ילקוט שמעוני על התורה תשל״זYalkut Shimoni on Torah 737

א׳תָּנֵי בַּר קַפָּרָא "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם". הֵטִיל הַכָּתוּב לְעוֹף בֵּין בְּהֵמָה לְדָגִים. לְחַיְּבוֹ בִּשְׁנֵי סִימָנִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לְדָגִים. לְפָטְרוֹ בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לִבְהֵמָה. הָא כֵּיצַד. הֶכְשֵׁרוֹ בְּסִימָן אֶחָד. דָּגִים דְּלָאו בְּנֵי שְׁחִיטָה נִינְהוּ, מִנָּלָן. אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם" בַּאֲסִיפָה בְּעָלְמָא [סָגִי לְהוּ], אֶלָּא מֵעַתָּה שְׂלָו נַמֵּי דִּכְתִיב (להלן פסוק לב) "וַיַאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו" הָכֵי נַמֵּי דְּלָאו בְּנֵי שְׁחִיטָה נִינְהוּ וְהָאֲמַרְתְּ לְפָטְרוֹ בִּוְלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לִבְהֵמָה. הָתָם לָא כְתִיב אֲסִיפָה בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה דְּאַחֲרִינֵי, הָכָא כְּתִיב אֲסִיפָה בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה דְּאַחֲרִינֵי. דְּרַשׁ עוֹבֵר גְּלִילָאָה בְּהֵמָה, שֶׁנִּבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, [הֶכְשֵׁרָהּ] בִּשְׁנֵי סִימָנִין, דָּגִים, שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם, הֶכְשֵׁרָן בִּוְלֹא כְלוּם, עוֹף, שֶׁנִּבְרָא מִן הָרְקָק, הֶכְשֵׁרוֹ בְּסִימָן אֶחָד. אֲמַר רַב שְׁמוּאֵל קַפּוּטְקָאָה, תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי עוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת בְּרַגְלֵיהֶם כְּדָגִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז י"ב).

ב׳(במדבר יא כד) וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל. בְּאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהוּא חוּץ מִן הַמַּחֲנֶה. שְׁנֵי אֹהָלִים עָשׂוּ, אֹהֶל לָעֲבוֹדָה וְאֹהֶל לַדִּבְּרוֹת, וּכְמִדַּת הַפְּנִימִי כָּךְ הָיָה הַחִיצוֹן. וְהַלְּוִיִּים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין זֶה וָזֶה בַּעֲגָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, ט) "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" "אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבוֹדַת הָאֹהֶל". שְׁנֵי אֹהָלִים עָשׂוּ, וְכֵן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל רֹחַב עֶשֶׂר כִּפְנִימִי, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל, הֶעֱמִידָן שְׁלֹשִׁים בַּצָּפוֹן וּשְׁלֹשִׁים בַּדָּרוֹם וַעֲשָׂרָה בַּמִּזְרָח וּמֹשֶׁה כְּנֶגְדָּן בַּמַּעֲרָב וְאֶחָד הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ אַמָּה.

ג׳(במדבר יא כו-כט) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה. יֵשׁ אוֹמְרִים בַּקַלְפֵּי שֶׁנַּעֲשָׂה נִשְׁתַּיְּרוּ, [שֶׁבְּשָׁעָה] שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ וְגוֹ' אָמַר מֹשֶׁה כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה, אֶבְרֹר מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט שִׁשָּׁה, נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵרִים, אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִים, אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וְשִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה, הֲרֵינִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים, מֶה עָשָׂה, בָּרַר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פְּתָקִין, עַל שִׁבְעִים כָּתַב זָקֵן וּשְׁנַיִם הִנִּיחַ, מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ זָקֵן אֲמַר לֵיהּ כְּבָר קִדַּשְׁךָ הַמָּקוֹם, וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק אֲמַר לֵיהּ הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיָּרוּ, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ אָמְרוּ אֶלְדָּד וּמֵידָד אֵין אָנוּ רְאוּיִּין לְאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם עַצְמְכֶם הֲרֵינִי מוֹסִיף גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם, [וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם], שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ" וְהֵן נִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִתְנַבְּאִים", עֲדֲין מִתְנַבְּאִים וְהוֹלְכִין, וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ, אָמְרוּ מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל עִסְקֵי שְׂלָו הָיוּ מִתְנַבְּאִין עֲלִי שְׂלָו עֲלִי שְׂלָו. רַב נַחְמָן אֲמַר עַל עִסְקֵי גוֹג וּמָגוֹג הָיוּ מִתְנַבְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לח, יז) "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הָאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים וְגוֹ' בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים", אַל תִּקְרֵי "שָׁנִים" אֶלָּא שְׁנַיִם, וְאֵלּוּ הֵן שְׁנֵי נְבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ בְּפֶרֶק אֶחָד [נְבוּאָה אַחַת], וְאֵיזֶה הֵם, הֱוֵי אוֹמֵר אֶלְדָּד וּמֵידָד. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר מֹשֶׁה מֵת הַיְנוּ דִּכְתִיב "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם", אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר הֲנָךְ תַּרְתֵּי, מַאי אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּתַלְמִיד הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר הֲנָךְ תַּרְתֵּי הַיְנוּ דִּכְתִיב "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים", אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר מֹשֶׁה מֵת מֵינַח הֲוָה נִיחָא לֵיהּ. לָא סִיְמוּהָ קַמֵּיהּ. כְּלָאֵם, בְּמָה. אָמַר לוֹ הַטֵל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵן כָּלִין מֵאֲלֵיהֶן.

ד׳אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִי הָיוּ". אֶלְדָּד זֶה (במדבר לד, כא) "אֶלְידָד בֶּן כִּסְלוֹן, מֵידָד, זֶה (שם, כד) "קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן". וּלְפִי שֶׁמִּעֲטוּ אֶת עַצְמָן וְאָמְרוּ אֵין אָנוּ כְּדָאִים לִהְיוֹת בְּמִנְיַן הַזְּקֵנִים נִמְצְאוּ יְתֵרִים עַל הַזְּקֵנִים בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְמָחָר שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶל הָעָם תֹּאמַר, וְהֵם נִתְנַבְּאוּ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה. הַזְּקֵנִים לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, וְאֵלּוּ נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן. הַזְּקֵנִים פָּסְקָה נְבוּאָתָן, שֶׁהָיְתָה מִשֶּׁל מֹשֶׁה שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר (לעיל פסוק יז) וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, אֲבָל אֵלּו הָיְתָה נְבוּאָתָן מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר "וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ". הַזְּקֵנִים לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים. אֵין פּוֹחֲתִין בַּיְּרִיעָה פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה דַּפִּין, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שְׁמוֹנָה. אֲבָל בַּשִּׁ(י)טִּין נָתְנוּ מֵהֶם טַעַם, בְּמַסָּעוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, וּבְרִבְבוֹת יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים, וּבַזְּקֵנִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, וּבַתּוֹכָחוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה, הַכֹּל לְפִי הַכְּתָב בַּמַּסָּעוֹת כְּתִיב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם". בְּרִבְבוֹת יִשְׂרָאֵל, (שמות לד, כז) "כְּתָב לְךָ", וְסָמִיךְ לֵיהּ (שם) "וְאֶת יִשְׂרָאֵל", מַאי יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא. בַּזְּקֵנִים אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים... וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים. בַּתּוֹכָחוֹת. תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה, "אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ' הַכְּתֻ(וּ)בִים" וְגוֹ'.

ה׳וַיָּרָץ הַנַּעַר. יֵשׁ אוֹמְרִים זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יא) "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר". דָּבָר אַחֵר "וַיָּרָץ הַנַּעַר". זֶה גֵּרְשֹׁם בֶּן מֹשֶׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. אָמַר לוֹ, רִבּוֹנִי, כְּלָאֵם מִן הָעוֹלָם לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז רס"ד). דָּבָר אַחֵר אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לז, יח) ("וּ)נְתַתֶּם (אוֹתוֹ) [אוֹתִי] אֶל בֵּית הַכֶּלֶא". וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי. אָמַר לוֹ, יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא, וּלְוַאי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִּי, וּלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ, מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים. וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַחֲנֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קָמֵי רַבֵּיהּ אָזִיל לִשְׁאוֹל בְּלָא וְלָד, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה", וּכְתִיב (דהי"א ז, כז) "נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ". וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. דַּאֲמַר לֹא נֶעֱנַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עַל שֶׁבִּטֵּל יִשְׂרָאֵל לַיְלָה אֶחָד מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ" וְגוֹ' (כִּדְכָתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ). מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד רַבּוֹ כִּכְבוֹד שָׁמָיִם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" וְגוֹ' "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם", כְּשֵׁם שֶׁהַמָּקוֹם כְּלָאָם אַף אַתָּה רִבּוֹנִי כְּלָאֵם. וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים. שְׁתֵּי פְּעָמִים כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים "מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן", אֶחָד בְּסֵפֶר א' וְאֶחָד בְּסֵפֶר ב'. וְלָמָּה. אָמַר רַבִּי לֵוִי הָרַב אָמַר כָּתוּב אֶחָד, וְהַתַּלְמִיד אָמַר כָּתוּב אֶחָד. הָרַב אָמַר (דברים ה, כו) "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם", וְהַתַּלְמִיד אָמַר וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים. וְלֹא דִבְרֵי הָרַב וְלֹא דִבְרֵי הַתַּלְמִיד מִתְקַיְּמִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא מִתְקַיְּמִין שְׁנֵיהֶם. דִּבְרֵי הָרַב, מִנָּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ". דִּבְרֵי הַתַּלְמִיד מִנָּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, א) "אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר".

ו׳(במדבר יא לא) וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים. כָּל מַה שָּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לַמַּלְאָכִים פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ז) "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם", וּכְתִיב "וַיָּגָז שַׂלְוִים" וְכוּ' (כִּדְכָתוּב בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא). וַיָּגָז שַׂלְוִים. מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. וָיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם. יֵשׁ אוֹמְרִים הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. וַיִּטֹשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה. כְּלַפֵּי צָפוֹן, וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה. כְּלַפֵּי דָרוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה. מִלְמַעְלָן. וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה. מִלְּמַטָּן. וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ מִצְטַעֲרִין עֲלֵיהֶן בִּשְׁעַת לְקִיטָתָן. כְּתִיב "שְׂלָו" וּקְרִי 'סְלָו', צַדִּיקִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּשַׁלְוָה, וּרְשָׁעִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ וְדוֹמֶה לָהֶן כְּסִילְוִין. אַרְבָּעָה מִינֵי שְׂלָו הֵן וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז ר"ס).

ז׳(במדבר יא לב-לג) וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ. אַל תִּקְרֵי וַיִּשְׁטְחוּ אֶלָּא וַיִּשְׁחֲטוּ, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוֹט, מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁטָעוּן שְׁחִיטָה. אָמַר רַבִּי וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף", וְתַנְיָא (דברים יב, כא) "וְזָבַחְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיִתִ(י)ךָ" מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה שָׁם מֹשֶׁה עַל הַוֵּשֶׁט וְעַל הַקָּנֶה וְעַל רוֹב אֶחָד בְּעוֹף וְעַל רוֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה, אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁטוֹחַ", מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם לְיִשְׂרָאֵל מַשְׁטִיחִין מַשְׁטִיחִין.

ח׳הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם. וּכְתִיב (לעיל פסוק כ) "עַד חֹדֶשׁ יָמִים", הָא כֵּיצָד. בֵּינוֹנִים נִדּוֹנִין לְאַלְתַּר, וּרְשָׁעִים מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים עַד חֹדֶשׁ יָמִים.

ט׳וַיָּקָם הָעָם וְגוֹ' הַמַּמְעִיט. אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמֹעָט, הָעֲצֵלִים הַסּוּמִין וְקִטְעִין וְהַחִגְרִין שֶׁבָּהֶן כָּנְסוּ מֵאָה כּוּר. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" וְגוֹ', כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ל-לא) "לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם" וְגוֹ' וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם" וְגוֹ'. וְאַף ה' חָרָה בָעָם. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָהּ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.

י׳(במדבר יא לד) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה. יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים", עַל מָה שֶׁאֵרַע נִקְרָא וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה וְגוֹ'. הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.

י״א(במדבר יב א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל", מִי שֶּׁחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מִלְּדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ, מַשְׂכִּיל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁנֵי דִּיקוֹלוֹגִין הָיוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי אַדְרִיָּנוּס. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְלַמֵּד עַל הַדִּבּוּר שֶׁהוּא יָפֶה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהוּא יָפֶה. אָמַר לוֹ הָאֶחָד, מָרִי, אֵין טוֹב מִן הַדִּבּוּר, אִלּוּלֵי הַדִּבּוּר הֵיאַךְ הַכַּלּוֹת מִתְקַלְּסוֹת, וְהֵיאַךְ הָיָה מַשָּׂא וּמַתָּן בָּעוֹלָם, וְהֵיאַךְ הָיוּ הַסְּפִינוֹת פּוֹרְשׂוֹת בַּיָּם. מִיָּד אָמַר לוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהָיָה יָפֶה, הֵיאַךְ אַתָּה לָמֵד עַל הַשְּׁתִיקָה]. מִיָּד בָּא לְדַבֵּר. עָמַד אוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד עַל הַדִּבּוּר וּסְטָרוֹ עַל פִּיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה סָטַרְתָּ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ מָרִי, אֲנִי לִמַּדְתִּי מִן הַדִּבּוּר עַל הַדִּבּוּר, וְזֶה בָּא לְלַמֵּד מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלּוֹ. אָמַר שְׁלֹמֹה לֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתְּאַלֵּם פִּיךָ וּתְהֵא יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק כְּחֵרֵשׁ אֵלָּא "וְחוֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו" מִלְּהָסִיחַ בַּחֲבֵרוֹ, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ, אֵין לְךָ גָּדוֹל מֵאַהֲרֹן וּמִרְיָם, הַבְּאֵר עוֹלָה וּמַשְׁקָה אֶת יִשָׂרָאֵל בִּזְכוּת מִרְיָם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפִין אֶת יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וְכֵיוָן שֶׁנָּתְנוּ רְשׁוּת בְּפִיהֶם וְהֵסִיחוּ בְּמֹשֶׁה לֹא שָׁתַקְתִּי לָהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן. (במדבר יא, טז) אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנּוּ זְקֵנִים הִדְלִיקוּ לָהֶן כָּל יִשְׂרָאֵל נֵרוֹת וְשָׂמְחוּ לָהֶם. מִרְיָם רוֹאָה אֶת הַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת, אָמְרָה לְצִפּוֹרָה מָה עֵסֶק שֶׁל נֵרוֹת הַלָּלוּ דּוֹלְקִין. אָמְרָה הָעִנְיָן. אָמְרָה מִרְיָם אַשְׁרֵיהֶן נָשִׁים שֶׁל אֵלּוּ מַה הֵן רוֹאוֹת הֵיאַךְ עָלוּ בַּעֲלֵיהֶן לִשְׂרָרָה אָמְרָה לָהּ צִפּוֹרָה אוֹי לָהֶן, שֶׁמֵּעַכְשָׁיו אֵינָם נִזְקָקִין לָהֶן לְתַשְׁמִישׁ אֶלָּא הֵן נֶעֱקָרוֹת מֵעַכְשָׁיו. אָמְרָה לָהּ מִנַּיִן אַתְּ יוֹדַעַת. אָמְרָה לָה מֵאָחִיךְ, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ לַדִּבּוּר אֵינוֹ מַכִּיר לְמִטָּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה מִרְיָם כָּךְ הָלְכָה לָהּ אֵצֶל אַהֲרֹן וְאָמְרָה לוֹ אֶת הַדָּבָר. הִתְחִילוּ יוֹשְׁבִין וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם בַּדָּבָר שֶׁהֵסִיחוּ בּוֹ נִתְוַכַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מְחֻסְּרֵי טְבִילָה הָיוּ, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי קְרָיִין, וְאֵין פִּתְאֹם אֶלָּא טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם".

י״בוַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה. אֵין דִּבּוּר בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לָשׁוֹן קָשֶׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מב, ל) "דִּבֵּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת", (במדבר כא, ה) "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה". וְאֵין אֲמִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן תְּחִנָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ", (להלן פסוק ו) "וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי". וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה. מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בּוֹ אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן אֵלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (ירמיה לו, ו) "בָּאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַּמְּגִלָּה", וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמִיָּה אֵלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה. מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרַשׁ מֹשֶׁה מִּפְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים, אָמְרָה לָהּ מַה לָּךְ שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת, אָמְרָה לָהּ אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר, לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם וְאָמְרָה לְאָחִיהָ וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ. רַבִּי נָתָן אָמַר מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (במדבר יא, כז) "וַיָּרָץ הַנַּעַר", כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה אָמְרָה אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם וְאָמְרָה לְאָחִיהָ וּשְׁנֵיהֶם נִדְבְּרוּ בּוֹ. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וְחֹמֶר וּמַה מִּרְיָם שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַאי אֶלָּא לְשֶׁבַח וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת וּבְאָחִיהָ הַקָּטָּן מִמֶנָּה, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע ה'", כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, בְּמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְלִפְנֵי אַחֵרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר, וּמָה עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹל לוֹ גְדֻלָּה וְלֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד קוֹנוֹ כָּךְ נֶעֱנַשׁ, הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹל לוֹ גְדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה לְנוֹיָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה", שֶׁהַכֹּל סָכִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב, טו) "וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה" וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר "צִפֹּרָה", צְפוּ וּרְאֵה מַה נָּאָה. אִשָּׁה כֻשִׁית. וְכִי כוּשִׁית הָיְתָה, וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה שֶׁנֶאֱמַר "וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת", אֶלָּא מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנוֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (תהלים ז, א) "שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ" וְגוֹ', וְכִי כוּשִׁי הָיָה, אֶלָּא מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ט, ב) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם". כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר "הֲלֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ, אֶלָּא מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּין בְּמִצְווֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (ירמיה לח, ז) "וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי", וְכִי כּוּשִׁי הָיָה, אֶלָּא מַהּ כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו מִכָּל בְּנֵי פְלָטִין שֶׁל צִדְקִיָּהוּ. כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח". יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְּיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ, כְּמָה שְׁנֶּאֱמַר (משלי יא, כב) "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם", זוֹ נָאָה בְנוֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ, לְכָךְ נָאֱמַר "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח". רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יֵשׁ לְךָ נָאָה בְיַלְדּוּתָהּ וּכְשֶׁהִיא מַזְקֶנֶת הִיא מִתְנַוֶּלֶת, מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה נָאָה בְיַלְדּוּתָהּ וּבְזִקְנוּתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יֵשׁ לְךָ עֲנִיָּה בַּת עֲנִיָּה, שֶׁהִיא נִזְקֶקֶת לְמַלְכוּת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִנְהֹג, צִפּוֹרָה כּוּשִׁית בַּעֲנִיּוּת כּוּשִׁית בְּמַלְכוּת. וּמִנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבִּשְׁבִיל כֵּן לְקָחָהּ מֹשֶׁה. שֶׁנֶּאֱמַר "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח".

י״גוַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. וַהֲלֹא [אַף] עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא פָרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, "הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִּבֵּר", וְלֹא פָּרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה. "וַיִּשְׁמַע ה'". מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע ה'". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְּרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע ה'" וְגוֹ' "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה", אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר.