ילקוט שמעוני על התורה תשל״טYalkut Shimoni on Torah 739

א׳(במדבר יב ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד. בְּדַעְתּוֹ. אוֹ עָנָיו מְאֹד בְּגוּפוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר כא, לד) "וְעָשִׂיתָ לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי", יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד", עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אוֹ עָנָו בְּמָמוֹנוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד" וְגוֹ'. וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, א) "בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹ(וֹ)ת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁ(וֹ)נִים". וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה", וְאוֹמֵר (שם כד, י) "וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר", מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה, מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁל סַפִּיר אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן שֶׁל סַפִּיר. מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְלֹא מֵאָבוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מֵאָבוֹת, וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

ב׳כְּתִיב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד", וּכְתִיב (במדבר לב, יד) "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹ(וֹ)תֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים", הֲוֵי, קָשֶׁה הָיָה אֶלָּא שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט בְּיִצְרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי מֹשֶׁה מֻ(וּ)פרָשׁ בַּעֲנָוָה וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ צָרְכּוֹ כְּשֵׁם שֶׁבִּקֵּשׁ עַל כְּבוֹדִי "מִי לַה' אֵלָי", אַף אֲנִי מְבַקֵּשׁ כְּבוֹדוֹ. (במדבר יב ד-ה) וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם. אֵין פִּתְאֹם אֶלָּא דָּבָר טָמֵא, דִּכְתִיב (במדבר ו, ט) "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם". וְכִי לָמָּה יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם. שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אַהֲרֹן וּמִרְיָם יוֹצְאִין לְדַבֵּר וְאוֹמְרִים דּוֹמֶה שֶׁמֹּשֶׁה נָזוּף.

ג׳דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּהֵא קָרוֹב לְבַקֵּשׁ עַל מִרְיָם. וַיֵּרֵד ה' וְגוֹ' וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל. לְהוֹדִיעַ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיָּרַד בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ. וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר פִּתְאֹם, שֶׁנִּתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאוֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וְאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ, א) "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלָּה לֵאמֹר", (תהלים סב, יב) "אַחַת דִּבֵּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי". וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מֻעָטִין, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ", וּכְשֶׁהוּא בָּא בְשָׁלוֹם בָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּ(וֹ)תַיִם" וְגוֹ'. וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. מִפְּנֵי מָה לֹא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם. שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. דָּבָר אַחֵר בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ אַל יֹאמַר לוֹ קְרַב אֵלַי אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ.

ד׳דָּבָר אַחֵר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.

ה׳דָּבָר אַחֵר שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצַת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו וְכֻלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֹ(וֹ)תְךָ רָאִיתִי צַדִּיק", שֶׁלֹּא בְּפָנָיו מַהוּ אוֹמֵר (שם ו, ט) "אֵלֶּה תּוֹלְדֹ(וֹ)ת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק, תַּמִים" וְגוֹ'. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצַת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סו, ג) "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא" וְגוֹ'], קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם.

ו׳בְּעַמּוּד עָנָן. מַגִּיד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּעָנָן. וְכָךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם שְׁמוּאֵל בֶּעָנָן, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם", וְאוֹמֵר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו" וְגוֹ'. אָמְרוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין עַמּוּד הֶעָנָן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא יְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְכֵן בִּשְׁמוּאֵל. וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם. וְלָמָּה יָצְאוּ חוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחֵ[י]תִי מִן הָאֹהֶל, וְשֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הָאֹהֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לוֹמַר לְבֶן בֵּיתוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ מָה אֲנִי מוֹצִיא אֶת אוֹהֲבִי לַשּׁוּק, אֶלָּא יְהֵא בִּכְבוֹדוֹ בַּטְרַקְלִין וַאֲנִי וּבֶן בֵּיתִי נֵצֵא לַשּׁוּק. דָּבָר אַחֵר אֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְאֵין תּוֹבְעִין עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. (במדבר יב ו-ז) שִׁמְעוּ נָא בְּבַקָּשָׁה, דְּבָרַי בְּנַחַת. אִם יִהְיֶה נִבִיאֲכֶם. אָמַרְתִּי לָהֶם בַּחֲלוֹמוֹת וּבָחֶזְיוֹנוֹת הָיִיתִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג, טו) "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה". לֹא כֵן נָהַגְתִּי עִם עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, כָּל מַה שֶּׁבְּמַעְלָה וְשֶׁבְּמַטָּה גִּלִּיתִי לוֹ, כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וְכָל מַה שֶּׁבֶּחָרָבָה, אַף עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נֶאֱמָן.

ז׳לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. הֶרְאִיתִיו מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר, מַה שֶּׁהָיָה וּמֶה עָתִיד לִהְיוֹת. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אַפּוֹטְרוֹפִּין הַרְבֵּה, זֶה מְמֻנֶּה עַל חֵפֶץ זֶה וְאֶחָד מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּן. כָּךְ יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנָּה עַל הָאֵשׁ וְזֶה עַל הַבָּרָד וְזֶה עַל הַגּוֹבַאי, וּמֹשֶׁה שָׁלַט בְּכֻלָּן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָשִׁיר שֶׁקָּנָה קַרְקָעוֹת וְכוֹתֵב אוּנָאוֹת לְשֵׁם אַחֵר. אָמְרוּ עַכְשָׁיו הוּא אוֹמֵר שֶׁלּוֹ הֵם. אֲמַר לֵיהּ נֶאֱמָן הוּא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָעוֹלָם מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה, וּקְרָאָהּ לִשְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב) "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי". אָמְרוּ לוֹ עַכְשָׁיו יְהֵא אוֹמֵר אַף אֲנִי שֻׁתָּף בְּעוֹלָמוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.

ח׳(במדבר יב ח-ט) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ. פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. (בְּמַרְאֶה) [וּמַרְאֶה] זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה פָנִים. הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שמות לג, כ) "לֹא תוּכַל לִרְאֹ(וֹ)ת אֶת פָּנָי". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר "הָאָדָם" כְּמַשְׁמָעוֹ, (שם) "וָחָי", אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תל"א). וְלֹא בְחִדֹת. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "בֶּן אָדָם חוּד חִידָה [וּ]מְשֹׁל מָשָׁל". אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא בְחִידֹ(וֹ)ת". "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה פָנִים. הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (שמות לג, כג) "וַהֲסִירֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹ(וֹ)רָי", זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, (שם) "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" אֵלּו מַרְאֵה פָּנִים. וְאוֹמֵר "וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר", וַהֲלֹא אֲף קַלֵּי הַדַּעַת וְהֶדְיוֹטוֹת כּוֹתְבִין כֵּן וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "פָּנִים וְאָחוֹר". "פָּנִים" בָּעוֹלָם הַזֶּה "וְאָחוֹר" לָעוֹלָם הַבָּא, "פָּנִים" בְּשַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִין שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְאָחוֹר" לָעוֹלָם הַבָּא, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּת שֶׁל רְשָׁעִים, (שם) "וְכָתוֹב אֵלֶיהָ קִנִּים וָהֶגֶה וָהִי". "קִינִים", שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לב, טז) "קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ". "וָהֶגֶה". שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד) "עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנוֹר". "וָהִי". שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר "הֹוָה עַל הֹוָה". וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם וְגוֹ'. אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּעַבְדִּי בְּמֹשֶׁה", אֶלָּא תַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי, בִּי דִבַּרְתֶּם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ (עֶבֶד) [אַפּוֹטְרוֹפּוֹס] בַּמְּדִינָה וְהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים עָלָיו. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ לֹא בְּעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, בִּי דִּבַּרְתֶּם וְאִם תֹּאמְרוּ אֵינִי מַכִּיר מַעֲשָׂיו, זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה, לֹא עָלָיו הֶעֱלִיתֶם אֶת הַסִּרָחוֹן כִּי אִם עָלַי, שֶׁאֵין רַע מִן הַגַּנָּב [אֶלָּא] מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.

ט׳וַיִּחַר אַף ה' בָּם. בִּשְׁנֵיהֶם. וַיֵּלַךְ. מִיָּד נִתְרַפֵּא אַהֲרֹן. וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ. מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָן סִרְחוֹנָן, אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶן נִדּוּי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם קֹדֶם שֶׁהוֹדִיעַ סִרְחוֹנוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִכְעֹס אָדָם עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ סִרְחוֹנוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה הוֹדִיעָן סִרְחוֹנָן וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶן נִדּוּי, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב "הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי.