ילקוט שמעוני על התורה תש״נYalkut Shimoni on Torah 750

א׳וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ, מַגִּיד שֶׁמִּנָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקוֹשֵׁשׁ. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ", מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בּוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ, מִכָּאן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמַּתְרִין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, אֵין צָרִיךְ, מָה עֲבוֹדַת אֱלִילִים חֲמוּרָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ" מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה, אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. לְפִי שֶׁאָמַר (שמות טז, כט) "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", יָכוֹל אַף צָפוֹן וְדָרוֹם אַל תְחַלְּלוּ מִזְרָח וּמַעֲרָב, מִזְרָח וּמַעֲרָב אַל תְחַלְּלוּ צָפוֹן וְדָרוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַל יֵצֵא" וְגוֹ', הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם, וְכַמָּה, אָמְרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא שִׁכּוֹר, אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ רוּחַ רָעָה, אוֹ נָכְרִים, אוֹ לִסְטִים, אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. יָכוֹל אַף מְהַלְּכֵי שַׁבָּתוֹת לֹא יְהֵא לָהֶם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר", (אֶלָּא) [מְלַמֵד] שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה, אָמַרְתָּ (במדבר לה, ה) "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בְּזֶה אַף כָּל שַׁבָּתוֹת יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה צְלָפְחָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה (בכ"א) [בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם] לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּהוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת הַקְטַנָּה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נִשֵׂאת, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה הָיָה צְלָפְחָד, בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, א) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד" בְּאוֹתָהּ שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד. וַיִּמְצְאוּ אִישׁ, אִישׁ אֶחָד הָיָה. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ לָצֵאת, אֵלּוּ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. הַמֹּצְאִים אֹתוֹ, וְלֹא (אָדָם) [נָגַע] אַחֵר בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֵבִיא חֲבִילָתוֹ עִמּוֹ. "מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְהַלָּן "מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים" אֶלָּא לְאַחַר שֶׁאָמְרוּ לוֹ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית הוּא חָזַר לִהְיוֹת מְקוֹשֵׁשׁ.

ב׳(במדבר טו לד-לה) וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר, מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁין. כִּי לֹא פֹרַשׁ, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִיתָה יוּמָת. (במדבר טו לה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ, לְדוֹרוֹת. רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים לְשָׁעָה. כָּל הָעֵדָה, בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ כָּל הָעֵדָה כְּמַשְׁמָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, ז) "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בוֹ בָּרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ", הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָעֵדָה", בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. (במדבר טו לו) וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה, מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִין חוּץ לְבֵית דִּין. וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן" כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו, נֶהֱפַךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו, וְאִם מֵת בָּהּ יָצָא, וְאִם לָאו, הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ, אִם מֵת בָּהּ יָצָא, וְאִם לָאו רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ז) "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בוֹ בָּרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ" וְגוֹ', נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם רָגוֹם אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן". כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, אָמַר לָהֶם סִקְלוּהוּ וְסָקְלוּ, תְּלוּ וְתָלוּ, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ עַד שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִהְיֶה בְּאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת". וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ, לֹא הִנִּיחוּהוּ אֵצֶל מְקַלֵּל. (במדבר טו לז-לט) תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, (לעיל פסוק לב) וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חִלֵּל זֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכָל יוֹם תְּפִלִּין בְּרֹאֹשׁוֹ, תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ, וְרוֹאֶה אוֹתָן וְחוֹזֵר בּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין עָלָיו תְּפִילִין חִלֵּל זֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, צֵא וּבְרֹר לָהֶם דָּבָר שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ בְּשַׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת לְדֹרֹתָם" אֵין לְדֹרֹתָם אֶלָּא לְדוֹר תָּם וְאֵין תָּם אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז) "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם", תָּם מִגֶּזֶל, תָּם מִגִּלּוּי עֲרָיוֹת, תָּם מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים.

ג׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה", וְאוֹמֵר (ישעיה מב, כא) "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר", זָרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל לְהַנְחִילָם חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא הֵנִיחַ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלּא נָתַן בּוֹ מִצְוָה לְיִשְׂרָאֵל, יָצָא לַחֲרֹשׁ, (דברים כב, י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר", לִזְרֹעַ (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", לִקְצֹר, "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָּׂדֶךָ" [לָדוּשׁ, (שם כה, ד) "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ"], לֶאֱפוֹת, "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ", שָׁחַט, (דברים יח, ג) "וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה", קֵן צִפּוֹר, שִׁלּוּחַ הַקֵּן, חַיָּה וָעוֹף, (ויקרא יז, יג) "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר", נָטַע, "וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ", קָבַר אֶת הַמֵּת, (דברים יד, א) "לֹא תִתְגֹּדְדוּ", מְגַלֵּחַ שֵׂעָר, (ויקרא יט, כז) "לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", בָּנָה בַּיִת, (דברים כד, ח) "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה", בִּמְזוּזָה, "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת", נִתְכַּסָּה בְּטַלִּית, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת. פָּרָשַׁת צִיצִית מִפְּנֵי מָה קְבָעוּהָ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, מִצְוַת צִיצִית, וִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְעוֹל מִצְווֹת, וְהִרְהוּר עֲבֵרָה, וְהִרְהוּר אֱלִילִים. בִּשְׁלָמָא הַנֵּי תְּלָתָא מְפָרְשֵׁי, אֶלָּא עֲבֵרָה וֶאֱלִילִים מְנָלָן, דְּתַנְיָא (להלן פסוק לט) אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, זֶה הִרְהוּר עֲבֵרָה. וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, זֶה הִרְהוּר אֱלִילִים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָיבִים בְּצִיצִית, וְאֵין הַנָּכְרִים חַיָיבִים. אוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" פְּרָט לְגֵרִים, אָמַרְתָּ "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה" לְרַבּוֹת יְחִידִים. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" רִבָּה עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוַת צִיצִית. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף, חַיָּב בְּצִיצִית, וְכָל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ, חַיָּב בְּלוּלָב, וְכָל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין חַיָּב בִּתְפִלִּין, וְכָל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, אָבִיו (וְאִמּוֹ) חַיָּב לְלַמְּדוֹ שְׁמַע, וְתּוֹרָה, וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. כָּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַכִּיר לְאָבִיו, שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח. וְכָל שֶׁהוּא אוֹכֵל כַּזַּיִת דָּגָן, פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכָל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ חֵיקוֹ, הַכֹּהֲנִים חוֹלְקִים לוֹ בְּבָתֵּי הַגְּרָנוֹת.

ד׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵין נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים, בִּכְשֵׁרִין וְלֹא בִּפְסוּלִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, בְּיִחוּד פָּטְרוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית אֶלָּא מִפְּנֵי [שֶׁפְּעָמִים] בַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בּוֹ. אָמַר רַב, מִנַּיִן לְצִיצִית בְּנָכְרִים שֶׁיְּהֵא פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ לָהֶם צִיצִית, וְאֵין הַגּוֹיִם יַעֲשׂוּ. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדְּכַי לְרַב אַשִּׁי, אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לָהּ וַאֲנָן הָכִי מַתְנִינָן לָהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה [אָמַר רַב] מִנַּיִן לְצִיצִית בְּנָכְרִי שֶׁכְּשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" יַעֲשׂוּ לָהֶם אֲחֵרִים. תְּנָן הָתָם, סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וּבֵית הִלֵּל לֵית לְהוֹ הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, עֲשָׂאָהּ לְצִיצִית מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַגַּרְדִים וּמִן הַצִּיצִין פְּסוּלָה, אַלְמָא טְוִיָּה לִשְׁמָהּ בָּעִינָן, הָכִי נַמִּי עֲשִׂיָּה לִשְׁמָהּ בָּעִינָן. שָׁאנִי הָתָם דְּאָמַר קְרָא "גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לְךָ", לְךָ לְשֵׁם חוֹבָךְ, הָכִי נַמִּי (שם טז, יג) "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ", לְךָ לְשֵׁם חוֹבָךְ, הַהוּא [מִבָּעִי לֵיהּ] לִמְעוּטֵי גְּזוּלָה, הָתָם נַמִּי מִבָּעִי לֵיהּ לְמִעוּטֵי גְּזוּלָה, הָתָם קְרָא אַחְרִינָא כְּתִיב, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת מִשֶּׁלָּהֶם. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, כָּל שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין, עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית, עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה עֲשֵׂה. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי עֲשֵׂה, (דברים ו, ט) ["וּכְתַבְתָּם", "וּכְתַבְתָּם"]. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין מַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, טז) "ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ" וְגוֹ', וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי.

ה׳וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, אֵין צִיצִית אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא (וְדָבָר) כָּל שֶׁהוּא. וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ צִיצִית אֵין לָהֶם שִׁעוּר. כַּיּוֹצֵא בָּהֶן אָמְרוּ, לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כב, יב) "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה", כַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר (וְאַרְבָּעָה) [וּרְבִיעִית] שֶׁל תְּכֵלֶת. וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בַּמָה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְחִלָּה, אֲבָל שְׁיָרֶיהָ וְגַרְדּוֹמֶיהָ כָּל שֶׁהוּא. וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, יָכוֹל יַעֲשֶׂהָ, כֻּלָּהּ צִיצִית, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "גְּדִלִים", [אִי גְּדִילִים], שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִילִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "צִיצִת", הָא כֵּיצַד שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצֵא מִן הַכָּנָף וְצִיצִית מִן הַגְּדִילִים. תָּנוּ רַבָּנָן, כַּמָּה חוּטִין הוּא נוֹתֵן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שְׁלֹשָׁה. וְכַמָּה תְּהֵא מְשֻׁלְשֶׁלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַרְבַּע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ, וְשָׁלֹשׁ שֶׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֶחָד מֵאַרְבַּע בְּטֶפַח שֶׁל כָּל אָדָם. אָמַר רַב פָּפָּא טֶפַח דְּאוֹרַיְיתָא, אַרְבַּע בְּגוּדָל, שִׁית בִּקְטַנָּה, חָמֵשׁ וְתִּילְתָּא בְּאֶצְבַּע. אָמַר רַב הוּנָא, אַרְבַּע בְּתוֹךְ אַרְבַּע מְשֻׁלְשֶׁלֶת אַרְבַּע, וְרַב יְהוּדָה אָמַר, שָׁלֹשׁ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ מְשֻׁלְשֶׁלֶת שָׁלֹשׁ, אָמַר רַב פָּפָּא, [הִלְכְתָא], אַרְבַּע בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ מְשֻׁלְשֶׁלֶת אַרְבַּע. לְמֵימְרָא דְּאִית לֵיהּ שִׁעוּרָא, וְרָמִינְהוּ צִיצִית אֵין צִיצִית אֶלָּא יוֹצֵא, וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל), מַאי לָאו אֵין לוֹ שִׁעוּר כְּלָל, לֹא אֵין לוֹ שִׁעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר לְמַטָּה. תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי". אָמַר אַבַּיֵּי וְצָרִיךְ לְפֹרְדָהּ כִּי צִיצוּתָא דְאַרְמָאָה. תָּנוּ רַבָּנָן, הִטִּיל עַל קֶרֶן אוֹ עַל הַגְּדִיל כְּשֵׁרָה, רַבִּי (אָבִין) [אֱלִיעֶזֶר] פּוֹסֵל בִּשְׁתֵּיהֶן, כְּמָאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵל אָמַר רַב, צִיצִית צְרִיכָא שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" כְּמָאן כְּרַבִּי (אָבִין) [אֱלִיעֶזֶר]. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְצָרִיךְ שֶׁיַּרְחִיק מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל. וְאִצְטְרִיךְ דְּרַב פָּפָּא, וְאִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב, דְּאִי מִדְּרַב פָּפָּא הֲוָה אֲמִינָא תּוֹךְ (מַמָּשׁ) [שָׁלֹשׁ] דְּלָא לְרָחִיק טְפֵי, וְכַמָּה דִמְקָרֵב מַעֲלֵי, אִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב וְאִי מִדְּרַבִּי יַעֲקֹב הֲוָה אֲמִינָא מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל דְּלֹא לִקְרַב טְפֵי, וְכַמָּה דִמְרָחֵק מַעֲלֵי, צְרִיכָא, וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּה אִתְּמָר. צִיצִית אַף עַל גַּב דִּכְתִיב (דברים כב, יב) "כְּסוּתְךָ" דִּידָךְ אִין דְּשֻׁתָּפוּת לֹא, כָּתַב רַחֲמָנָא עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, אֶלָּא "כְּסוּתְךָ" לָמָּה לִי, לְכִדְרַב יְהוּדָה, [דְּאָמַר רַב יְהוּדָה], טַלִּית שְׁאוּלָה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית. רָבָא רָמֵי, כְּתִיב "הַכָּנָף" מִין כָּנָף, וּכְתִיב "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וְגוֹ' גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָךְ", הָא כֵּיצַד, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן, שְׁאָר מִינִין בְּמִינָן פּוֹטְרִין שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין. אָמַר (רָבָא) [רְחָבָה] אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חוּטֵי צֶמֶר פּוֹטְרִין בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן, וְשֶׁל פִּשְׁתָּן פּוֹטְרִין בְּשֶׁל צֶמֶר, חוּטֵי צֶמֶר (אוֹ) וּפִשְׁתָּן פּוֹטְרִים בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּשִׁירָאִין, וּפְלִיגָא דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר שִׁירָאִין פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן הַשִּׁירָאִים וְהַכָּלָךְ וְהַסָּרִיקִין, כֻּלָּן חַיָּבִין בְּצִיצִית מִדְּרַבָּנָן, אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא, וְכֻלָּן צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בָּהֶן, [אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא דְּאוֹרַיְיתָא הַיְינוּ דְמִשְׁתְּרִי בְּהוּ כִּלְאַיִם, אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ דְּרַבָּנָן הֵיכִי מִשְׁתְּרִי בְּהוּ כִּלְאַיִם], אֵימָא אוֹ צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתָּן. הָכִי נַמִי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָּנִי [סֵיפָא] הֵם עַצְמָן בְּמִינָן פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין, אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא מִדְּרַבָּנָן, הַיְינוּ דְּמִיפְטָר בְּמִינָן, אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ דְּאוֹרַיְיתָא, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הוּא דְּפָּטַר, מִינֵי אַחְרִינָא לֹא פָּטַר, אִי מִשּׁוּם הָא לֹא אִירְיָא, כִּדְרָבָא דְרָבָא רָמֵי וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל). וְרַב נַחְמָן, אָמַר כִּדְתָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בְּגָדִים בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, אַף כָּל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אָמַר אַבַּיֵּי, וְהַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפְקָא מֵאִידָךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּגֶד אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד [צֶמֶר], מִנַּיִן לְרַבּוֹת צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְהַכָּלָךְ וְהַסִּירִיקִין וְהַשִּׁירָאִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יג, מז) "אוֹ [בְּ]בֶגֶד". עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, יָכוֹל אַף בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ, וּבַעֲלַת שֵׁשׁ, וּבַעֲלַת שֶׁבַע, וּבַעֲלַת שְׁמוֹנֶה, בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כב, יב) "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת", יָצְאוּ בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ וּבַעֲלַת חָמֵשׁ וְכוּ'. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ (וּמֵבִיא) [וּמִנַּיִן לְהוֹצִיא] כָּרִים וּכְסָתוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ", פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת, אוֹ "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, הָא אִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת", מִכָּל מָקוֹם.

ו׳וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, טָווּי וְשָׁזוּר, אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן, הֲרֵי אַתָּה דָּן, הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת, וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר. וְנָתְנוּ עַל מְקוֹם הָאֲרִיגָה וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל, וְאִם הִטִּיל כְּשֵׁרָה, וְרַבִּי נָתָן, פּוֹסֵל. עַל קֶרֶן, כְּשֵׁרָה, וְרַבִּי אָבִין פּוֹסֵל, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת וְלֹא עַל שְׁמוֹנֶה. וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנָתְנוּ", הָא כֵּיצַד תּוֹפְרָה עִמָּהּ. שֶׁאַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבִים זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן. [רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אַרְבַּע מִצְווֹת הֵן]. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תְּכֵלֶת עַל שֵׁם שֶׁנִּתְכַּלּוּ הַמִּצְרִים בִּבְכוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט) "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה"

ז׳דָּבָר אַחֵר, עַל שֶׁכָּלוּ הַמִּצְרִים עַל הַיָּם. רַבִּי אוֹמֵר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיצִית עַל שֵׁם שֶׁהֵצִיץ הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ב, ח-ט) "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא וְגוֹ' דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי וְגוֹ' הִנֵּה זֶה עוֹמֵד וְגוֹ' מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים". רַבִּי (חֲנַנְיָה) [חֲנִינָא] בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית יִזְכֶּה לִהְיוֹת (זכריה ח, כג) "בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ" וְגוֹ', וְכָל הַמְּבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית, (מִצְוַת כָּנָף) עָלָיו מַהוּ אוֹמֵר, "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה".

ח׳וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, דִּכְתִיב בְּהוּ הֲוָיָה. תַּנְיָא (דברים כב, יב) "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ". הֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר, הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּם "אַרְבַּע", אַרְבַּע, וְלֹא שָׁלֹשׁ. וּמָה רָאִיתָ, מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע, וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע. וְתַנְיָא אִידָךְ, אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ, [מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפְלְגֵי דְמַר סָבַר יָתֵר כְּמָאן דְּאִיתֵיהּ דָּמִי, וּמַר סָבַר כְּמָאן דְּלֵיתֵיה דָּמִי, לֹא], דְּכֻלָּא עַלְמָא כְּמָאן דְּאִיתֵיהּ דָּמִי, וְשָׁאנִי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה", וְאִידָךְ הַאי אֲשֶׁר תְּכַסֶּה מַאי עָבִיד לֵיהּ, לְכִדְתַּנְיָא וּרְאִיתֶם אֹתוֹ פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוּמָא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" הֲרֵי כְּסוּת סוּמָא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וּרְאִיתֶם אֹתוֹ פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. וּמָה רָאִיתָ, מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוּמָא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים. וְאִידָךְ [נַפְקָא לֵיהּ] (שם) מֵ"אֲשֶׁר". וְאִידָךְ, "אֲשֶׁר" לֹא דָרִישׁ. וְרַבָּנָן הַאי "וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ" מַאי עַבְדֵי לֵיהּ, מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְתַּנְיָא, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם", רְאֵה מִצְוָה זוֹ וּזְכֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, דִּתְנַן מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. וְתַנְיָא אִידָךְ, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם", רְאֵה מִצְוָה זוֹ וּזְכֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַסְּמוּכָה לָהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ מִצְוַת כִּלְאַיִם, דִּכְתִיב (דברים כב, יא-יב) "לֹא תִּלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז וְגוֹ' גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". תַּנְיָא אִידָךְ, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" וְגוֹ' כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַיֵּב אָדָם בְּמִצְוָה זוֹ, נִתְחַיֵּב בַּמִּצְווֹת כֻּלָּן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר מִצְוַת [עֲשֵׂה] שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הִיא. תַּנְיָא אִידָךְ, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", שְׁקוּלָה מִצְוָה זוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. תַּנְיָא אִידָךְ "וּרְאִיתֶם וּזְכַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם", רְאִיָּה מֵבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וּזְכִירָה מֵבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, כָּל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית זוֹכֶה לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּתִיב הָכָא וּרְאִיתֶם, וּכְתִיב הָתָם "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַּעֲבֹד". הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת, לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלֹא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, מְלַמֵּד שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְעַכְּבִין. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי, דִּכְתִיב "הַכָּנָף" מִין כָּנָף, וּכְתִיב "פְּתִיל תְּכֵלֶת", וַאֲמַר רַחֲמָנָא וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַויְהוּ בְּחָד. וְרַבָּנָן, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, הַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ. לֵימָא דְּלֹא כְּרַבִּי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי, לֹא צְרִיכָא אֶלָּא לְהַקְדִּים. דְּתַנְיָא מִצְוָה לְהַקְדִּים לָבָן לִתְכֵלֶת, וְאִם הִקְדִּים תְּכֵלֶת לְלָבָן, יָצָא. הָתֵינַח לָבָן דְּאֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת, תְּכֵלֶת דְּאֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַלָּבָן מַאי הִיא, אָמַר רָבָא, לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְגַרְדּוֹמִין, דְּאִי אִגַּרְדּוֹם תְּכֵלֶת וְקָם אַלָּבָן, וְאִי אִגַּרְדּוֹם לָבָן וְקָם אַתְּכֵלֶת, לֵית לָן בָּהּ. דְּאָמְרִי בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא גַּרְדּוֹמֵי תְּכֵלֶת כְּשֵׁרִים, וְכַמָּה שִׁעוּר גַּרְדּוֹמִין כְּדֵי לְעָנְבָן, אִבַּעְיָא לְהוּ, כְּדֵי לְעָנְבָן כֻּלָּן בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אוֹ דִּלְמָא כָּל חָד וְחָד לְחוֹדֵיהּ, תֵּיקוּ. אַתָּה אוֹמֵר פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוּמָא, הֲרֵי חוֹזֵר וְאוֹמֵר (להלן פסוק מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, הֲרֵי נָתַן רְאִיָּה לְמִי שֶׁהוּא רוֹאֶה. וּרְאִיתֶם אֹתוֹ אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָם, שֶׁאִם עֲשִׂיתֶם כֵּן כְּאִלּוּ אַתָּה רוֹאֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִתְכֵלֶת. רַבִּי [מֵאִיר] אוֹמֵר, 'וּרְאִיתֶם אֹתָם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם, וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כו) "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר". וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וְגוֹ', זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹ הִיא פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ אֶת אֱלִילִים אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע. וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְפָרָשַׁת שְׁמַע, אָמַרְתָּ תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ אֱלִילִים, לְפָרָשָׁה וְהָיָה [שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד]. וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לִוְהָיָה, אָמַרְתָּ תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, לְפָרָשַׁת צִיצִית שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע שֶׁהִיא לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד, וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְפָרָשַׁת צִיצִית שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת, שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תּוֹרָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת.

ט׳וּרְאִיתֶם וַעֲשִׂיתֶם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, קַל וָחֹמֶר לְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

י׳וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, זוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יד, א) "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ", "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (תהלים סג, יב) "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים". וְאַחֲרַי עֵינֵיכֶם, זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, זוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם ח, לג) "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹס חֲבֵרוֹ. וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, מִכָּאן אָמַר רַבִּי נָתָן, אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינוֹ בְּכוֹס אַחֵר. אָמַר רָבָא, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁתֵּי נָשָׁיו. דָּבָר אַחֵר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכִים אַחַר הַלֵּב, אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם, אָמַרְתָּ וְכִי [לֹא] יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכִים אַחַר הַלֵּב, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (קהלת יט, ט) "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וְגוֹ' וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבֶּךָ", בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם". אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לִבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סַרְסוּרִין דְּחֲטָאִין, וְלֹא תָתוּרוּ וְגוֹ', "תְּנָה בְּנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן יְהַבְתָּ לִי לִבָּךְ וְעֵיְנָךְ אֲנָא יְדַעְנָא דְּאַתְּ לִי.

י״אוְלֹא תָתוּרוּ וְגוֹ', הַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם סַרְסוּרִין לַגּוּף, שֶׁהֵם מַזְנִין לַגּוּף. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם, הוֹשִׁיט לוֹ הַקַּבַּרְנִיט אֶת הַחֶבֶל, אָמַר לוֹ תְּפֹס אֶת הַחֶבֶל הַזֶּה בְּיָדֶיךָ וְאַל תְּנִיחֵהוּ, אִם תְּנִיחֵהוּ אֵין לְךָ חַיִּים. אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מְדֻבָּקִין בְּמִצְווֹת אַתֶּם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ד, יג) "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ". וְלֹא תָתוּרוּ, אַל יְהִי לִבְּךָ אֱלִילְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, ו) "מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ". לְהַגִּיד לְךָ כַּמָּה אַזְהָרוֹת הַנּוֹאֵף עוֹבֵר, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאוִין, מִשּׁוּם "לֹא תִשָּׂא, (שם, יד) לֹא תַחְמֹד, לֹא תִתְאַוֶּה, (שמות כ, יג) לֹא תִגְנֹב, (ויקרא ט, יג) לֹא תִגְזֹל, לֹא תִקֹּם, וְלֹא תִטֹּר", (דברים כב, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, (שם, י) "לֹא תַּחֲרֹשׁ", (שם כה, ד) "לֹא תַּחְסֹם", לֹא תָתוּרוּ, "לֹא תִקְרַב", (שם יח, ז-יז) "לֹא תְגַלֶּה", "לֹא תִנְאָף". (במדבר טו מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם, לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם, זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית, [אָמַרְתָּ] בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. רַבִּי אוֹמֵר זוּ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא יט, ב) "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם", זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל.

י״ב(במדבר טו מא) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכִי מָה עִנְיָן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר הֲרֵינִי נוֹתֵן צִּבְעוֹנִין וְקָלָא אִילָן וְהֵן דּוֹמִין לִתְכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לְמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶן בַּסֵּתֶר וּפִרְסַמְתִּים בַּגָּלוּי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֻעֶטֶּת הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בַּגָּלוּי, קַל וָחֹמֶר מִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה. דָּבָר אַחֵר לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ וּכְשֶׁפְּדָאוֹ לֹא פְּדָאוֹ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין אֶלָּא לְשֵׁם עֶבֶד, שֶׁכְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יְהֵא מְקַבֵּל עָלָיו יֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אַתָּה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ נְעֹל לִי סַנְדָּלִי, וְטֹל לְפָנַי כֵּלִים וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק, הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר לוֹמַר עַבְדִּי אַתָּה, כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם לֹא פְּדָאָן לְשֵׁם בְּנֵי חוֹרִין אֶלָּא לְשֵׁם עֲבָדִים, כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יְהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן אוֹמֵר לָהֶם עֲבָדַי אַתֶּם, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר הִתְחִיל לוֹמַר עֲלֵיהֶם מִקְּצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְּצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת, וַעֲרָיוֹת, וְצִיצִית, וּתְּפִלִּין, הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִין, אָמַר לָהֶם עֲבָדַי אַתֶּם, עַל מְנַת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֶהֱיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים.

י״גאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" עוֹד, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים מִפְּנֵי מָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר, לֹא עוֹשִׂין וְלֹא נִטֹּל שָׂכָר, כָּעִנְיָן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִין אֶת יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יד, א) "וַיָּבֹאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנַי", אָמְרוּ לוֹ, יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ, אָמַר לָהֶן הֵן, אָמְרוּ לוֹ הוֹאִיל שֶׁמְּכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ, אָמַר לָהֶם הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנַת לַחֲזֹר שֶׁמָּא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ, "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם (אֲנִי יְדַעְתִּיהָ) [הָיוֹ לֹא תִהְיֶה וְגוֹ'] חַי אֲנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וְגוֹ'", "בְּיָד חֲזָקָה" זֶהוּ הַדֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, ג) "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה", "וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה" זוֹ הַחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"א כא, טז) "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ", "וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה", זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, אַחַר כָּךְ אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. לָמָּה לִי דְּכָתַב רַחֲמָנָא יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּצִיצִית וּבַמִּשְׁקָלוֹת וּבְרִבִּית וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תרי"ז). תָּנוּ רַבָּנָן, חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁחִבְּבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְוַת, תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶן, וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן, וְצִיצִית בְּבִגְדֵיהֶן, וּמְזוּזָה בְּפִתְחֵיהֶן, וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד (תהלים קיט, קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" וְגוֹ'. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס דָּוִד לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָאָה שֶׁעָמַד עָרֹם, אָמַר אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרֹם בְּלֹא מִצְווֹת, וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכַּר בְּמִילָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ, לְאַחַר שֶׁיָּצָא, אָמַר עָלֶיהָ שִׁירָה, "לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד", עַל מִילָה שֶׁנִּתְנָה בַּשְׁמִינִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ, וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, וְצִיצִית בְּבִגְדּוֹ, הַכֹּל בְּחִזּוּק שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד, יב) "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק". וְאוֹמֵר "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם". תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם, וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, י) "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֶׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" וּכְתִיב הָתָם (יחזקאל א, כו) "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא", הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, גָּדוֹל עוֹנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת, מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לִשְׁנֵי עֲבָדָיו לְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט, וּלְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל זָהָב, וּפָשְׁעוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא הֵבִיאוּ אֵיזֶה עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה, זֶה שֶׁאָמַר לוֹ הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט וְלֹא הֵבִיא. תָּנוּ רַבָּנָן, חִלָּזוֹן זוֹ גּוּפוֹ דּוֹמֶה לְיָם, וּבְרִיָּתוֹ דּוֹמֶה לְדָג וְעוֹלֶה אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת לְפִיכָךְ דָּמָיו יְקָרִים, תַּנְיָא אָמַר רַבִּי נָתָן, אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ, שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְּפֶתַח בֵּיתָהּ, נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁגֵּר לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל הַפֶּתַח, אָמְרָה יִכָּנֵס, נִכְנַס, הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סֻלָּם שֶׁל כֶּסֶף (וְעָלָיו נֵר) [וְעֶלְיוֹנָה] שֶׁל זָהָב, וְעָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי עֶלְיוֹנָה עֲרֻמָּה, וְאַף הוּא עָלָה וְיָשַׁב עָרֹם כְּנֶגְדָּהּ, בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו, נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי שֶׁאֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי, אָמַר לָהּ הָעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתֵךְ, אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִוָּה לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ, וּכְתִיב בָּהּ "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" שְׁנֵי פְּעָמִים, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, וְעַכְשָׁיו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבָּעָה עֵדִים. אָמְרָה לוֹ הָעֲבוֹדָה אֵינִי מְנִיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה שִּׁמְךָ וּמַה שֵּׁם עִירְךָ וּמַה שֵּׁם רַבְּךָ וּמַה שֵּׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לוֹמֵד בּוֹ תּוֹרָה, כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ, עָמְדָה וְחִלְּקָה כָּל נְכָסֶיהָ שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְּיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת, וּבָאתָה לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, אָמְרָה לוֹ רַבִּי צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִּיֹּרֶת. אָמַר לָהּ בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים, הוֹצִיאָה כְּתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ, אָמַר לָהּ לֵךְ זְכִי בְּמִקָּחֵךְ, שֶׁאוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִסּוּר הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶתֵּר, זוֹ מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.

י״דפרשת קרח

ט״ו(במדבר יז א-ב) זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן", "אָח נִפְשָׁע" זֶה קֹרַח, שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וּמָרַד וְיָרַד מִכָּבוֹד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְאֵין נִפְשָׁע אֶלָּא מְרִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג, ז) "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי" וְאוֹמֵר (שם ח, כב) "אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה" שֶׁפָּשַׁע בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא קִרְיַת עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". "וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן" עָשָׂה דִּנָם עִם מֹשֶׁה וְהֶעֱלָה הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַּעֲדוֹ.

ט״זוַיִּקַח, אֵין וַיִּקַח אֶלָּא לְשוֹן מְשִׁיכַת דְּבָרִים רַכִּים, שֶׁמָּשַׁךְ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְהַסַּנְהֶדְרָאוֹת אַחֲרָיו. "וַיִּקַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה", וְכֵן כְּתִיב (ויקרא ח, ב) "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", הֲוֵי וַיִּקַח קֹרַח שֶׁבִּדְבָרִים רַכִּים מָשַׁךְ לִבָּם. דָּבָר אַחֵר, אֵין "וַיִּקַּח" אֶלָא לְשׁוֹן פְּלִיגָה, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ". וְעַל מָה נֶחֱלַק עַל יְדֵי אֱלִיצָפָן בֶּן אֲחִי אָבִיו שֶׁנַּעֲשָׂה עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ נָשִׂיא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, ל) "וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עוּזִיאֵל", אָמַר קֹרַח, אַרְבָּעָה אָחִים הָיוּ אֲחֵי אַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, יח) "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעוּזִיאֵל", עַמְרָם הַבְּכוֹר זָכָה אַהֲרֹן וּבָנָיו לִכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וּמֹשֶׁה אָחִיו לְמַלְכוּת, וּמִי רָאוּי לִטּוֹל הַשְּׁנִיָּה לֹא אֲנִי שֶׁאֲנִי שֵׁנִי לִבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר", וַאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְהָר, הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא עַל מִשְׁפַּחְתִּי, וְהוּא עָשָׂה בְּנוֹ שֶׁל עוּזִיאֵל קָטָן שֶׁל אֲחֵי אָבִי יְהֵא גָּדוֹל עָלַי, הֲרֵי אֲנִי חוֹלֵק עָלָיו וּמְבַטֵּל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, לְפִיכָךְ הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, (במדבר טו, לח) "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית", אָמַר לוֹ קֹרַח לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, טַלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה חַיָּיב בְּצִיצִית, אָמַר לוֹ קֹרַח טַּלִּית שֶׁכֻּלָּה תְּכֵלֶת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, וְאַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרִין אוֹתָהּ, בַּיִת שֶׁמָּלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְּהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּיב בִּמְזוּזָה, אָמַר לוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ בָּהּ אֵין פּוֹטְרוֹת אֶת הַבָּיִת, וּשְׁתֵּי פָּרְשִׁיּוֹת שֶׁבִּמְזוּזָה פּוֹטְרוֹת אֶת הַבָּיִת. אָמַר לוֹ [דְּבָרִים] אֵלּוּ לֹא נִצְטַוִּיתָ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָם. אָמְרוּ חֲכָמִים, חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט) "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָתֵף יִשָּׂאוּ", כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה (במדבר טו, לח) "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" מֶה עָשָׂה, מִיָּד צִוָּה (וְעָשָׂה) [וְכִנֵּס] מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה לָהֶם וְנִתְעַטְּפוּ כֻּלָּם בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִיטּוֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, וְעָמְדוּ כְּנֶגְדָּן, וְאָמְרוּ לָהֶם, מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִיטּוֹל כָּךְ, לֹא מֹשֶׁה, לֹא נִתֵּן לָכֶם כְּלוּם, שֶׁלֹּא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְמֹשֶׁה, הָלַךְ לְפַיְּסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ. וַיִּקַח קֹרַח לָקַח טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִיטּוֹל עֵצָה מֵאִשְׁתּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם", מִיָּד עָשָׂה כָּךְ לְקֹרַח הִתְחִיל לְחַזֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, אָמְרו לוֹ מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא נְטָלוּנִי בְּיָדַי וּבְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִין אוֹתִי וְאוֹמְרִים לִי הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר, וְהֵבִיא אֶת אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְּׁטוֹ כְּכַלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי מֹשֶׁה לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ מֹשֶׁה מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו סְגָנֵי כְּהֻנָּה, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, מִיָּד וַיִּקָּהֲלוּ.

י״זזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, (תהלים א, א) "אַשְׁרֵי הָאִישׁ", אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּעֲצַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים", "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד", שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג) "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם", "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב", זֶה קֹרַח שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. מֶה עָשָׂה כִּנֵּס עֲלֵיהֶם כָּל הַקָּהָל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יט) "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה", הִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי לֵיצָנוּת, אָמַר לָהֶם אַלְמָנָה אַחַת [הָיְתָה] בִּשְׁכֵנוּתִי וְעִמָּה שְׁתֵּי נְעָרוֹת יְתוֹמוֹת וְהָיָה לָהּ שָׂדֶה אַחַת, בָּאת לַחֲרֹשׁ אָמַר לָהּ מֹשֶׁה "לֹא תַחֲרֹש בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו", בָּאת לִזְרֹעַ אָמַר לָהּ (ויקרא יט, יט) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם", בָּאת לִקְצֹר וְלַעֲשׂוֹת עֲרֵימָה אָמַר הַנִּיחוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, בָּאת לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן אָמַר לָהּ תְּנִי תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ, מֶה עָשְׂתָה עָמְדָה וּמָכְרָה אֶת הַשָׂדֶה וְלָקְחָה שְׁתֵּי כְּבָשׂוֹת כְּדֵי לִלְבֹּשׁ גִּזּוֹתֵיהֶן וְלֵהָנּוֹת מִפֵּרוֹתֵיהֶן, כֵּיוָן שֶׁיָּלְדוּ בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ תְּנִי לִי אֶת הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים טו, יט) "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד" וְגוֹ', הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַוְּלָדוֹת, הִגִּיעַ זְמַן גְּזִיזָה וְגָזְזָה אוֹתָן אָמַר לָהּ תְּנִי לִי רֵאשִׁית הַגֵּז, [שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם יח, ד) "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֵּן לוֹ"], אָמְרָה אֵין בִּי כֹּח לַעֲמֹד בָּאִישׁ הַזֶּה הֲרֵינִי שׁוֹחַטְתָּן וְאוֹכַלְתָּן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁחֲטָה אָמַר לָהּ תְּנִי לִי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיִים וְהַקֵּיבָה, אָמְרָה אֲפִלּוּ אַחֲרֵי שֶׁשָּׁחַטְתִּי אוֹתָן לֹא נִצַּלְתִּי מִיָּדוֹ, וְאָמְרָה הֲרֵי הֵן עָלַי חֶרֶם, אָמַר לָהּ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה", נָטַל וְהָלַךְ לוֹ וְהִנִּיחָהּ בּוֹכָה הִיא עִם שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיה, כַּדֵּין כֻּלְּהוֹן עָבְדִין לְהָא בִּיזָתָא עֲלוּבָתָא וְתוֹלִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (תהלים שם, ב-ו) "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ" אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, וְאָמְרוּ אָנוּ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִינוּ אוֹ לֹא נַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וְהִכְרִיעוּ עַצְמָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה", אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח. "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם", כֵּיוָן שֶׁנִּבְלְעוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ נִמְצְאוּ בָּנָיו עוֹמְדִין כַּתֹּרֶן הַזֶּה שֶׁל סְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, י) "וַיִּהְיוּ לְנֵס". (תהלים שם) "לֹא כֵן הָרְשָׁעִים" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ, "עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ, "כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" זֶה קֹרַח וַעֲדָתוֹ. וַיִּקַח קֹרַח, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלָּקַח מֶקַח רָע לְעַצְמוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן, "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח. אִתְּתֵיהּ דְּקֹרַח אָמְרָה לֵיהּ, חָזֵי מַאי קָא עָבִיד לְכוּ, אִיהוּ הֲוָה לֵיהּ מַלְכָּא, לְאַחוּהָ שָׁוֵיהּ כַּהֲנָא רַבָּה, לִבְנֵי אַחוּהִי שָׁוִינְהוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה, אִי אַתְיָא תְּרוּמָה אֲמַר תִּיהֲוֵי לַכֹּהֵן, בִּכּוּרִים לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמִּי דְּשָׁקִילְתוּ אַתּוּן אָמַר הָבוּ חָד מִן עֲשָׂרָה לַכֹּהֵן, ועוֹד דְּגָיִיז לְכוּ לִמְזַיְכוּ וּמִיטְלַל בְּכוּ, עֵינָא יָהַב בְּמַזַיְכוּ, לְפִיכָךְ אָמַר לָכֶם "וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם", וְעוֹד אָמַר (שם, יג) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה", בָּעֵי לְמֶעְבַד בְּכוּ כְּאִימְרֵי, אֲמַר לָהּ וְהָא אִיהוּ נַמִּי קָא עָבִיד הָכִי, אָמְרָה לֵיהּ כֵּיוָן דְּכֻלָּהּ רְבוּתָא דֵּידֵיהּ לֹא חָיִישׁ (שופטים טז, ל) "תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים". וְעוֹד דְּקָאָמַר לְהוּ עִיבְדַן תְּכֵלֶת, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ תְּכֵלְתָּא חֲשִׁיבָא אַפִּיק גְּלִימֵי דִּתְכֵלְתָּא וְכָסִינְהוּ לְכֻלְּהוּ מְתִיבְתָּךְ.

י״חוַיִּקַח קֹרַח, שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. "בֶּן יִצְהָר", שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּצָּהֳרַיִם, בֶּן קְהָת, שֶׁהִקְהָה שִׁנֵּי מוֹלִידוֹ, "בֶּן לֵוִי", שֶׁנָּעֲשָׂה לְוָיָה לְגֵיהִנָּם, וְלִחָשֵׁב נַמִּי בֶּן יַעֲקֹב, בֵּן שֶׁעִקֵּב עַצְמוֹ לְגֵיהִנָּם, יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ו) "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי" אֵלּוּ מְרַגְּלִים, "בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי" אֵלּוּ עֲדַת קֹרַח, דָּתָן שֶׁעָבַר עַל דַּת אֵל, אֲבִרָם שֶׁהֶעֱבִיר לִבּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אוֹן שֶׁיָּשַׁב כָּל יָמָיו בַּאֲנִינוּת, "בֶּן פֶּלֶת" [שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ פְּלָאוֹת, "בֶּן רְאוּבֵן" בֵּן שֶׁרָאָה וְהֵבִין. אָמַר רַב, אוֹן בֶּן פֶּלֶת] אִשְׁתּוֹ הִצִּילָתוֹ, אָמְרָה לֵיהּ מַאי נַפְקָא לְךָ מִינָהּ, אִי מַר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, וְאִי מַר רַבָּה אַנְתְּ תַּלְמִידָא, אָמַר לָהּ מַאי אֲעַבִיד הַוָּאִי לִי בְּעֵצָה וְאִשְׁתַּבְּעִי לֵיהּ בְּהַדֵיהוֹן, אָמְרוּ לֵיהּ יָדְעָנָא דְּכֻלָּא כְּנִישְׁתָּא קָדִּישָׁא הִיא, דִּכְתִיב "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", אָמְרָה לֵיהּ תּוּב אַתְּ בְּבֵיתָךְ דַּאֲנָא מַצִּילְנָא לָךְ, אַשְׁקִיתֵיהּ חָמְרָא וַאֲגִינָתֵיהּ וְאוֹתְבָא אַבָּבָא, סָתְרָה לְמַזֵּיהּ, כָּל דְּאָתָא חָזֵיהּ וְהָדַר, אַדְהָכִי וְהָכִי אִיבְלְעוּ לְהוּ.

י״טוַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה מְיֻחָדִין שֶׁבָּעֵדָה, קְרִאֵי מוֹעֵד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בְּכָל מָקוֹם. וְדָתָן וַאֲבִירָם, מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, טוֹב לַצַּדִּיק טּוֹב לִשְׁכֵנוֹ, בְּנֵי רְאוּבֵן שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב (במדבר ג, כט) "מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ וְגוֹ' תֵּימָנָה", וְדִגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה", אֲבָל דִּגְלוֹ שֶל יְהוּדָה הָיָה בַּמִּזְרָח וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ג) "וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה" וּכְתִיב (שם, ה) "עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר", וּסְמוּכִין לָהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו", לְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לְתוֹרָה לְכָךְ זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים ס, ט) "יְהוּדָה מְחֹקְקִי", וּכְתִיב (דברי הימים א יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" וְגוֹ', וּכְתִיב "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר", וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח בַּעַל מַחֲלֹקֶת לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', מִי הָיוּ אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו, (במדבר א, יז) "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פִּרְסְּמָן הַכָּתוּב נָתַן סִימָנֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ הַמִּקְרָא אַתָּה מֵבִין אוֹתָם, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן טוֹבִים שֶׁגָּנַב כֵּלִים מִן הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיָה בַּעַל הַגְּנֵבָה רַשָּׁאִי לְפַרְסְמוֹ, הִתְחִיל נּוֹתֵן בּוֹ סִימָנִין, אָמְרוּ לוֹ מִי גָּנַב אֶת כֵּלֶיךָ, אָמַר אוֹתוֹ בֶּן טוֹבִים בַעַל קוֹמָה שִׁנָּיו נָאוֹת וּשְׂעָרוֹ נָאֶה, מִשֶּׁנָּתַן סִימָנָיו יָדְעוּ מִי הוּא, וְאַף כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָמָן הַכָּתוּב וְלֹא פֵּרֵשׁ אֶת שְׁמוֹתָן, וּבָא וְנָתַן סִימָנֵיהֶן אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵן, נֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם וַיִּקַח מֹשֶׁה אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְבוּ בְּשֵׁמוֹת", וְכָאן כְּתִיב נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָּה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל זָהָב, סִפֵּר עִמּוֹ דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל כֶּסֶף, נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְקִיתּוֹן שֶׁל חֶרֶס, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבָּר שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה. רַב אָחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת כְּדוֹר הַמַּבּוּל, כְּתִיב הָתָם (בראשית ו, ד) "הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם", וּכְתִיב הָכָא "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם".

כ׳(במדבר טז ג-ד) וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם, הִרְבִּיתֶם עָלֵינוּ מַשְׂאוֹי יוֹתֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, טוֹב לָנוּ תַּחַת יַד מִצְרַיִם מִתַּחַת יְדֵיכֶם, שֶׁבְּכָל שָׁנָה מֵתִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, וּבִקְּשׁוּ לְסָקְלוֹ, לְפִיכָךְ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, לֹא מְלוּכָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְלֹא אַהֲרֹן כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה מְבַקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו", אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא כָּךְ צִוִּיתָנוּ (שמות כח, א) "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ", וַהֲרֵי עָמְדוּ עָלֵינוּ לְהָרְגֵנוּ.

כ״אוַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, מַה שְׁמוּעָה שָׁמַע, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טו) "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה" מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל".

כ״באֵין אָדָם נֶחֱשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ עָשָׂה מִקְצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְצָתוֹ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ רָאָה אַחֵרִים שֶׁעֲשָׂאוּהוּ וְשָׂמַח. מֵיתֵיבִי וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל), הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבִיד. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ, [וְאָמַר רַב פָּפָּא לְדִידִי חָשְׁדָן וְלָא הֲוָה בִּי], לָא קַשְׁיָא הָא בְּקָלָא דְּפָסִיק הָא בְּקָלָא דְּלָא פָּסִיק, וְלָא אָמְרָן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אוֹיְבִים אֲבָל אִית לֵיהּ אוֹיְבִים אוֹיְבִים הוּא דַּאֲפְקוּהָ לְקָלָא. מְנָלָן דְּשָׁדְרִינָן שָׁלִיחַ מִבֵּי דִּינָא וּמְזַמְּנִינָן לְדִינָא, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק טז) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן", וּלְקָמֵי גַּבְרָא רַבָּה, דִּכְתִיב "לִפְנֵי ה'", אַתּוּן וּפְלָנְיָא, דִּכְתִיב "אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן", וּדְקָבְעִינָן זִמְנָא, דִּכְתִיב "מָחָר", [זִמְנָא בָּתַר זִמְנָא, דִּכְתִיב (ירמיהו מו, יז) "קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד"], וּמְנָלָן דְּאִי מִתְפְּקַּר כְּלַפֵּי (גַּבְרָא רַבָּה) [שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא] אָתֵי שָׁלִיחַ וְאָמַר דְּלֹא מִיחְזֵי כְּלִישְׁנָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב (להלן פסוק יד) "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר".

כ״גכִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, כֻּלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי "אָנֹכִי, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ", וּמַדוּעַ תִּתְנַשְׂאוּ, מִיָּד נִזְדַּעְזַע מֹשֶׁה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ סִרָחוֹן רְבִיעִי, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, כְּשֶׁסָּרַח רְבִיעִית נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ, לְכָךְ נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי מֹשֶׁה, חָטְאוּ בָּעֵגֶל (שם לב, יא) "וַיְחַל מֹשֶׁה", בַמִּתְאוֹנְנִים "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה", בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד, יג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם", בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו, אָמַר עַד כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָּקוֹם, לְפִיכָךְ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.

כ״ד(במדבר טז ה) וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה', מָה רָאָה לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה', אָמַר מֹשֶׁה, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אָמְרוּ דָּבָר זֶה, לְפִיכָךְ אָמַר בֹּקֶר שֶׁמָּא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם אֵין רְשׁוּת לִכָּנֵס עַכְשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ עַל שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ.

כ״הדָּבָר אַחֵר "בֹּקֶר", אָמַר לוֹ גְבוּלוֹת חָלַק לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב יוֹם בְּלַיְלָה, וְהָא כְּתִיב בִּתְחִלָּה (בראשית א, ד-ה) "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר" וְגוֹ' "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ", [וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ] כָּךְ הִבְדִּיל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים", וְכֵן הִבְדִּיל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כג, יג) "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו", אִם יְכוֹלִים אַתֶּם לְעָרֵב אוֹתָהּ הַבְדָּלָה שֶׁהִבְדִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, כָּךְ אַתֶּם יְכוֹלִים לְבַטֵּל אֶת זוֹ, לְכָךְ אָמַר לָהֶם בֹּקֶר וְיוֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, כְּבָר הוּא מְתֻקָּן "וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ". (במדבר טז ו-ז) זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ, מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ, אָמַר לָהֶם בְּדָתֵי הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים סְדָרִים הַרְבֵּה, וְנִימוּסִים הַרְבֵּה, וְכֹהֲנִים הַרְבֵּה יֵשׁ, [וְאֵין] כֻּלָּן מִתְקַבְּצִין בְּבַיִת אֶחָד, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא ה' אֶחָד וְתוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד [וּמִזְבֵּחַ אֶחָד וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד [וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶחָד] וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, אַף אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר (להלן פסוק יא) "אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ" וְגוֹ'. זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, הֲרֵי לָכֶם תַּשְׁמִישׁ הֶחָבִיב מֵהַכֹּל הִיא הַקְּטֹרֶת חֲבִיבָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת, וְסַם הַמָּוֶת נָתוּן בְּתוֹכוֹ, שֶׁבּוֹ נִשְׂרְפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, לְפִיכָךְ הִתְרָה בָּהֶן. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ כְּבָר הוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה הֲרֵינִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא תְּחַיְּבוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם חֲמִשִּׁים ומָאתַיִם שֶׁאַתֶּם מַקְרִבִין, מִי שֶׁיִּבָּחֵר מִכֶּם יֵצֵא חַי וְכֻלְּכֶם אֲבוּדִים]. רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם, לֹא טִפְּשִׁים הָיוּ, שֶׁכָּךְ הִתְרָה בָּהֶם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִקְרַב אֶלָּא הֵם חָטְאוּ עַל נַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, ג) "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם". וְקֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ, אֶלָּא עֵינוֹ הִטְעָתוֹ רָאָה שַׁלְשֶׁלֶת גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׁקוּל כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, [שֶׁנֶּאֱמַר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ"], וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת מִבָּנָיו שֶׁכֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דִּכְתִיב (דברי הימים א כה, ה) "כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן", אָמַר אֶפְשָׁר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת עֲתִידָה לַעֲמֹד מִמֶּנִּי וַאֲנִי אוֹבֵד אוֹתָהּ, וְלֹא רָאָה יָפֶה לְפִי שֶׁבָּנָיו עוֹמְדִין בִּתְשׁוּבָה.

כ״ו(במדבר טז ח-י) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעו נָא בְּנֵי לֵוִי, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר עִם יוֹסֵף וְאוֹמֵר לְשִׁמְעוֹן שְׁמַע נָא, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו דְּבָרִים רַכִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹ, אָמַר עַד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתְּפוּ אַחֵרִים עִמּוֹ (חָזְרוּ בָּהֶם) הִתְחִיל לְזָרֵז בָּהֶן שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הַמְעַט מִכֶּם, הֲקָטָן הוּא הַכָּבוֹד שֶׁבְּיֶדְכֶם, [שֶׁנֶּאֱמַר "הַמְעַט מִכֶּם" וְגוֹ'], חָזַר עַל קֹרַח, וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַשֵּׁבֶט שֶׁנַּעֲשׂוּ אֶחָיו טְפֵלִין לוֹ. וּבִקַּשְׁתֶם גַּם כְּהֻנָּה (כָּתוּב בְּרֶמֶז תש"ח).

כ״ז(במדבר טז יא) לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה', הַמַּחֲלֹקֶת הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אֵינָהּ כְּנֶגְדֵּנוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים הַרְבֵּה רָצָה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מֵהֶן בֶּן חוֹרִין וְלִתֵּן לוֹ (זְמוֹרָה) [שְׂרָרָה], עָמַד חֲבֵרוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר הוּא עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין וְנָטַל לְעַצְמוֹ אוֹתָהּ גְּדֻלָּה, אָמְרוּ אִלּוּ מֵעַצְמוֹ עָשָׂה, יָפֶה שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁרַבּוֹ עָשָׂה לוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ עוֹמֵד, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אִלּוּ אַהֲרֹן אָחִי נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הַכְּהֻנָּה, יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁנִּתְרַעַמְתֶּם עָלָיו, עַכְשָׁיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ, שֶׁהַמְּלוּכָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ, כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד עַל אַהֲרֹן אָחִי לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא חוֹלֵק, לְפִיכָךְ כָּתַב וְאַהֲרֹן מַה הוּא וְגוֹ'. בּוֹא וּרְאֵה חֲסִידוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁהִצִּיק מֹשֶׁה עַל אַהֲרֹן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נִזְדַּעְזַע אַהֲרֹן וְנִבְעַת, אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה אָחִי שֶׁמָּא לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָעַלְתִּי וְנִתְחַיַּבְתִּי כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, לב) "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ", לְפִיכָךְ הֵעִיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קלג, א-ג) "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד", שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה דּוֹמֶּה לְטַל חֶרְמוֹן, מַה טַּל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה כָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל רֹאשׁ אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, לְפִיכָךְ כְּתִיב הַנֹּעָדִים עַל ה'. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פִּיֵּס מֹשֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר, לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל, עַכְשָׁיו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹּא אֶזָּקֵק לוֹ, כְּשָׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרֵשׁ הֵימֶנּוּ.

כ״ח(במדבר טז יב) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, אַף הֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָן וְלֹא נִזְקְקוּ לַהֲשִׁיבוֹ. וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, הִכְשִׁילָן פִּיהֶן לָרְשָׁעִים, וּבְרִית כְּרוּתָה לַשְׂפָתַיִם [שֶׁמֵּתוּ כְּבָר] וְיָרְדּוּ לִשְׁאוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה".

כ״ט(במדבר טז יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ וְגוֹ' [אָמְרוּ לוֹ] עַל מָה אַתָּה מִתְרַבְרֵב עָלֵינוּ מַה טּוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ, הוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהִיא כְּגַן ה', וּלְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הִכְנַסְתָּנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אָנוּ מֵתִים בַּמִּדְבָּר וְהַנֶגֶף מִשְׁתַּלֵּחַ בָּנוּ בְּכָל יוֹם.

ל׳(במדבר טז יד) אַף וְגוֹ', אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף (כָּתוּב בְּרֶמֶז כ"ו).

ל״א(במדבר טז טו-טז) וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד, נִצְטָעֵר [לְחָדָא], לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְהָאָדָם הַדָּן עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְוַכֵּח עִמּוֹ, אִם מְשִׁיבוֹ יֵשׁ שָׁם נַחַת רוּחַ, וְאִם אֵינוֹ מְשִׁיבוֹ הֲרֵי הוּא צַעַר גָּדוֹל.

ל״בוַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם אַל תְּקַבְּלֵם בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי צָרִיךְ לַמִּקְרָא לוֹמַר "אַל תֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָם", מַה הוּא אֶל מִנְחָתָם, כָּךְ אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ חֵלֶק בְּאוֹתָהּ מִנְחָה שֶׁהִקְרִיבוּ "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ", וְהָיְתָה שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל קְרֵבָה, הוֹאִיל וּפָרְשׁוּ אֵלּוּ מִבָּנֶיךָ אַל תִּסְתַּכֵּל בְּחֶלְקָם, תְּנִיחֵנוּ הָאֵשׁ וְלֹא תֹּאכְלֶנּוּ. לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז ג'). ["לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי"] מַה שֶּׁהָיָה דַּרְכִּי לִטֹּל לֹא נָטַלְתִּי מֵהֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּהֶקְדֵּשׁ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ [מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וַאֲנִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹרֵד מִמִּדְיָן לְמִצְרַיִם הָיָה דַּרְכִּי לִטֹּל מֵהֶן חֲמוֹר] שֶׁבִּשְׁבִיל צָרְכֵיהֶם אֲנִי יוֹרֵד, וְלֹא נָטַלְתִּי. וְכֵן שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק אָמַר (שמואל א יב, ג) "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי", שׁוֹר שֶׁהָיִיתִי מַקְרִיב לְקָרְבָּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵן לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מִשֶּׁלִּי הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טז, ב) "עֶגְלַת בָּקָר תִּקַח בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וְלֹא נָטַלְתִּי מִשֶּׁלָּהֶם. וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, שֶׁלֹּא חִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי וְלֹא זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב. כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁעָמְדוּ בְּגַאֲוָתָם וּבְמִרְדֵיהֶם, אָמַר לָהֶם אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה'. (במדבר טז יט-כב) הָלַךְ קֹרַח כָּל אוֹתָהּ הַלַּיְלָה וְהָיָה מַטְעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם מָה אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עוֹסֵק לִטֹּל הַגְּדֻלָּה לְעַצְמִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתְּהֵא הַגְּדֻלָּה חוֹזֶרֶת עַל כֻּלָּנוּ, שֶׁמֹּשֶׁה נָטַל מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, וְהַכְּהֻנָּה גְּדוֹלָה נָתַן לְאַהֲרֹן אָחִיו לְחָק עוֹלָם, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְפָתֶּה כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ כֻּלָּם עִמּוֹ. וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ וּבָאוּ עִמּוֹ, מִיָּד וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וְגוֹ' וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר וְגוֹ', אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדוּ עָלָיו בְּנֵי הַמְּדִינָה וְעָמְדוּ וְקִלְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ שְׁלוּחָיו עֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים, מַהוּ עוֹשֶׂה, מְשַׁלֵּחַ לְשָׁם לִגְיוֹנוֹתָיו וְעוֹשֶׂה בָּהּ אַנְדַּרְלָמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מִי מָרַד וּמִי לֹא מָרַד, מִי כִּבֵּד הַמֶּלֶךְ וּמִי קִלְּלוֹ, אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת שֶׁל כָּל אָדָם, וּמַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא, וְאַתָּה יוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְכָךְ נֶאֱמַר "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אֲמַרְתֶּם אֲנִי מוֹדִיעַ מִי חָטָא וּמִי לֹא חָטָא.

ל״ג(במדבר טז כד-כו) דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע מֹשֶה מִפִּי הַגְּבוּרָה, לֹא אָמַר לָהֶם הֵעָלוּ עַד שֶׁהָלַךְ וְהִתְרָה בָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם", לְהוֹדִיעַ רִשְׁעָתָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה בְּרַגְלָיו אֵצֶל הָרְשָׁעִים קָשִׁים לִרְצוֹת. מֶה עָשׂוּ לֹא רָצוּ לָצֵאת מֵאֳהָלֵיהֶם כְּנֶגְדּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר עַד כָּאן הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת.