ילקוט שמעוני על התורה תשכ״אYalkut Shimoni on Torah 721

א׳שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה. מָנָּא הָנֵי מִלֵּי. דְּתָנוּ רַבָּנָן (וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ) ["בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ"] פְּרָט לְעוֹסֵק בְּמִצְוָה וְכוּ'. הָא מֵהָכָא נָפְקָא, הָא מֵהָתָם נַפְקָא, דְּתָנְיָא וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ כְּבָר הָיוּ יְכוֹלִין לִטָּהֵר, [אִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ הָיוּ יְכוֹלִין לִטָּהֵר], אֶלָּא מִי הָיוּ, טְמֵאֵי מֵת מִצְוָה הָיוּ, וְחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא", בַּיּוֹם הַהוּא אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת הָא לְמָחָר יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת. צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינָן הָתָם, מִשּׁוּם דְּלָא מָטָא זְמַן חִיּוּבָא דְּפֶסַח, אֲבָל הָכָא דְּמָטָא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי אַשְׁמְעִינָן הָכָא, מִשּׁוּם דְּלֵיכָא כָּרֵת, אֲבָל הָתָם דְּאִיכָּא כָּרֵת אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא. שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִטְמְאוּ. אִסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂת, מְתַקְּנִין הָיוּ עַצְמָן לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יְכוֹלִין הָיוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שְׁלִישִׁי לְהַזָּיָתָן.

ב׳וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן. אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶן. (במדבר ט ז-ח) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו. מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְווֹת. רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "הָהֵמָּה", אֶלָּא מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה. לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִין בְּטֻמְאָה. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן יִזָּרֵק הַדָּם עָלֵינוּ וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לִטְהוֹרִים, וְהַדִּין נוֹתֵן וּמָה חַטָּאת, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, דָּמָהּ נִזְרָק עַל הַטְּמֵאִים וּבְשָׂרהּ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין, פֶּסַח, שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, דִּין הוּא שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר נֶאֱכַל לִטְהוֹרִים. אָמַר לָהֶם אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִין בְּטֻמְאָה. אָמְרוּ לֵיהּ אִם קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת יְהוּ קְרֵבִין, קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת לֹא יְהוּ קְרֵבִין. אָמַר לָהֶם לֹא שָׁמַעְתִּי, עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְּצַוֶּה ה' לָכֶם, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּי רַבִּי. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ הוּא מֻבְטָח שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי חִדְקָא שִׁמְעוֹן הַשִׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאוֹמֵר יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁאֵין טְמֵאִין אוֹכְלִין אֶת הַפֶּסַח. עַל מָה נֶחֶלְקוּ, אִם נִזְרֹק הַדָּם עֲלֵיהֶן אִם לָאו. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת טְמֵאִים שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶן, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים. בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הָיוּ. הָהֵמָּה אֵלָיו. הֵם מֵעַצְמָן דִּבְּרוּ, לֹא הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ. אֲנַחְנוּ. יְחִידִים, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם. אֵין בְּתוֹכֵנוּ לֹא זָבִין וְלֹא מְצֹרָעִין. בְּמֹעֲדוֹ. אֶת שֶׁהוּא בְּמוֹעֲדוֹ בְּהִכָּרֵת, וְאֵין שֵׁנִי בְּהִכָּרֵת. דָּבָר אַחֵר "בְּמֹעֲדוֹ". מִשֶּׁעָבַר זְמַנּוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת. בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא שֶׁיִּהְיוּ כִּמְנֻדִּין. בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא שֶׁיִּזָּרֵק עָלֵינוּ הַדָּם. עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה. כְּדָאִין אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם. דָּבָר אַחֵר כְּדָאִין אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי עַל יֶדְכֶם.

ג׳(במדבר ט ט-יג) אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא. זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאָל. אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה. זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאָל. כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת, שְׁאָר טְמֵאִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה" הֲרֵי אַתָּה דָן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא רְאִי דֶרֶךְ רְחוֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת, הַצַּד הַשָׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, כָּךְ כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים כָּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נֶאֱמַר "טְמֵא מֵת" וְנֶאֱמַר "דֶרֶךְ רְחֹקָה", מַה טְּמֵא מֵת רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל, אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּמַעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּפֶסַח, מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂר חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּפֶסַח חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ, מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בְּמַעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רְחוּק מָקוֹם בְּפֶסַח, מָה רִחוּק הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂר חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בְּפֶסַח חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, וְאֵיזֶהוּ מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים.

ד׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַגֵּרִים עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. אִישׁ. אִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין קָטָן עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין צִבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי. אִישׁ. לְרַבּוֹת אֶת כָּל שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּם שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי. כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְעָשָׂה פֶסַח. יָכוֹל כָּל הַטְּמֵאִים יְהוּ עוֹשִׂים פֶּסַח, הֲרֵי מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה אַחַת וְזָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת וְהַקָּטָן וְהַחוֹלֶה וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְהָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ אֶת הַגַּל וְכֹל מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִן בֵּית הָאֲסוּרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ", טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה פֶסַח שֵׁנִי וְאֵין כָּל אֵלּוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי. אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם. יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת. אָמַרְתָּ לְדֹרֹתֵיכֶם, אַף לְדוֹרוֹת. וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. אֶת הַיְחִידִים. וְעָשָׂה. בַּעֲשֵׂה.

ה׳מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה". שֶׁאֵלּוּ פְטוּרִים מֵהִכָּרֵת וְאֵלּוּ חַיָּבִין בְּכָרֵת. וְאֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רְחוֹקָה וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַשֵּׁנִי, הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת, הַמְּצֹרָעִין וְהַמְצֹרָעוֹת, בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת וְהַשּׁוֹגְגִין וְהָאֲנוּסִין וְהַמְּזִידִין וְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. אִם כֵּן לָמָּה נָאֱמַר "טָמֵא". [לָמָּה נֶאֱמַר], דְּאִי בָּעֵי לְמֶעְבַּד בָּרִאשׁוֹן לָא שָׁבְקִינַן לֵיהּ. אֶלָּא לָמָּה נֶאֱמַר "בְדֶרֶךְ רְחֹקָה". לְפָטְרוֹ מִן הַכָּרֵת. וְאִשָּׁה בְּשֵׁנִי מִי מִיחָיְּיבָה, וְהָתַּנְיָא יָכוֹל לֹא יְהוּ עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי אֶלָּא טְמֵא מֵת וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, זָבִין וּמְצֹרָעִין וּבוֹעֲלִי נִדּוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישׁ אִישׁ". לָא קָשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הָא רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן וְחַיָּב כָּרֵת עַל הַשֵּׁנִי [דִּבְרֵי רַבִּי]. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַיָּב כָּרֵת עַל הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי. וְאָזְדוּ לִטַעֲמַיְהוּ, דְּתַנְיָא גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי [דִּבְרֵי רַבִּי]. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כָּל שֶׁזָּקוּק לָרִאשׁוֹן זָקוּק לַשֵּׁנִי, וְכָל שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לָרִאשׁוֹן אֵינוֹ זָקוּק לַשֵּׁנִי. בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי רַבִּי סְבַר, שֵׁנִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, וְרַבִּי נָתָן סְבַר שֵׁנִי תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא, [תִּקּוּנֵי לָרִאשׁוֹן לָא מְתַּקִין לֵיהּ]. וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סְבַר שֵׁנִי תַּקָּנָתָא דְּרִאשׁוֹן הוּא. וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. רַבִּי סְבַר וְחָדַל לַעֲשׂוֹת וְנִכְרְתָה, דְּלֹא עֲבַד בָּרִאשׁוֹן, אִי נַמֵּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, בַּשֵּׁנִי, חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא, כָּרֵת הוּא, קָסְבַר מְגַדֵּף הַיְנוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם וּכְתִיב בֵּיהּ בִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם (ויקרא כד, טו) "וְנָשָׂא חֶטְאוֹ" וְגְמַר הַאי חֶטְאוֹ דְּהָכָא מֵ"חֶטְאוֹ" דְּהָתָם, [מַה לְּהַלָּן כָּרֵת אַף כָּאן כָּרֵת], וְרַבִּי נָתָן (מַה לְּהַלָּן) [סְבַר], לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, בָּרִאשׁוֹן. הַאי חֶטְאוֹ מַאי עָבִיד לֵיהּ. קָסְבַר מְגַדֵּף לָאו הַיְנוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם וְגְמַר הַאי "חֶטְאוֹ" דְּהָתָם מֵחֶטְאוֹ דְּהָכָא, מַה הָכָא כָּרֵת אַף הָתָם כָּרֵת. וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סְבַר וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה, אִם קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ בְּשֵּׁנִי. וְהַאי חֶטְאוֹ יִשָּׂא מַאי עָבִיד לֵיהּ. כִּדְאָמְרָן. הִילְכָּךְ הֵזִיד בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּב. שָׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. הֵזִיד בָּרִאשׁוֹן וְשָׁגַג בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי וְרַבִּי נָתָן חַיָּב, לְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר. שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן וְהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי חַיָּב, לְרַבִּי נָתָן וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר. בָּעֵי רַב יוֹסֵף כֹּהֵן הַמַּרְצֶה בְּתָמִיד הֻתְּרָה לוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אוֹ לָא. אֲמַר רָבָא גְּמַר "מוֹעֲדוֹ" מֹעֲדוֹ מִפֶּסַח. וְטֻמְאַת הַתְּהוֹם גּוּפָהּ הֵיכָא כְתִיבָא. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר קְרָא (במדבר ו, ט) "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו", בִּמְחֻוֶּרֶת עָלָיו. אַשְׁכְּחָן נָזִיר, עוֹשֶׂה פֶסַח מִנָּלָן. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר קְרָא כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, בִּמְחֻוֶּרֶת לָכֶם. רֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, [כְּדֶרֶךְ], מַה דֶּרֶךְ בְּגָלוּי אַף טֻמְאָה בְּגָלוּי. טֻמְאַת הַתְּהוֹם גְּמָרָא גְמִירֵי לָהּ, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא. אֵיזֶהוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. כָּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּסוֹף הָעוֹלָם, הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּסוֹף הָעוֹלָם אֵין זֶה טֻמְאַת הַתְּהוֹם. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִים וּמֶחֱצָה טְמֵאִים רַב אֲמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרֹב, וּטְהוֹרִים עוֹשִׂין פֶּסַח רִאשׁוֹן וּטְמֵאִים עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי. וְרַב כַּהֲנָא אֲמַר מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרֹב, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן. מַאי טַעֲמָא דְּרַב. דִּכְתִיב "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא", אִישׁ נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, וְאֵין רוֹב צִבּוּר נִדְחִין לְפֶסַח שֵׁנִי אֶלָּא עָבְדֵי בְּטֻמְאָה.