ילקוט שמעוני על התורה תשצ״בYalkut Shimoni on Torah 792
א׳וְדִי זָהָב, אָמַר לָהֶם זוֹ יְתֵירָה לְכָל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם שֶׁמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל קָשֶׁה עָלַי מִן הַכֹּל. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁעָשָׂה לַחֲבֵרוֹ צָרוֹת הַרְבֵּה, בָּאַחֲרוֹנָה הוֹסִיף לוֹ צָרָה אַחַת. אָמַר לוֹ הָא יְתֵירָה לְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לִי, זוֹ קָשָׁה עָלַי יוֹתֵר מִן הַכֹּל. כָּךְ אָמַר הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל זוֹ יְתֵירָה לְכָל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם, מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קָשֶׁה עָלַי יוֹתֵר מִן הַכֹּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַבֵּל חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם וְהָיוּ הַכֹּל מְאַשְּׁרִין אוֹתוֹ. בָּאוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְקִבְּלָם, הָיוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים כָּךְ הוּא וִסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לְקַבֵּל אֶת הַכֹּל. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל וְדִי זָהָב לַמִּשְׁכָּן וְדִי זָהָב לָעֵגֶל. רַבִּי בַּנָּאָה אוֹמֵר עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי הֵן חַיָּבִין כְּלָיָה, יָבוֹא זְהַב מִשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זְהַב הָעֵגֶל. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּמִּדְבָּר בַּעֲרָבָה, אֵלּוּ עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם [בַּמִּדְבָּר], וְאֵלּוּ הֵן שְׁנַיִם בַּיָּם שְׁנַיִם בַּמַּיִם שְׁנַיִם בַּמָּן שְׁנַיִם בַּשְׂלָו אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְאֶחָד בְּמִדְבַּר פָּארָן בַּמְרַגְּלִים. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית לְרַבִּי יְהוּדָה לָמָּה אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים, מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁחָזַרְנוּ עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְאֵין מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כו, כ) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֶשֶׂק" וְגוֹ' "וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה" וְגוֹ' כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה (זכריה ט, א) "מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ", זֶהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא חָד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְרַךְ לְיִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ רַבּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית, יְהוּדָה, לָמָּה אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים, מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֲנִי מִדַּמֶשֶׂק וְיֵשׁ שָׁם מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חַדְרָךְ. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם "וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ". שֶׁעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לִהְיוֹת מַגַּעַת עַד דַּמֶּשֶׂק, שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ", וְאֵין מִנוּחָה אֶלָּא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, יד) "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עָד". אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם (ירמיהו ל, יח) "וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּה". אֲמַר לֵיהּ שֶׁאֵינָהּ עֲתִידָה לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה". שֶׁעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מַרְחֶבֶת וְעוֹלָה מִכָּל צְדָדֶיהָ כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁקְּצָרָה מִלְּמַטָּה וּרְחָבָה מִלְמַעְלָה, וְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם עֲתִידִין לִהְיוֹת מַגִּיעִין עַד דַּמֶּשֶׂק וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שה"ש ז, ה) "אַפֵּךְ כְּמִגְדַל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק", וְגָלֻיּוֹת בָּאוֹת וְחוֹנוֹת בְּתוֹכָהּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ", וְאוֹמֵר (ישעיה ב, ב) "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים", וְאוֹמֵר (שם, ג) "וְהָלְכוּ עַמִּים" וְגוֹ'. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה "וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה" וְגוֹ', זֶה יוֹסֵף, שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית, יְהוּדָה, לָמָּה אַתָּה מְעַוֵּת עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים, מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵין אַבְרֵךְ אֶלָּא לְשׁוֹן בִּרְכַּיִם, שֶׁהָיוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין תַּחַת יָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם".
1