ילקוט שמעוני על התורה תשי״גYalkut Shimoni on Torah 713

א׳(במדבר ז ב) וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם" וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם בִּלְבַד אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, יד) "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

ב׳וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז מֹשֶׁה וְאָמַר (שם לה, ה) "קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה" מֶה עָשׂוּ הַנְּשִׂיאִים, אָמְרוּ, לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ לוֹמַר לָנוּ (אֶלָּא) שֶׁנַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, מֶה עָשׂוּ, לֹא נָתְנוּ נְדָבָה, אָמְרוּ, אֵלּוּ עוֹשִׂין אֶת הַמִּשְׁכָּן וְלָנוּ הוּא אוֹמֵר שֶׁנִּתֵּן נְדָבָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לָדַעַת שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָכֶם, מַה כְּתִיב שָׁם "וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" לִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהוֹתִירוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ז) "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַּיָּם". אָמְרוּ, הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הֻצְרְכוּ לָהֶם אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין עֲלֵיהֶן אֶת הַמִּשְׁכָּן, וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר שֶׁהָיוּ חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" לְפִיכָךְ זָכוּ לְהַקְרִיב [בַּשֵּׁנֵי] שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יח) "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשׂכָר".

ג׳(במדבר ז ג) וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ עֶרְכֵי הַמִּשְׁנָה. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה בִּלְהָה וְזִלְפָּה. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מִצְווֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶן וְאֵלּוּ הֵן: (דברים יז, טז) "לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים", "וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים", (שם) "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ", (שם טז, יט) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט", (שם) "לֹא תַכִּיר פָּנִים", "וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד". שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. שֵׁשׁ, כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה רְקִיעִים. וְלֹא שִׁבְעָה הֵן. אֲמַר רַבִּי אָבִין הֵן דְּמַלְכָּא שָׂרֵי טִימִיקִין. צָב, דּוֹמוֹת לִקְלִיעוֹת. צָב, מְצֻיָּרוֹת צָב, מְטֻקָּסוֹת כְּמִין קְמַרְסְטָא הָיוּ. וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּם דָּמִים וּמוֹסְרִים לַצִּבּוּר. אֵין צָב אֶלָּא מְטֻקָּסִין, שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם. רַבִּי אוֹמֵר אֵין צָב אֶלָּא מֵחֻפֶּה, וּכְמִין סְקִיסָאוֹת הָיוּ מְחֻ(ו)פִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, (ישעיה סו, כ) "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים". שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְשִׂאִים". שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "שׁוֹר לְאֶחָד". בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה "קַח מֵאִתָּם", הָא הִסְכִּימָה דַּעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב [כָּאן תְּחִלָּה] וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הִתְנַדְּבוּ תְּחִלָּה, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים, יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶׁמִּתְנַדְּבִין וּמַה שֶׁמְּחַסְּרִין אָנוּ מַשְׁלִימִין, וְכֵיוַן שֶׁרָאוּ הַנְּשִׂיאִם שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַּיָּם" אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה, כז) "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים" וְגוֹ', לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה. כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה מוֹשְׁחוֹ מִבַּחוּץ וְנִכְנָס, וּכְשֶׁהָיָה מְפָרְקוֹ מְפָרְקוֹ מִבִּפְנִים וְיוֹצֵא. שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב, אֵין צָב אֶלָּא קְמוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, כ) "וּבַצַבִּים וּבַפְּרָדִים". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵבִיאוּ בָנַיךְ בְּחֹצֶן", רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ. עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד. מִפְּנֵי מָה לֹא הֵבִיאוּ חֶצְיָן שְׁוָרִים וְחֶצְיָן עֲגָלוֹת. (הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא) [שֶׁהָיוּ מִתְיָרְאִין] שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַמָּקוֹם [לְמֹשֶׁה] שֶׁאֵין אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת וְלֹא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבֶּרֶת. אָמַרְתָּ, (להלן פסוק ה) וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת (הַמִּשְׁכָּן) [אֹהֶל מוֹעֵד]. הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא עָבְרָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים. אָמַר לוֹ, (לְאֵלּוּ) [אִלּוּ לָהֶם] אָמַרְתִּי לְהַקְרִיב לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, הֵם הִתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן. וְהָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב לָקַחַת מִיָּדָם. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם, קַח מֵאִתָּם.

ד׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. מַהוּ לֵאמֹר. תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח וְדִבְרֵי נֶחָמוֹת, וְהָיָה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר שֶׁמָּא נִסְתַּלְקָה מִמֶּנִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ [וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים], אָמַר לוֹ, קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיָה הַדָּבָר. וּמִי נָתַן לָהֶם אֶת הָעֵצָה, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דהי"א יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה" וְגוֹ', אָמְרוּ לָהֶם, אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר אֶלָּא עֲשׂוּ לוֹ עֲגָלוֹת וְתִהְיוּ טוֹעֲנִין אוֹתוֹ בָּהֶם. וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבֶּרֶת אוֹ אַחַת מִן הַפָּרוֹת מֵתָה וְנִמְצָא קָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים פָּסוּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְהָיוּ לַעֲבֹד וְגוֹ' נִתַּן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיְּהוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם. וְעַד הֵיכָן הָיוּ קַיָּמוֹת. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא, עַד (הושע יב, יב) "בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ". וְהֵיכָן הִקְרִיבוּם. רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אֲמַר, בְּנֹב הִקְרִיבוּם. רַבִּי אַבָּהוּ אֲמַר בְּגִבְעוֹן הִקְרִיבוּם. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֲמַר בְּבֵית עוֹלָמִים הִקְרִיבוּם, דִּכְתִיב "וַיִּזְבַּח [הַמֶּלֶךְ] שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח (הַשְּׁלָמִים) [הַבָּקָר"] וְגוֹ'. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, עַד עַכְשָׁיו הֵן קַיָּמוֹת, לֹא (הוּזְמוּ) [הֻ(וּ)מְּמוּ] וְלֹא הִזְקִינוּ וְלֹא הִטְרִיפוּ, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם הָעֲגָלוֹת, שֶׁנִּדְבְּקוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, נִתַּן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיְּהוּ קַיָּימוֹת לְעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן דְּבֵקִים בַּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

ה׳(במדבר ז ו-ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר. הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָן וּמְחַלְּקָן לְפִי דַּעְתּוֹ, אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְגוֹ', וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי, לְפִי שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם, [לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה, וַיַּחְלְקוּם] בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר, וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר".

ו׳וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתַן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "בַּכָּתֵף" אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָׂאוּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יִשָּׂאוּ", אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, א) "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף", וְאוֹמֵר (ישעיה כד, יד) "הֵמָּה יִשְּׂאוּ קוֹלָם", מִכָּאן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה.

ז׳(במדבר ז י-יב) וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִם אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. [וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִם. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ], וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (וַ)"יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ". וַעֲדַיִן לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ יַקְרִבוּ לַמַּסָּעוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי", אֵין וַיְהִי אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ יַקְרִיבוּ לַמַּסָּעוֹת. וַעֲדַיִן לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, [אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ] כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ "יַקְרִיבוּ", כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם". [וַהֲלֹא] נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִין וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם".