "וַחֲרָמִים", הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּיָּם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.