ילקוט שמעוני על התורה תת״חYalkut Shimoni on Torah 808

א׳(דברים ב ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב וּבָטֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", אִם עוֹשֶׂה אָדָם הֲרֵי הוּא מִתְבָּרֵךְ, וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ מַהוּ יָדַע לֶכְתְּךָ. הִלּוּכְךָ, לִכְלוּכְךָ, צַעַרְךָ בְּפַרְנָסָתְךָ. הַדֶּרֶךְ עוֹשָׂה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, מְבַלָּה אֶת הַכְּסוּת וְשׁוֹחֶקֶת אֶת הַגּוּף וּמְמַעֶטֶת אֶת הַיְּצִיאָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כָּךְ אֶלָּא "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", וְלֹא חָסַרְתָּ דָּבָר זוֹ הַיְּצִיאָה. זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. בִּזְכוּת שֶׁאֲמַרְתֶּם בַּיָּם (שמות טו, ב) "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" נָתַתִּי לְךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֶלֶךְ בַּמְּדִינָה אֵין הַמְּדִינָה חֲסֵרָה כְּלוּם כָּךְ ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְקַבֵּל אוֹרֵחַ יוֹם רִאשׁוֹן שׁוֹחֵט לוֹ עֵגֶל, יוֹם שֵׁנִי תַּרְנְגוֹלִים, יוֹם שְׁלִישִׁי קִטְנִיּוֹת, יוֹם רְבִיעִי מְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, לֹא דוֹמֶה יוֹם רִאשׁוֹן כְּיוֹם אַחֲרוֹן, יָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ", יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם רִאשׁוֹן. רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר מַהוּ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. דְּלָא הָוְיַת חָסֵר אֶלָּא מֵימַר מִלָּא וְהִיא מִתְעַבְּדָא, יֵעָשֶׂה הַמָּן כְּבִשּׁוּל שֶׁל עֵגֶל וְהוּא נַעֲשֶׂה, יֵעָשֶׂה פְּטוּמִין וְהוּא נַעֲשֶׂה, יֵעָשֶׂה פַּסְיוֹנִי וְהוּא נַעֲשֶׂה, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, קֶמַח, (במדבר יא, ח) "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ", קוֹנִדִּיטוֹן, "אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה", אֲשִׁישׁוֹת, "וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת", לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר", אֶלָּא שֶׁתְּדַבֵּר בְּפִיךָ, מָן אֲנִי רוֹצֶה, (שמות טז, ד) "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם", מַיִם אֲנִי רוֹצֶה, "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ", שְׂלָו אֲנִי מְבַקֵּשׁ, (שמות טז, יג) "וַתַּעַל הַשְּׂלָו (עַל) [וַתְּכַס אֶת] הַמַּחֲנֶה, בָּשָׂר אֲנִי מְבַקֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַדָּבָר הָלַךְ לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ מְבַקְשִׁין בָּנֶיךָ בָּשָׂר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן לָהֶם, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר", (שם, כב) "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם... אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם", אָמַר לוֹ לֹא הָיוּ לְךָ צְפַרְדְּעִים בְּמִצְרַיִם כִּנִּים לֹא הָיוּ לְךָ בְּמִצְרַיִם כָּל כָּךְ הָיִיתָ עָשִׁיר וְעַכְשָׁיו אֵין לְךָ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשֶּׁלְּךָ הָיוּ לִי, אָמַר לוֹ בְּמִצְרַיִם הָיָה לִי וְעַכְשָׁיו אֵין לִי (שם, כג) "הֲיַד ה' תִּקְצָר". כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מְעַכְּבָן) [מְפַרְנְסָן] בַּמִּדְבָּר הִתְחִילוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אַתְּ הוּא רָעְיָא טָבָא לֹא חִסַּרְתָּ טוֹבָתְךָ לָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".
1
ב׳(דברים ב ט) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, אֲמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִלּוּ שְׂכַר שִיחָה נָאָה, דְּאִלּוּ בְּכִירָה דִּקְרִיתֵיהּ מוֹאָב אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, מִלְחָמָה הוּא דְּלָא אֲבָל צִעוּרֵי וְאַנְגַּרְיָא צַעֲרֵיהּ, וְאִלּוּ צְעִירָה דִּקְרִיתֵיהּ בֶּן עַמִּי אֲמַר לֵיהּ אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, [כְּלָל], דַּאֲפִלּוּ אַנְגַּרְיָא וְצִעוּרֵי לָא. רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְעוּלָא קוּם נֵיזִיל נִינְחֲמֵיהּ. אֲמַר לְהוּ מָה אִית לִי גַּבֵּי נֶחָמָתָא דִבַבְלָאֵי דְּגִדּוּפָא הוּא, דְּאָמְרֵי מַאי אֶפְשָׁר לָן לְמֶעְבַּד הָא אֶפְשָׁר לְהוּ לְמֶעְבַּד עָבְדֵי. אָזָל הוּא לְחוּדֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַאי דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה", וְכִי מָה עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אֶלָּא נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, אָמַר, וּמַה מִּדְיָנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזֹר לְמוֹאָב אָמְרָה תוֹרָה (במדבר כה, יז) "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם", מוֹאֲבִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ [עָלְתָה עַל דַּעְתִּי], שְׁתֵּי פְּרֵדוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶן, רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית, וּמַה בִּשְׁבִיל שְׁתִּי פְּרֵדוֹת חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁתֵּי אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְלֹא הֶחֱרִיבָן, בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אִם כְּשֵׁרָה וּרְאוּיָה לָצֵאת מִמֶּנָּה דָּבָר טוֹב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דַּהֲוָה חַיָּה. אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהִלְוָה עַל גְּדִישׁוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ חִטִּין לְגֹרֶן, וְהָיָה לְבַעַל הַגָּדִישׁ שׂוֹנֵא אֶחָד וְהָלַךְ וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וּבָא הַמַּלְוֶה וְתָפַשׂ אֶת הַלּוֹוֶה וַאֲמַר לֵיהּ תֵּן לִי מַה שֶּׁאַתָּה חַיָּב לִי, אֲמַר לֵיהּ הַלּוֹוֶה לֹא דַי צַעֲרִי שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנִּי גְּדִישִׁי אֶלָּא בָּאתָ וְהוֹסַפְתָּ לִי צָרָה עַל צָרָתִי. כָּךְ אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֶתְמוֹל יָקְדוּ גְּדִישָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, כח) "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן" וְאַתֶּם בָּאִים לְהוֹסִיף צָרָה עַל צָרָתָם, אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב. דָּבָר אַחֵר אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְךָ לִקָּבֵר בִּגְבוּלָן. מָשָׁל לְרֹאשׁ הַמְּדִינָה שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וְעַבְדּוֹ עִמּוֹ. נִכְנַס לְפֻנְדָּק אֶחָד, הִתְחִיל עַבְדּוֹ לְקַלֵּל אֶת בַּעַל הַחֲנוּת. אֲמַר לֵיהּ אֲדוֹנוֹ כָּךְ הוּא הַדֶּרֶךְ, אַתָּה נָתוּן בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמְקַלֵּל. כָּךְ אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה נִקְבָּר אַתָּה בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו) "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב". וְלָמָּה רִחֵם עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִי שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁעַת הַזַּעַף. מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁנִּצְטָרְכָה לְלֶחֶם, צָעֲקוּ הַבְּרִיּוֹת אֶל הַשִּׁלְטוֹן, עָמְדוּ שְׁנֵי נַחְתּוֹמִין וְהָיוּ טוֹחֲנִין כָּל הַלַּיְלָה. בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת עִסָּתָן כָּבָה הָנֵּר וְלֹא הָיוּ רוֹאִין מֶה עָשוּ, בָּלְלוּ אֶת הָעִסָּה וְאָפוּ אוֹתָהּ וְהוֹצִיאוּהָ וּמִלְּאוּ אֶת הַשּׁוּק. בָּא הַשִּׁלְטוֹן וְרָאָה הַפַּת מְעֹרֶבֶת קִבָּר. אָמַר לָהֶם רְאוּיִין הֲיִיתֶם לִתֵּן הַקוֹפִיץ בְּצַוָּארֵיכֶם וּלְהַחֲזִיר אֶתְכֶם בְּכָל הַמְּדִינָה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם שֶׁמִּלֵּאתֶם אֶת הַמְּדִינָה בִּשְׁעַת הַזַּעַף. כָּךְ יְהֵא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבֹרָךְ, כְּשֶׁהָפַךְ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה לֹא הָיָה שָׁם בְּרִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים", עָמְדוּ בְּנוֹת לוֹט וְעָרְכוּ אֶת הָעִסָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שם, לו) "וַתַּהֲרֶין שְׁתֵּי בְּנוֹת לוֹט", אָמַר לָהֶם רְאוּיִין הֱיִיתֶן כְּלָיָה עַל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם וּמָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם שֶׁכַּוָּנַתְכֶם לְמַלְּאוֹת עוֹלָמִי. אֲמַר רָבָא נָכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְחִשַּׁב עִם ק(וֹ)נֵהוּ" וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ, מִכְּלַל דְּאִית לֵיהּ יוֹרְשִׁים. גֵּר אֶת הַנָּכְרִי אֵינוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲקִילוּ רַבָּנָן גַּבֵּי גֵּר שֶׁמָּא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ. וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָכְרִי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה, דִּכְתִיב "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה". וְרבִּי חִיָּא מַאי טַעֲמָא לָא אֲמַר כְּרָבָא. מִי כְּתִיב "וְחִשַּׁב עִם קוֹנֵהוּ וְלֹא עִם יוֹרְשֵׁי קוֹנֵהוּ". וְרָבָא [מַאי טַעֲמָא] לָא אֲמַר כְּרַבִּי חִיָּא. מִשּׁוּם כְּבוֹד אַבְרָהָם שָׁאנֵי.
2