ילקוט שמעוני על התורה תשס״חYalkut Shimoni on Torah 768

א׳דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵראֹשׁ צֻ(וּ)רִים". הַסֶּלַע כְּשֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ נוֹחַ הוּא לַעֲקֹר. וְאֵלּוּ אֵינוֹ כֵן, אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֵין לָהּ בְּמָה תִּתָּלֶה, אֵלּוּ מְחֻבָּרִין עַד הַתְּהוֹם. כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים, אָמַר לוֹ בָלָק רְאֵה מַה שֶּׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת בַּשִּׁטִּים. אָמַר לוֹ אַתָּה צוֹפֶה בַּשִּׁטִּים. אֲנִי צוֹפֶה לָהֶם מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בַּצּוּרִים (יהושע ה, ב) "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻ(וּ)רִים" וְהוּא מְכַפֵּר לָהֶן עַל כַּמָּה עֲבֵירוֹת. אָמַר לוֹ אִם אִי אַתָּה יָכוֹל לְקַלְּלָן קַלֵּל אֻמָּה אַחֶרֶת וְעָרֵב אוֹתָהּ עִמָּהּ. אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל. הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מֻבְדָּלִין הֵן מִן הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים בְּכָל דָבָר. בִּלְבוּשֵׁיהֶן וּבְמַאֲכָלָן וּבְגוּפֵיהֶן וּבְפִתְחֵיהֶן, אֵינוֹ דָנָן עִם הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים. הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים דָּן אוֹתָן בַּלַּיְלָה וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ט, ט) "וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק" וְגוֹ'. הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים (איוב לד, כה) "הָפַךְ לַיְלָה וְיִדָּכָּאוּ", חֲשׁוּכִים כַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".

ב׳הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן. הֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית אֶחָד, אֵינוֹ מְחַשְּׁבָן עִם אֻמָּה אַחֶרֶת. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן. חֲשֹׁב כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְתִמְצָא כֻּלָּן יֵשׁ לָהֶן זוּג וְה"א וְנו"ן אֵין לָהֶם זוּג א' אֶחָד ט' תִּשְׁעָה הֲרֵי עֲשָׂרָה. בּ' שְׁנַיִם ח' שְׁמוֹנָה הֲרֵי עֲשָׂרָה, א"ט בּ"ח גּ"ז דּ"ו, ה' אֵין לָהּ זוּג. וְכֵן י"ץ כּ"ף ל"ע מ"ס, נ' אֵין לָהּ זוּג.

ג׳דָּבָר אֲחֵר "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁזִּמֵּן כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת כָּל אֶחָד יוֹמוֹ וְהֵסֵבּוּ וְאָכְלוּ. וּבְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְהֵא דַּעְתּוֹ קְנוּטָה עָלָיו אָמַר לוֹ אָבִיו הָסֵב וֶאֱכֹל עִמָּהֶן. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ אָמַר בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לַפֶּדָּגוֹג שֶׁלּוֹ עִם מִי אֲנִי אוֹכֵל. אָמַר לוֹ לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ אוֹכֵל עִם בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת. אֲבָל עַכְשָׁיו עִם אָבִיךָ אַתָּה אוֹכֵל. כָּךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא נַפְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲגוּמָה עֲלֵיהֶן נָתַן לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת. כְּשֶׁתָּבוֹא גְאֻלָּה לֶעָתִיד הֵן אוֹכְלִים לְעַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּא מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ עִם הָאֻמּוֹת לְשֶׁעָבַר. מִתְחַשֵּׁב לָנוּ. אָמַר לָהֶם וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

ד׳תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. מָשָׁל לְטַבָּח שֶׁבָּא לִשְׁחֹט פָּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ צוֹפֶה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ צוֹפֶה הִתְחִיל מַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהּ וּמְמַלֵּא אֶת הָאֵבוּס לְפָנֶיהָ. הִתְחִיל לוֹמַר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְשָׁחֲטָהּ וַהֲרֵי זִכִּיתִיהָ. כָּךְ. בִּלְעָם אוֹמֵר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְקַלֵּל וַאֲנִי מְבָרֵךְ. (במדבר כג יד) וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים. רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה". יֵשׁ פִּרְצָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁרָאָה בַּנְּחָשִׁים וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּיָדוֹ נוֹפְלִין שָׁם. (במדבר כג יז-יח) ("וְהִנֵּה) [וְהִנּוֹ] נִצָּב עַל עֹלָתוֹ (הוּא) שָׂרֵי מוֹאָב". בָּרִאשׁוֹנָה כְתִיב (לעיל פסוק ו) "הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב". כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוֹ כְלוּם הִנִּיחוּהוּ וְנִשְׁתַּיְּרוּ עִמּוֹ מִקְצַת שָׂרֵי מוֹאָב. וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר ה'. שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה יָשַׁב לוֹ וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ אָמַר לוֹ בִלְעָם עֲמֹד. אִי אַתָּה רַשַּׁאי לֵישֵׁב וְדִבְרֵי הַמָּקוֹם נֶאֱמָרִים. קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, שְׁנֵיהֶם הָיוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עַצְמָן גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר".

ה׳(במדבר כג יט) לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. אֵינוֹ כְבָשָׂר וָדָם, שֶׁבָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה אוֹהֲבִים, מָצָא אֲחֵרִים יָפֶה מֵהֶם כוֹפֵר בָּרִאשׁוֹנִים. [וְהוּא אֵינוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר לְכַזֵּב בִּשְׁבֻעוֹת אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. כְּשָׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעוֹת, עָשׂוּ תְשׁוּבָה מְבַטְּלָן. אַתָּה מוֹצֵא כְּתִיב (שמות כב, יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל לֹא הָיוּ רְאוּיִּין לִכְלָיָה. סָבוּר לְקַלְּלָן וּלְהַכְחִידָן עוֹד מְעַט. עָשׂוּ תְשׁוּבָה וּבִטֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם לב, יד) "וַיִּנָּחֵם ה'"].

ו׳(במדבר כג כא) לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. אָמַר בִּלְעָם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם אֶלָּא בַּמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם. אֲמַר לֵיהּ "לְכָה נָּא אָרָה לִּי", פַּרְדֵּס שֶׁאֵין לוֹ שׁוֹמֵר הַגַּנָּב יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ אוֹ אִם יָשֵׁן לוֹ הַשּׁוֹמֵר הַגַּנָב נִכְנָס וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים קכא. ד) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַזִּיקָן. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אֲמַר לֵיהּ בָּלָק אִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לִגַּע בָּהֶן מִפְּנֵי מֹשֶׁה מְשַׁמְּשָׁן רְאֵה זֶה שֶׁעוֹמֵד אַחֲרָיו מַה יִּהְיֶה. אֲמַר לֵיהּ אַף הוּא קָשֶׁה כְמוֹתוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וּמַפִּיל הַחוֹמָה. (במדבר כג כב) אֵל מוֹצִיאָ(וֹ)[ם] מִמִּצְרָיִם. אָמַרְתָּ לִי (במדבר כב, ה) "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", אֵינוֹ כֵן, הוּא בְעַצְמוֹ הוֹצִיאָן. כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כָּךְ הוּא מִדָּתוֹ חָטְאוּ קִמְעָא מוֹרִידָן כְּעוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט. יא) "אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף", זָכוּ מַעֲלָן וּמְרוֹמְמָן (כְּעוֹף) [כְּעָב] שֶׁנֶּאֱמַר "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה". דָּבָר אַחֵר "כְּתוֹעֲפֹת". אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. רְאֵם, אֵלּוּ שֵׁדִים.

ז׳(במדבר כג כג) כִּי לֹא נַחַשׁ. אֲמַר רַבִּי לֵוִי כָּל הַמְּנַחֵשׁ לוֹ נַחַשׁ, שֶׁנֶאֱמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב", (וְלֹא) [וְהָא] בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף כְּתִיב. אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָה שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב" וְגוֹ'. אֲמַר רַב כָּל נַחַשׁ שֶׁאֵינוֹ כְּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וּכְיוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֵינוֹ נַחַשׁ. רַב בְּדִיק בְּמַבָּרָא. כִּי הָא דְּרַב הֲוָא אָזִיל לְבֵי רַב חָנָן בַּר רָבָא חֲתָנֵיהּ, חָזָא מַבָּרָא דְּקָאָתֵי לְאַפֵּיהּ. אֲמַר יוֹמָא טָבָא לְגָאו. שְׁמוּאֵל בְּדִיק (בְּסִכָּרָא) [בְּסִפְרָא]. רַבִּי יוֹחָנָן בְּדִיק בְּיָנוּקָא. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בָּיִת תִּינוֹק וְאִשָּׁה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהוּא דְּאִתְחַזַּק עַד תְּלַת זִימְנִין. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, לא) "יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻּלָּנָה".