ילקוט שמעוני על התורה תשכ״דYalkut Shimoni on Torah 724
א׳(במדבר י א-ח) עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כד, ז) "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו. כֵּיצַד הוּא נִקְרָא, אֱלֹהִים, וְקָרָא לְמֹשֶׁה אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, א) "הִנֵּה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה", וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ", מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא תּוֹקְעִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה", "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'", אַף אַתָּה כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת. עֲשֵׂה לְךָ. מִשֶּׁלְּךָ, לְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה וְלֹא לְאַחֵר, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן [וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן]. תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בְּשׁוֹפָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, כ) ("וַיָּרִיעוּ) [וַיָּרַע] הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת". וְלֹא תֹאמַר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד, אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַצְמוֹ עַד שֶׁהוּא בַחַיִּים נִגְנְזוּ שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם אָמַר (דברים לא, כח) "הַקְהִילוּ אֵלַי" וְגוֹ', וְהֵיכָן הָיוּ הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה אוֹמֵר לָהֶם תִּקְעוּ בָּהֶן, אֶלָּא נִגְנְזוּ לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר ["וְ]אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת". דָּבָר אַחֵר ["עֲשֵׂה לְךָ"]. אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ, וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב כט, כו-כח) "וַיַּעַמְדוּ הַלְּוִיִם... (עַל עָמְדָם) וְגוֹ' וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְרִים". שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה פִּיו מְצֻפֶּה זָהָב. בַּתַּעֲנִיּוֹת, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת וּפִיהֶן מְצֻפִּין כֶּסֶף. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּזָהָב, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּכֶסֶף אִי תֵימָא, כָּל כִּינוּפְיָא דְּכֶסֶף הוּא, דִּכְתִיב "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף". וְאִי תֵימָא, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הָכָא נַמֵּי נַעֲבִיד דְּכֶסֶף אֲפִלּוּ הָכֵי כְּבוֹד יוֹם טוֹב עָדִיף. בְּמָה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל בִּגְבוּלִין בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שׁוֹפָר אֵין חֲצוֹצְרוֹת.
1
ב׳עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת. בְּאַחַת יִסְּעוּ וּבְאַחַת יַחֲנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ"... "וְנָסְעוּ". תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ, נוֹסְעִין הַמַּחֲנוֹת קֵדְמָה. הֵרִיעוּ בַשְּׁנִיָּה, נָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת תֵּימָנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה נָתַתִּי תוֹרָתִי בְקוֹל שׁוֹפָר, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי מְכַנֵּס גָּלוּתְכֶם בְּקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, יג) "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" וְכוּ'. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת. לָמָּה נֶאֶמְרָה פָרָשָׁה זוֹ. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ט, כג) "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי הוֹאִיל וְנוֹסְעִין עַל פִּי הַדִּבּוּר וְחוֹנִין עַל פִּי הַדִּבוּר יָכוֹל לֹא יְהוּ צְרִיכִין חֲצוֹצְרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת". אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ", וְלֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא ט, ב) "קַח לְךָ", עֲשֵׂה לְךָ, בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. חֲצוֹצְרֹת. מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת" שֶׁלֹּא (לְמְנֹעַ) [לְהוֹסִיף, וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶם]. שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת. שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְנוֹי. מִקְשָׁה אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִן קָשֶׁה וּמַעֲשֵׂה אֻמָּן מַעֲשֵׂה קוּרְנָס. וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה. שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אָמַר לִמַּדְתְּךָ תּוֹרָה לִהְיוֹת שׁוּלְחָנִי, לוֹמַר כֶּסֶף מִן הַקָּשֶׁה זָהָב מִן הַקָּשֶׁה יָפֶה מִן הָרָךְ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף", מִצְוָה, יָכוֹל אִם הָיוּ שֶׁל זָהָב (לֹא) יִהְיוּ כְשֵׁרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר "כֶּסֶף [וְהָיוּ"], בִּזְמַן שֶׁהֵן כֶּסֶף כְּשֵׁרוֹת, אִם אֵינָן כֶּסֶף אֵינָן כְּשֵׁרוֹת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" יָכוֹל אַתָּה עוֹשֶׂה לִכְנֹס. אָמַרְתָּ תַּעֲשֶׂה, עֲשֵׂה אַתָּה לִכְנֹס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁתֵּי, שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֶם שָׁווֹת.
2