ילקוט שמעוני על התורה תת״יYalkut Shimoni on Torah 810

א׳(במדבר כא, לד) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ". כְּתִיב "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל". עוֹג וְכָל גְּדוֹלָיו עִמּוֹ הָיוּ שָׁם. אָמְרוּ לְעוֹג לֹא הָיִיתָ אוֹמֵר אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד. אֲמַר לֵיהּ עַכְשָׁיו מַתְּנָתֵיהּ מַה הִיא, לָא שְׁפוּפָה, אִם יָהִיב אֲנָא אֶצְבָּעִי פָּחִישׂ אֲנָא יָתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ מְבַזֶּה מַתְּנָתִי, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת מִבְּנֵי בָנָיו וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל אֶלָּא בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ".

ב׳הַבָּחִיר שֶׁבַּנְּבִיאִים נִתְיָרֵא (כָּתוּב בְּרֶמֶז קל"א וּבְסוֹף פָּרָשַׁת זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה). רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ, אֲמַר לֵיהּ רְאֵה שֶׁהִפַּלְתִּי שָׂר שֶׁלָּהֶם לְפָנֶיךָ, כְּמֶלֶךְ שֶׁמּוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ לְפָנָיו וְהוּא אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה בוֹ כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ. בָּאוּ מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לִתְחוּמָהּ שֶׁל אֶדְרֶעִי. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה נַחֲנֶה כָּאן, וְאָנוּ נִכְנָסִין בַּשַׁחֲרִית וְכוֹבְשִׁים אוֹתָהּ. עָמְדוּ בְּשַׁחֲרִית. בָּאוּ לִכָּנֵס לְאֶדְרֶעִי, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה הָעַיִן רוֹאָה. תָּלָה מֹשֶׁה עֵינָיו וְרָאָה אֶת עוֹג יוֹשֵׁב עַל הַחוֹמָה וְרַגְלָיו מַגִּיעִין לָאָרֶץ. אָמַר מֹשֶׁה אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹאֶה, חוֹמָה אַחֶרֶת בָּנוּ אֵלּוּ הַלַּיְלָה. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הוּא עוֹג. אֹרֶךְ רַגְלָיו הָיָה (שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה) [שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה] אַמָּה. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא, שֶׁמַּפִּילוֹ אֲנִי לְפָנֶיךָ. עָשׂוּ עִמּוֹ מִלְחָמָה. עוֹג הָיָה תּוֹלֵשׁ הַר וְזוֹרְקוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּמֹשֶׁה הָיָה נוֹטֵל צְרוֹר וּמַזְכִּיר עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְסוֹמְכוֹ. יִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִים אֲרוּרוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ זוֹרְקוֹת, וְהָאֱמוֹרִיִּים הָיוּ אוֹמְרִים בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם שֶׁכָּךְ סוֹמְכוֹת. כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, בְּיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָתַתִּי אֹתוֹ, כְּבָר פָּסַקְתִּי אֶת דִּינוֹ בִּימֵי אַבְרָהָם דִּכְתִיב "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" וְכוּ' (כִּדְכָתוּב לְעֵיל).

ג׳דָּבָר אַחֵר כְּבָר פָּסַקְתִּי דִינוֹ מִימוֹת יִצְחָק שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם" וְכוּ' (כִּדְכָתוּב לְעֵיל).

ד׳דָּבָר אַחֵר כְּבָר פָּסַקְתִּי דִינוֹ מִימוֹת יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְבָרֵךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה", הָיָה שָׁם עוֹג בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲמַר לֵיהּ פַּרְעֹה לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר אַבְרָהָם פִּרְדָּה וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל), הֲרֵי זֶה בֶּן בְּנוֹ וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל עוֹג מַכְנִיס בּוֹ עַיִן רָעָה וְכוּ'. הִתְחִיל מֹשֶׁה מִתְיָרֵא, נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲמַר לֵיהּ מֵעוֹג אַתָּה מִתְיָרֵא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׁ בַּרְזֶל, מַאי אִכְפַּת לְךָ, כִּירַק עֵשֶׂב הוּא, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּיָרָק מַמָּשׁ כָּךְ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן", אַל תִּקְרֵי כִּי רַק אֶלָּא כְּיָרָק. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֹשֶׁה נִתְיָרֵא, רָאָה אוֹתוֹ תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכּוֹ, (אַרְבּבָעִים) [אַרְבַּע] אַמּוֹת רָחְבּוֹ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כְלוּם, אַל תִּירְאוּ אוֹתוֹ.

ה׳(פסוק ד) שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב. לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לְפָתְרוֹ. אֶלָּא לְהוֹדִיעַ נִסִּים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ אֻכְלוּסִין הַרְבֵּה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ צְרִיכִין לְהִכָּנֵס לְכָל עִיר לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה לֹא הָיוּ יוֹצְאִין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, בִּירִיחוֹ כַּמָּה צָרוּ עָלֶיהָ יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת" וְגוֹ', (מלכים ב יז, ה) "וַיַּעַל שׁ(וֹ)מְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים", וּמֶה עָשָׂה לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (דברים ב, לב) "וַיֵּצֵא סִיחֹן" וְגוֹ'. בְּסִיחוֹן אוֹמֵר "בָּזַּזְנּוֹ" וּמִלֵּא כְּרֵסָן וְהֶעֱשִׁירוּ. בְּעוֹג הָיוּ מְבַזִּין אֶת הַבִּזָּה לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּזּוֹנוּ".

ו׳(פסוק ט) צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן. שֶׁפֵּרוֹתָיו מַשִּׁירִין. שְׂנִיר. שֶׁהוּא שׂוֹנֵא הַנִּיר. חֶרְמוֹן שֶׁהוּא שֶׁל חֶרֶס. דָּבָר אַחֵר "חֶרְמוֹן". שֶׁהוּא יוֹשֵׁב מָלֵא כְּרִמּוֹן. כִּי רַק עוֹג. לָמָּה הֶאֱרִיךְ יָמִים. שֶׁהוּא בִּשֵּׂר אֶת אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית יד, יג) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי".

ז׳פרשת ואתחנן

ח׳(דברים ג כג-כד) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, כג) "תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ" וְגוֹ' שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה, וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲבֵירָה שֶׁעָבַרְתִּי תִּכָּתֵב אַחֲרַי, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת דּוֹמֶה שֶׁזִּיֵּף מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁאָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל פַּגֵּי שְׁבִיעִית יְהוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּקוֹמְפּוֹן, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים לִקְּטָה וְאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְהֵן מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בְּקוֹמְפּוֹן, אָמְרָה לוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, הוֹדַע סִרְחוֹנִי, שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה אוֹמְרִים דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר נִאוּף אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דְּבַר כִּשּׁוּף, וְאִם יִהְיוּ רוֹאִים פַּגִּין תְּלוּיִין בְּצַוָּארִי יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִילָן אֲנִי מֻחְזֶרֶת, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם עֲבֵירָה שֶׁעָבַרְתִּי תִּכָּתֵב אַחֲרַי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי כּוֹתְבָהּ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי" וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ בִּקְרוֹנִין שֶׁלוֹ, הִגִּיעַ לְמָקוֹם צָר נֶהֶפְכָה קְרוֹנִין [שֶׁלּוֹ] עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ, נִקְטְעָה יָדוֹ, נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם אָמַר כָּאן נִזַּק בְּנִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, אַף כָּךְ הַמָּקוֹם מַזְכִּיר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה, לוֹמַר כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מֹשֶׁה, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קמא, ו) "נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם". דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲבֵירָה שֶׁעָבַרְתִּי לֹא תִּכָּתֵב אַחֲרַי, אֲמַר לֵיהּ הַמָּקוֹם, לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁיְּהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁאֲהֵבוֹ מָחַל לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ אֶלֶף כּוֹרִין חִטִּין בְּשָׁנָה, שֶׁהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִים אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּאֶלֶף כּוֹרִין, אֵינוֹ אֶלָּא מִשְּׁכֵנוּת הַמֶּלֶךְ וְכָתַב לוֹ (אַפְטִי) [אַפְּכִי], פַּעַם אַחַת שִׁגֵּר וְלֹא (שָׁקְלוּ) [שִׁיֵּר] לוֹ כְּלוּם, נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ וְנָטַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְהֶעֱמִידָן עַל אֶבֶן הַמֶּכֶר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. אַף כָּל פֻּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עַל דָּוִד הָיוּ מֻכְפָּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם", שִׁשָּׁה עָשָׂר, אַף נָתָן הַנָּבִיא בָּא וְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, דָּוִד אָמַר (שם, יג) "חָטָאתִי לַה'" וְנָתָן מָה אָמַר לוֹ (שם) "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת". וְאוֹמֵר "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי" וְגוֹ'. שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, וְהָיוּ יְכוֹלִין לִתְלוֹת שְׂכָרָם בְּמַעֲשֵׂיהֶן הַטּוֹבִים, וְלֹא בִּקְּשׁוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִין לִתְלוֹת אֶת שְׂכָרָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֹא בִּקְּשׁוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶלָּא חִנָּם, מִי שֶׁאֵינוֹ אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת מִתַּלְמִידֵיהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶלָּא חִנָּם.