ילקוט שמעוני על התורה תשי״בYalkut Shimoni on Torah 712
א׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלֻּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן, וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ וּמְפָרְקוֹ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וּמְשָׁחוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ [וּמְשָׁחוֹ] וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו לַעֲבֹד [הַמִּשְׁכָּן] וְכָל הַכֵּלִים לִמְשֹׁחַ, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָּרָה, בִּשְׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, בָּרְבִיעִי גִּלַּח הַלְּוִיִּם, בּוֹ בַּיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר (שם, לה) "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" וְגוֹ', בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "רִאשׁוֹן" אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, בּוֹ בַּיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כד) "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ", בּוֹ בַּיּוֹם הִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם י, א-ב) "וַיִּקְחוּ (שְׁנֵי) בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְגוֹ' וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" מִיתָתָן לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ. כֵּיצַד יָצְאוּ. הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ בָּעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ", "מֵאֵת פְּנֵי ה'" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ". רַבִּי (שִׁמְעוֹן) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'", מִיתָתָן לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ, כֵּיצַד יָצְאוּ, גְּרָרוּם בִּקְנֵי בַּרְזֶל. וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו. שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם", מַגִּיד שֶׁלֹּא קָדַשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻּלָּן. וַיִּמְשָׁחֵם מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר, מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדַּת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדַּת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵינָן מְקֻדָּשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, יז) "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה [וְגוֹ' חָמֵץ תֵּאָפֶינָה"], אֵימָתַי הֵן לַה', לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ. רַבִּי אוֹמֵר, וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם לָמָּה נֶאֱמַר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְשָׁחֵם", מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָה שֶׁל אֵלּוּ הֻקְדְשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא. בְּמַאי קָא מִפְלִגֵי, רַבִּי יֹאשִיָּה סְבַר (אֹתָם לְמִעוּטֵי מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ) אֹתָם לְמַעֵט מִדַּת יָבֵשׁ בַּחוּץ, וְרַבִּי יוֹנָתָן סְבַר מִדַּת יָבֵשׁ חֹל הוּא וְלֹא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִעוּטֵי וְכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִעוּטֵי מִדַּת הַלַּח מִבַּחוּץ.
1