ילקוט שמעוני על התורה תשפ״הYalkut Shimoni on Torah 785

א׳אִישׁ. לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וְאֶת בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן "נֶדֶר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "נֶדֶר", מַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן הַפְלָאָה סָמוּךְ לְאִישׁ אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן הַפְלָאָה סָמוּךְ לְאִישׁ. מִכָּאן אָמְרוּ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו קַיָּמִין. כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'. אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵין זֶה נֶדֶר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁאָמַר לַשֵּׁם. תַּלְמוּד לוֹמַר (לֶאֱסֹר אִסָּר) ["לִנְדֹּר נֶדֶר"] מִכָּל מָקוֹם. אוֹ כְּשֵׁם שֶׁבִּנְדָרִים אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ הֲרֵי זֶה נֶדֶר וְאִם לָאו אֵין זֶה נֶדֶר יָכוֹל אַף בִּשְׁבוּעוֹת כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר לֶאְסֹר אִסָּר, מִכָּל מָקוֹם. מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעוֹת. בִּנְדָרִים כְּנוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁבוּעוֹת כְּנִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ד, ל) "חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ". חֻלִּין שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לְךָ כִּבְשַׂר חֲזִיר, כַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין, כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, כִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, (כְּנַחֲלַת) [כְּחַלַּת] אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ, מֻתָּר. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר קְרָא אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר, עַד שֶׁיִּדֹּר בְּדָבָר הַנִּדּוֹר. אִי הָכֵי אֲפִלּוּ בְּדָבָר הָאָסוּר נַמֵּי, דְּהָא כְּתִיב לֶאסֹר אִסָּר. מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא אֵיזֶהוּ אִסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה וְכוּ' (לְהַלָּן בָּרֶמֶז הַזֶּה).

ב׳אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר. יָכוֹל שֶׁנֶּדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם אוֹ נֶדֶר שֶׁאֵין בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם. תַּלְמוּד לוֹמַר "לַה'", נֶדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם. אוֹ בִּנְדָרִים הוּא עוֹבֵר, מִנַּיִן אַף בִּשְׁבוּעוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה". וַהֲלֹא דִין הוּא, מַחֲמִיר הוּא בִּנְדָרִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בִּשְׁבוּעָה שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְדָרִים נֶדֶר שֶׁהוּא עַל תְּנַאי דָּבָר כְּנֶדֶר שֶׁאֵינוֹ עַל תְּנַאי דָּבָר וְהוּא חַיָּב וְלֹא עָשָׂה בִּשְׁבוּעָה כֵּן, אִם עוֹבֵר בִּנְדָרִים בְּלֹא יַחֵל יְהֵא עוֹבֵר בִּשְׁבוּעָה בְּלֹא יַחֵל, אוֹ מַחֲמִיר הוּא בִּשְׁבוּעָה מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחֲמִיר בִּנְדָרִים שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם כִּשְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ הֶקְדֵּשׁ לַשֵׁם וְהוּא חַיָּב וְלֹא עָשָׂה בִנְדָרִים כֵּן אִם עוֹבֵר הוּא בִּנְדָרִים בְּלֹא יַחֵל אֵינוֹ דִין שֶׁיַּעֲבֹר בִּשְׁבוּעָה בְּלֹא יַחֵל. אוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת הוּא עוֹבֵר, מִנַּיִן אַף לַאֲחֵרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים. נֶאֱמַר "כִּי יִדֹּר נֶדֶר", רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְהֶמְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי לְהָרַע לָהּ וּלְהֵיטִיב לָהּ. אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה, רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְכִירָתָן בֵּין גְדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. לֶאסֹר אִסָּר רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְנוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרְשׁוֹ וּמוֹרִישׁוֹ. לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יוֹרַשְׁתּוֹ אֶלָּא הִיא מוֹרִישָׁתוֹ. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה, רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהֵיטִיב לְכָל אָדָם. חָנָן הָיָה אוֹמֵר יָכוֹל שֶׁאֵין לִי עוֹבֵר בִּנְדָרִים בְּלֹא יַחֵל אֶלָּא הוּא, מִנַּיִן אַף אֲחֵרִים יְהוּ עוֹבְרִין עִמּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּכָל הַיֹּצֵא" וְגוֹ'. הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, כִּכָּר זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם, יָכוֹל שֶׁיִּתֵּן הֲנָיָתוֹ שֶׁל בַּיִת וְיִכָּנֵס, דְּמֵי כִּכָּר וְיֹאכְלֶנּוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּכָל הַיֹּצֵא". רַבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִנַּיִן אַף הָאוֹמֵר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, לִתֵּן מַתָּנָה לְעָנִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲחֵרִים, יַעֲשֶׂה מִיָּד. תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּכָל הַיֹּצֵא" וְגוֹ'.

ג׳לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ. עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר וְאֵין אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶׁנָּדַר, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדֹּר, מָקוֹם שֶׁמְּקַיֵּם נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּקַיֵּם נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדֹּר, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ", עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר וְאֵינוֹ אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים.

ד׳דָּבָר אַחֵר "לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, קִבֵּל עָלָיו בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ". יָכוֹל אֲפִלּוּ נִשְׁבַּע לֶאֱכֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶאסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ", לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר וְלֹא לְהַתִּיר אֶת הָאָסוּר. הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בַּאֲוִיר וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ב) "כִּי יַפְלִ(י)א" "כִּי יַפְלִ(י)א", שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד הַפְלָאָה לְאִסּוּר וְאֶחָד הַפְלָאָה לְהֶתֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי" בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחָזַרְתִּי. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה, ה) "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ". חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קו) "נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵּמָה". אֳמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אִי הֲוַאי הָתָם הֲוָה אָמִינָא מִלְּתָא דְעָדִיפָא מִכֻּלְּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", הוּא אֵינּוֹ מֵיחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מֵיחֲלִין לוֹ. אֲמַר רָבָא לְכֻלְּהוּ אִית לְהוּ פִּרְכָא בַּר מִדִּשְׁמוּאֵל דְּלֵית לֵיהּ פִּרְכָא, דְּאִי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּלְמָא כִּדְרַבִּי יְהוּדָה דַּאֲמַר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה, וְאִי מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּלְמָא הָכֵי קְאֲמַר בְּאַפִּי נִשְׁבַעְתִּי וְלָא הֲדַרְנָא בִי, אִי מִדְּרַבִּי יִצְחָק דִּלְמָא לַאֲפוּקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל דַּאֲמַר גָּמַר בְּלִבּוֹ צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו קָא מַשְׁמַע לָן אַף עַל גַּב דְּלָא הוֹצִיא, וְאִי מִדְּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּלְמָא כִּדְרַב גִּידֵל אֲמַר רַב מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם דְּבַר מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קו) "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה", אֶלָּא דִּשְׁמוּאֵל וַדַּאי לֵית לֵיהּ פִּרְכָא, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֵינָשֵׁי טָבָא חָדָא פִּלְפְּלָא חֲרִיפָתָא מִמְּלֹא צָנָא דְקָרֵי. דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶם אִסּוּר אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם כְּדֵי לְבַטְּלוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ". קוֹנָם פֵּרוֹת עוֹלָם עָלַי, הֲרֵי זֶה יָפֵר. קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה לְפִי אַבָּא, לְפִי אָבִיךָ, וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ (וּמַאֲכָל) [וּמַיִם] לִפְנֵי בְּקָרְךָ, אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שֶׁלֹּא אֶכְחֹל וְשֶׁלֹּא אֶפְקֹס וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי, יָפֵר, מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. שֶׁלֹּא אַצִּיעַ לְךָ מִטָּתְךָ וְשֶׁלֹּא אֶמְזֹג לְךָ אֶת הַכּוֹס וְשֶׁלֹּא אֶרְחֹץ לְךָ פָּנֶיךָ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ, אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".

ה׳דָּבָר אַחֵר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", מִכָּאן לֶחָכָם, שֶׁאֵין מַתִּיר נִדְרֵי עַצְמוֹ. דְבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל). קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי לְפִיךָ, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא יָפֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָפֵר. רַב אַחָא בַּר הוּנָא סְבַר כִּי הֵיכֵי דִּפְלִיגֵי בַּהֲפָרָה הָכִי נַמִּי פְּלִיגֵי בִּשְׁאֵלָה. רַב פַּפִּי אֲמַר מַחֲלֹקֶת בַּהֲפָרָה, דְּרַבִּי נָתָן סְבַר אֵין הַבַּעַל מֵפֵר אֶלָּא אִם כֵּן חָל הַנֶּדֶר דִּכְתִיב "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" וְגוֹ', וְרַבָּנָן סָבְרֵי בַּעַל מֵפֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָל הַנֶּדֶר דִּכְתִיב (איוב ה, יב) "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים", אֲבָל בִּשְׁאֵלָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין חָכָם מַתִּיר אֶלָּא אִם כֵּן חָל נֶדֶר, דִּכְתִיב "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ". רַב פַּפִּי אֲמַר מַחֲלֹקֶת בַּהֲפָרָה, אֲבָל בִּשְׁאֵלָה דִּבְרֵי הַכֹּל חָכָם מַתִּיר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָל נֶדֶר, דִּכְתִיב "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", לְמֵימְרָא דְּלָא הֲוָה בֵּיהּ מַעֲשֶׂה וְכוּ'. חֹמֶר בִּנְדָרִים מִבִּשְׁבוּעוֹת כֵּיצַד. אָמַר קוֹנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל, תְּפִלִּין שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ, בִּנְדָרִים אָסוּר בִּשְׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", דְּבָרוֹ לֹא יַחֵל אֲבָל מֵיחֵל הוּא נִדְרֵי שָׁמָיִם. מַאי שְׁנָא נֶדֶר, דִּכְתִיב "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", שְׁבוּעָה נַמֵּי הָא כְּתִיב אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה וְגוֹ' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. אֲמַר אַבָּיֵי הָא דַּאֲמַר הֲנָאַת סֻכָּה עָלַי וְהָא דַּאֲמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶהָנֶה מִן הַסֻּכָּה. אֲמַר רָבָא וְכִי מִצְווֹת לֵהָנוֹת נִתְּנוּ. אֶלָּא אָמַר רָבָא הָא דַּאֲמַר יְשִׁיבַת סֻכָּה עָלַי וְהָא דַּאֲמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בְּסֻכָּה. וְשֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים לַעֲבֹר עַל הַמִּצְווֹת מֵהָכָא נָפְקָא, מֵהָתָם נָפְקָא דְּתַנְיָא יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מַה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת יָצָא נִשְׁבָּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. חָד קְרָא לְמִפְטְרֵיהּ מִן קָרְבַּן שְׁבוּעָה וְחָד קְרָא לְמִפְטְרֵיהּ מִלָּאו שְׁבוּעָה. אֲמַר רַב הוּנָא הִקְדִּישׁ וְאָכַל לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, ב) "כִּי יַפְלִיא" וְלֹא יַחֵל, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַפְלָאָה יֶשְׁנוֹ בְּבַל יַחֵל וְכָל שֶׁאֵינוֹ בְּהַפְלָאָה אֵינוֹ בְּבַל יַחֵל. הִקְדִּישׁ וְאָכְלוּ אֲחֵרִים, רַב כַּהֲנָא אָמַר אֵין לוֹקִין, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאָמְרֵי תַּרְוַיְהוּ, לוֹקִין. וּבְמֻפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ קָמִיפְלְגֵי, מַר סְבַר מֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרַיְתָא וּמַר סְבַר דְּרַבָּנָן.

ו׳לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין, הֲרֵי שֶׁהָיָה חָכָם [לֹא] יָפֵר לְעַצְמוֹ, וְהַדִּין נוֹתֵן אִם מֵפֵר לְאַחֵר לֹא יָפֵר לְעַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְבָרָיו חֻלִּין.

ז׳דָּבָר אַחֵר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ". מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל (כָּל דְּבָרוֹ) [בַּל יַחֵל]. עַל בַּל תְּאַחֵר מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כג, כב) "כִּי תִּדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ", מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת הַבְטָאָה כִּשְׁבוּעָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה, וְאִשָּׁה, מַקִּישׁ אִשָּׁה לְאִישׁ מַה הָאִישׁ עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר אַף אִשָּׁה עוֹבֶרֶת עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר. וְאִשָּׁה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתִּבְגֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּנְעֻרֶיהָ". שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ קְטַנָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִשָּׁה". הָא כֵּיצַד. יָצָאת מִכְּלַל קְטַנָּה וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָאָה. מִכָּאן אָמְרוּ בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּמִין. כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה', אֶת שֶׁתִּסְמֹךְ נִדְרָהּ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִנָּדֵר הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵין זֶה נֶדֶר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁתִּדֹּר לַשֵּׁם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָסְרָה אִסָּר", מִכָּל מָקוֹם. וְאָסְרָה אִסָּר. אֵין אִסָּר אֶלָּא שְׁבוּעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (וְ)[אוֹ ]אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻ(וּ)עָה. בְּבֵית אָבִיהָ, בִּרְשׁוּת אָבִיהָ. אוֹ בְּבֵית אָבִיהָ כְּמַשְׁמָעוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יז) בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ, נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הָאָב אָמַרְתִּי וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל, לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין. אַתָּה אוֹמֵר מִן הָאֵרוּסִין אוֹ אֶלָּא מִן הַנִּשּׂוּאִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ", שֶׁכָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ, יָצְאָה אֶת שֶׁנִּתְאַרְמְלָה וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הָנִּשּׂוּאִין שֶׁאֵין כָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ.

ח׳כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה'. בְּיוֹדְעָה לְשֵׁם מִי הִיא נוֹדֶרֶת, פְּרָט לִקְטַנָּה. מִכָּאן אָמְרוּ תִּינֹקֶת בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתִינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, בִּזְמַן (שֶׁאֵין) [שֶׁהֵן] אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ אֵין נִדְרָן נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. תִּינֹקֶת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתִינוֹק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ, רַבִּי, הִקְדַּשְׁתִּי קַרְדֻּמִּי. אָמַר לוֹ, בְּנִי, לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה הִקְדַּשְׁתָּ. אָמַר לוֹ, רַבִּי, לֹא הִקְדַּשְׁתִי אֶלָּא לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת אֵלֶּה. אָמַר לוֹ, בְּנִי, נְדָרֶיךָ נְדָרִים. תָּנוּ רַבָּנָן מִבְטָא, שְׁבוּעָה. אִסָר שְׁבוּעָה. אִסּוּר אִסָר, אִם אַתָּה אוֹמֵר אִסָּר שְׁבוּעָה, חַיָּב, וְאִם לָאו, פָּטוּר. מַאי קָאֲמַר. אֲמַר אַבָּיֵי הָכֵי קָאֲמַר מִבְטָא, שְׁבוּעָה. אִסָּר, מִתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה. [אִסּוּר אִסָּר, אִם אַתָּה אוֹמֵר מִתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, חַיָּב, וְאִם לָאו פָּטוּר]. מִבְטָא, שְׁבוּעָה, מֵהָכָא (להלן פסוק ז) "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ" וְגוֹ' וְאִלּוּ שְׁבוּעָה לָא קָאֲמַר, בְּמַאי אָסְרָה עַצְמָהּ, בְּמִבְטָא. רָבָא אֲמַר מִתְפִּיס בִּשְׁבבוּעָה לָאו כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, וְהָכֵי קָאֲמַר מִבְטָא, שְׁבוּעָה. אִסָּר, נַמֵּי שְׁבוּעָה. אִסָּרֵיהּ דְּאִסָּר הֵטִילוֹ הַכָּתוּב בֵּין נֶדֶר לִשְׁבוּעָה, הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר נֶדֶר, בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה שְׁבוּעָה. הֵיכָן הִטִילוֹ. (להלן פסוק יא) "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה" וְכוּ'. מֵיתִיבֵי אֵיזֶהוּ אִסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אָמַר הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֹכַל בָּשָׂר וְלֹא אֶשְׁתֶּה יַיִן כְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אַבָּא כְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ פְּלוֹנִי כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם כְּיוֹם שֶׁרָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ, אָסוּר, וַאֲמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁנִּדּוֹר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם, בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי מִדְּיַתְפִיס (צ"ל: מִדְּמַּתְפִּיס) בְּנֶדֶר נֶדֶר מַתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה נַמִּי שְׁבוּעָה, אֶלָּא לְרָבָא קַשְׁיָא. אֲמַר לְךָ רָבָא תָּרִיץ וְאֵימָא הָכֵי אֵיזֶהוּ אִסָּר נֶדֶר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אָמַר הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֹכַל בָּשָׂר וְכוּ' וַאֲמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁנִּדּוֹר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם, מַאי טַעֲמָא, אֲמַר קְרָא אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר, עַד שֶׁיִּדֹּר בְּדָבָר הַנִּדּוֹר. בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ, הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז שׁ"כ). נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל. מִנָּלָן. אֲמַר רָבָא דַּאֲמַר קְרָא "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ", וְלא בֵּית בַּעֲלָהּ מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה לִרְשׁוּת הָאָב. מִנָּלָן. אֲמַר רָבָא אֲמַר קְרָא וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, מַקִּישׁ קֹדֶם הֲוָיָה שְׁנִיָּה לְקדֶם הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה, מָה רִאשׁוֹנָה אָב מֵפֵר לְחוּדֵיהּ אַף שְׁנִיָּה אַב מֵפֵר לְחוּדֵיהּ. וְאֵימָא הָנֵי מִלֵּי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס אֲבָל בִּנְדָרִים שֶׁנִּרְאוּ לָאָרוּס לֹא מָצֵי מֵפֵר אָב. אִי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס (להלן פסוק יז) "מִבִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" נָפְקָא. (במדבר ל ה-ו) וְשָׁמַע אָבִיהָ, לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ. וְשָׁמַע אָבִיהָ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא, הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ". וְהֶחֱרִישׁ לָהּ, עַד שֶׁיְּהֵא נִתְכַּוֵּן לָהּ, שֶׁאִם נָדְרָה בִּתּוֹ וְאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהָיְתָה אִשְׁתִּי הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶחֱרִישׁ לָהּ", עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר יְהֵא מוּפָר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא יָפֵר, אוֹ אַף מִשֶׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ, עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם, אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָקוּם" מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֶדֶר שֶׁקִּיֵּם שָׁעָה אַחַת אֵין (יָכוֹל) [רַשַּׁאי] לְהָפֵר. נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִּתּוֹ, בִּתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר. לְמֵימְרָא דְּאֹתָהּ דַּוְקָא, וְהָא גַּבֵּי קְרָעִין דִּכְתִיב "עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" וְתַנְיָא אָמְרוּ לוֹ מֵת אָבִיו וְקָרַע וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא בְּנוֹ יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. לָא קַשְׁיָא, הָא בִּסְתָם הָא בִּמְפָרֵשׁ. וְהָתַּנְיָא לֹא יָצָא יְדֵי קְרִיעָה. לָא קָשְׁיָא וְכוּ'.

ט׳וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, תַּנְיָא הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים מֵעֵת לְעֵת. מַאי טַעֲמָא דְּתַנָּא קָמָא. אֲמַר קְרָא בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. וְרַבָּנָן, מַאי טַעֲמָא דִּכְתִיב (להלן פסוק טו) "מִיּוֹם אֶל יוֹם. וּלְתַנָּא קָמָא הַכְּתִיב "מִיּוֹם אֶל יוֹם". אִצְטְרִיךְ, דְּאִי "מִיּוֹם אֶל יוֹם" הֲוָה אָמִינָא מֵחָד בְּשַׁבָּא לְחָד בְּשַׁבָּא לֵפֵר לָהּ, קָא מַשְׁמַע לָן בְּיוֹם שָׁמְעוֹ. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.

י׳וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ. אֵינִי יוֹדֵעַ הֲנָאָה זוֹ מַה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (להלן פסוק ט) "וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר" לִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה וְלִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁעָשָׂה שְׁמִיעָה וַחֲרִישָׁה כְּיוֹם נֶדֶר לְהָקִים. בָּאָב מִנָּיִן. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וְרַשַּׁאי לְהָקִים וְרַשַּׁאי לְהָפֵר אִם לָמַדְתִּי לְעִנְיַן הֲפָרָה שֶׁעָשָׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה וּשְׁמִיעָה וַחֲרִישָׁה כְּיוֹם נֶדֶר אַף לְהָקִים נַעֲשָׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה וַחֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּהֵפֵר, שֶׁחָלַק מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר, תֹּאמַר בְּהֵקִים, שֶׁלֹּא חָלַק מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר. לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, אֲדוּנֶנּוּ מִן הַבַּעַל, הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר מַה הַבַּעַל עָשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר לְהָקִים אַף הָאָב נַעֲשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר לְהָקִים. וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר הוּא, וּמַה הַבַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, עָשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר, אָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁנַעֲשֶׂה חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בַּבַּעַל, בְּבֶגֶר לְפִיכָךְ עָשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר, תֹּאמַר בָּאָב, שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֶגֶר לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" וְגוֹ', עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל, מַה הַבַּעַל עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר לְהָקִים אַף הָאָב נַעֲשָׂה בּוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֶדֶר לְהָקִים.

י״אכִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ, אִם הֵפֵר הָאָב, מוּפָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מוּפָר. אָמְרָה יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה אַבָּא שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא מוּפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ", אִם הֵפֵר הָאָב מוּפָר וְאִם לָאו אֵין מוּפָר. אָמַר לְאֶפּוֹטְרוֹפּוֹס כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא בִּתִּי נוֹדֶרֶת מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ וְהֵפֵר לָהּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהוּ מוּפָרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ", אִם הֵפֵר הָאָב מוּפָר וְאִם לָא אֵינוֹ מוּפָר דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

י״ב(במדבר ל ז) וְאִם הָיוֹ תִּהְיֶה לְאִישׁ, נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין אֶת נְדָרֶיהָ. מְנָּלָּן. אֲמַר רָבָא דַּאֲמַר קְרָא וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, מִכָּאן לְנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. וְאֵימָא הָדֵין קְרָא בִּנְשׂוּאָה כְתִיב. בִּנְשׂוּאָה קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב (להלן פסוק יא) "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה". אֵימָא תַּרְוַיְהוּ בִּנְשׂוּאָה וּתְרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי לוֹמַר שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר בַּקּוֹדְמִים. וְלָאו מִמֵּילָא שְׁמַעְתְּ מִ(י)נָּהּ. וְאִי תֵימָא, הֲוָיָה קִדּוּשִׁין מַשְׁמָע. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא (להלן פסוק יז) "בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ", מִכָּאן לְנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה שֶׁאָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ. וּלְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה מָה עָבִיד לֵיהּ. מוּקִים לֵיהּ לְאִידָךְ דְּרָבָא. וְרָבָא, הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִי יִשְׁמָעֵאל מַאי עָבִיד לֵיהּ. מִבָּעֵי לֵיהּ לוֹמַר שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ, זוֹ אֲרוּסָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְשׂוּאָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (להלן פסוק יא) "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה" הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה לֹא בָא הַכָּתוּב לְחַלֵּק אֶלָּא רְשׁוּתוֹ שֶׁל אָב, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ, נִיסֵת אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ. וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ. נְדָרִים שֶׁבָּאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעֲלָהּ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר, אִם נְדָרִים שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא מֵפֵר קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ. וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ. נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁהוּקְמוּ וְשֶׁהוּפְרוּ. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וְהָאָב מֵפֵר וְהַבַּעַל מֵפֵר מַה הָאָב אֵין מֵפֵר אֵלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ כָּךְ הַבַּעַל. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר, וּמַה הָאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ, בַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָב, שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֶגֶר, לְפִיכָךְ אֵין מֵפֵר אֶלָּא בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ, תֹּאמַר בְּבַעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֶגֶר, לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נֶדֶר. לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ" וְגוֹ', עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הַבַּעַל לָאָב, מָה הָאָב אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ אַף הַבַּעַל לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפְרוּ. אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ, אֵין בִּטּוּי אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, ד) "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא". (במדבר ל ח) וְשָׁמַע אִישָׁהּ, לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ. וְשָׁמַע אִישָׁהּ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא, הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְקָמוּ (כָל) נְדָרֶיהָ". "וְהֶחֱרִשׁ לָהּ", עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ, שֶׁאִם נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְאָמַר סְבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא בִּתִּי הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶחֱרִשׁ לָהּ", עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. וְקָמוּ (כָּל) נְדָרֶיהָ, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ", שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא מוּפָר וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ", עַד שֶׁלֹּא הֵפֵר, אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ", עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם, אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָקֻ(וּ)מוּ", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֶדֶר שֶׁקִּיֵּם שָׁעָה אַחַת אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.

י״ג(במדבר ל ט) וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ, לִמֵּד בְּבַעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה וְלִמֵּד בְּבַעַל שֶׁעָשָׂה שְׁמִיעָה וַחֲרִישָׁה בְּיוֹם נֶדֶר. וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ, נְדָרִים שֶׁעָלֶיהָ מֵפֵר וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵינָן עָלֶיהָ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר וְהַדִּין נוֹתֵן וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר הֲרֵי הוּא מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדֹּר [מָקוֹם שֶׁמֵּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדֹּר], אָמְרוּ לוֹ לֹא אָמְרָה תוֹרָה אֶלָּא וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ, נְדָרִים שֶׁעָלֶיהָ מֵפֵר וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵינָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר (להלן פסוק יד) "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ", אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הֵקִים בָּא לִכְלַל הֵפֵר, לֹא בָא לִכְלַל הֵקִים לֹא בָא לִכְלַל הֵפֵר. וַה' יִסְלַח לָהּ וְגוֹ', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה וּבִטֵּל וְלֹא יָדְעָה, צְרִיכָה סְלִיחָה. וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ. אָמְרָה קוֹנָם שֶׁנִּסֵּת מִשֶׁאֵצֵא עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָמַר אֵין קַיָּם לָהּ, הָפֵר יְפֵרֶנּוּ, כְּאִלּוּ מוּפָר. קוֹנָם שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵין לָהּ פַּרְנָסָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ חֲנוּת הֲרֵי זֶה יָפֵר. קוֹנָם שֶׁאֲנִי וְאַבָּא אוֹכְלִין וְאִמִּי אוֹכֶלֶת וְאַחַי אוֹכְלִין, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. קוֹנָם שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וְאוֹכֶלֶת מִתְּאֵנִי הָעִיר הַזֹּאת, מִעִנְבֵי הָעִיר הַזֹּאת, יָבִיא לָהּ מֵעִיר אַחֶרֶת. מִפֵּרוֹת הָעִיר, הֲרֵי זֶה יָפֵר. לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (להלן פסוק יב) "וְהֶחֱרִשׁ לָהּ", לָהּ וְלֹא לִשְׁלוּחָהּ. מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ, אָמַר לָהּ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שְׁקֵּ(י)נְּמָה, הֲרֵי זֶה יָפֵר. מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ, אָמַר לָהּ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי זַכַּאי לְהָפֵר, הֲרֵי זֶה יָפֵר. לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, הֲרֵי זֶה יָפֵר. הֵפֵר וְלֹא יָדְעָה וְעָבְרָה עֲלֵיהֶן, הֲרֵי זֶה הוּא אוֹמֵר וַה' יִסְלַח לָהּ. וּבַשַׁבָּת יֹאמַר לָהּ מָחוּל לָךְ, אֱכוּל, וְלֹא יֹאמַר הֲרֵי מוּפָר לָךְ.

י״ד(במדבר ל י-יא) וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה. תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא מוּצֵאת מִכְּלַל אָב וּמִכְּלַל בַּעַל, אֶלָּא הֲרֵי שֶׁמָּסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְנִתְאַרְמְלָה בַּדֶּרֶךְ אוֹ נִתְגָּרְשָׁה הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ, בֵּית אָבִיהָ שֶׁל זוֹ אוֹ בֵּית בַּעֲלָהּ שֶׁל זוֹ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה מִרְשׁוּת הָאָב שָׁעָה אַחַת שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. תַּנְיָא אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה לִכְשֶׁאֶנָּשֵׂא וְנִסֵּת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יָפֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא יָפֵר. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאָמְרָה הֲרֵנִי נְזִירָה לִכְשֶׁאֶתְגָּרֵשׁ וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא יָפֵר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יָפֵר. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, עַד שֶׁיְּהֵא נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין. וְרַבִּי עֲקִיבָא סְבַר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, עַד שֶׁיְּהֵא אִסּוּר נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין. וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, מִן הַנִּשּׂוּאִין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאֵרוּסִין. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וּבְעוּלָה אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ, מַה בְּעוּלָה, שֶׁיָּצְתָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, אַף אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, שֶׁיָּצְתָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. אוֹ אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה [אוֹ נִתְגָּרְשָׁה] מִזֶּה וְנִסֵּת לָזֶה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה", מִכָּל מָקוֹם. וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, יָכוֹל כָּל אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה. תַּלְמוּד לוֹמַר "אִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה", פְּרָט לְשֶׁנָּדְרָה חוּץ לְבֵית אִישָׁהּ. אַחַר שֶׁרִבָּה נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָקִים, נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָפֵר כֵּיצַד. נָדְרָה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָרְשָׁה, מִשֶּׁיָּצְאָה מֵרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. יָכוֹל אִם לֹא יָצְאָה מֵרְשׁוּתוֹ יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר, אֲבָל אִם יָצְאָה מֵרְשׁוּתוֹ לֹא יְהא זַכַּאי לְהָפֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָקוּם". יָכוֹל אִם הָיָה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָקוּם". וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה, זוֹ נְשׂוּאָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲרוּסָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ" הֲרֵי אֲרוּסָה אֲמוּרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה", זוֹ נְשׂוּאָה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר זוֹ יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. (במדבר ל יב) וְשָׁמַע אִישָׁהּ, לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ. וְשָׁמַע אִישָׁהּ, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא, הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ". וְהֶחֱרִשׁ, זוֹ חֲרִישָׁה לְקַיֵּם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֲרִישָׁה לְמֵקַט. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (להלן פסוק טז) "וְאִם יַחֲרִישׁ לָהּ" הֲרֵי חֲרִישָׁה לְמֵקַט אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֶחֱרִשׁ לָהּ", זוֹ חֲרִישָׁה לְקַיֵּם. וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא מוּפָר וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיָה, עַד שֶׁלֹּא יָפֵר, אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם. תַּלְמוּד לוֹמַר ("לֹא) יָקוּם", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֶדֶר שֶׁקִּיֵּם שָׁעָה אַחַת אֵין רַשַּׁאי לְהָפֵר.

ט״ו(במדבר ל יג) וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ, מַגִּיד שֶׁנָתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְהָפֵר כָּל הַיּוֹם. אִישָׁהּ הֲפֵרָם, לְהוֹצִיא אֶת הָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס. אִישָׁהּ הֲפֵרָם, אִם הֵפֵר הַבַּעַל מוּפָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מוּפָר. אָמְרָה יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה בַעֲלִי שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא מוּפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישָׁהּ הֲפֵרָם", אִם הֵפֵר הַבַּעַל מוּפָר וְאִם לָאו אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר לָאֶפִּיטְרוּפּוֹס כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי נוֹדֶרֶת מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ, וְהֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא מוּפָר תַּלְמוּד לוֹמַר "אִישָׁהּ הֲפֵרָם", אִם הֵפֵר הַבַּעַל מוּפָר וְאִם לָאו אֵינוֹ מוּפָר דִּבְרֵי רַבִּי יִאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַשֵּׁי הֲוָה רָגִיל כָּל אֵימַת דְּנְפַל עַל אַפֵּיהּ הֲוָה אָמַר הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע. יוֹמָא חָדָא שְׁמַעְתֵּיהּ דְּבֵיתְהוּ, אָמְרָה, מִכְּדֵי הָא כַּמָּה שָׁנֵי דְּפָרִישׁ מִנַּאי, מַאי טַעֲמָא אֲמַר הָכֵי. יוֹמָא חָדָא הֲוָא קָא גָּרִיס בְּגִנָּתֵּיהּ. קִשְּׁטָה נַפְשָׁהּ חָלְפָה וְתַנְיָה קָמֵיהּ. אָמַר לָהּ מָאן אַתְּ. אָמְרָה לֵיהּ אֲנָא חֲרוּתָא דְּהָדְרֵי מִן יוֹמָא. תְּבָעָהּ, אָמְרָה לֵיהּ אַיְתֵי לִי לְהָךְ רוֹמָנָא דְּרֵישׁ צוּצִיתָא. שְׁוַר, אַתְיָא נִיהֲלָהּ. כִּי אָתָא לְבֵיתֵיהּ הֲוָה קָא שָׁגְרָה דְּבֵיתְהוּ תַּנּוּרָא, סָלִיק וְקָא יָתִיב בְּגַוֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ, מַאי הַאי. אֲמַר לָהּ הָכֵי וְהָכֵי הֲוָה מַעֲשֶׂה. אָמְרָה לֵיהּ אֲנָא הֲוָאי, לָא אַשְׁגַּח בָּהּ עַד דְּיָהֲבָה סִימָנִין. אָמַר לָהּ אֲנָא מִיהָא לְאִסּוּרָא אִכַּוְנֵי דִּכְתִיב "אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ" וְכוּ' (כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז תע"ט).

ט״ז(במדבר ל יד-טו) כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ, אֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר, נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, אִם אֶרְחַץ לֹא אֶרְחַץ אִם אֶתְקַשֵּׁט לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ אָמְרָה קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי הֲרֵי זֶה יָפֵר, פֵּרוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת אִם אֶרְחַץ וְכוּ', דְּאָמְרָה הֲנָאַת רְחִיצָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ הַיּוֹם. וְרַבִּי יוֹסֵי, נוּוּל דְּיוֹמֵי לָא שְׁמֵיהּ נִוּוּל. לֹא אֶרְחַץ, דְּאָמְרָה הֲנָאַת רְחִיצָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ וּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶרְחַץ. וְאָמְרֵי רַבָּנָן רְחִיצָה אִית בָּהּ עִנּוּי, וְרָמִינְהוּ אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּכֻלָּן אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל וְעַל הַשּׁוֹתֶה וְעַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיּוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִי אֲמַרְתְּ כִּי לֹא רַחֲצָה נַמִּי אִיכָּא עִנּוּי בְּיּוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי רָחַץ לֵחָיֵב כָּרֵת. אֲמַר רָבָא הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא, גַּבֵּי יוֹם הַכִּפּוּרִים דִּכְתִיב (ויקרא טז, כט) "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", מִלְּתָא דְיָדִיעַ עִנּוּיָא הָשַּׁתָּא, רְחִיצָה לָא יָדִיעַ עִנּוּיָא, גַּבֵּי נְדָרִים דִּכְתִיב "כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ", מִלְּתָא דְּאָתְיָא בָּהּ לִידֵי עִנּוּי, וְכִי לֹא רָחֲצָה מָתְיָא לִידֵי עִנּוּי, מִשּׁוּם הָכֵי מֵפֵר לָהּ. כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק ט) "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ" שׁוֹמֵעַ אֲני בֵּין נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ בֵּין נְדָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל נֵדֶר". נְדָרִים שֶׁהֵם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה הַחֻקִּים" וְגוֹ'. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל נֵדֶר" וְגוֹ'. וּמַה זֶּה נֶדֶר שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים יָפֵר, כָּךְ [כָּל נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים הוּא מֵפֵר] דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מָצִינוּ נֶדֶר שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בוֹ, הוּא מֵפֵר, כֵּיצַד, אָמְרָה קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי, הֲרֵי זֶה יָפֵר, פֵּרוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה, נֶדֶר שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בּוֹ, הוּא יָפֵר. אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל, שֶׁאֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, הָאָב מִנָּיִן. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר מָה הַבַּעַל אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אַף הָאָב לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, אוֹ חִלּוּף הוֹאִיל וְהָאָב מֵפֵר וְהַבַּעַל מֵפֵר מָה הָאָב מֵפֵר כָּל נֶדֶר אַף הַבַּעַל מֵפֵר כָּל נֶדֶר וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ, בִּימֵי הֶבְגֵּר, אֲבָל בִּימֵי נְעוּרִים יָפֵר כָּל נֶדֶר. תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק יז) "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ", נְעוּרִים בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי וְלֹא נְעוּרִים בְּבֵית הַבַּעַל. דָּנְתִי וְהֶחֱלַפְתִּי, בָּטֵל הָחִלּוּף וְזָכִיתִי לָדוּן כְּבַתְּחִלָּה, הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר מָה הַבַּעַל אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אַף הָאָב לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, וְעוֹד קַל וָחֹמֶר וּמָה הַבַּעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֶגֶר, אֵין מֵפֵר אֶלָּא בִּנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּבִנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, הָאָב, שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֶגֶר, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא בִּנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּבַעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, לְפִיכָךְ אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים וְכוּ', תֹּאמַר בְּאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נְדָרִים, לֹא זָכִיתִי לָדוּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה הַחֻקִּים" וְגוֹ', עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל, מָה הַבַּעַל אֵין וְכוּ' אַף הָאָב וְכוּ'.

י״זאִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ. אָמְרָה קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קִיֵּם לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם, הֵפֵר לַתְּאֵנִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לַעֲנָבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ, מַה יְּקִימֶנּוּ מִמֶּנּוּ אַף יְפֵרֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִי כְּתִיב יָפֵר מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה, מַה הֲקָמָה מִמֶּנּוּ אַף הֲפָרָה מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶּׁהֵּפֵר לֹא הֵפֵר אַף הֲקָמָה מַה שֶּׁקִּיֵּם לֹא קִיֵּם. נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וּמִן הָעֲנָבִים וְנִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ מֻ(וּ)תָּר. אָסַר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ אָסוּר. הֵפֵר לָהּ בַּעַל לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ מוּפָר. קִיֵּם לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, כֻּלּוֹ קַיָּם. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא נֶדֶר אֶחָד, אֲבָל אִם אָמְרָה תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וְעוֹד עֲנָבִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וְנִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, הַקִּיּוּם בְּקִיּוּמוֹ וְהָהֶפֵר בְּהֶפֵרוֹ. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדֹּר עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּמִין לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוּפָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִם מֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר. אָמְרוּ לוֹ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ, אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הֵקִים בָּא לִכְלַל הֵפֵר לֹא בָא לִכְלַל הֵקִים לֹא בָא לִכְלַל הֵפֵר. הָאוֹמֵר לְאֶפּוֹטְרוֹפּוֹס כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדֹּר אִשְׁתִּי וְכוּ'. אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ "וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל הַפָּרָשָׁה, לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת לְכוּתִי וּלְחָלָל לְרַבּוֹת כֻּלָּן.

י״חוְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנַת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשׁוֹתֵק עַל מְנַת לְקַיֵּם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ הֲרֵי בְּשׁוֹתֵק עַל מְנַת לְקַיֵּם אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ, בְּשׁוֹתֵק עַל מְנַת לְמֵיקַט הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

י״טבְּיוֹם שָׁמְעוֹ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה. אָמְרוּ לִי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מָה אִם טוֹבֵל אֲנִי לְטֻמְאָה שֶׁלֹּא בָּאתִי לְזִיקָתָהּ אֵינוֹ דִין שֶׁאֶטְבֹּל לְטֻמְאָה שֶׁבָּאתִי לְזִיקָתָה. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר הֲרֵי זֶה תְּשׁוּבַת צַד מִמַּה שֶּׁזֶּה חָמוּר יְהֵא קַל וּמִמַּה שֵּׁזֶּה קַל יְהֵא זֶה חָמוּר, אֶלָּא הֲרֵי זֶה תְּשׁוּבָה לַדָּבָר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי עָשָׂה בּוֹ טוֹבָה כְּרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, ד) "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב", מָקוֹם שֶׁעָשָׂה בּוֹ נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי אֵינוֹ דִין שֶׁעָשָׂה בּוֹ טוֹבָה כְּרָעָה, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ נֵדֶר, לְכָל נֵדֶר, שְׁבֻ(וּ)עָה, לְכָל שְׁבֻ(וּ)עָה, אִסָּר, לְכָל אִסָּר, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּרָעָה. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה. אָמְרוּ לִי, מִקַּל וָחֹמֶר, בִּזְמַן שֶׁפָּתַח לְהָקִים כֻּלּוֹ קַיָּם, לְהָפֵר כֻּלּוֹ מוּפָר. כֵּיצַד, אָמְרָה פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתָה בְּיַיִן לְמָחָר אָמַר אֵין קַיָּם לָהּ, הָפֵר יְפֵרֶנּוּ, כֻּלּוֹ מוּפָר, קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת, יְפֵרֶנּוּ, כֻּלּוֹ מוּפָר, קַיָּם לָךְ עַל הַפַּת וְלֹא קַיָּם לָךְ עַל הַיַּיִן, הָקֵם יְקִימֶנּוּ, כֻּלּוֹ קַיָּם, קַיָּם לָךְ עַל הַיַּיִן וְלֹא קַיָּם לָךְ עַל הַפַּת כֻּלּוֹ מוּפָר לְפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה. יָכוֹל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְרָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה וְרָעָה כְּאַחַת. אָמְרוּ, קוֹנָם פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתָה יַיִן יָשָׁן מָחָר, אָמַר אֵין קַיָּם לָהּ הָפֵר יְפֵרֶנּוּ כֻּלּוֹ מוּפָר.

כ׳(במדבר ל טז) וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ, אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שָׁמְעוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק טו) "כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ" הֲרֵי שָׁמְעוֹ אָמוּר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ", אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר. וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ, מַגִּיד שֶׁהוּא מֻכְנָס תַּחְתֶּיהָ [לֶעָוֹן]. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מֻעֶטֶת הַגּוֹרֵם תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה.

כ״א(במדבר ל יז) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְגוֹ', עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל וְאֶת הַבַּעַל לָאָב בְּכָל מִדּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ, נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הָאָב אָמַרְתִּי וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁיְּהוּ אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.

כ״באֵלָּה הַחֻקִּים (וְהַמִּשְׁפָּטִים) וְגוֹ', מַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁעָשָׂה נְדָרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, אִסּוּרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, שְׁבוּעוֹת קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, לַיְלָה וָיוֹם כַּשַׁבָּת, הֵן הֵם בֵּין אָב לְבִתּוֹ. שֶׁהוּא מֵקִים אַחַר שֶׁמֵּפֵר, מֵפֵר אַחַר שֶׁהוּא מֵקִים, וַהֲרֵי הוּא בִּנְשִׂיאוּת עָווֹן. בֵּין אָב לְבִתּוֹ, הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ הֵן בֵּין אָב לְבִתּוֹ. וּמַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. שֶׁהוּא אוֹמֵר לָהּ בְּשַׁבָּת אֱכֹ(וּ)ל וְאֵינוּ אוֹמֵר לָהּ הֲרֵי הוּא מוּפָר לָךְ. בֵּין אָב לְבִתּוֹ, יָכוֹל יְהֵא זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה", בְּאֵלֶּה הוּא זַכַּאי וְאֵינוֹ זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ. מַה הוּא עוֹשֶׂה. מוֹכֵר פֵּרוֹת וְלוֹקֵחַ קַרְקָעוֹת בָּהֶן. שֶׁאָמַר חֻקִּים, יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ כָּךְ הוּא זַכַּאי בִּקְנָסֶיהָ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלּוֹ, וּמִכְרָהּ מֶכֶר.

כ״ג(במדבר לא א-ג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר נְקֹם נִקְמַת. אֵין וַיְדַבֵּר אֶלָּא לָשוֹן עַז, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים", עַז. וְלָמָּה דִּבֵּר עִמּוֹ בְּלָשׁוֹן עַז. לְפִי שֶׁלֹּא מִחָה בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁעָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִצַּד אֶחָד בִּשְׁעַת הָעֵגֶל וְלֹא הָיָה עִמְּךָ אֶלָּא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד עָמַדְתָּ וּמָחִיתָ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁיו שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ וְלֹא עָמַד בְּצַד אֶחָד אֶלָּא שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה לְךָ לִמְחוֹת, עָלֶיךָ אָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, י) "הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה. מִדָּה שְׁנִיָּה, לָמָּה דִּבֵּר עִמּוֹ בְּלָשׁוֹן עָז. שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִדְיָן לְפִיכָךְ אָמַר לְמֹשֶׁה נְקֹם נִקְמַת... אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. הִתְחִיל מְפַיֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִיתָתוֹ, וְאֵינוֹ מִתְפַּיֵּס. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לִי רָאוּי מִיתָה שֶׁרָאִיתִי דְּרָכֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וְאָרְחוֹתֶיךָ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, יז) "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ". מְשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר לוֹ, מֹשֶׁה, אִלּוּ חַיִּים אֲרֻכִּים יָפִים לִבְנֵי אָדָם כְּבָר לַאֲבוֹתֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים לֹא הִטְעַמְתִּי אוֹתָן טַעַם מָוֶת, אֶלָּא גְּנִיזָה יָפָה לְךָ מִן הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קטז, טו) "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו". וַעֲדַיִן לֹא נִתְפַּיֵּס, עַד שֶׁפִּיְּסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי דְּבָרִים. אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה, אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁתִּחְיֶה שָׁנִים הַרְבֵּה אוֹ אֶלֶף שָׁנִים לֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹנְאֵיהֶם וְלֹא תִכָּבֵשׁ מִדְיָן לִפְנֵיהֶם. מִיָּד נִתְפַּשׂ מֹשֶׁה, אָמַר, בֵּין הַיּוֹם בֵּין מָחָר סוֹף הַכֹּל בָּא לִידֵי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה", מוּטָב שֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹנְאֵיהֶם וְתִכָּבֵשׁ מִדְיָן לִפְנֵיהֶם. וְכֵיוַן שֶׁנִּתְפַּשׂ מֹשֶׁה הָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּנַס לוֹ מִיתָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וּמַכְעִיסוֹ בְכָל שָׁעָה, וְנוֹטֵל הַחֶרֶב, וְאִמּוֹ שֶׁל בֵּן הַהוּא אוֹהַבְתּוֹ בְּיוֹתֵר וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ כּוֹעֵס עַל בְּנוֹ עוֹמֶדֶת וּפוֹרֶסֶת כְּנָפֶיהָ עַל בְּנָהּ וּמְמַלֵּאת רַחֲמִים אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יְהֵא הוֹרֵג אֶת בְּנָהּ. לְשָׁנִים מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְהָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם. אָמְרוּ לוֹ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְכִי אִשְׁתְּךָ יָפָה מִכָּל הַנָּשִׁים, שֶׁאֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיהָ תַּנְחוּמִין. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְכִי עַל אִשְׁתִּי אֲנִי בוֹכֶה, אֵינִי בוֹכֶה אֶלָּא עַל בְּנִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַּיֶּמֶת בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ עוֹמֶדֶת וּפוֹרֶסֶת כְּנָפֶיהָ עַל בְּנָהּ וּמְמַלֵּאת אוֹתִי רַחֲמִים וְאֵינִי הוֹרְגוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ עָשׂוּי לְפָנַי כְּמוֹ שֶׁהוּא חָפוּר וְקָבוּר. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָשֶׁה לְפָנָיו שֶׁקָּנַס מִיתָה עַל מֹשֶׁה, אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁמֹּשֶׁה קַיָּם אַף עַל פִּי שֶׁמַּכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָן עוֹמֵד מֹשֶׁה וּמִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנַי וּמְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, יט) "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה" וְגוֹ' וְאוֹמֵר "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" וְכֵן (תהלים קו, כג) "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ", עַכְשָׁיו שֶׁמֵּת מִי יַעֲמֹד וִיבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.

כ״דדָּבָר אַחֵר "נְקֹם נִקְמַת", מֹשֶׁה הַצַּדִיק מִתְנַקֵּם עַל הַמִּדְיָנִים שְׁתֵּי נְקָמוֹת. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַקֵּם שְׁתֵּי נְקָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם צד, א) "קֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ". כְּתִיב "וְאִישׁ אִישׁ וְגוֹ' אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף... וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר", בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַדִּיקִים וַחֲסִידִים שָׁפַךְ עֵשָׂו דָּמָן וְאַף קְבוּרָה לֹא נִתַּן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ג) "שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַ(יִ)ם וְאֵין קוֹבֵר". מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָיָה נוֹטֵל מִדַּם כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ וְטָבַל עַל פּוֹרְפִירוֹן שֶׁלּוֹ עַד שֶׁצְּבָעָהּ דָּם, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְיוֹם הַדִּין לוֹבֵשׁ אוֹתָהּ פּוֹרְפִירָא וּמַרְאֶה לוֹ גּוּפוֹ שֶׁל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק רָשׁוּם עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם קי, ו) "יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (יחזקאל לה, ו) "אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדָּפֶךָ", כְּתִיב בּוֹ "וְהוּא עָיֵף", שֶׁהָרַג אֶת נֶפֶשׁ, וּכְתִיב (שם כז, מ) ["וְ]עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" וְכֵן "פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לִי חֶרֶב, (ישעיה לד, ה) "כִּי רִוְתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט".

כ״הדָּבָר אַחֵר "נְקֹם נִקְמַת", אֶחָד כְּנֶגֶד מִדְיָן וְאֶחָד כְּנֶגֶד מוֹאָב. וַהֲלֹא מוֹאָב הָיָה תְחִלָּה לְעֵצָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ד) "וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן", וּמַה נִּשְׁתַּנּוּ מִדְיָן מִמּוֹאָב שֶׁנֶּאֱמַר "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" וּבְמוֹאָב כְּתִיב "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב". אֶלָּא שֶׁהָיָה דָּוִד עָתִיד לָצֵאת מֵהֶן, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמְתִּינוּ לָהֶם, מְצִיאָה יֵשׁ לִי בֵינֵיהֶם, אֶקָּחֶנָּה מֵהֶם וְאַחַר כָּךְ עֲשׂוּ נְקָמָה בָּהֶם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּא דָּוִד מְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח, ב) "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה", אֲבָל מִדָיָן נִמְסְרוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ז) "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן". וַעֲצַת מוֹאָב לֹא הָיְתָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ו) "אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ", אֲבָל עֲצַת מִדְיָן לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְהַחֲטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וְעַל יָדָן נָפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְעַל יָדָן נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה, שֶׁהַמַּחֲטִיאוֹ לָאָדָם קָשֶׁה מִן הַהוֹרְגוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִכְתִּיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם "לֹא יָבֹא עַמוֹנִי וּמוֹאָבִי". מִפְּנֵי מָה זְכָרִים אֲסוּרִים וּנְקֵבוֹת מֻתָּרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁעֲתִידָה רוּת לָצֵאת מֵהֶם. וְעוֹד, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אֲחֵרִים אַתָּה מַכְנִיס תַּחַת כְּנָפַי וְלוֹט בֶּן אָחִיךָ פֵּרֵשׁ מִמֶּנִּי, אַף אֲנִי אֶכְתֹּב עָלָיו לְדוֹרוֹת "לֹא יָבֹא עֲמוֹנִי וּמוֹאָבִי".

כ״ונְקֹם נִקְמַת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נח, יא) "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם", זֶה מֹשֶׁה, "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע", בְּדָמוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהִשְׁלִיטוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם סח, יט) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי", וְהָיוּ מַלְאָכִים נוֹתְנִין לוֹ מָקוֹם וְהוּא נִכְנָס לְתוֹךְ מְחִיצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְהָיוּ עוֹמְדִים מִפָּנָיו. שָׁלַט בַּיָּם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ קְרָעוֹ, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הֶחֱזִירוֹ לְמָה שֶׁהָיָה, (שמות יד, כו) "נְטֵה יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם". וְכֵן בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת. שָׁלַט בְּאוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה "וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עֲגוּמָה עָלָיו. יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ, חַיֶּיּךָ, אֵין אַתָּה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁתִּתְנַקֵּם מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ".

כ״זדָּבָר אַחֵר "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אֲמַר לֵיהּ עַד שֶׁבִּלְעָם שָׁם לְךָ עֲלֵיהֶן. לָמָּה בָּא בִּלְעָם שָׁם. אֶלָּא שֶׁעָשָׂה תְּנָאִים עִם בָּלָק, אֲמַר לֵיהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִי אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ עֵצָה הֵיאַךְ תִּשְׁלֹט בָּהֶן, אִם נַעֲשֵׂית עֲצָתִי אַתָּה נוֹתֵן לִי שְׂכָרִי, אָמַר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא וְכוּ'. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הָרָשָׁע שֶׁנָּפְלוּ בָּא לִטֹּל שְׂכָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַשָּׁעָה, הֲרֵי נִכְנַס הַזְּאֵב לַגְּדִי, נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר "נְקֹם נִקְמַת", אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (דברים ב, ט) "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב" וְעַכְשָׁיו נְקֹם. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ "אַל תָּצר אֶת מוֹאָב" לְשֵׁם הָאָב נִקְרְאוּ, (בראשית יט, לז) "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב", אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנִּשְׁתַּנָּה דִינָם בֵּינִי וּבֵין יִשְׂרָאֵל לְכָךְ קְרָאָן מִדְיָנִים. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף, אָמַר מֹשֶׁה אִם אֵינִי יוֹצֵא עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי אָדָם לְהָשִׂיחַ אִלּוּלֵי בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא לָמוּת לֹא מֵת, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֵין אַתָּה מִתְנַקֵּם בְּשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלּ יִשְׂרָאֵל אֵין אַתָּה מֵת וְהָיָה יוֹשֵׁב לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה אֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְעַכֵּב אֶת הַמִּצְוָה, מִיָּד וַיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם, מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת רַבּוֹ הַכָּתוּב מוֹנֶה שִׁבְחוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, י) "וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה". וְכֵן מָצִינוּ בִּבְנֵי לֵוִי "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה". לָתֵת נִקְמַת ה', מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה עִם יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עֲשָׂאָה לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ט) "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". אֶלֶף לַמַּטֶּה, יָכוֹל אַתָּה אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם נְקָמָה, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁבְּדָבָר אֶחָד שֶׁהוֹצִיא מֹשֶׁה מִתּוֹךְ פִּיו יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד) "מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט", אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם שֻׁתָּפִין בְּנִקְמָתוֹ שֶׁל מִדְיָן. וַיִּמָּסְרוּ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא פּוּרִין שֶׁהֵטִילוּ עֲלֵיהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כְּשֶׁהָלַךְ פִּינְחָס לְמִדְיָן, הוּא וְכָל חֵילוֹתָיו שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִּלְעָם הָרָשָׁע אֵת פִּינְחָס עָשָׂה שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים וְהָיָה פוֹרֵחַ וְעוֹלֶה לְמַעְלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. אַף פִּינְחָס, כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ פּוֹרֵחַ וְעוֹלֶה אַף הוּא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כִּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים וְהָיָה פּוֹרֵחַ וְעוֹלֶה אַחֲרָיו עַד שֶׁמְּצָאוֹ עוֹמֵד וּמִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִיָּד נָתַן עָלָיו פִּינְחָס צִיץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּתְפָשׂוֹ וְהוֹרִידוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְדָנוּהוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וַהֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק ח) וְאֵת בִּלְעָם... הָרְגוּ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמָה בְּמוֹאָב וּבְמִדְיָן כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּעוֹבְדֵי אֱלִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה".

כ״חנְקֹם נִקְמַת וְגוֹ', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁאֵין נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהֵם נוֹקְמִין נִקְמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נִקְמַת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, וַהֲרֵי מוֹאָבִים (הֵם אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵם) הָיוּ תְּחִלָּה לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ז) "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן", מִימֵיהֶם לֹא עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וּכְשֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי כְלָבִים שֶׁהָיוּ בָּעֵדֶר וְהָיוּ צְהֻבִּים זֶה בָּזֶה, בָּא זְאֵב לִטֹּל טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם מִתְגָּרֶה כְּנֶגְדּוֹ, אָמַר חֲבֵרוֹ אִם אֵינִי הוֹלֵךְ וּמְסַיְּעוֹ עַכְשָׁיו הוֹרְגוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹקֵף עָלַי וְהוֹרְגֵנִי, עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וְנִלְחֲמוּ עִם הַזְּאֵב, כָּךְ מִדְיָן וּמוֹאָב מִימֵיהֶם לֹא עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לה) "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב" כְּשֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת הַמִּדְיָנִים. שֶׁהָיוּ מִדַּיְּנִין עַל יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, שֶׁהָיוּ מְיַעֲצִין עַל יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, שֶׁהָיוּ נוֹטְרִין עַל יִשְׂרָאֵל. אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, מַגִּיד שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מִתְעַכֶּבֶת לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָשָׂה בְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם הֵחָלְצוּ" וְאֵין הֵחָלְצוּ אֶלָּא הִזְדָּרְזוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, יח) "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ".

כ״טהֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר, "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים". לָתֵתֵ נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֹשֶׁה אָמַר נִקְמַת ה', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין שֶׁלָּכֶם מִתְבַּקֵּשׁ, שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַזִּיק אֶתְכֶם, אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם הָיִינוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים אוֹ כּוֹפְרִים בַּמִּצְווֹת לֹא הָיוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ וְלֹא שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ וְעַכְשָׁיו אֵינָן רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ, הָוֵי לָתֵת נִקְמַת ה'. (במדבר לא ב-ה) אֶלֶף לַמַּטֶּה יֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵי אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט שָׁלַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים כְּלֵיהֶם וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לִתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה"... "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה". וּמַהוּ "וַיִּמָסְרוּ". שֶׁהָיוּ נִמְסָרִין זוּגוֹת זוּגוֹת. [דָּבָר אַחֵר "וַיִּמָּסְרוּ"], בְּעַל כָּרְחָם, [לְפִי] שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב מִיתַת מֹשֶׁה אַחַר נִקְמַת מִדְיָן אָמְרוּ נֵלֵךְ לְמִדְיָן וְיָמוּת מֹשֶׁה, נִמְנְעוּ מִלֵּילֵךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הָטֵל עֲלֵיהֶם גּוֹרָלוֹת עַל הַשְּׁבָטִים וְהֵם נִמְסָרִין מֵאֲלֵיהֶם.

ל׳אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא", לְהָבִיא אֶת שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. וַיִּמָּסְרוּ, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין וְצַדִּיקִים ומָסְרוּ נַפְשָׁם עַל הַדָּבָר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֲחֵרִים מְסָרוּם, אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר יֵצֵא לַמִּלְחָמָה אִישׁ פְּלוֹנִי צַדִּיק יֵצֵא לַמִּלְחָמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבָּתָן שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל עַל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְעַכֶּבֶת מִלְחֶמֶת מִדְיָן מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם, (שמות יז, ד) "מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלוּנִי", אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְעַכֶּבֶת מִלְחֶמֶת מִדְיָן הִתְחִילוּ מִתְחַבְּאִין, אַף עַל פִּי כֵן נִמְסְרוּ עַל כָּרְחָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמָּסְרוּ".

ל״א(במדבר לא ו) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה נְקֹם, בְּעַצְמְךָ, וְהוּא שׁוֹלֵחַ לַאֲחֵרִים, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּמִדְיָן אָמַר אֵינוֹ בְדִין שֶׁאֲנִי מֵצֵר לְמִי שֶׁעָשׂוּ לִי טוֹבָה, הַמָּשָׁל אוֹמֵר בְּאֵר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ מַיִם אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. וְלָמָּה שָׁלַח לְפִינְחָס. אָמַר, מִי שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה חַיָּב לְגָמְרָהּ הוּא "הֵשִׁיב אֵת חֲמָתִי" הוּא יִגְמֹר מִצְוָתִי. וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט) "כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵ(י)הֶם". רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כט) "וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן".

ל״בוַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס, אֹתָם, זוֹ סַנְהֶדְרִין, פִּינְחָס, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה אָרוֹן וְלוּחוֹת שֶׁבּוֹ, וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה, אֵלּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת. תָּנָא לֹא לְחִנָּם הָלַךְ פִּינְחָס לַמִּלְחָמָה אֶלָּא לִפָּרַע דִּין אֲבִי אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם". לְמֵימְרָא דְּפִינְחָס מִיּוֹסֵף אָתִי, וְהָכְּתִיב (שמות ו, כה) "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל" וְגוֹ' מַאי לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לֶאֱלִילִים לֹא, דְּאָתֵי מִיּוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ. וַהֲלֹא הַשְּׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לֶאֱלִילִים יַהֲרֹג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִי אֲבוּהָ דְאִמֵּיה מִיּוֹסֵף אִמָּהּ דְּאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ וְאִם אִמָּה דְּאִמֵּיהּ מִיּוֹסֵף אֲבוּהָ דְּאִמֵּיהּ מִיִּתְרוֹ. דָּיְקָא נַמֵּי מִדִּכְתִיב "מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל", תְּרֵי מַשְׁמָע, שְׁמַע מִ(י)נָּהּ.

ל״גאֹתָם וְאֶת פִּינְחָס, מַגִּיד שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִין כְּפִינְחָס וּפִינְחָס הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן. וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ, אֵין יָדוֹ אֶלָּא רְשׁוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, כז) "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ", וְאוֹמֵר (בראשית כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים" וְגוֹ' בְּיָדוֹ". (במדבר לא ז-ח) וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן, הִקִּיפוּהָ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר נָתְנוּ לָהֶם רוּחַ רְבִיעִית כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ. וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּן בְּעֵצָה אַחַת כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּן בַּפֻּרְעָנוּת. וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ', נָתְנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם וְלֹא קִפְּחוּהוּ, לְפִי שֶׁבָּא לִתֵּן לָהֶם עֵצָה אָמַר לָהֶם אִם לִכְשֶׁהֱיִיתֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא לֹא יְכָלְתֶּם לָהֶם וְעַכְשָׁיו אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם לְכָךְ נָתְנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם וְלֹא קִפְּחוּהוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּבֵית דִּין הֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל". מַאי בָּעֵי בִּלְעָם הָתָם. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָלַךְ לִטֹּל שְׂכַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁהִפִּיל מִיִשְׂרָאֵל. הַיְּנוּ דְּאָמְרֵי אֵינָשֵׁי גַּמְלָא אֲזַל לְאִבָּעֵי קַרְנֵי, אוּדְני דַּהֲווּ בַהֲדֵיהּ גְּזָזִינְהוּ מִנֵּיהּ. "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם", וַהֲלֹא נָבִיא הָיָה. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה נָבִיא וּלְבַסּוֹף קוֹסֵם, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֵינָשֵׁי מִסְּגָנֵי וְשָׁלִיטֵי הֲוַת אִיזּוּן לְגָבְרֵי נַגָּרֵי. (שם) "הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב", שֶׁקִּיְּמוּ בּוֹ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְרַבִּי חֲנִינָא מִי שְׁמִיעַ לָךְ, בִּלְעָם בַּר כַּמָּה הֲוָה. אֲמַר לֵיהּ מִכְתַּב לָא כְתִיב, אֶלָּא מִדִּכְתִיב "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" אוֹ בַּר תְּלָתִין וּתְלָת אוֹ בַּר תְּלָתִין וְאַרְבַּע. אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, לְדִידִי חָזֵי לִי פִּנְקָס דְּבִלְעָם וַהֲוָה כְּתִיב בָּהּ בַּר תְּלָתִין וּתְלָת הֲוָה בִּלְעָם חֲגִירָא כִּדְקְטַל יָתֵיהּ פִּינְחָס לִיסְטָאָה. אֲמַר לֵיהּ מַר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לִבְרֵיהּ בְּכֻלְּהוּ לָא תָפִיס וְתִדְרֹשׁ, בַּר מִבִּלְעָם הָרָשָׁע דְּכָל מַה דְּמַשְׁכַּחַת דְּרוּשׁ בֵּיהּ.

ל״ד(במדבר לא ט-י) וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם, זֶה בֵּית אֱלִילִים שֶׁלָּהֶן. וְאֵת כָּל טִירֹתָם, שֶׁהָיוּ נוֹטְרִין בֵּית אֱלִילִים שֶׁלָּהֶן

ל״הדָּבָר אַחֵר "וְאֵת כָּל טִירֹתָם", מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְּטִירְיוֹן. (במדבר לא יא-יב) וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְגוֹ', [מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַגֶּזֶל, לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, א) "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם", אֲבָל כָּאן וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה. וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן], אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁיָּצְאוּ נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹף מִן הַבִּזָּה.

ל״ו(במדבר לא יד) וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, מַגִּיד שֶׁאֵין הָסָרְחוֹן תָּלוּי אֶלָּא בַּגְּדוֹלִים. (במדבר לא טו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, אֲמַר לֵיהּ פִּינְחָס, רַבֵּנוּ, כְּשֵׁם שֶׁפְּקַדְתָּנוּ כָּךְ עָשִׂינוּ. (במדבר לא טז-יח) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם, מֶה הָיָה דְּבַר בִּלְעָם. אָמַר לָהֶם אֲפִלּוּ אַתֶּם מְכַנְּסִים כָּל הֲמוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם, שֶׁמָּא מְרֻבִּין אַתֶּם מִן הַמִּצְרִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" וְגוֹ', אֶלָּא בּוֹאוּ וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ, אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, הַעֲמִידוּ לָהֶם נְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם לְזִמָּה וְהֵן שְׁטוּפִים בְּזִמָּה וֶאֱלֹהֵיהֶן שׁוֹלֵט בָּהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא נִלְחָם לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר ה' "יִלָּחֵם לָכֶם", וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, י) "וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב (וְ)הוּא נִלְחַם בָּם", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, ה) "הָיָה ה' כְּאוֹיֵב בִּלַע יִשְׂרָאֵל".

ל״זוְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ, זוֹ בְּעוּלָה וְהָרְאוּיָה לִבָּעֵל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִבָּעֵל. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכֹל הַטַּף הֲרֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִבָּעֵל אֲמוּרָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ", בִּבְעוּלָה וְהָרְאוּיָה לִבָּעֵל וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. הֲרֹגוּ, לָמָּה נֶאֱמַר. לְהַפְסִיק אֶת הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאִם קוֹרֵא אֲנִי וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה עִנְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְכָךְ נֶאֱמַר "הֲרֹגוּ" לְהַפְסִיק הָעִנְיָן.

ל״חדָּבָר אַחֵר "הֲרֹגוּ", לָמָּה נֶאֱמַר. שֶׁיָּכוֹל הָרְאוּיָה לִבָּעֵל אָמַרְתָּ לֵהָרֵג, בְּעוּלָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "הֲרֹגוּ" לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר גִּיֹּרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם" וַהֲרֵי פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶם. וְרַבָּנָן, "הַחֲיוּ לָכֶם", לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אִי הָכֵי אֲפִלּוּ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נַמֵּי. כִּדְרַב הוּנָא, [דְּרַב הוּנָא] רָמֵי כְּתִיב "וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ" הָא אֵינָה יוֹדַעַת קַיְּמוּ, מִכְּלָל דְּטַף בֵּין דְּיָדְעֵי בֵּין דְּלָא יָדְעֵי קַיְּמוּ, וּכְתִיב "וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ" הָא יָדְעוּ הֲרֹגוּ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל). מִנָּא יָדְעֵי. הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ, כָּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁרְאוּיָה לִבָּעֵל וְכוּ'. אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק סִימָן לַעֲבֵירָה הַדְרוֹקָן. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (שופטים כא, יב) "וַיִּמְצְאוּ (מֵאַנְשֵׁי) [מִיּוֹשְׁבֵי] יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר". מִנָּא יָדְעֵי. הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חֲבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. וְנֵעַבְרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ. אֲמַר קְרָא "לְרָצוֹן לָהֶם" וְלֹא לְפֻרְעָנוּת. אִי הָכֵי, בְּמִדְיָן נַמֵּי. אֲמַר רַב אַשִּׁי "לָהֶם" כְּתִיב, לָהֶם לְרָצוֹן וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים אֲפִלּוּ לְפֻרְעָנוּת. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר וְכוּ' עַד לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכֻלָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, (יחזקאל מד, כב) [וְ]אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל", רַבִּי יְהוּדָה סְבַר עַד דְּאִיכָּא כָּל זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סְבַר "מִזֶּרַע" וַאֲפִלּוּ מִקְצַת זֶרַע, רַבִּי יוֹסֵי סְבַר מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְּיִשְׂרָאֵל, רַבִּי שְׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי סְבַר מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְתוּלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל.

ל״טהֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן וְאוֹמֵר זֶה לָזֶה זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּה פְּלוֹנִי. (במדבר לא יט) וְאַתֶּם חֲנוּ, אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם אַתֶּם". כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ, לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת. נֹגֵעַ בֶּחָלָל, לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת, וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי. וְכֹל נֹגֵעַ, רִבָּה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם, מָה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית מְקַבְּלִין הַזָּאָה אַף שְׁבוּיָה כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא תְּקַבֵּל הַזָּאָה. וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקַּשׁ וְהַחֲרָיוֹת וְכוּ' (כָּתוּב בְּפָסוּק זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת). עַד שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל חִטּוּי לֹא בָא לִכְלָל טֻמְאָה. אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם, מָה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית אַף שְׁבִיכֶם בְּנֵי בְרִית. (במדבר לא כ) תָּנוּ רַבָּנָן "שַׂק", אֵין לִי אֶלָּא שַׂק, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַקִּלְקְלִי וְאֶת הַחֲבָק. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "אוֹ שַׂק". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) "שַׂק", מַה שַׂק מְיֻחָד טָווּי וְאָרִיג אַף כָּל טָווּי וְאָרִיג. וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ, לְרַבּוֹת אֶת הַקִּלְקְלִי וְאֶת הַחֲבָק. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד וְעוֹר", לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה בֶּגֶד וְעוֹר הָאָמוּר בְּשֶׁרֶץ לֹא טָמֵא אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג אַף כְּשֶׁטָּמֵא בְּמֵת נַמֵּי טָווּי וְאָרִיג, וּמַה בֶּגֶד וְעוֹר הָאָמוּר בְּמֵת טָמֵא כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים אַף בְּשֶׁרֶץ טָמֵא כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת דָּבָר הַבָּא מִזְנַב סוּס וּמִזְּנַב וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תקל"ט). אֲמַר רַב נַחְמָן כְּלֵי עֶצֶם כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמֵי. מִכְּלָל דִּכְלֵי עֶצֶם מְקַבְּלִי טֻמְאָה. אֵין, דְּתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים"... "תִּתְחַטָּאוּ", לְהָבִיא דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים מִן הַקַּרְנַיִם וּמִן הַטְּלָפַיִם, שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים", אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עִזִּים", פְּרָט לְעוֹפוֹת.

מ׳(במדבר לא כא-כג) וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְגוֹ', כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר (לְאַחֵר) [לַאֲחִי] אָבְּא צִוָּה וְאוֹתִי לֹא צִוָּה אַשְׁכְּחַן דְּאִיעֲנַשׁ דִּכְתִיב "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד" וְלָא אַשְׁכְּחַן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת, מִנָלָן. מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב (לעיל פסוק יד) "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל", וּלְבַסּוֹף כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא מִכְּלָל דְּמֹשֶׁה אִעֲלַם מִנֵּיהּ. אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת, מֵאֱלִישָׁע, דִּכְתִיב (מלכים ב ג, יד) "כִּי לוּלֵא פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָ" וּכְתִיב (שם, טו) "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו (רוּחַ אֱלֹהִים) [יַד ה'"], מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְכוּ'. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר" וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד, אָמְרוּ אֵינוֹ בְדִין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו, אֵינוֹ בְדִין שֶׁיְהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב. אָמַרְתָּ, "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא" הָא כְּשֶׁרָצָה דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ. אַךְ אֶת הַזָּהָב, אָמַר אַךְ לְהַבְעִיר חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן. תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם, כֵּלִים שֶׁאֵינָן לְקַבָּלָה, אֵלּו הֵן, סַכִּינִין וְהַסְיָפִים וְהָרְמָחִים. תְּלוּיִין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן וּמְשַׁמְּשִׁין בְּשֵׁמוֹת אֲחֵרִים, כַּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקָנֶה וּמְנוֹרָה. דָּבָר וְכָל דָּבָר, רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִין בְּשֵׁמוֹת אֲחֵרִים וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן, פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפוּט שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קוֹץ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ". יָכוֹל יָבוֹאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא". יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן פסוק כד) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם, מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּאָה אַחַר טְבִילָה. וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם וְגוֹ' וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים.