ילקוט שמעוני על התורה תשל״אYalkut Shimoni on Torah 731

א׳וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ, שְׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כז) "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם". גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד) "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה". גָּלוּ לְעֵילָם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, לח) "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם". גָּלוּ לֶאֱדוֹם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם". וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ", "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "וְשָׁב". וְאוֹמֵר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי". אָמַר רַבִּי כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "קוּמָה ה'", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "שׁוּבָה ה'", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מֶקֻפָּל וְעוֹמֵד וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לוֹ קוּמָה ה', וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד וְלֹא הָיה פּוֹרֵס עַד שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לוֹ שׁוּבָה ה', נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם שׁוּבָה ה' וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם קוּמָה ה'. וּבְנֻחֹה יֹאמַר מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת, כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֵינִי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יּוֹדֵעַ מָה אָמַר לָהֶם, (דברים א, יא) "ה' אֱלֹהֵי אַבוֹתֵ(י)כֶם י(וֹ)סֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים" אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים לִבְרָכוֹת הַרְבֵּה וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָּה לִבִרְכוֹתֵינוּ, אָמַר לָהֶן אֲנִי בָשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָּה לְבִרְכָתִי זוֹ מִשֶּׁלִּי, אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר לָכֶם כְּחוֹל יַמִּים וּכְצֶמַח הָאֲדָמָה וְכִדְגֵי הַיָּם (שם, י) "וּכְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב". וּבְנֻחֹה יֹאמַר. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן". וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת. דְּרַשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בִּירִי "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת" וְגוֹ'. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְהָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה בֵּינֵיהֶם וּרְאוּיָה לְהַשְׁלִים, וְנָבַח בָּהּ כֶּלֶב וְהִפִּילָהּ, לֹא נִמְצָא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. הַהִיא אִ(י)תְּתָא דַהֲוָה אָזְלָא לְמֵיפָא, נְבַח בָּהּ כַּלְבָּא. אֲמַר לָהּ מָרֵיהּ, לָא תִּסְתְּפִי מִנֵּיהּ, שְׁקִילִי נִיבֵיהּ אֲמַרַת לֵיהּ שְׁקִילוּ טִיבוּתִיךְ וְשָׁדְיָא אֲחִ(י)זְּרֵי כְּבָר נָד וָלָד. (במדבר יא א) וַיְהִי. אֵין וַיְהִי אֶלָּא (אִם לֹא) [שֶׁהָיָה] לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. וַיְהִי הָעָם. אֵין הָעָם אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ד) "מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה", (במדבר יד, יא) "עַד אָנָּה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה", (ירמיה יג, י) "הָעָם (הָרַע הַזֶּה) [הַזֶּה הָרָע] הַמֵּאַנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי". וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן עַמִּי אֵין עַמִּי אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", (מיכה ו, ג) "עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי" וְגוֹ', "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ".