ילקוט שמעוני על התורה תשע״טYalkut Shimoni on Torah 779

א׳הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ [שַׁחֲרִית] בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבָּיִם. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַכְשִׁיר הָיָה בֶן בְּתֵירָא בַּפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לִשְׁמוֹ, דְּכֻלֵּי יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא. הָא כְתִיב "בֵּין הָעַרְבָּיִם". אֲמַר רַב שֵׁילָא בֵּין שְׁנֵי עַרְבָּיִם תָּמִיד, דִּכְתִיב בֵּיהּ "בֵּין הָעַרְבָּיִם", הָכִי נַמֵּי דְכֻלֵּי יוֹמָא [כָּשֵׁר]. הָתָם מִדִּכְתִיב "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" מִכְּלַל דְּבֵין הָעַרְבָּיִם עַרְבָּיִם מַמָּשׁ. אֵימָא חָד בַּבֹּקֶר אִידָךְ כֻּלֵּי יוֹמָא. אֶחָד בַּבֹּקֶר וְלֹא שְׁנַיִם בַּבֹּקֶר. נֵרוֹת, דִּכְתִיב בְּהוּ (שמות ל, ח) "בֵּין הָעַרְבָּיִם", הָכֵי נַמֵּי דְכֻלֵּי יוֹמָא [כְשֵׁרָה]. שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" וְתַנְיָא מֵ"עֶרֶב עַד בֹּקֶר" תֵּן לָהּ מִדָתָהּ שֶׁתְּהֵא דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר, דָּבָר אַחֵר אֵין לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר אֶלָּא זוֹ בִלְבַד קְטֹרֶת, דִּכְתִיב (שם ל, ז-ח) "בֵּין הָעַרְבָּיִם", הָכֵי נַמֵּי דְכֻלֵּי יוֹמָא [כְשֵׁרָה]. שָׁאנִי קְטֹרֶת דְּאִ(י)תְּקַשׁ לַנֵּרוֹת. הָתָם נַמֵּי הָכְּתִיב "שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב". הַהוּא לִיאֻחַר [דָּבָר] הוּא דְּאָתָא, דְּתַנְיָא יְאֻחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם) "בָּעֶרֶב" (שמות יב, ו) וּ"בֵין הָעַרְבָּיִם" לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶּאֱמַר בּוֹ אֶלָּא "בֵּין הָעַרְבָּיִם" בִּלְבַד. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר פּוֹסֵל הָיָה בֶן בְּתֵירָא בַּפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, לִשְׁמוֹ, דְּבָעִינַן "בֵּין הָעַרְבָּיִם", שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי. לֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׂ בַּבֹּקֶר לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. בְּמָה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל נִתְחַנֵּךְ, אֲפִלּוּ רִאשׁוֹן בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל הָיוּ מְזִידִין לֹא הִקְרִיבוּ בַבֹּקֶר לֹא יַקְרִיבוּ בֵין הָעַרְבָּיִם. [וְכִי] כֹהֲנִים חָטְאוּ מִזְבֵּחַ בָּטֵל. אֲמַר רָבָא לֹא יַקְרִיבוּ הֵם אֲבָל יַקְרִיבוּ אֲחֵרִים. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם, דְּכֵיוָן דְּלָא שְׁכִיחָא וּמַעְתְּרָא חֲבִיבָא לְהוּ וְלָא פָשְׁעֵי בָהּ.

ב׳(במדבר כח ה) וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָאֵיפָה. סֹלֶת, מִן הַחִטִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁ(י)פּוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, ב) "סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ סְלָתוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפֵרֵט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינּוֹ אֶלָּא מִן הַחִטִּין אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל סְלָתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִן הַחִטִּין. מִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק. אֵין לִי אֶלָּא מִנְחָה, לַמְּנוֹרָה מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כד, ב) "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר", לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק.