ילקוט שמעוני על התורה תשע״הYalkut Shimoni on Torah 775
א׳תָּנוּ רַבָּנָן "שְׁאֵרוֹ", זוֹ אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. יָכוֹל אַף הִיא תִּירָשֶׁנּוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְיָרַשׁ אֹתָהּ", הוּא יוֹרֵשׁ אוֹתָהּ וְאֵין הִיא יוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ. וְהָנֵי קְרָאֵי לָאו הָכֵי כְתִיבֵי. אֲמַר אַבָּיֵי תָרִיץ וְאֵימָא הָכֵי וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַקָּרֹב אֵלָיה שְׁאֵרוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ, אֲמַר לֵיהּ רָבָא סַכִּינָא חֲרִיפָא לִפְסוֹק קְרָאֵי. אֶלָּא אֲמַר רָבָא תָּרִיץ הָכִי וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלַת שְׁאֵרוֹ לוֹ קָסְבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. וְתַנָּא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא וְיָרַשׁ אֹתָהּ, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֵת אִשְׁתּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמַעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', בַּהֲסָבַת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאוֹמֵר (שם, ז) "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה". וְאוֹמֵר "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר". וְאוֹמֵר (יהושע כד, לג) "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ", מִנַּיִן לְפִינְחָס שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְאֶלְעָזָר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא פִינְחָס אִשָּׁה וּמֵתָה וִירָשָׁהּ. וְאוֹמֵר (דהי"א ב, כב) "וּשְׂגוֹב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד", מִנַּיִן הָיָה לוֹ לְיָאִיר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ לִשְׂגוּב, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָשָׂא יָאִיר אִשָּׁה וּמֵתָה וִירָשָׁה. מַאי וְאוֹמֵר. וְכִי תֵימָא בַּהֲסָבַת בֵּן הוּא דְּקָפִיד קְרָא אֲבָל בַּעַל לָא יָרִית תָּא שְׁמַע "וְלֹא תָסֹב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה" וְגוֹ', וְכִי תֵימָא לַעֲבֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, תָּא שְׁמַע "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה (לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל) מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר", וְכִי תֵימָא לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת", וְכִי תֵימָא אֶלְעָזָר הוּא דְּנָסַב אִ(י)תְּתָא וּשְׁכִיבָא וִירָתָהּ פִינְחָס תָּא שְׁמַע "וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר", וְכִי תֵימָא הָתָם נַמִּי הָכֵי הֲוָה אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי. תַּנְיָא בַּהֲסָבַת הַבֵּן "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה" בַּהֲסַבַּת הַבֵּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּהֲסָבַת הַבַּעַל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר" הֲרֵי הֲסָבַת הַבַּעַל אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה (לְמַטֶּה אַחֵר) [לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"] בַּהֲסָבַת הַבֵּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּנְיָא [אִידָךְ] בַּהֲסָבַת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּהֲסָבַת הַבֵּן, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ' הֲרֵי בַּהֲסָבַת הַבֵּן אָמוּר. דְּכֻלֵּי עָלְמָא מִיהַת "מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר" בַּהֲסָבַת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מַאי טַעֲמָא. אֲמַר (רָבָא) [רַבָּה] אֲמַר קְרָא "מַטּוֹת". רַב אַשִׁי אֲמַר, אֲמַר קְרָא "מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר", וּבֵן לָאו אַחֵר הוּא. בְּנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין. תַּנְיָא בְּנֵי אֲחָיוֹת וְלֹא בְּנוֹת אֲחָיוֹת. לְמַאי הִלְכָתָא. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת לִקְדַּם, דְּתָנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ, הֻקְּשָׁה יְרֻשָּׁה (רִאשׁוֹנָה) [שְׁנִיָּה] לִירֻשָּׁה (שְׁנִיָּה) [רִאשׁוֹנָה], מַה יְּרֻשָּׁה רְאשׁוֹנָה הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת אַף יְרֻשָּׁה שְׁנִיָּה בֵּן קוֹדֵם לְבַת. מִנַּיִן שֶׁהָאָב קוֹדֵם אֶת הָאַחִין בְּנַחֲלָה. הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֲרֵי אוֹמֵר וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ, מִפְּנֵי הַבַּת מַעֲבִיר אַתָּה אֶת הָאָב וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הָאַחִין. וּמִנַּיִן שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר, וּמָה אַחִין [מִן הָאָב], שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב, הֲרֵי הֵן יוֹרְשִׁין הָאָב, שֶׁאֵין הָאַחִין בָּאִין אֶלָּא מִכֹּחוֹ, אֵינוֹ דִין הוּא שֶׁיּוֹרֵשׁ. וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת בַּת הַבֵּן כַּבֵּן. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא, וּמַה בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא לְשָׁעָה עָשָׂה אֶת בַּת הַבֵּן כַּבֵּן, קַל וָחֹמֶר לְדוֹרוֹת. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים. הֲרֵי אַתָּה דָן הוֹאִיל וְהַבָּנִים יוֹרְשִׁין (וְאָחִין) וַאֲחֵי אָב יוֹרְשִׁין, מַה בָּנִים עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁין עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים וּמַה בָּנִים הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁין הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת וּמַה בְּגוֹאֲלִין עָשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁין נַעֲשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם. וּמִנַּיִן שֶׁהַבַּת יוֹרֶשֶׁת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אֵין לִי אֶלָּא בַּת, (בַּת) הַבֵּן מִנָּיִן. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא, וּמַה בַּת, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הַבֵּן, הֲרֵי הִיא יוֹרֶשֶׁת, בֵּן, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ בִּמְקוֹם הַבַּת, דִּין הוּא שֶׁיּוֹרֵשׁ. וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וְגוֹ' מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת אִמּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר א, ב) "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם", מַגִּיד שֶׁמִּשְׁפָּחוֹת הוֹלְכוֹת אַחַרֵי אָבוֹת.
1