ילקוט שמעוני על התורה תשכ״וYalkut Shimoni on Torah 726

א׳(במדבר י כא) וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים. בַּדֵּי אָרוֹן לְפוּתְיָּא דְּאָרוֹן הָווּ יָתְבֵי. וְדִילְמָא לְאָרְכּוֹ. אֲמַר רַבִּי יְהוּדָה תְּרֵי גַבְרֵי בְּאַמָּתָא וּפְלָגָא לָא מִיסְתָּגֵי לְהוּ. וּמִנָלַן דִּבְאַרְבָּעָה הָווּ דָּרוּ לֵיהּ. דִּכְתִיב "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ".

ב׳(במדבר י כט) חֹתֵן מֹשֶׁה. זוֹ יָפָה לוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. נֹסְעִים אֲנַחְנוּ. מִיָּד לָאָרֶץ, לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נוֹסְעִים וְחוֹנִים אֶלָּא עַכְשָׁיו אָנוּ נִכְנָסִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (אַחֵרִים) [חֲכָמִים] אוֹמְרִים מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן. שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה וְסָבוּר שֶׁהוּא נִכְנָס עִמָּהֶן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ד, כב) "כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵינֶנִּי עוֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן", אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתַי אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן, אֶלָא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִין. דָּבָר אַחֵר מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר יִתְרוֹ מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס אַף אֲנִי אֵינִי בָּא. אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם. וְאֵין לְגֵרִים בּוֹ חֵלֶק. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (יחזקאל מז, כג) "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ". אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה, בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין.

ג׳דָּבָר אַחֵר אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירוּשָׁה תְּנֵהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה, נִתַּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מְטִיבִין לוֹ, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מְטִיבִין לוֹ קַל וְחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וְכִי עַד עַכְשָׁיו אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי מֵעוֹלָם הַמָּקוֹם דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא פָּקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהֵטִיב לַגֵּרִים וְלִנְהֹג בָּם עֲנָוָה. וְהֵטַבְנוּ לָךְ. זֶה דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ כְּשֶׁחִלֵּק יְהוֹשֻׁעַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים הִנִּיח דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וּנְתָנוּהָ לִבְנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת (שמונים) [וְאַרְבָּעִים] שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, א) "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, נִמְצְאוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְשֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין [בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם] עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתָהּ מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א, טז) "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" וְגוֹ'.

ד׳(במדבר י ל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ. אָמַר לוֹ אִם מִפְּנֵי אֶרֶץ וּנְכָסִים, אֵינִי בָּא, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה, אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי אֶרֶץ וְיֵשׁ לִי נְכָסִים וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי, וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי, וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי. אָמַר לוֹ לְמָחָר כֵּשֶׁתֵּחָלֵק אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אֵיזֶה שֵׁבֶט מִכֶּם שֶׁיִּתֵּן לִי כֶּרֶם אֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וְאוֹכֵל פֵּרוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִכַּרְמִי.

ה׳(במדבר י לא) וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה, עַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בָּאָרֶץ עַכְשָׁיו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.

ו׳דָּבָר אַחֵר אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה, עַכְשָׁיו יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה סָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתָּנָה מְרֻבָּה עַכְשָׁיו שֶׁמַּתָּנָה מֻעֶטֶת הִנִּיחָהּ וְהָלַךְ לוֹ.

ז׳דָּבָר אַחֵר כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְבוֹד הַמָּקוֹם וְאֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט, כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְהָיִיתָ לָנוּ לְעֵינָים. שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים לוֹמַר אִם יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לֹא קִבֵּל עָלָיו קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. אָמַר לוֹ אִלּו אַחֵר, שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, הִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ, כְּדַאי הוּא אַתָּה שֶׁרָאִיתָ תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ. אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ אַתָּה שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם". [תַּנִיחַ וְתֵלֵךְ]. אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ. דָּבָר אַחֵר "וְהָיִיתָ לָנוּ לְעֵינַיִם" אֲפִלּוּ אֵין דַיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֶא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר "וְהָיִיתָ לָנוּ לְעֵינָים". אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּינוּ אֶלָּא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תְּהֵא מֵאִיר עֵינֵינוּ בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח, כא) "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" וְגוֹ'. וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים", וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מִמֹּשֶׁה. לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.

ח׳דָּבָר אַחֵר שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יט) "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר", (שמות כג, ט) "וְגֵר לֹא תִלְחָץ", "וְגֵר לֹא תוֹנֶה".