ילקוט שמעוני על התורה תשמ״טYalkut Shimoni on Torah 749
א׳וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה, תִּינוֹק שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּין הַנָּכְרִים, וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין הַנָּכְרִים, וְעָבַר עַל אָבוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, וְחַיָּב עַל הַדָּם אַחַת, וְעַל הַחֵלֶב אַחַת, וְעַל עֲבוֹדַת אֱלִילִים אַחַת, וּמוּנְבָּז פּוֹטֵר. וְכָךְ הָיָה מוּנְבָּז דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וּמֵזִיד קָרוּי חוֹטֵא, וְשׁוֹגֵג קָרוּי חוֹטֵא, מַה מֵזִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה, אַף שׁוֹגֵג שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל דְּבָרֶיךָ, אִי מַה מֵּזִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אַף שׁוֹגֵג [שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה], אָמַר לוֹ הֵן, וְכָל שְׁכֵּן שֶׁהוֹסַפְתָּ, אָמַר לוֹ לִדְבָרֶיךָ אֵין זֶה קָרוּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד. מַאי טַעְמָא דְּמוּנְבָּז דִּכְתִיב "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה", וּכְתִיב "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה", מַקִּישׁ שׁוֹגֵג לְמֵזִיד מַה מֵּזִיד שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה, אַף שׁוֹגֵג שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה. וְרַבָּנָן [הַאי תּוֹרָה אַחַת מַאי עָבְדִי לֵיהּ], מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְמַקְרִי לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְרֵיהּ, תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְגוֹ' וְהֻקְשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, מָה עֲבוֹדַת אֱלִילִים דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, אַף כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הַמְּחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר מִכְּלוּם. בְּשׁוֹגֵג לֹא מִיחַיֵּב חַטָּאת, דִּכְתִיב "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה", הֻקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, מָה עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַד דְּעָבְדִי מַעֲשֶׂה בְּגוּפֵיהּ לֹא מִיחַיֵּב, הָכִי נַמִי בְּמֵזִיד נַמִּי לֹא מִיחַיֵּב, דִּתְנַן הַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה, הָא אֵין חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת אֵין חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ סְקִילָה. בְּלָאו נַמִּי לֹא מִיחַיֵּב, דַּהֲוָה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וַאֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר לוֹקִין, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא (שמות כ, י) "לֹא תַּעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה וּבְהֶמְתֶּךָ", "אַתָּה" לָמָּה לִי, הוּא נִיהוּ דִּמְחֻיָּב, בִּבְהֶמְתּוֹ לֹא מְחֻיָּיב. רַבִּי אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת [לִשְׁמָהּ], אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְווֹת הַרְבֵּה. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה.
1
ב׳אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, תָּנוּ רַבָּנָן, מְגַדֵּף מֵבִיא קָרְבָּן, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ כָּרֵת בִּמְקוֹם קָרְבָּן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, קָסָבַר מִגּוֹ דְּבָּעֵי לֵיהּ לְמִכְתַּב כָּרֵת בְּעַלְמָא, וּכְתִיב כָּרֵת בִּמְקוֹם קָרְבָּן, שְׁמַע מִינָהּ מַיְיתִי קָרְבָּן, וְקָאָמַר לְהוּ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבָּנָן אָמְרִיתוּ מְגַדֵּף לֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, מַהוּ מְגַדֵּף אָמְרוּ לֵיהּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, אֶלָּא כָּרֵת דִּכְתִיב בִּמְגַדֵּף לָמָּה לִי, אָמְרִי לֵיהּ, לִתֵּן כָּרֵת בִּמְקַלֵּל, דִּכְתִיב בִּמְקַלֵּל "וְנָשָׂא חֶטְאוֹ", וּכְתִיב בְּפֶסַח שֵׁנִי (במדבר ט, יג) "חֶטְאוֹ יִשָּׂא", מַה לְּהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן כָּרֵת. תָּנוּ רַבָּנָן "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף", אִסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ גִּדַּפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּ, קָסָבַר מְגַדֵּף הַיְינוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ גִּדַּפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְלֹא חִסַּרְתָּ, קָסָבַר מְגַדֵּף הַיְינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים. תַּנְיָא אִידָךְ אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בְּאָדָם הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן כָּרֵת לִמְבָרֵךְ [הַשֵּׁם]. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסִי, בַּדָּבָר הַזֶּה זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, [אָמַרְתִּי לָהֶם] הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת וְגוֹ' בָּעוֹלָם הַזֶּה, עֲוֹנָהּ בָהּ לָעוֹלָם הַבָּא. וְלֵימָא לְהוּ תַּרְוַויְהוּ מֵהִכָּרֵת תִּכָּרֵת דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. כְּתַּנָאִי הִכָּרֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי (אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה) [יִשְׁמָעֵאל], וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה" וְכִי שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת יֵשׁ, אֶלָּא (הִכָּרֵת) [וְנִכְרְתָה] בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִכָּרֵת לָעוֹלָם הַבָּא, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בֵּין לְרַבִּי (אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה) [יִשְׁמָעֵאל] בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא עֲוֹנָהּ בָהּ מַאי עָבְדִי לֵיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא יָכוֹל אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲוֹנָהּ בָהּ" לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁעֲווֹנָהּ בָּהּ. וְנִכְרְתָה, אֵין הַכְרָתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, מְזִידָה... דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. מֵעַמֶיהָ, וְעַמָּהּ בְּשָׁלוֹם. וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ וְלֹא הַצִּבּוּר. הַהִיא כְּשֶׁהִיא יְחִידָה. הַהִיא, וְלֹא אֲנוּסָה, וְלֹא מֻכְרַחַת. הִכָּרֵת תִּכָּרֵת עֲבוֹדַת אֱלִילִים קֹדֶם לְכָל הַכְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. עֲוֹנָהּ בָהּ, לְרַבּוֹת בַּעַל אוֹב אוֹ יִדְעוֹנִי. עֲוֹנָהּ בָהּ. אַף לְאַחַר מִיתָה.
2
ג׳כִּי דְבַר ה' בָּזָה, זֶה הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. [דָּבָר אַחֵר, זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה]. וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. תַּנְיָא אִידָךְ כִּי דְבַר ה' בָּזָה, זֶה הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ אָמַר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִפָּסוּק זֶה שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ, זֶהוּ דְבַר ה' בָּזָה. וַאֲפִלּוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִדִּקְדּוּק זֶה, מִקַּל וָחֹמֶר זֶה, מִגְּזֵרָה שָׁוָה זוֹ, זֶהוּ כִּי דְבַר ה' בָּזָה. תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְלַמְּדָהּ זֶהוּ כִּי דְבַר ה' בָּזָה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמִּשְׁנָה. רַבִּי (נֶחֶמְיָה) [נְהוֹרַאי] אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, זֶה הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּי דְבַר ה' בָּזָה, זֶה הַמְּבַזֶּה דִּבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ".
4
ה׳דָּבָר אַחֵר "כִּי דְבַר ה' בָּזָה", זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. מִכָּאן אָמְרוּ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, הַמְּחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְווֹת הַרְבֵּה, כְּדַאי הֵם הָעֲבֵרוֹת לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. עֲוֹנָהּ בָהּ, כָּל הַמֵּתִים בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִין לָהֶם, אֲבָל זוֹ עֲוֹנָהּ בָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לב, כז) "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם", אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲוֹנָהּ בָהּ". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, ה) "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם", כְּשֶׁמּוּמָם בָּם אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם בָּנָיו הֵם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עֲוֹנָהּ בָהּ לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים", יָכוֹל אַף עֲבוֹדַת אֱלִילִים תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "עֲוֹנָהּ בָהּ", בָּה עָוֹן תָּלוּי, וְאֵינָהּ נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים לֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, סִמָּן טוֹב לָאָדָם שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ, [מֵת וְלֹא נִסְפַּד, וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה, אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, הֲרֵי זֶה סִמָּן טוֹב שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ]. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֶכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ח, א) "בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת וְגוֹ'".
5
ו׳(במדבר טו לב-לג) וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקוֹשֵׁשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ", תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מְקוֹשֵׁשׁ מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲוָה, בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, תּוֹלֵשׁ הֲוָה, רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, מְעַמֵּר הֲוָה, לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ, כִּדְרַב, דְּאָמַר רַב, מָצָאתִי מְגִלַּת סְתָרִים בֵּי רַבִּי חִיָּיא וְכָתוּב בָּהּ אִסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר אֲבוֹת מְלָאכוֹת שְׁלֹשִׁים וְתֵּשַׁע, וְאֵינוֹ חַיָּב (אֶלָּא) עַל אַחַת מֵהֶם, מַר סָבַר הָא (מהנך) [מִיהָת] לֹא מְסַפְּקָן [וּמַר סָבַר הָא מִיהָת לֹא מְסַפְּקָן]. תָּנוּ רַבָּנָן, מְקוֹשֵׁשׁ זֶה צְלָפְחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ, וּלְהַלָּן (כז, ג) הוּא אוֹמֵר "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר", מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד, אַף כָּאן צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה, עֲקִיבָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין, אִם כִּדְבָרֶיךָ הַתּוֹרָה כִּסָּתוֹ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ, וְאִם לָאו אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה, גְּזֵרָה שָׁוָה לֹא גְּמִיר, אֶלָּא מֵהֵיכָא הֲוָה, מִן הַמַּעְפִּילִים הַוָה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ", מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל), אֶלָּא הָא כְּתִיב "בָּם" הַהוּא בִּנְזִיפָה בְּעָלְמָא. יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יד) "מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת", אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִיתָה וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רע"א).
6