ילקוט שמעוני על התורה תת״אYalkut Shimoni on Torah 801

א׳(דברים א ד) אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא הוּא וְחֵילוֹתָיו לַמִּדְבָּר. אָמְרוּ לוֹ חֵילוֹתָיו תֵּן לוֹ גְּלוּסְקָאוֹת חַמּוֹת. אָמַר לָהֶם אִפַּרְכוֹס, בִּשְׁבִיל שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַטְרִיחִין אַתֶּם עָלָיו, מֵאַיִן לוֹ רֵחַיִם, מֵאַיִן לוֹ תַּנּוּרִים בַּמִּדְבָּר כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה אִם מוֹכִיחַ אֲנִי אֶת יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בּוֹ כֹחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ וּלְהַפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנֵינוּ הוּא מוֹכִיחֵנוּ. וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם אַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ". אֵת סִיחֹן, אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְשָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה מְדִינָה קָשָׁה וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. אִלּוּ לֹא הָיָה עוֹג קָשֶׁה וְשָׁרוּי בְּעַשְׁתָּרוֹת, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה הַמְּדִינָה קָשָׁה וְעוֹג שָׁרוּי בָּהּ, קָשֶׁה הָיָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה. בְּעַשְׁתָּרֹת. שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּעַשְׁתָּרוֹת. אֶדְרֶעִי. זֶה מְקוֹם הַמַּלְכוּת. (דברים א ה) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה וְגוֹ', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין הוֹאִיל אֶלָּא הַתְחָלָה שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יט, ט) "הוֹאֶל נָא וְלִין וְיִיטַב לִבֶּךָ", וְאוֹמֵר (דהי"א יז, כז) "וְעַתָּה הוֹאַלְתָּ לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הוֹאִיל אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ", וְאוֹמֵר (שמואל א יד, כד) וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם".

ב׳בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם, כְּבָר אֲנִי סָמוּךְ לַמִּיתָה, מִי שֶׁשָּׁמַע פָּסוּק אֶחָד וּשְׁכָחוֹ יָבוֹא וִישַׁנְּנוֹ, מִי שֶׁשָּׁמַע פָּרָשָׁה אַחַת וּשְׁכָחָהּ יָבוֹא וִישַׁנְּנָה, פֶּרֶק אֶחָד וּשְׁכָחוֹ יָבוֹא וִישַׁנְּנוֹ, הֲלָכָה אַחַת וּשְׁכָחָהּ יָבוֹא וִישְׁמַעֶנָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר "בֵּאֵר". (דברים א ו) ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֵּר אֵלֵינוּ, [אָמַר לָהֶם], לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶלָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם. רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה, אָמַר לָהֶם [הַרְבֶּה] שָׂכָר הוּא לָכֶם. שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. עֲשִׂיתֶם לָכֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן, עֲשִׂיתֶם לָכֶם שֻׁלְחָן, עֲשִׂיתֶם לָכֶם מְנוֹרָה.

ג׳דָּבָר אַחֵר הֲנָאָה גְדוֹלָה הִיא לָכֶם יְשִׁיבַתְכֶם בָּהָר הַזֶּה, קִבַּלְתֶּם לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, מִנִּיתֶם עֲלֵיכֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, מִנִּיתֶם עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, הָא הֲנָאָה גְדוֹלָה הִיא לָכֶם יְשִׁיבַת הָהָר הַזֶּה.

ד׳דָּבָר אַחֵר רַע הוּא לָכֶם יְשִׁיבַתְכֶם בָּהָר הַזֶּה. (דברים א ז) פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ, זֶה דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה. הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו. זֶה עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר. בָּעֲרָבָה. זוֹ יַעַר שֶׁל מִישׁוֹר. בָהָר. זֶה הַר הַמֶּלֶךְ. וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב. זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם. וּבְחוֹף הַיָּם. זוֹ אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה (וְעֶקְרוֹן) [וְקֵסָרִין]. אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. זֶה גְּבוּל כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן... עַד לָשַׁע", זוֹ קֶדְלֶהִי.

ה׳וְהַלְּבָנוֹן, אָמַר לָהֶם (כְּשֶׁאַתָּה) [צ"ל: כְּשֶׁאַתֶּם] נִכְנָסִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים אַתֶּם לְהַעֲמִיד לָכֶם מֶלֶךְ וְלִבְנוֹת לָכֶם אֶת בֵּית הַבְּחִירָה. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז, ג) "בֹּא אֶל הַלְּבָנוֹן", וְאוֹמֵר (מלכים ב יד, ט) "הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן". וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן", וְאוֹמֵר (ישעיה י, לד) "וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" דָּבָר אַחֵר לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ לְבָנוֹן. עַל שֵׁם שֶׁהוּא מַלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם א, יח) "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים" וְגוֹ'.

ו׳תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תְּלוּשִׁים שֶׁבֶּהָרִים בְּחֶזְקַת כָּל הַשְּׁבָטִים הֵם עוֹמְדִין, וּמְחֻבָּרִין (שֶׁל) [בְּחֶזְקַת] אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט, וְאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבָעֵמֶק שֶׁנֶּאֱמַר "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם" וְגוֹ' עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וּבָאֱמֹרִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו".

ז׳עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר קְרַב לְגַבֵּי דָּהִינָא וְאִידָהֵן. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא עֶבֶד מֶלֶךְ כְּמֶלֶךְ. עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, שֶׁרֻבּוֹ וְתָקְפּוֹ כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לַשַּׁחְוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ. דָּבָר אַחֵר שֶׁמַּפְרִיד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְגָרְפוֹ בְּמַגְרֵפָה. דָּבָר אַחֵר פָּרֶה וְרָבֶה עַד שֶׁעוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּסְפִינוֹת. [דָּבָר אַחֵר "פְּרָת". שֶׁנְּטִיעוֹת פָּרִין וְרָבִין בּוֹ], הֲרֵי כָּל הַנְּהָרוֹת אוֹמְרִים לִפְרָת מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מַשְׁמִיעַ קוֹלְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹלֵנוּ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק, אָמַר לָהֶן מַעֲשַׂי מוֹכִיחִין עָלַי, זוֹרְעִין בִּי זְרִיעָה עוֹלָה לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, נוֹטְעִין בִּי נְטִיעָה עוֹלָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.

ח׳(דברים א ח) רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ, אָמַר לָהֶם אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם לֹא מֵאֹמֶד וְלֹא מִשְּׁמוּעָה אֶלָּא מִמַּה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים בְּעֵינֵיכֶם. בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כְּלֵי זַיִן (לֹא) [אֶלָּא] קוֹבֵעַ דְּיוֹפְטִין וּמְחַלֵּק.

ט׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אִם לְעִנְיַן שְׁבוּעַת אָבוֹת הָא כְּתִיב (חבקוק ג, ט) "שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה". אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", כְּדַאי הוּא יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ, כְּדַאי הוּא יִצְחָק בְּעַצְמוֹ, [כְּדַאי אַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ]. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן לְעַבְדּוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה וְלֹא (כְּתָבָהּ) [נְתָנָהּ] לוֹ אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא. (חָזַר וּנְטָעָהּ כֶּרֶם) [עָמַד הָעֶבֶד וְהִשְׁבִּיחָהּ], אָמַר מַה בְּיָדִי, לֹא נִתְּנָה לִי אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא, חָזַר וּנְטָעָה. כָּךְ כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאָרֶץ לֹא נְתָנָהּ לוֹ אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא שֶׁנֶּאֱמַר "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ". עָמַד אַבְרָהָם וְהִשְׁבִּיחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא, לג) "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע". עָמַד יִצְחָק וְהִשְׁבִּיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא". עָמַד יַעֲקֹב וְהִשְׁבִּיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לג, יט) "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה". לָתֵת לָהֶם. אֵלּוּ בָּאֵי הָאָרֶץ. וּלְזַרְעָם. אֵלּוּ בְּנֵיהֶם. אַחֲרֵיהֶם. אֵלּוּ שֶׁכָּבְשׁוּ דָּוִד וְיָרָבְעָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד, כה) "הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת".

י׳דָּבָר אַחֵר "לָתֵת לָהֶם". אֵלּוּ עוֹלֵי בָבֶל. וּלְזַרְעָם אֵלּוּ בְּנֵיהֶם. אַחֲרֵיהֶם. לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (דברים א ט-י) וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶלָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל, אָדָם שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו וְעָשָׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְדוּנָן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, עַל גַּבֵּי דַּיָּנֵיכֶם. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ", וְאוֹמֵר (שם) "מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה", אֶפְשָׁר שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה יָכוֹל לָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא הוּא אוֹמֵר (שם ה, כו) ("וַיִּתֵּן אֱלֹהִים) [וַה' נָתַן] חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" וְגוֹ' (שם י-יא) "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וְגוֹ' וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם", וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָדוּן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל הַדַּיָּנִין, שִׁלְטוֹן בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל בִּימָה שֶׁלּוֹ דָּן לַהֲרִיגָה וְלַחֲנִיקָה וְלִסְקִילָה וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם אֲבָל אֲנִי אִם חִיַּבְתִּי לִטֹּל סֶלַע וְנוֹטֵל שְׁנַיִם, שְׁנַיִם וְנוֹטֵל שָׁלֹשׁ, דִּינָר וְנוֹטֵל מָנֶה אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אִם חִיַּבְתִּי מָמוֹן נְפָשׁוֹת הוּא תּוֹבְעָנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַּשַּׁעַר כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, הֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים כַּיּוֹם. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה, (תהלים קמ, יד) "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ". שְׁנִיָּה, "אַשְׁרֵי תֵּבְחַר וּתְקָרֵב". שְׁלִישִׁית, (שם פד, ה) "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ". רְבִיעִית, (שם טו, א) "ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ". חֲמִישִׁית, "מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ". שִׁשִּׁית, (שם כד, ג) "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'". שְׁבִיעִית, (שם) "וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים דּוֹמִין לֶעָתִיד לָבוֹא, לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, לָרָקִיעַ וְלַכּוֹכָבִים וְלַבְּרָקִים וְלַשּׁוֹשַׁנִּים וְלִמְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה מִנָּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ו, י) "יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה". לָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמַּשְׂכִּ(י)לִים יַזְהִ(י)רוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". לַכּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים". לַבְּרָקִים, דִּכְתִיב "כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ". לַשּׁוֹשַׁנִּים, דִּכְתִיב (תהלים מה, א) "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים". לִמְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (זכריה ד, ג) "וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ". (דברים א יא) ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם, אָמְרוּ לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אִי אֶפְשָׁנוּ שֶׁתְּבָרְכֵנוּ, הַמָּקוֹם הִבְטִיחַ אֶת אֲבוֹתֵינוּ וְאָמַר לָהֶם "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (שם יג, טז) "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ", וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָּה לְבִרְכָתֵנוּ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ נְכָסִים הַרְבֵּה וְהָיָה לוֹ בֵּן קָטָן וְהָיָה צָרִיךְ לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם. אָמַר אִם אֲנִי מַנִּיחַ נְכָסַי בְּיַד בְּנִי הוּא עוֹמֵד וּמְבַזְבֵּז, אֶלָּא הֲרֵינִי מְמַנֶּה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפָּא עַד שֶׁיִּגְדַּל. מִשֶּׁהִגְדִּיל הַבֵּן הַהוּא אָמַר לוֹ לָאַפּוֹטְרוֹפָּא תֵּן לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהִנִּיחַ לִי אַבָּא בְּיָדְךָ, עָמַד וְנָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ. הִתְחִיל אוֹתוֹ בֵּן מֵצֵר, אָמַר, הֲרֵי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִנִּיחַ לִי אַבָּא בְּיָדְךָ. אָמַר לוֹ כָּל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לְךָ לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶלָּא מִשֶּׁלִּי, אֲבָל מַה שֶּׁהִנִיחַ לְךָ אָבִיךָ הֲרֵי הוּא שָׁמוּר כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם", זוֹ מִשֶּׁלִּי, אֲבָל וְשֶׁלָּכֶם "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם", כְּחוֹל יַמִּים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וְכִדְגֵי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.

י״א(דברים א יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָא שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁלֹשָׁה שׁוֹשְׁבִינִין, אֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּשַׁלְוָתָהּ וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּפַחֲזָהּ וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּנִוּוּלָהּ. כָּךְ, מֹשֶׁה רָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשַׁלְוָתָן וְאָמַר אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי. יְשַׁעְיָה רָאָה אוֹתָן בְּפַחֲזָן וְאָמַר (ישעיה א, כא) "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה". יִרְמְיָה רָאָה אוֹתָן בְּנִוּוּלָן וְאָמַר (איכה א, א) "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד". אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִין, הָיָה אֶחָד מֵהֶן רוֹאֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין אוֹמֵר יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, לְמָחָר אֲנִי דָן, מוֹסְפָנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "טָרְחֲכֶם", לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִין. וּמַשָּׂאֲכֶם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין, הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת אָמְרוּ מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵחֵר לָצֵאת אָמְרוּ מָה אֵחֵר בֶּן עַמְרָם לָצֵאת מָה אַתֶּם סְבוּרִים יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת וּמְחַשֵּׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת, קַל וָחֹמֶר אִם הָיָה מִשֶּׁל בֵּית אוֹן כְּעִנְיַן "וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" בְּיָדוּעַ שֶׁאִשְׁתּוֹ שׁוֹאַלְתּוֹ וְיוֹעַצְתּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וּמַשָּׂאֲכֶם", לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין. וְרִיבְכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ (מְרַנְּנִין) [רוֹגְנִים], הָיָה אֶחָד מֵהֶן מוֹצִיא סֶלַע בִּשְׁבִיל לִטֹּל שְׁנַיִם, שְׁנַיִם בִּשְׁבִיל לִטֹּל שְׁלֹשָׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְרִיבְכֶם", לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹגְנִים.