ילקוט שמעוני על התורה תש״חYalkut Shimoni on Torah 708

א׳תָּנוּ רַבָּנָן סוֹטָה, שֶׁנָּתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶׁבִּקְּשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ נָטְלוּ הֵימֶנָּה וְכוּ'. וְכֵן מָצִינוּ בְּנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנָּתַן עֵינָיו בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, [מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ] וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נָטְלוּ הֵימֶנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעַכְשָׁיו (בראשית ג, יד) "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" וְגוֹ', אֲנִי אָמַרְתִּי יַהֲלֹךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁיו "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ", אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם, עַכְשָׁיו (שם) "עָפָר תֹּאכַל", הוּא אָמַר אֶהֱרֹג אֶת הָאָדָם וְאֶשָּׂא אֶת חַוָּה, עַכְשָׁיו (שם טו) "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה". וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וּבְקֹרַח וּבִלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵחָזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדֹנִיָּהוּ וְעֻזִּיָּהוּ וְהָמָן, שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ לֹא נָתְנוּ לָהֶם וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נָטְלוּ מֵהֶם.

ב׳וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם כָּךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

ג׳וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִין לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר, נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם סוֹפוֹ, שֶׁמַּמְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת (הֶעָוֹן) [הָעָיִן]. אָמַר שְׁמוּאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמַּיִם. מַאי טַעֲמָא. דַּאֲמַר קְרָא, הַמָּרִים, שֶׁמָּרִים כְּבָר. נוֹתֵן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן. נֶאֱמַר כָּאן זִכָּרוֹן וּלְמַעְלָה (לעיל פסוק טו) זִכָּרוֹן, מַה זִּכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַעְלָה, לְטוֹבָה, אַף זִכָּרוֹן הָאָמוּר כַּאן, לְטוֹבָה. מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא. שֶׁיְּהוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה (לֹא) תְּהֵא כְּשֵׁרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא" וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים, יַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן. כְּתָבָהּ קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה, פְּסוּלָה, דִּכְתִיב "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן" וְאַחַר כָּךְ "וְכָתַב". שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסוֹטָה לָמָּה. אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה. הֵיכֵי דָמֵי [שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה. אֲמַר רַב עַמְרָם אֲמַר רַב] מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בָּךְ. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן. הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בְּדִין, נֶאֱמַר כַּאן שְׁבוּעָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁבוּעָה, מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כַּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן", הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.

ד׳וְאָמַר הַכֹּהֵן אֶל הָאִשָּׁה. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא [אוֹמֵר תָּנוּ רַבָּנָן מַשְׁמִיעִין אוֹתָהּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא] שׁוֹמַעַת, עַל מָה הִיא שׁוֹתָה וּבַמֶּה הִיא שׁוֹתָה, עַל מָה הִיא נִטְמֵאת וּבַמֶּה הִיא נִטְמֵאת. עַל מָה שׁוֹתָה, עַל עִסְקֵי קִנּוּי וּסְתִירָה. וּבַמֶּה שׁוֹתָה, בִּמְקֵידָה שֶׁל חֶרֶס. עַל מָה הִיא נִטְמֵאת, עַל עִסְקֵי שְׂחוֹק וְיַלְדּוּת. וּבַמֶּה הִיא נִטְמֵאת, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְמֵזִיד אוֹ בְאֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן. וְכָל כָּךְ לָמָּה. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָּרִים.

ה׳וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה. בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה, שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם יְבָמָה קַלָּה לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה חֲמוּרָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה", בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, [דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה]. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן וְאִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת כֵּיצַד הִיא אוֹמֶרֶת אָמֵן אָמֵן, אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא אַחַר (וְאָמַר לָהּ) [אָלָה], כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה", לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן. אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֶגְלוֹת כְּאַחַת, וְאֵין הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאֶחָד, וְאֵין מְטַהֲרִין שְׁנֵי מְצֹרָעִין כְּאֶחָד. וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה. בִּלְשׁוֹנָהּ, אֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן בִּלְשׁוֹנָם. דִּינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. הֵיכֵי אַמְרִינָן לְהוּ. אַבַּיֵּי וְרָבָא דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ אִי לָא קְטַלְתְּ לָא תִדְחָל. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית, מִכָּאן שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּתְחִלָּה לִזְכוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הַיְינוּ דִּכְתִיב "וְאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי", אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר חִנְקִי מִבָּעֵי לֵיהּ. א"ר תַּנְחוּם, הִנָּקִי כְּתִיב. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר הַיְינוּ דִּכְתִיב "הִנָּקִי", אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לָמָּה לִי. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא אִם לֹא שָׁכַב הִנָּקִי וְאִם שָׁכַב לֹא הִנָּקִי וְלֹא חִנָּקִי אֶלָּא אִסּוּרָא בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לָן.

ו׳וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ. פְּרָט לַאֲרוּסָה, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף שׁוֹמֶרֶת יָבָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק יב) "אִישׁ אִישׁ", לְרַבּוֹת שׁוֹמֶרֶת יָבָם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, תַּחַת אִישֵׁךְ, פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, יָכוֹל אוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְלֹא אֲרוּסָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ", פְּרָט לַאֲרוּסָה. מַר אַלִּימָא לֵיהּ אֲרוּסָה, דְּקִדּוּשִׁין דִּידֵיהּ הִיא וְסוֹקְלִין עַל יָדוֹ, וּמַר אַלִּימָא לֵיהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, דְּלָא חָסְרָה מְסִירָה לְחֻפָּה. וְרַבִּי יוֹנָתָן, הַאי "אִישׁ אִישׁ" מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבָּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה וְאֵשֶׁת שִׁעֲמוּם שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶם. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, הַאי "תַּחַת אִישָׁהּ" מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִיבָּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִיש. אֶלָּא טַעֲמָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא הַנֵּי קְרָאֵי, הָא לָאו הָכֵי הֲוָה אֲמִינָא אֲרוּסָה שָׁתְיָא, וְהָא כִּי אָתָא רַבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא [מִדְּרוֹמָא] אֲתָא וְאַיְיתֵי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל. [אֲמַר רָמִי בַּר חָמָא], מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ. הָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם אִשְׁתּוֹ מְעַלְיָיתָא הִיא, דְּהָא אֲמַר רַב קָנָה לַכֹּל. כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא לַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית. אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִי נִטְמֵאת". וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתוֹ, לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ. לְרַבּוֹת אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטַת מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו. יָכוֹל כָּל אֵלוּ שׁוֹתוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּחַת אִישֵׁךְ", אֶת שֶׁהוּא תַּחַת אִישָׁהּ שׁוֹתָה וְאֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת. תַּחַת אִישֵׁךְ. לְרַבּוֹת (בַּת) [בֶּן] תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיְקַּנְּאוּ לָהּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ.

ז׳וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה. מִכַּאן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה אַף פּוֹרֵט אֲנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א אַף פּוֹרֵט אֲנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה וְגוֹ'. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, א) "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תע"א).

ח׳בְּתוֹךְ עַמֵּךְ. וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. בְּתוֹךְ עַמֵּךְ. הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין לוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה. יָכוֹל אַף שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. אָמַרְתָּ, וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן וְגוֹ', שְׁבוּעַת הָאִשָּׁה בְּאָלָה וְאֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה". אִם הִשְׁבִּיעָהּ בִּשְׁבוּעָה יָצָא, אִם הִשְׁבִּיעָהּ בְּאָלָה לֹא יָצָא.

ט׳וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה. פְּרָט לְחֵרֶשֶׁת. לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ. שֶׁיְּהוּ כָּל הַנִּשְׁבָּעוֹת כָּךְ לָטוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת אִם עָשִׂית זֶה יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית.

י׳בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת. [אָמַר אַבַּיֵּי], כִּי לָיִיט, לָיִיט תְּחִלָּה יָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ בֶּטֶן, וּמַיָּא כִּי בָדְקֵי כִּי אוֹרְחַיְהוּ בָּדְקֵי בֶּטֶן בְּרֵישָׁא דִּכְתִיב "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". בִּקְלָלָה נַמֵּי כְּתִיב "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ". הַהוּא, דְּמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָּרִים. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָאוּ", "וּבָאוּ", כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם נִטְמְאָה", נִטְמְאָה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ הָיָה דּוֹרֵשׁ רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רַבִּי אוֹמֵר, שְׁנֵי [פְּעָמִים] נִטְמְאָה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, אִם נִטְמְאָה, נִטְמְאָה, אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל. אִבַּעְיָא לְהוּ, רַבִּי עֲקִיבָא בָּאוּ [וּ]בָאוּ קָאֲמַר אוֹ דִּלְמָא וּבָאוּ וּבָאוּ קָאֲמַר. תָּא שְׁמַע מִדְּתָנִי סֵיפָא רַבִּי אוֹמֵר [שְׁנֵי פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה וְנִטְמְאָה, וְנִטְמְאָה], מִכְּלַל דְּרַבִּי עֲקִיבָא וָוֵ"י קָא דְּרִישׁ. הִלְכָּךְ לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁתָּא קְרָאֵי כְּתִיבֵי, חַד לְצַוָּאָה דִידֵיהּ וְחַד לְצַוָּאָה דִידָהּ וְחַד לַעֲשִׂיָּה דִידֵיהּ וְחַד לַעֲשִׂיָּה דִידָהּ וְחַד לִידִיעָה דִידֵיהּ וְחַד לִידִיעָה דִידָהּ, וּלְרַבִּי תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי, חַד לְצַוָּאָה וְחַד לַעֲשִׂיָּה וְחַד לִידִיעָה, בֵּין לְדִידֵיהּ בֵּין לְדִידָהּ. וְרַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מְנָא לֵיהּ. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ בְּבִטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַתָּה אוֹמֵר בְּבִטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ הֲרֵי בִטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ בְּבִטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. וְאִידָךְ, הַהוּא דְּמוֹדַע לָהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא וַהֲדָר יָרֵךְ, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם. וְאִידָךְ, אִם כֵּן לִכְתּוֹב בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ, מַאי בֶּטֶן וְיָרֵךְ, שְׁמַע מִינָּהּ לַבּוֹעֵל. וְאֵימָא כֻּלֵּיהּ לְהָכֵי הוּא דְּאָתָא, אִם כֵּן לִכְתּוֹב הָכֵי בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ, מַאי בֶּטֶן וְיָרֵךְ, שְׁמַע מִינָּהּ תַּרְתֵּי. (לעיל פסוק כא) בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ. מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילָה הָעֲבֵרָה מִשָּׁם תַּתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. בְּמֵעַיִךְ. אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ, מִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר וּבְכָל שְׂעָרָה וּשְׂעָרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָאוּ", וּבָאוּ. וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת לִשָּׁבַע עֲלֵיהֶן. אֲמַר עוּלָא מִנַּיִן לְגִלְגּוּל שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", וּתְנַן עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת אָמֵן אָמֵן, אָמֵן עַל הָאָלָה אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה, אָמֵן אִם מֵאִישׁ זֶה אָמֵן אִם מֵאִישׁ אַחֵר, אָמֵן שֶׁלֹּא סָטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה, הַאי אֲרוּסָה הֵיכֵי דָּמֵי, אִילֵימָא דְּקָנֵי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְקָא מַשְׁקֵי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְהָתְּנַן אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, מַאי טַעֲמָא, תַּחַת אִישֵׁךְ אֲמַר רַחֲמָנָא פְּרָט לַאֲרוּסָה, אֶלָּא דְּקָנֵי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה [וְנִסְתְּרָה כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה] וְקָא מַשְׁקֵי לָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה, מִי בָּדְקֵי לָהּ מַיָּא, וְהָכְּתִיב וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא (לָאו כִּי הַאי גַּוְונָא דְּקָנִי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְאִסְתַּתְּרָה וְנִכְנְסָה לְחֻפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה וּשְׁמַע מִינָּהּ) עַל יְדֵי גִלְגּוּל. אַשְׁכְּחַן סוֹטָה דְאִסּוּרָא, מָמוֹנָא מְנָלָן. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קַל וָחֹמֶר, וּמַה סוֹטָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה לִיתָּבַע בְּעֵד אֶחָד, מְגַלְגְּלִּין, מָמוֹן שֶׁנִּתָּן לִיתָּבַע בְּעֵד אֶחָד אֵינוֹ דִין שֶׁמְּגַלְגְּלִין. אַשְׁכְּחַן וַדַּאי, סָפֵק מְנָלָן. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר נֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בִּפְנִים וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בָּחוּץ, מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בִּפְנִים עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בַּחוּץ עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי. [אִתְּמַר רַב אֲמַר יֵשׁ חֻפָּה לִפְסוּלוֹת, וּשְׁמוּאֵל אֲמַר אֵין חֻפָּה לִפְסוּלוֹת. אֲמַר שְׁמוּאֵל וְכוּ']. אֶלָּא דְּקָנִי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְאִסְתַּתְרָה וְנִכְנְסָה לְחֻפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה וּשְׁמַע מִינָּהּ יֵשׁ חֻפָּה לִפְסוּלוֹת. אֲמַר רָבָא וְתִסְבְּרָא דְּהָא מְתָרַצְתָּא הִיא, וְהָא תַּנְיָא מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ מִי שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל. רַב פָּפָּא אֲמַר הַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא אֵין מְקַנִּין לַאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה אֲבָל מְקַנִּין לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר, עַל יְדֵי גִּלְגּוּל. אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמֵן, בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים. בּוֹ שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, דִּכְתִיב "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ' וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים, דִּכְתִיב (ירמיה כח, ו) "וַיֹּאמֶר יִרְמִיָּה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ". אֲמַר שְׁמוּאֵל כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן אַחַר שְׁבוּעָה כְּמוֹצִיא [שְׁבוּעָה] מִפִּיו דָּמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת אָמֵן אָמֵן עַל הָאָלָה וְכוּ', אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְאִם נִטְמֵאתִי יָבוֹאוּ בִּי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, [אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא]. הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס לֹא מִשֶּׁתִּתְגָרֵשׁ. [וְ]נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָהּ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. וְכָל שֶׁתִּבָּעֵל [וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ]. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה [כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה]. הוֹאִיל וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָמֵן, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָמֵן. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אַחֲרָיו אָמֵן אַתָּה עוֹשָׂהּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁמְּגַלְגְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל [שְׁבוּעוֹת] הַתּוֹרָה שֶׁיְּגַלְגְּלוּ אֶת הַיָּשָׁן, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה סּוֹטָה שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן, גְּזֵלוֹת שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם דִּין הוּא שֶׁיְּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן.

י״א(במדבר ה כג) וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה. בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְּגִלָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב. (לעיל פסוק יט-כ) מִאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ (וְגוֹ') וְאִם לֹא שָׂטִית וְגוֹ' וְאַתְּ כִּי שָׂטִית וְגוֹ', וְאֵינוֹ כּוֹתֵב (לעיל פסוק כא) וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה. וְכוֹתֵב יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב (שם) וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ וְגוֹ' וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ', וְאֵינוֹ כּוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי. בְּהַאי קְרָא קָא מִפְלְגֵי, וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה, רַבִּי מֵאִיר סָבַר אָלֹת, אָלוֹת מַמָּשׁ, הָאָלֹת, לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, אֵלֶּה, לִמְעוּטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, הָאֵלֶּה (לְרַבּוֹת) [לִמְעוּטֵי] צַוָּואוֹת (וּקְלָלוֹת) [וְקַבָּלוֹת אָמֵן]. וְרַבִּי יוֹסֵי, כֻּלְּהוּ כִּדְקָאֲמַרְתְּ, אֶת לְרַבּוֹת צַוָּואוֹת. וְרַבִּי מֵאִיר, אֵתִים לָא דָרִישׁ. וְרַבִּי יְהוּדָה, כֻּלְּהוּ בְּמִעוּטֵי דָּרִישׁ לְהוּ, אָלוֹת אָלוֹת מַמָּשׁ, הָאָלֹת לִמְעוּטֵי קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, אֵלֶּה לִמְעוּטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, הָאֵלֶה לִמְעוּטֵי צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי שְׁנָא הַאי הֵ"א, דִּמְרַבֵּי בֵּיהּ, וּמַאי שְׁנָא הַאי ה"א, דִּמְמַעֵט בֵּיהּ. הֵ"א דְּרִבּוּיָא, רִבּוּיָא, הֵ"א דְּמִעוּטָא, מִעוּטָא. וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. אֲמַר תַּנְחוּם הִנָּקִי כְּתִיב. כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ פְּסוּלָה, דִּכְתִיב "וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה", כְּדִכְתִיבָן. וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּיָיר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא אֶלָּא בִּמְגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּסֵּפֶר". וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא (בְּקוּלְמוֹס) [בְּקוֹמוֹס] וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָחָה", כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִמָּחֶה. וְאִם כְּתָבָהּ כְּאִגֶּרֶת, פְּסוּלָה בַּסֵּפֶר אֲמַר רַחֲמָנָא. כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַפִּין פְּסוּלָה, סֵפֶר חַד אֲמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים. כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת, פְּסוּלָה, דִּכְתִיב וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (וּמָחָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם). הַהוּא דְּאָמַר לִדְבֵיתְהוּ קוֹנָם שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַּבְשִׁילִין לְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה טָעִים, אָמַר, קַל וָחֹמֶר, מַה לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תוֹרָה שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בְּסָפֵק, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא טָעִים, אֲמַר יָמוּתוּ כָּל בְּנֵי אַלְמָנָה וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִכְּבוֹדוֹ. וְעוֹד כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִתְרַגְּלֵי לְמִנְּדַּר. הַכֹּהֵן. לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁהָיָה בְּדִין, נֶאֱמַר כָּאן וְכָתַב וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כד, ג) "וְכָתַב", מַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם אַף וְכָתַב הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר ("הָאָלָה) הַכֹּהֵן. (בַּסֵּפֶר) וּמָחָה". [בְּדָבָר הַנִּמְחֶה]. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי אֶפִּיקוֹרְסִין שֶׁמַּטִּילִין אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה (וּבַעֲלֵי רִיבוֹת) [וְתַחֲרוּת] עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר סִפְרֵי אֶפִּיקוֹרְסִין כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים. מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. (במדבר ה כד-כו) וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה. לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (להלן פסוק כו) וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה". שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה". שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְעַכְּבִין בְּסוֹטָה, עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. נִמְחֲקָה מְגִלָּה וְאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי, נִשְׁפָּכִין הַמַּיִם וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אַבֵּית הַדֶּשֶׁן וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחָא בַּר יֹאשִיָּה אוֹמֵר מַשְׁקֶה בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.

י״בוְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה. עַל כָּרְחָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבָּה שֶׁל סַיִף וּמְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לֹא נֵדַע אִם טְהוֹרָה הִיא אִם אָמְרָה טְמֵאָה אַנִי, אֵימָתַי מַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, מִשֶּׁהַשֵּׁם נִמְחַק. וּבָאוּ בָּהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶלָּא הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת מְשֻׁנִּים, הָיְתָה מְלֻבֶּנֶת עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה, מְאֻדֶּמֶת עוֹשִׂין אוֹתָהּ יְרֻקָּה, יִתָּרַע פִּיהָ, יִתְפַּח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ כְּצָלִי, תְּהֵא זָבָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִים, תְּהֵא מְפַהֶקֶת, תְּהֵא מְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵבָרִים אֵבָרִים. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד. נֶאֱמַר כָּאן "מִיַּד" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ", מַה מִּיַּד הָאָמוּר (לְהַלָּן) [כָּאן] תְּנוּפָה, אַף "מִיַּד" הָאָמוּר (כָּאן) [לְהַלָּן] תְּנוּפָה. אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת. מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת. הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ, וְכֹהֵן מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ תַּחַת יָדָהּ וּמְנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִיָּה דְדָרֵיהּ, לָא תֵיתֵיב אַכַּרְעָיךְ עַד דִּמְפָרְשֵׁת לָהּ הָא מִלְּתָא, מִנָּלַן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה. מִנָּלַן, וְהֵנִיף כְּתִיב בָּהּ. אֶלָּא, בִּבְעָלִים מִנָּלָן. אָתְיָא יָד יָד מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה וּכְתִיב הָתָם (ויקרא ז, ל) "יָדָיו תְּבִיאֶינָה", מַה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן וּמַה לְּהַלָּן בִּבְעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים, הָא כֵּיצַד, כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. וְאֵין הַדָּבָר כָּעוּר. מֵבִיא מַפָּה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. מֵבִיא כֹּהֵן זָקֵן. אֲפִלּוּ תֵּימַר יֶלֶד, אֵין יֵצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תָּנָא רַבִּי חִיָּיא סוֹטָה גִדֶּמֶת, שְׁנֵי כֹּהֲנִים מְנִיפִין עַל יָדֶיהָ. תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה בַּיּוֹם, דִּכְתִיב (ויקרא כג, יד) "וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֵם" וְהַגָּשָׁה אִיתְּקַשׁ לִתְנוּפָה דִּכְתִיב "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה". וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה. וְלֹא מִיַּד שְׁלוּחָהּ. מִיַּד הָאִשָּׁה. שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כז) "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרַם", מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, מַה תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, וּמַה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. לִפְנֵי ה'. בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה. זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקְּרוּיָה אַזְכָּרָה. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה. לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה. הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה" וְגוֹ'. אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה, וְכוּ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר הַמִּנְחָה, אֶלָּא אִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה כְּשֵׁרָה.

י״ג(במדבר ה כז) וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. אֵין לִי אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵבָרֶיהָ מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָאוּ בָהּ". אֲנִי אֶקְרָא וּבָאוּ בָהּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". אֵבֶר שֶׁהִתְחִילָה בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ תַּתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה", מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שם יט, יא) "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים וְגוֹ', מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" וְגוֹ', [פַרְעֹה הִתְחִיל בָּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת]. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (דברים יג, טז) "הַכֵּה תַּכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר" וְגוֹ'. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֻעֶטֶּת אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה. שֶׁיְּהוּ הַכֹּל אָלִין בָּהּ וְאוֹמְרִין יְאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, טו) "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי", נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּרָכָה לָרְשָׁעִים. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִתְבָּרְכוּ בּוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ", וְאוֹמֵר (בראשית כח, יד) "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה", וְאוֹמֵר (שם מח, כ) "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'.