ילקוט שמעוני על התורה תשל״בYalkut Shimoni on Torah 732
א׳כְּמִתְאֹנֲנִים. אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאַב (מלכים ב ה, ז) "כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי", וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יד, ד) "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין כְּמִתְאֹנֲנִים אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר [דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים], וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים א, כז) "וַתֵּרָגְנוּ בְּאֳהָלֵיכֶם", הֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבִקְּעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח, ח) "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין כְּמִתְאֹנֲנִים אֶלָּא כְּמַדְוִים עַל עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, יד) "לֹא אָכַלְתִּי בְּאֹנִי מִמֶּנּוּ". רַבִּי אוֹמֵר כְּמִתְאֹנֲנִים רַע, אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם". בְּאָזְנֵי ה'. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהֶם מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ הַמָּקוֹם. וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה. וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'. יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת וּמְחַתָּה בָּהֶן וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים. לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר יז, יג) "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים", אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נִבְעַר הָאֵשׁ תְּחִלָּה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, יֵשׁ אוֹמְרִים אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, בַּקְּצִינִים שֶׁבָּהֶן, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין".
1
ב׳וַיְהִי. שֶׁחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל". וַיְהִי. אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א א, א) "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם". יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מְחַתָּה וְהוֹלֶכֶת וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים כְּלוּם. וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנֲנִים מִימֵיהֶם לֹא חָטְאוּ חֵטְא גָּמוּר וְלֹא לָקוּ מַכָּה גְמוּרָה. אִלּו אָמַר הַכָּתוּב וַיְהִי הָעָם מִתְאֹנֲנִים לֹא הָיָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא כְּמִתְאֹנֲנִים כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר אִלּוּ אָמַר "סְדֹם הָיִינוּ" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא (ישעיה א, ט) "כִּסְדֹם הָיִינוּ". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר "כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר (איכה א, א) "הָיְתָה כְּאַלְמָנָה", אִלּוּ אָמַר "הָיְתָה אַלְמָנָה" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא לֹא אָמַר אֶלָּא "כְּאַלְמָנָה". אִלּוּ אָמַר אֶפְרַיִם יוֹנָה פוֹתָה" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא (הושע ז, יא) "כְּיוֹנָה פוֹתָה", אִלּוּ אָמַר "בֹּשֶׁת גַּנָּב" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא (ירמיה ב, כו) "כְּבֹשֶׁת גַּנָּב". אִלּוּ אָמַר "מַסִּיגֵי גְּבוּל" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא "כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל". אִלּוּ אָמַר "הָיְתָה לִי נַחֲלָתִי אַרְיֵה בַיָּעַר" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא לֹא אָמַר אֶלָּא (ירמיה יב, ח) "כְּאַרְיֵה". אִלּוּ אָמַר "הָיָה ה' אוֹיֵב" לֹא הָיְתָה לָהֶם סְלִיחָה, אֶלָּא "הָיָה ה' כְּאוֹיֵב". לֹא חָטְאוּ חֵטְא גָּמוּר וְלֹא לָקוּ מַכָּה גְמוּרָה.
2
ג׳רַע בְּאָזְנֵי ה'. מָשָׁל לְמָה הַדָבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַזֶּהָבִי לַעֲשׂוֹת לְאִשְׁתּוֹ קוּזְמִיּוֹן, וְהִיא הוֹלֶכֶת אֵצֶל הַמְכַשֵּׁף לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּשָׁפִים. אָמַר לָהּ, בִּתִּי, אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת לָךְ קוּזְמִיּוֹן וְאַתְּ הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת לִי כְּשָׁפִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם בְּאָזְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יב) "וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ", וְאַתְּ מַכְעֶסֶת אוֹתִי בָּאָזְנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ג) "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב". רַע בְּאָזְנֵי ה'. שְׁנֵי פְּעָמִים הִכְעַסְתֶּם אוֹתִי בְאָזְנֵיכֶם, מָה אַתֶּם סְבוּרִים "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְמָע", אַף אֲנִי (במדבר יד, כח-כט) "אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי וְגוֹ' בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלּו פִגְרֵיכֶם", וְאַחֲרִיב שְׁנֵי בָּתִּים שֶׁתִּבְנוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ט) "בְּאָזְנָי, ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ", לָמָּה, (איכה א, ד) "וְהִיא מַר לָהּ", הִיא הֵבִיאָה הַמַּר לְעַצְמָהּ.
3
ד׳(במדבר יא ב) וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה. וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָן, וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה". הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָלַךְ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר לוֹ צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדָן. תַּלְמוּד לוֹמַר ("וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'". יָכוֹל שֶׁעִכֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ", שָׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ, אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם (סָפֵק) [סוֹפָן] הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָן, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת, אֶלָּא וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ, שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל כְּבוֹדוֹ, מִכְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא אֵשׁ אוֹכֶלֶת שָׁלַח אֵשׁ בָּהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹתוֹ הָאֵשׁ שָׁקְעָה בָּאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אֵיבוּ נִכְנַס מֹשֶׁה בַּתָּוֶךְ, וְהָיָה מְגָרֵס עָלֶיהָ וּמַשְׁקִיעַ בָּהּ כְּצָפִין שֶׁל צֶמֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ". וּמִן חֵטְא דְּסִינַי בָּא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' וְגוֹ' וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל", וּכְתִיב (שם, יא) "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים" וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, לְפִיכָךְ שָׁמְרָה לָהֶם, שֶלֹּא לְעָרֵב אֵבֶל בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה.
4
ה׳(במדבר יא ג-ד) וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה. אֵין תַּבְעֵרָה אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִית בִּמְקוֹמָהּ. כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה, וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ, וְאִם לָאו עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁאַתָּה קוֹרֵא שׁוֹמֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז הִתְחִיל שָׁקְעָה בָּאָרֶץ וְלֹא חָזְרָה עוֹד לִמְקוֹמָהּ לַשָּׁמַיִם אֶלָּא נִכְנְסָה לָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּדְבָּר אוֹתָהּ הָאֵשׁ יוֹצְאָה וְאוֹכֶלֶת אוֹתָם, "וַתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם". אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ". וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ יָצְאָה וְאָכְלָה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם י, ב) "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'". אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֵאוֹתוֹ הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ". כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'. עַל מָה שֶׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה כֵּן שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות יז, ז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה". יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", עַל מָה שֶׁאֵרַע נִקְרָא שְׁמוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ (להלן פסוק לד) "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה". יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שָׁם קָבְרוּ" וְגוֹ', עַל שֶׁאֵרַע נִקְרָא וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אֵלּו הַמַּרְגִּילִין אֶת יִשְׂרָאֵל לִידֵי עֲבֵירָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְהָאַסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְאֻסָּפִים מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵלּוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבָּהֶן, שֶׁנֶאֱמַר (להלן פסוק טז) "אֶסְפָה לִי", אִם כֵּן הָיוּ זְקֵנִים עוֹשִׂין קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (בראשית ו, ב) "וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם". מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין עוֹשִׂין, הָיוּ אוֹחֲזִין נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּין אוֹתָן, אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין עוֹשִׂין קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם.
5