ילקוט שמעוני על התורה תשע״דYalkut Shimoni on Torah 774
א׳(במדבר כז ו-ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, יָפֶה תָּבְעוּ בְנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁכָּךְ כְּתוּבָה פָּרָשָׁה זוֹ לְפָנַי בַּמָּרוֹם אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר לו, ה) "כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים". כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". עֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו.
1
ב׳(לעיל פסוק ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן, לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם" וְגוֹ'. [הִתִּישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחוֹ], בָּאוּ בְנוֹת צְלָפְחָד לְדִין וְהִפְלִיא מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן", וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד, כָּךְ הוּא הַדִּין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְלֹא אָמַרְתָּ (דברים א, יז) "הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם", הַדִּין שֶׁאִי אַתָּה יוֹדֵעַ הֲרֵי הַנָּשִׁים דָּנִין אוֹתוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַדִּין אֶלָּא בָּאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת תְּחִלָּה, אָמְרוּ לָהֶם דִּין שֶׁל נַחֲלָה הוּא וְאֵין זוֹ שֶׁלָּנוּ אֶלָּא שֶׁל גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, בָּאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי חֲמִשִּׁים רָאוּ שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָן שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת אָמְרוּ אַף אָנוּ יֵשׁ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְכֵן לְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכֵן לְשָׂרֵי אֲלָפִים וְכֵן לַנְּשִׂיאִים, הֵשִׁיבוּ לָהֶן כֻּלָּן כָּעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְתֹּחַ פֶּה בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶן. אָמַר מֹשֶׁה אִם אוֹמַר אֲנִי לָהֶם אֶת הַדִּין אֶטֹּל אֶת גְּדֻלָּתָן, אָמַר לָהֶן אַף אֲנִי יֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנִּי, לְפִיכָךְ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'.
2
ג׳נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן. בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם, זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן. וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן, זוֹ חֵלֶק בְּכוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַף חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן נָטְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם", וּלְמָאן דַּאֲמַר תְּרֵי אֲחֵי דְאַבָּא [הָווּ לְהוּ] דִּכְתִיב (יהושע יז, ה) "וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה" הַהוּא מֵאֲחֻזַּת נַחֲלָה נָפְקָא. דָּבָר אַחֵר "נָתֹן תִּתֵּן", תֵּן לָהֶם מִטַּלְטְלִין וְכוּ'.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר "נָתֹן תִּתֵּן", שֶׁנָּטְלוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְקָרְבוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְאֶלְעָזָר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן". וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁנּוֹטְלוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כב) "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר", [זֶה הַיַּרְדֵּן] שֶׁנַּעֲשָׂה לְמֹשֶׁה (כְּשׁוּר) [כְּחוֹמָה] שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאָמַר לוֹ [יַעֲקֹב לְיוֹסֵף] בְּנוֹתֶיךָ נוֹטְלוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן.
4
ה׳וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר, אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה, לְדוֹרוֹת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר". תָּנוּ רַבָּנָן "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ", אֵין לִי אֶלָּא בֵן, בֶּן הַבֵּן וּבַת הַבֵּן וּבֶן בַּת הַבֵּן מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין לוֹ", עַיֵּן עָלָיו. בַּת, אֵין לִי אֶלָּא בַּת, בַּת הַבַּת וּבֶן הַבַּת [וּבַת בֶּן הַבַּת] מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין לוֹ", עַיֵּן עָלָיו. הָא כֵּיצַד, נַחֲלָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וְהוֹלֶכֶת עַד רְאוּבֵן. וְלֵימָא עַד יַעֲקֹב. גְּמִירֵי דְּלָא כָלְיָא שִׁבְטָא. אֲמַר רַב הוּנָא אֲמַר רַב כָּל הָאוֹמֵר תִּירַשׁ הַבַּת עִם בַּת הַבֵּן, אֲפִלּו נָשִׂיא בְיִשְׂרָאֵל, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מַעֲשֵׂה צְדוֹקִין. דְּתַנְיָא בְּאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים בְּטֵבֵת תַּבְנָא לְדִינָנָא, שֶׁהָיוּ צְדוֹקִין אוֹמְרִים תִּירַשׁ הַבַּת עִם בַּת הַבֵּן. נִטְפַּל לָהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְאָמַר לָהֶם, שׁוֹטִין, זוֹ מִנַּיִן לָכֶם, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ דָבָר חוּץ מִזָּקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מְפַטְפֵּט כְּנֶגְדּוֹ וְאוֹמֵר וּמַה בַּת בְּנוֹ שֶׁבָּאָה מִכֹּחַ כֹּחוֹ תִּירָשֶׁנּוּ, בִּתּוֹ הַבָּאָה מִכֹּחוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֶׁנּוּ. קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (בראשית לו, כ) "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה" וּכְתִיב (שם, כד) "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה", מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה. וְדִילְמָא תְּרֵי עֲנָה הָווּ. אֲמַר רָבָא אֲנָא אֲמִינָא מִלְּתָא דְּשָׁבוּר מַלְכָּא לָא אֲמָרָהּ, וּמַנּוּ, שְׁמוּאֵל, אֲמַר קְרָא "הוּא עֲנָה", הוּא עֲנָה דְּמֵעִיקָרָא. אָמַר לוֹ רַבִּי, בְּכָךְ אַתָּה פוֹטְרֵנִי. אָמַר לוֹ, שׁוֹטֶה, וְלֹא תְהֵא תוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְטֵלָה שֶׁלָּכֶם, מַה לְבַת בְּנוֹ שֶׁכֵּן יָפֶה כֹּחָהּ אֵצֶל הָאַחִין [תֹּאמַר בְּבִתּוֹ שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ אֵצֶל אַחִין], וְנִצְּחוּם, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. הַבָּנִים יוֹרְשִׁים אֶת הָאָב, מִנָּלָן. דִּכְתִיב "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ", טַעֲמָא דְאֵין לוֹ בֵן הָא אִם יֵשׁ לוֹ בֵן בֵּן קוֹדֵם. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבָּיֵי אֵימָא לָא הַאי לֵירוּת כֻּלֵּיהּ וְלָא הַאי לֵירוּת כֻּלֵּיהּ אֶלָּא תַּרְוַיְהוּ בַּהֲדָדֵי (לֵירְתָן). אֲמַר לֵיהּ וְאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְאַשְׁמוּעִינַן דְּהֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא חַד בָּרָא לֵירְתִינְהוּ לְכֻלְּהוּ נִכְסֵי. וְדִילְמָא הָא קָמַשְׁמָע לָן דְּבַת נַמֵּי בַּת יְרֻשָּׁה הִיא. הַהִיא (במדבר לו, ח) מִ"וְּכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה" נָפְקָא. וְאִבָּעִית אֵימָא מֵהָכָא, "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם", וְלֹא לִבְנוֹתֵיכֶם. אֶלָּא מֵעַתָּה (דברים יא, כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם" הָכָא נַמֵּי בְּנֵיכֶם וְלֹא בְנוֹתֵיכֶם. בְּרָכָה שָׁאנֵי. תַּנְיָא "וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ", זֶה הָאָב, מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֵם לָאַחִין. יָכוֹל יְהֵא קוֹדֵם לַבֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַקָּרֹב", קָרוֹב קוֹדֵם. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הָאָח. מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַבֵּן שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לְיַעֲדָה וְלִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. אַדְרַבָּה, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָח שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָחִיו לְיִבּוּם. כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן וְכוּ'. וְתֵיפוּק לֵיהּ דְּהָכָא תַּרְתֵּי וְהָכָא חָדָא. מִשּׁוּם דִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה גּוּפָהּ מֵהַאי טַעֲמָא הוּא דִּקָיְמָא לֵיהּ לְתַנָּא כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן כוּ'. (אָמְרִי) [וְאֵימָא] שְׁאֵרוֹ זֶה הָאָב מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֵם לַבַּת יָכוֹל יַקְדִּים לַבֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר "הַקָּרֹב" קָרוֹב קוֹדֵם. כֵּיוָן דִּלְעִנְיָן יִבּוּם בֵּן וּבַת כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, לְעִנְיַן נַחֲלָה נַמֵּי בֵּן וּבַת כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ. וְאֵימָא שְׁאֵרוֹ זֶה הָאָב מְלַמֵּד שֶׁהָאָב קוֹדֵם לַאֲחֵי הָאָב יָכוֹל יַקְדִּים לָאַחִים תַּלְמוּד לוֹמַר "הַקָּרֹב" קָרוֹב קוֹדֵם. אֲחֵי הָאָב לָא צְרִיכֵי קְרָא, מִכֹּחַ מָאן קָא אָתוּ, מִכֹּחַ אָב, קָאי אָב יָרְתֵי אֲחֵי [הָאָב]. וְהָא קְרָאֵי לָאו הָכֵי כְּתִיבֵי. קְרָאֵי שֶׁלֹּא כְסִדְרָן כְּתִיבֵי. וְתַנָּא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא דְּתַנְיָא אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ, בִּמְקוֹם בַּת אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב [וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב בִּמְקוֹם אָחִין. וְאֵימָא בִּמְקוֹם בַּת] אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָחִין וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם בַּת. אִם כֵּן לִכְתּוּב רַחֲמָנָא וְהַעֲבַרְתֶּם, וּלְמָאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵוְהַעֲבַרְתֶּם הַאי שְׁאֵרוֹ מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִיבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא שְׁאֵרוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וּלְמָאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִשְּׁאֵרוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּתַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר בְּכֻלָּן נֶאֱמַר נְתִינָה וְכָאן נֶאֱמַר הַעֲבָרָה, אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּעֲבִיר נַחֲלָה מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט אֶלָּא בַּת הוֹאִיל וּבְנָהּ וּבַעֲלָהּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ. וּמִמַּאי דִּשְׁאֵרוֹ זֶה הָאָב, דִּכְתִיב (ויקרא יח, יב) "שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא", אֵימָא שְׁאֵרוֹ זֶה הָאֵם דִּכְתִיב "שְׁאֵר אִמְּךָ הִיא". אֲמַר קְרָא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ, מִשְׁפַּחַת אַב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה דִּכְתִיב (במדבר א, ב) "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". אֲמַר רַבִּי זֵירָא אֲמַר רַב מִנַּיִן לְמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ", יֵשׁ לְךָ הַעֲבָרָה אַחֶרֶת שֶׁהִיא כָזוֹ, וְאֵיזוֹ, זוֹ מַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע רַב נַחְמָן אֲמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ, [מֵהָכָא], וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו, יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אֲחֶרֶת שֶׁהִיא כָזוֹ, [וְאֵיזוֹ], זוֹ מַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. וְרַב נַחְמָן מַאי טַעֲמָא לָא אֲמַר מֵוְהַעֲבַרְתֶּם, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּרַבִּי בְּכֻלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן נְתִינָה וְכוּ'. וְרַבִּי זֵירָא מַאי טַעֲמָא לָא אֲמַר מֵוּנְתַתֶּם, אוֹרְחֵיהּ דִקְרָא הוּא. רַב מְנַסְּיָא אֲמַר שְׁמוּאֵל, מֵהָכָא, (מלכים ב כ, א; ישעיה לח, א) "בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ וְגוֹ' צַו לְבֵיתֶךָ" וְגוֹ', בְּצַוָּאָה בְּעָלְמָא. רַמִי בַּר יְחֶזְקֵאל אֲמַר, מֵהָכָא, (שמואל ב יז, כג) "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה וְגוֹ' וַיְצַו" וְגוֹ'.
5