ילקוט שמעוני על התורה תש״מYalkut Shimoni on Torah 740

א׳שְׁלֹשָׁה דְבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּים דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת וּפֵרַשׁ מִן הָאִשָּׁה וּפֵרַשׁ מֵאֹהֶל מוֹעֵד [וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד]. פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, כֵּיצַד. אָמַר אִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנוּ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְלֹא נִתְקַדְּשׁוּ אֶלָּא לְקַבֵּל עֲשֶׂרֶת דִּבְּרוֹת, נֶאֱמַר לָהֶם (שמות יט, טו) "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה", אֲנִי, שֶׁאֲנִי מְזֻמָּן לְכָךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵימָתַי מְדַבֵּר עִמִּי אִם בַּיּוֹם אִם בַּלַּיְלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר פֶּה אֶל פֶּה, אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", וּכְתִיב "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי". פֵּרַשׁ מֵאֹהֶל מוֹעֵד, כֵּיצַד. אָמַר וּמָה אַהֲרֹן אָחִי, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמְרֻבֶּה בְּגָדִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא טז, ב) ["וְ]אַל יָבֹא בְכָל עֵת", אֲנִי, שֶׁאֵינִי מְזֻמָּן לְכָךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. שָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת, כֵּיצַד. אָמְרוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה וּנְטָלָן וְיָרַד שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כֵּיוָן שֶׁסָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר אִם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מַזְקִיק אֲנִי אוֹתָן לְמִצְווֹת חֲמוּרוֹת וּמְחַיֵּב אֲנִי אוֹתָם מִיתָה לַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (שמות כ, ג) "לֹא יִהְיֶה לְךָ" וְגוֹ', חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְרָאוּהוּ הַזְּקֵנִים וְרָצוּ אַחֲרָיו, אָחַז מֹשֶׁה בְּרֹאשׁ הַלּוּחוֹת וְהֵן אָחֲזוּ בְּרֹאשָׁן וְחָזַק כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר מִכֹּחָן שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְגוֹ', נִסְתַכֵּל מֹשֶׁה בַּלּוּחוֹת וְרָאָה הַכְּתָב שֶׁבָּהֶן שֶׁפּוֹרֵחַ וְכָבְדוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְנָפְלוּ מִיָּדָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ. אַחֵרִים אוֹמְרִים לֹא שָׁבַר עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, א) "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ", אָמַר לוֹ יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר (דברים י, ה) "וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'", שֶׁנִּצְטַוָּה וְשָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת.

ב׳(במדבר יב י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְפֶּדָגוֹג רְדֵה אֶת בְּנִי אֲבָל לֹא בְפָנַי וּמִשֶּׁאֵלֵךְ רְדֵהוּ, מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ח) "כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ".