ילקוט שמעוני על התורה תת״בYalkut Shimoni on Torah 802

א׳(דברים א יג) הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים, אֵין הָבוּ אֶלָּא עֵצָה שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים כ, ז) "הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה", "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה". אֲנָשִׁים. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתֵּנוּ נָשִׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנָשִׁים". וַתִּיקִים כְּסוּפִים. חֲכָמִים וּנְבֹנִים. זֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אַרְיוֹס אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לוֹ אֵיזֶהוּ חָכָם, אָמַר לוֹ זֶה הַמְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נָבוֹן, אָמַר לוֹ כְּבָר נֶאֱמַר "וּנְבֹנִים". מַה בֵּין חָכָם לְנָבוֹן. חָכָם דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ לִרְאוֹת רוֹאֶה, כְּשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ מוֹצִיא מִשֶּׁלּוֹ וְרוֹאֶה, נָבוֹן דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָנִי, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ לִרְאוֹת רוֹאֶה, כְּשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ לִרְאוֹת יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא.
1
ב׳וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ יְדוּעִים לָכֶם הֲרֵי שֶׁנִּתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וּבָא וְיָשַׁב לְפָנַי אֵינִי יוֹדֵעַ (מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט הוּא) [מַעֲשָׂיו] אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם", שֶׁיְּהוּ יְדוּעִים לָכֶם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין כָּל יְשִׁיבָה וִישִׁיבָה יוֹשֶׁבֶת עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת אַחֲרָיו וְאוֹמְרוֹת מָה רָאָה אִישׁ פְּלוֹנִי לֵישֵׁב וּמָה רָאָה אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁלֹּא לֵישֵׁב, לְכָךְ נֶאֱמַר "וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם", שֶׁיְּהוּ יְדוּעִים לָכֶם. וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם. יָכוֹל מִנִּיתֶם אַתֶּם אוֹתָם הֲרֵי הֵן מְמֻנִּים וְאִם לָאו אֵינָם מְמֻנִּים. תַּלְמוּד לוֹמַר "וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם", אִם אֲנִי מִנִיתִים הֲרֵי הֵן מְמֻנִּים וְאִם לָאו אֵינָן מְמֻנִּים. יָכוֹל אִם גִּדַּלְתֶּם אֹתָם הֲרֵי הֵן גְּדוֹלִים וְאִם לָאו אֵינָן גְּדוֹלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּרָאשֵׁיכֶם". דָּבָר אַחֵר אִם שִׁמַּרְתֶּם אֶת דִּבְרֵיכֶם הֲרֵי רָאשֵׁיכֶם שְׁמוּרִים וְאִם לָאו אֵינָן שְׁמוּרִים. מְלַמֵּד שֶׁאֲשָׁמֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּרָאשֵׁי דַּיָּנֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל לג, ז-ט) "בֶּן אָדָם צ(וֹ)פֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' בְּאָמְרִי לָרָשָׁע וְגוֹ' וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב (מֵרִשְׁעוֹ וּ)מִדַּרְכּוֹ" וְגוֹ'. וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם, וַאֲשִׂמֵם כְּתִיב, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה אִם אֵין אַתֶּם נִשְׁמָעִין לָהֶם אַשְׁמָה תְּלוּיָה בְּרָאשֵׁיכֶם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לַנָּחָשׁ הַזֶּה שֶׁאָמַר הַזָּנָב לָרֹאשׁ עַד מָתַי אַתָּה מְהַלֵּךְ תְּחִלָּה, אֲנִי אֵלֵךְ תְּחִלָּה, אָמַר לוֹ לֵךְ תְּחִלָּה. הָלַךְ וּמָצָא גֻּמָּא שֶׁל מַיִם וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָהּ מָצָא קוֹצִים וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹכָן, מִי גָּרַם לוֹ, עַל שֶׁהָלַךְ הָרֹאשׁ אַחַר הַזָּנָב. כָּךְ כְּשֶׁהַקְּטַנִּים נִשְׁמָעִים לַגְּדוֹלִים הֵן גּוֹזְרִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא עוֹשֶׂה, וּבְשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים הוֹלְכִים אַחַר הַקְּטַנִּים הֵם נוֹפְלִים.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְכַלָּה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ וְנִתְפַּחֲמוּ יָדֶיהָ, אִם מְקַנַּחַת יָדֶיהָ בַּכֹּתֶל הַכֹּתֶל מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְקַנְּחוֹת, אִם מְקַנַּחַת יָדֶיהָ בַּפְּסֵיפָס הַפְּסֵיפָס מִתְפַּחֵם וְיָדֶיהָ אֵין מִתְקַנְּחוֹת, וְאִם מְקַנַּחַת הִיא בִּשְׂעָרָהּ שְׂעָרָהּ מִתְנָאֶה וְיָדֶיהָ מִתְקַנְּחוֹת. כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִשְׁמָעִין לִגְדוֹלֵיהֶן וְאֵין הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂין צָרְכֵיהֶם אַשְׁמָה תְלוּיָה בְּרָאשֵׁיהֶן שֶׁל גְּדוֹלִים, וְאִם לָאו תָּלוּי בְּרָאשֵׁי עַצְמָן, וּכְשֶׁאֵין הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂין צָרְכֵיהֶן מַה כְּתִיב, (ישעיה ג, יד) "ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו" וְגוֹ'. וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִיא, בְּאֵיזֶה עֵת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּעֵת יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, יח) "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר" וְגוֹ'. (רֵישׁ לָקִישׁ) [רַבִּי חִיָּא] אוֹמֵר בִּשְׁעַת מִתְאוֹנְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, יד) "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאֵת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה וְגוֹ', (שם יב) "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה, שֶׁאָמַרְתָּ הָעֲמוּסִים מִנִּי בָטֶן, אַתָּה נָאֶה לְךָ לִטְעֹן אוֹתָם. יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָכֶם מְקַבְּלִים תּוֹכָחוֹת וְשׁוֹתְקִים. דָּבָר אַחֵר לָמָּה בֵּרְכָם בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, שֶׁתּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻבָּה עַל הָעִיקָר.
3
ד׳(דברים א יד) וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ, הָיָה לָכֶם לוֹמַר, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, מִמְּךָ אוֹ מִתַּלְמִידְךָ אוֹ מִתַּלְמִידֵי תַּלְמִידְךָ וְלֹא מִמְּךָ שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח) "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" וְגוֹ', אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶׁתַּחַת עִקְבֵי רַגְלֵיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים עַכְשָׁיו הוּא מְמַנֶּה עָלֵינוּ דַּיָּנִין (שֶׁהֵן מוֹנִין) [שְׁמוֹנִים] אֶלֶף חָסֵר (אֶחָד) [אֶלֶף] וּפְרוֹטְרוֹט, אִם אֵינוֹ בְנִי הֲרֵי הוּא בֶּן בְּנִי, וְאִם אֵינוֹ בֶּן בְּנִי אָנוּ מְבִיאִין דּוֹרוֹן וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָנִים בַּדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַתַּעֲנוּ אֹתִי", כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְעַצֵּל בַּדְּבָרִים הֱיִיתֶם אוֹמְרִים עֲשֵׂה הַדָּבָר בִּמְהֵרָה.
4
ה׳(דברים א טו-טז) וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְגוֹ' וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם, מְשַׁכְתִּים בִּדְבָרִים. אָמַרְתִּי לָהֶם אַשְׁרֵיכֶם, עַל מִי בָּאתֶם לְהִתְמַנּוֹת, עַל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ אַחִים וְרֵעִים, כֶּרֶם חֶמֶד, נַחֲלָה, צֹאן מַרְעִיתוֹ וְכָל לְשׁוֹן חִבָּה. אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, זוֹ אַחַת מִשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁאָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה. הָלַךְ וְלֹא מָצָא אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, אֲנָשִׁים חֲכָמִים (וּנְבוֹנִים) וִידֻעִים. ["רָאשִׁים] (שֶׁיְּהוּ מְכֻבָּדִים) עֲלֵיכֶם", רָאשֵׁיכֶם בְּמִקָּח, רָאשֵׁיכֶם בְּמִמְכָּר, רָאשֵׁיכֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, רָאשֵׁיכֶם בִּכְנִיסָה וִיצִיאָה, נִכְנָס רִאשׁוֹן וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר "וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם", שֶׁיְּהוּ מְכֻבָּדִים עֲלֵיכֶם. שָׂרֵי אֲלָפִים. שֶׁאִם הָיוּ (אֶלֶף) [אֶלָּא] תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה חָסֵר אֶחָד נִתְפָּס שַׂר אֶלֶף. שָׂרֵי מֵאוֹת. שֶׁאִם הָיוּ (מֵאָה) [אֶלָּא] תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה חָסֵר אֶחָד נִתְפָּס שַׂר מֵאָה. וּכְמוֹ כֵן שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשֹׁטְרִים. אֵלּוּ הַמַּכִּים בִּרְצוּעָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְשֹׁטְרִים הַלְוִיּם (לִפְנֵיהֶם) [לִפְנֵיכֶם]. וְאוֹמֵר (נחמיה ח, יא) "וְהַלְוִיּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר" וְגוֹ'. וַאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם, אָמַרְתִּי לָהֶם הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, שֶׁאִם בָּא דִּין לִפְנֵיכֶם פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ אַל תֹּאמְרוּ כְּבָר בָּא דִּין זֶה לְפָנַי וּשְׁנִיתִיו וְשִׁלַּשְׁתִּיו אֶלָּא הֱווּ מְתוּנִין. וְכָךְ הָיוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אוֹמְרִים הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.
5
ו׳בָּעֵת הַהִיא, לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם, עַכְשָׁיו הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַצִּבּוּר. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא שֶׁהוֹשִׁיבָם רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּיְשִׁיבָה וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַתַּלְמִידִים. לְעֵת עֶרֶב הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ אֵצֶל הַתַּלְמִידִים. כָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, כְּשֶׁהָיָה נִכְנַס וְאוֹמֵר שַׁאֲלוּ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם קִנְתּוּר, נִכְנַס וְלֹא הָיָה אוֹמֵר שַׁאֲלוּ בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם קִנְתּוּר. נִכְנַס וּמָצָא אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא שֶׁיָּשְׁבוּ לָהֶם אֵצֶל הַתַּלְמִידִים. אָמַר לָהֶם, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְאֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא, הוֹדַעְתֶּם לַצִּבּוּר שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר, לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַצִּבּוּר.
6
ז׳וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם, וּכְתִיב (להלן פסוק יח) "וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם". אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתְּהֵא אֵימַת הַדַּיָּן עֲלֵיהֶם, וְאַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁיִּסְבֹּל אֶת הַצִּבּוּר, עַד כַּמָּה, עַד כְּדֵי "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן". וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, כְּנֶגֶד מַקֵּל וּרְצוּעָה תְּהֵא זָרִיז. רַב הוּנָא כִּי הֲוָה נָפִיק לְדִינָא אֲמַר אֲפִיקוּ לִי מָאנֵי דְדִינָא. שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם. אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַעַל דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ, [וְאַזְהָרָה לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ], קְרֵי בֵיהּ נַמֵּי שְׁמַע בֵּין אֲחֵיכֶם. רַב כַּהֲנָא אֲמַר, (שמות כג, א) מִ"לֹא תִשָּׂא", קְרֵי בֵּיהּ לֹא תַשִּׂיא. וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק. צַדֵּק אֶת הַדִּין וְאַחַר כָּךְ חָתְכֵהוּ. בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו. אֲפִלּוּ בֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה. וּבֵין גֵּרוֹ. אֲפִלּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם. וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ, מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּבֵית דִּין הֲרֵי זֶה גֵר, בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ גֵר.
7
ח׳שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם, כָּךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם בָּאִים אֶצְלוֹ לָדוּן לְפָנָיו אֶחָד עוֹבֵד אֱלִילִים וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל אִם יָכוֹל לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל מְזַכֶּה כוּ'. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם בָּא לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה דָן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, בְּדִינֵיהֶם הָיָה דָן בְּדִינֵיהֶם.
8
ט׳וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, צַדִּיק בְּצִדְקוֹ תּוֹבֵעַ וּמֵבִיא רְאָיוֹת. מָשָׁל, זֶה עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הוּא, זֶה חוֹרֵשׁ בְּפָרָתוֹ וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הִיא, זֶה מַחֲזִיק בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר ["וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק"], צַדִּיק בְּצִדְקוֹ תּוֹבֵעַ וּמֵבִיא רְאָיוֹת.
9
י׳בֵּין אִישׁ, לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מִכָּאן אָמְרוּ אֵין דָּנִין יְתוֹמִין. בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בֵּין אִישׁ לְאָחִיו, בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין אִשָּׁה לְאִישׁ בֵּין אֻמָּה לְמִשְׁפָּחָה בֵּין מִשְׁפָּחָה לַחֲבֵרְתָּהּ מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו", מִכָּל מָקוֹם.
10
י״אוּבֵין גֵּרוֹ. זֶה שֶׁאוֹגֵר עָלָיו דְּבָרִים, אָמַר לוֹ חָרַשְׁתָּ תֶלֶם בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָרַשְׁתִּי, הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא הֵמִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "וּבֵין גֵּרוֹ", זֶה שֶׁאוֹגֵר עָלָיו דְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר "וּבֵין גֵּרוֹ" זֶה שְׁכֵנוֹ. דָּבָר אַחֵר זֶה שׁוֹשְׁבִינוֹ. דָּבָר אַחֵר זֶה תוֹתָבוֹ.
11
י״ב(דברים א יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה הַמְמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין. שֶׁמָּא תֹּאמַר אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, אִישׁ פְּלוֹנִי גִבּוֹר אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, אִישׁ פְּלוֹנִי קְרוֹבִי אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, אִישׁ פְּלוֹנִי הִלְוָנִי מָעוֹת אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹדֵעַ בְּכָל לָשׁוֹן אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, נִמְצָא מְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדֵעַ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ מַכִּיר פָּנִים בַּדִּין. כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, שֶׁמָּא תֹאמַר הוֹאִיל וְזֶה עָנִי וְזֶה עָשִׁיר וְזֶה מְצֻוֶּה לְפַרְנְסוֹ אֲזַכֶּנּוּ וְנִמְצָא מְפַרְנְסוֹ בִּנְקִיּוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן". דָּבָר אַחֵר שֶׁמָּא תֹּאמַר הֵיאַךְ אֲנִי פּוֹגֵם כְּבוֹדוֹ שֶׁל עָשִׁיר זֶה בִּשְׁבִיל (דִּינוֹ) [דִּינָר], אֲזַכֶּנּוּ, וְלִכְשֶׁיֵּצֵא חוּץ אוֹמַר לוֹ תֵּן לוֹ, שֶׁאַתָּה חַיָּב לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן". לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, שֶׁאִם בָּאִים שְׁנַיִם לִדּוֹן לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, מִשֶּׁנִּתְגַּלָּה לְךָ הַדִּין אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, שָׁמַעְתָּ אֶת הַדִּין וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, טז) "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת" וְגוֹ', אֵיזֶהוּ שָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשְׁפַּט אֱמֶת, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִּצּוּעַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַמַּעֲלֶה אֶת הַקָּטָן לִמְקוֹם גָּדוֹל וְהַגָּדוֹל לִמְקוֹם קָטָן, זֶה בִּצּוּעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל מְבַצֵּעַ הֲרֵי זֶה מְנָאֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י, ג) "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'", נִמְצָא זֶה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּנִין וְזֶה מְנָאֵץ אֶת יוֹצְרוֹ. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ, אוֹ שֶׁמָּא תֹּאמַר מִתְיָרֵא אֲנִי מִפְּנֵי פְלוֹנִי שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת בְּנִי אוֹ שֶׁמָּא יַדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי אוֹ שֶׁמָּא מְקַצֵּץ אֶת נְטִיעוֹתַי. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תָגוּרוּ". וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה'". לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לֹא תַכִּירֵהוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא תְנַכְּרֵהוּ. אוֹשׁפְּזִיכְנֵיהּ דְּרַב אָתָא לְקָמֵיהּ לְדִינָא, אֲמַר לֵיהּ פָּסִילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ לְרַב כַּהֲנָא פּוּק דָּנֵיהּ. חָזְיֵא דַּהֲוָה גַּיִס בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִי צַיְיתֵת צַיִית, וְאִי לָא, מָפִיקְנָא לָךְ רַב מֵאוֹנָךְ. כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, לְמַאי הִלְכָתָא. אִילֵימָא לְעִיּוּנֵי בֵּיהּ ומִיפְסְקֵיה, פְּשִׁיטָא. אֶלָּא לְאַקְדּוּמֵיהּ. לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁנּוֹטְלִין מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתְנִין לָזֶה אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לְהַחֲזִיר מָמוֹן לִבְעָלָיו.
12